1. לפני ערעור לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק") בגדרו ביקשה המערערת (להלן: "המערערת" או "החברה") לבטל הבאת שיק במניין שיקים שסורבו ע"י המשיב.

המדובר בשיק מס' 444, בסכום של 1,200 ₪, שסורב ביום 11.8.2017.

1. המערערת מנהלת חשבון מס' 102694 בסניף מפרץ חיפה של המשיב. ביום 13.8.2017 הודיע המשיב למערערת על הגבלת חשבונה, בגין סירוב של 10 שיקים, בתקופה שבין 31.1.2017 ועד 11.8.2017. השיק שבגינו ערערה המערערת הוא השיק האחרון ברשימה.

טענות המערערת

1. המערערת טוענת כי השיק נשוא הערעור נמסר, יחד עם שיקים אחרים, למס הכנסה במסגרת הסדר עמו. לטענתה, ביום 16.7.2017 היא ביקשה ממשרד מס הכנסה בעפולה שלא להפקיד את השיק הואיל ובכוונתה להחליף אותו בשיק אחר. לערעור צורף עותק המכתב שנשלח בנדון למשרד מס הכנסה וגם למשיב.

בנסיבות אלו, בהן נמסר למוטב שיק אחר כנגד השיק שסורב והיתה עמידה בהתחייבות כלפי מס הכנסה לא היה מקום לכלול את השיק ברשימת השיקים שסורבו ויש לבטל את ההגבלה שהוטלה על החשבון; זהו הטיעון העומד בבסיס הערעור.

1. לטענת המערערת, החברה הינה חלק ממכלול עסקיו של בעל החברה, ששי יעקב, שהינו איש עסקים מוכר והגבלת חשבונה של חברה שבבעלותו עלולה להוות פגיעה קשה בעסקיו ובמוניטין שלו. לטענתה, בפסיקה נקבעו חובות זהירות ואמון מוגברות של בנק כלפי לקוחותיו, ובמסגרת חובות אלה היה על המשיב לנקוט במשנה זהירות, במיוחד שעה שמדובר בשיק עשירי ברשימת השיקים שסורבו. האיזון בין סכום השיק הנמוך לבין חובותיו של הבנק כלפי לקוחותיו מחיב להגן במקרה זה על אינטרס המערערת ולמנוע את הנזק החמור שעלול להיגרם לה ולבעליה.

1. המערערת הוסיפה כי החשבון אינו פעיל, ומוחזק רק לצורך קבלת תגמול כלשהו, העתיד להיכנס לחשבון. לטענתה, אין שיקים הנמשכים מהחשבון על דרך קבע, ואין אינטרס להזהיר את הציבור לגבי חשבון זה. גם שיקים קודמים שסורבו היו, בחלקם, שיקים לביטחון שנמסרו ללקוחות החברה ולמרות זאת הוצגו לפירעון.

טענות המשיב

1. המשיב טען כי העילות הקבועות לביטול הבאת שיקים במניין השיקים שסורבו נקבעו בסעיף 10(א) לחוק. משלא הוכיחה המערערת כי המשיב סירב לפרוע את השיק מחמת טעות (סעיף 10(א)(1)), ומשלא הוכיחה כי היה לה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, הרי שאין לקבל את הערעור.

1. המשיב טען כי לא קיבל את המכתב שהמערערת טענה ששלחה ב-16.7.2017 למס הכנסה ולא התקבל אישור ממסה הכנסה כי השיק הוצג לפירעון בטעות, אך בכל מקרה אין זה רלבנטי. לטענתו, טעות של צד ג' או הפרת הסכם מצדו של צד ג', בכך שהציג שיק לפירעון בניגוד למוסכם עמו אינה מהווה עילת ערעור לפי החוק. לפיכך, גם אם השיק הוצג בשל טעות של מס הכנסה, אין מדובר בטעות המעלה עילה לקבלת הערעור.

1. המשיב טען כי העובדה שמדובר בשיק עשירי של המערערת שסורב, דווקא היתה צריכה להגביר את זהירותה של המערערת ואת עירנותה להבטיח שלכל השיקים שנתנה תהיה יתרה מספקת. במהלך התקופה ממועד סירוב השיק הראשון ועד לתחילת ההגבלה לא היה למערערת יסוד סביר להניח כי השיקים שסורבו ע"י המשיב יכובדו.
2. המשיב טען כי שיק נוסף של המערערת סורב לאחר הודעת ההגבלה, ולפיכך חשבונה יוותר מוגבל, גם אם בקשת הערעור תתקבל. עוד טען המשיב כי חשבון של מנהל המבקשת והמצהיר מטעמה הוגבל כבר בעבר.
3. בדיון שנערך הסכים המשיב ליתן למערערת שהות להציג אישור ממס הכנסה, לפיו השיק הוצג בטעות ושהיה סיכום מוקדם בין המערערת למס הכנסה שהשיק לא יוצג. לדברי נציג המשיב, במקרה כזה יסכים המשיב לגרוע את השיק נשוא הערעור ממניין השיקים שסורבו ע"י המשיב.

1. המערערת הציגה לאחר הדיון אישור ממשרד מס הכנסה בעפולה, אך באישור זה נכתב רק כי "במקום צ'ק שחזר ע"ס 1200 ₪ ת.פ. 10/8/17 שולם במקומו צ'ק ע"ס 1200 ת.פ. 18/10/17 ונפרע". בתגובת המשיב לאישור שהציגה המערערת נטען כי האישור אינו מעיד על שום טעות, וכל מה שנכתב בו הוא שלאחר החזרת השיק ניתן במקומו שיק אחר שנפרע.

דיון והכרעה

1. עילות הערעור על פי החוק קבועות בסעיף 10(א). המערערת לא ציינה במפורש מה העילה שבגינה ביקשה לבטל את הבאת השיק במניין השיקים שסורבו, אך נראה שביקשה להסתמך על סעיפים קטנים 1,3, לפיהם:

"לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה:

(1) הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות;

(3) ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו"

1. המערערת טענה כי ביקשה ממס הכנסה שלא להפקיד את השיק נשוא הערעור, ונתנה במקומו שיק חלופי. לכתב הערעור צורף אמנם העתק מכתב בעניין מיום 16.7.2017, והעתק של שיק שנמשך ביום 17.7.2017 לפרעון ביום 10.8.2017 על חשבונה של חברה בשם סוסקו יזמות בע"מ. עם זאת, לא צורפו אישורים על מסירת המכתב למס הכנסה או לסניף הבנק, ולא צורף כל אישור או מסמך שיעיד שמס הכנסה אכן התחייב שלא להפקיד את השיק נשוא הערעור. כאמור, גם המשיב טוען כי לא קיבל העתק של מכתב זה, עובר לסירוב השיק נשוא הערעור.

האישור שהגישה המערערת בדיעבד ממס הכנסה גם הוא לא מעיד על קיומו של סיכום כלשהו בין המערערת למס הכנסה עובר להפקדת השיק. למעשה, מנוסח האישור ניתן להבין כי השיק שהופקד לבסוף הופקד "במקום צ'ק שחזר". כלומר, לא מדובר בטעות של מס הכנסה שהפקיד שיק שלא היה אמור להפקיד, אלא בשיק שהופקד, הוחזר, ורק לאחר מכן שולם במקומו שיק אחר.

1. גם אם המערערת התכוונה להחליף את השיק נשוא הערעור בשיק אחר, ושלחה מכתב בעניין למס הכנסה, הרי שעדיין אין מדובר בסיכום בינה לבין מס הכנסה. היה על המערערת לוודא כי המכתב התקבל במס הכנסה, ולוודא כי מס הכנסה אכן אינו מתכוון להפקיד את השיק נשוא הערעור. משלא עשתה כן, אין היא יכולה לטעון כי מדובר בטעות מצדו של הבנק, או בטעות מצדו של צד ג'.

1. יתר על כן, גם אם היתה מוכיחה המערערת כי נעשתה טעות ע"י צד ג', היה קשה לטעון כי מדובר בעילה לקבלת ערעורה, שכן הטעות שבה עוסק סעיף 10(א)(1) הינה טעות של הבנק, ולא טעות של הלקוח או של צד שלישי. בע"א (מחוזי חי') 599/94 סוויסה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ פסקו שופטי הרוב כי טעות של צד ג' אינה מהווה עילה לביטול הבאתו של שיק במניין השיקים שסורבו. באותו מקרה, מוסך החזיק בשיק לבטחון עד שהלקוח יעביר לו את סכום השיק במזומן. למרות הסיכום בין המערער לצד ג', הפקיד המוסך את השיק בטעות. גרסתו העובדתית של המערער התקבלה ע"י בית המשפט, והמוסך אף אישר את עובדות המקרה ואת הסיכום בינו לבין המערער. עם זאת, בית המשפט פסק כי סעיף 10(א)(1) עוסק בטעות של הבנק ולא בטעות של הלקוח או של צד ג' האוחז בשיק. כל פרשנות אחרת תביא לכך שבית המשפט ייאלץ לבדוק את כל מערכת היחסים בין הלקוח, לצדדים שלישיים ולבנק והדבר יפגום באפקטיביות החוק. דעת הרוב בפסק דין זה אושרה בבית המשפט העליון (רע"א 6257/97 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אמין עסמי ובניו (26.2.199); ראו גם יובל אזני שיקים ללא כיסוי (2001) 340-335).

1. אמנם, במקרים מיוחדים התחשב בית המשפט בטעות של צד ג'. כך, במקרה שבו בעל החשבון נתן לספקים שיקים חלופיים לפני מועד פרעונם של השיקים המקוריים. הספקים התחייבו להחזיר לבעל החשבון את השיקים המקוריים ולא להציגם לפרעון, אך חלק מהשיקים המקוריים הוצגו בכל זאת, לאחר שהשיקים החלופיים נפרעו. טעות זו גרמה לסירוב שיקים אחרים של המערערת שנמשכו קודם לכן. בית־המשפט נעתר לבקשה לגרוע את השיקים שסורבו, ושילב בין עילת הטעות לבין העילה בס"ק (3) בדבר יסוד סביר להניח. הלקוח לא יכול היה לדעת כי תיווצר יתרת חוב, שכן השיקים החלופיים נפרעו כבר. בשל הטעות שבהצגת השיקים המקוריים, היה הלקוח רשאי להניח שהבנק יפרע את השיקים (המ' (שלום חי') 6849/94 מרגלית מזון וחומרי ניקוי בע"מ נ׳ בנק דיסקונט לישראל בע"מ, כפי שמצוטט אצל יצחק עמית, "חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981" הפרקליט מד(ג) 449, 467 ה"ש 74 (להלן: "עמית, חוק שיקים ללא כיסוי"); ראו גם אזני שיקים ללא כיסוי, בעמ' 340).

1. במקרה אחר, נמשך שיק לעירייה במסגרת תשלום חוב ארנונה. לפני מועד פרעון השיק הגיעה המבקשת להסדר אחר עם העירייה, והוסכם כי לא ייעשה שימוש בשיק והוא יוחזר למבקשת. למרות סיכום זה, השיק לא הוחזר למבקשת והופקד בטעות ע"י העירייה. במקרה זה הוצג מכתב של מנהלת מחלקת גבייה בעירייה, שאישר את קיומו של הסיכום בין המבקשת לצד ג' עובר להפקדת השיקים בטעות. ביהמ"ש קבע באותו מקרה כי במקרים חריגים, כאשר מדובר בטעות ברורה ובלתי צפויה של מוסד ממלכתי, שבעל החשבון היה רשאי להסתמך על כך שיכלכל את מעשיו באופן התואם את המוסכם עמו, עשויה הטעות להוות עילה לגריעת השיק לפי ס"ק (1) או מכוח שילוב של ס"ק (1) ו-(3) (ע"א (שלום כ"ס) 51/06 טביב נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (30.11.2006)).

1. במקרה נוסף, נתנה המערערת לאוחזים בשיק תמורה מלאה במקום השיקים, והם התבקשו שלא להציג את השיקים לפרעון. למרות זאת, בשל מחדל או שגגה, האוחזים בשיקים הציגו אותם לפרעון והשיקים סורבו. גם במקרה זה תמכו הצדדים השלישיים בטענות המערערת, ואישרו כי קיבלו תמורה מלאה במקום השיקים וכי הפקדת השיק מקורה בטעות מצדם. לגבי שיקים אלה קבע ביהמ"ש כי יש להסיר אותם מרשימת השיקים המסורבים. לעומת זאת, לגבי שיק אחר, שלגביו לא הוצג תיעוד דומה באשר להסכמה עם מקבל השיק, או למתן תמורה במקומו עובר למועד הפקדתו, נקבע כי אין להסירו ממניין השיקים המסורבים (עש"א (שלום י-ם) 12956-04-13 תיווך נדל"ן בית הכרם בע"מ נ' בנק הפועלים סניף 782, (30.6.2013).
2. המקרים לעיל שונים במובנים רבים מהמקרה שלפני. כפי שצוין לעיל, המערערת בענייננו לא הוכיחה כי היה קיים סיכום בינה לבין מס הכנסה בנוגע לאי-הפקדת השיק נשוא הערעור, אלא רק שפנתה למס הכנסה בעניין. כמו כן, המערערת לא הוכיחה כי נתנה תמורה לאוחז בשיק עובר למועד פרעון השיק, או כי מדובר במקרה שבו גם השיק המקורי וגם השיק החלופי הופקדו ע"י צד ג'. במקרה שלפנינו השיק המקורי הופקד וסורב ורק לאחר מכן הופקד שיק חלופי ע"י צד ג'.

שיקולי צדק ואיזון אינטרסים

1. המערערת טענה כי יש להעדיף את ההגנה על האינטרס שלה, על פני האינטרס של המשיב, בהתחשב בנזק שעלול להיגרם לה ולבעליה; בסכום הנמוך של השיק שסורב; ובכך שמדובר בחשבון שאינו פעיל ואין שיקים הנמשכים ממנו על דרך קבע ולפיכך לא קיים אינטרס של אזהרת הציבור מפני החשבון.

1. אכן, בתי המשפט פסקו כי ניתן במקרים מתאימים לשקול שיקולי צדק בנוגע לערעורים לפי סעיף 10 לחוק. בחלק מן המקרים הלכו בדרכו של כב' השופט יצחק עמית, שכתב במאמרו בנושא כי "בנסיבות מיוחדות ניתן להכיר במחדל או במעשה של צד ג' ככזה, היוצר את היסוד הסביר של בעל החשבון. פרשנות מרחיבה זו, יש בה כדי לפתור מקרים "קשים", שבהם נקלע בעל החשבון להגבלה שלא בטובתו או בנסיבות שלא יכול היה לצפותן או לשלוט עליהן" (עמית, חוק שיקים ללא כיסוי, בעמ' 467. ראו גם: בש"א (שלום י-ם) 7001/03 חיון נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (9.2.2004); עש"א (שלום ראשל"צ) 31602-04-18 טסמה נ' בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ (10.06.2018).

במקרים אלה נקבע כי ניתן לראות במקרה של העדר אשם מצד הלקוח, אשר הסתמך על מעשה או מחדל של צד ג' מהימן כמקרה שבו מוצדק לנקוט בגישה שתאפשר גריעה של השיקים שסורבו מטעם זה מרשימת השיקים המסורבים.

1. עם זאת, כפי שפורט לעיל, בענייננו לא הציגה המערערת אישור על כך שצד ג' הפר סיכום כלשהו עמה. אין לה אפשרות להסתמך על מעשה או מחדל של צד ג', מכיוון שלא ניתנה לה כל הבטחה ממס הכנסה שלא יופקדו השיקים. למצער, היה על המערערת לוודא כי המכתב ששלחה נתקבל במשרדי מס הכנסה, והיה באפשרותה גם לדאוג לקבל לידיה בעין את השיק נשוא הערעור, כנגד מתן שיק חלופי. אין זה המקום להעניק למערערת את מבוקשה משיקולי צדק.

1. במקרים אחרים שקלו בתי משפט שיקולי צדק נוספים, כגון גודלה של החברה המערערת, והנזק שייגרם לה ולעובדיה הרבים אם חשבונה יוגבל (עש"א (שלום חי') 46324-01-16 אדיר מבנים נידים בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ; עש"א (שלום נת') 44206-07-17 אלקריף אדם בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ או הנזק הבלתי הפיך שייגרם למערער (עניין מרגליות לעיל) ועש"א (שלום קר') 24328-07-17 עאמר נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ.

1. גם מקרים אלה אינם מסייעים למערערת בענייננו. במקרים שצוינו לעיל הוגבל החשבון בשל רצף של שיקים שנמשכו במועד מיוחד – שמונה שיקים שחוללו ביום מנוחה שבו הסניף סגור (עניין אדיר מבנים); חמישה שיקים שחוללו ברצף של יומיים סמוכים (עניין אלקריף אדם); ארבעה שיקים שהוחזרו ביום שישי שבו סניף הבנק היה סגור (עניין עאמר). אין דומה הדבר לענייננו.

1. המערערת ציינה בעצמה כי החשבון אינו פעיל, ומוחזק רק לצורך קבלת תגמול עתידי. לפיכך, הנזק שבהגבלתו אינו חמור כמו במקרה של חסימת חשבון פעיל של חברה המפרנסת עשרות עובדים. גם טענתה של המערערת, לפיה שיקים קודמים שסורבו היו, בחלקם, שיקים לבטחון שנמסרו ללקוחות החברה ולמרות זאת הוצגו לפרעון אינה יכולה לסייע למערערת בעניינו. דווקא מכיוון ששיקים של המערערת סורבו בעבר במקרים דומים, היה על המערערת להקפיד במיוחד בנוגע לשיק נשוא הערעור, שהיה השיק העשירי שסורב. משלוח מכתב למשרדי מס הכנסה, מבלי לקבל אישור על הגעתו ועל כוונת מס הכנסה שלא להפקיד את השיק, אינו מספיק כדי להראות את מאמצי המערערת להימנע מסירוב שיק.

לכל האמור, אוסיף כי בכל מקרה, לאחר הגשת הערעור סורב שיק נוסף של המערערת.

1. מצאתי אם כן כי יש לדחות את הערעור. המערערת לא הוכיחה כי הפקדת השיק נעשתה בטעות, לא של צד ג', וודאי שלא טעות של הבנק. כמו כן, לא הראתה המערערת סיבה להיענות לבקשתה משיקולים אחרים. גם אם רשימת העילות לערעור המנויה בסעיף 10 לחוק אינה רשימה סגורה, הרי שרק במקרים חריגים ומיוחדים ייעתר בית משפט לבקשות ערעור משיקולי צדק, במקום שבו סורבו השיקים בנסיבות שלא היו בשליטתו או בידיעתו, בפועל או בכוח, של בעל החשבון. הנסיבות בהליך שבענייננו היו בידיעת המערערת, ואף בשליטתה. הטעות, אם היתה כאן, היא טעות של המערערת עצמה שלא עשתה די כדי לוודא את אי-הפקדת השיק ע"י משרדי מס הכנסה.

1. לאור המקובץ לעיל, אני מורה על דחיית הערעור.

לפנים משורת הדין, איני עושה צו להוצאות.

הפיקדון בתיק יושב אל המערערת באמצעות בא כוחה.

המזכירות תמציא עותק מפסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ' חשוון תשע"ט, 29 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.