הקדמה:

לפני בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, בהתאם להוראת סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק").

העובדות הצריכות לעניין:

ביום 28.9.17 הגיש המבקש, סאהר שלבי (להלן: "המבקש"), בקשה לאישור תובענה ייצוגית ולצדה תובענה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור ו"התובענה" בהתאמה), כנגד המשיבה, מועצה מקומית בוסתאן אלמרג' (להלן: "המועצה").

על פי הנטען, גובה המועצה באופן בלתי חוקית הוצאות גבייה (שכר טרחה) בגין משלוח התראות לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל.

המבקש ביסס את תביעתו ואת בקשת האישור על עילות שונות, ובכללן חוק ההוצאה לפועל, תקנות ההוצאה לפועל, דיני הנזיקין עשיית עושר ולא במשפט ועוד.

ביום 1.2.18 הגישה המועצה תשובה לבקשת האישור. ביום 4.2.18 הוגשה תגובת המבקש לתשובת המועצה. ביום 14.2.18 התקיים דיון מקדמי בבקשת האישור, במסגרתו הובהר לב"כ המבקש כי מכתב ההתראה שנשלח למבקש הובן על ידו באופן שגוי, כך שלמעשה אין גבייה בלתי חוקית מצד המועצה. בנסיבות אלה, ביקש ב"כ המבקש שהות על מנת לבחון את המשך ניהול התיק.

ביום 25.2.18 הוגשה הבקשה שלפניי להסתלקות המבקש מהבקשה לאישור התובענה כייצוגית (להלן: "בקשת ההסתלקות").

לבקשת ההסתלקות צורפו תצהירי המבקש ובא כוחו, המלמדים כי אלה לא קיבלו תמורה או טובת הנאה מהמועצה בקשר עם הסתלקותם מהתובענה ומבקשת האישור.

על פי הנטען בבקשת ההסתלקות, לאחר הגשת בקשת האישור ובעקבות הדיון בבית המשפט, הוברר כי המשיבה כלל אינה מחייבת בהוצאות בגין מכתבי ההתראה, כנטען על ידי המבקש. בנסיבות אלה, הסכימו הצדדים כי אין טעם בניהול ההליך.

עם זאת, בין הצדדים התגלעה מחלוקת ביחס לשאלה אם יש להורות על דחיית תביעתו האישית של המבקש ללא צו להוצאות, או שמא יש לחייבו בהוצאות משפט הולמות לטובת המועצה.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בבקשת ההסתלקות שלפני ובחנתי את ההסכמות המפורטת בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי ראוי להיעתר למבוקש.

בהתאם להוראת סעיף 16(א) לחוק: "מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט...".

בנסיבות בהן התברר כי המועצה כלל אינה מחייבת בגין הוצאות משלוח התראה לפי הנטען, ולאור עמדת המבקש כי בנסיבות אלה מתייתר הצורך להמשיך בניהול ההליכים, אני סבור כי התקיימה תכלית החוק ואין יתרון בהמשך ניהול ההליך. לפיכך דין בקשת ההסתלקות להתקבל.

איני רואה טעם להורות על איתור תובע מייצג או בא כוח מייצג חלופיים וכן איני רואה לנכון להורות על פרסום הודעה בדבר ההסתלקות, דבר שיהא כרוך בהכרח בהוצאות ניכרות ובסרבול ההליך שלא לצורך. הדברים אמורים במיוחד, שעה שאין בבקשת ההסתלקות כדי ליצור מעשה בית דין כלפי מי מחברי הקבוצה, למעט המבקש עצמו.

לעניין חיוב המבקש בהוצאות המועצה:

בנושא זה הגישו הצדדים טיעונים קצרים בכתב.

לטענת המבקש, טרם הגשת בקשת האישור שלח למועצה פנייה מוקדמת בדואר רשום, ואולם המועצה לא השיבה לפנייה המוקדמת, באופן המצדיק חיובה של המועצה דווקא בהוצאות, ולא להפך. עוד טוען המבקש כי ב"כ המועצה מספק לה שירותים משפטיים באופן שוטף, כיועצה המשפטי, ועל כן מקבל שכר טרחה גלובלי. בנסיבות אלה, כך נטען, לא הוציאה המועצה כל הוצאה המצדיקה חיוב המבקש בהוצאות לטובתה.

מנגד, לטענת המועצה, יש לחייב את המבקש בהוצאותיה בגין הליך זה, ממספר טעמים. תחילה טוענת המועצה כי מלכתחילה לא עמדה למבקש כל עילה אישית נגדה, לא כל שכן עילת תביעה "להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה". עוד נטען כי שעה שהמועצה המקומית מחייבת רק בגין הוצאות משלוח מכתב ההתראה בדואר רשום, ולא מעבר לכך, היה על המבקש לערוך את הבירורים הדרושים בטרם הגשת בקשת האישור. על פי הנטען, מכתב הפנייה המוקדמת שצורף לכתבי הטענות מטעם המבקש לא הגיע לידיה שכן נשלח לכתובתה הישנה של המועצה, שאינה משמשת אותה זה למעלה משנה. לשיטת המועצה, בקשת האישור עצמה ערוכה בצורה רשלנית, באופן המלמד על ניסיון להפקת רווח אישי, על חשבון קופת הציבור. המועצה מוסיפה כי התובע הייצוגי עצמו הוא תובע "סדרתי", אשר לצד בקשת האישור דנא הגיש שתי בקשות אישור נוספות כנגד המשיבה. על פי הנטען, המדובר בתובענת סרק שאינה מבוססת מבחינת עובדתית או משפטית ואשר הוגשה בחוסר תום לב, מבלי להקדים ולערוך את הבירורים הנדרשים. בנסיבות אלה, טוענת המועצה, יש לחייב את המבקש בהוצאות ריאליות לטובתה.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ושקלתי את הנתונים כמכלול, החלטתי כי בנסיבות העניין, אכן אין מנוס אלא לחייב את המבקש בתשלום הוצאות משפט לטובת המועצה, לנוכח העובדה שלבקשת האישור ולתביעה הייצוגית לא הונחה תשתית משפטית ועובדתית ראויה, ולנוכח העובדה שבקשת האישור הצריכה התייחסות רצינית מצד המשיבה, הן בפן העובדתי והן בפן המשפטי, וכן התייצבות לדיון בבית המשפט. דברים אלה מקבלים משנה תוקף שעה שעסקינן, בסופו של יום, ברשות ציבורית ובכספי ציבור.

עם זאת, בהינתן העובדה שהמבקש בכל זאת שיגר למועצה פנייה מוקדמת, אף שלא לכתובתה העדכנית, מצאתי לחייב בהוצאות משפט מתונות יחסית.

לאור מכלול השיקולים המפורטים לעיל, אני רואה לנכון לחייב את המבקש בהוצאות המועצה בסך של 5,000 ₪, כולל מע"מ כחוק.

סוף דבר:

אשר על כן, ניתן בזאת תוקף של פסק דין למתווה המפורט בבקשה.

כמו כן, אני מאשר את הסתלקות המבקש מבקשת האישור ומורה על מחיקתה.

תביעתו האישית של המבקש – נדחית.

המשיבה לא תישא בהוצאות ו/או בגמול למבקש, ולא תישא בהוצאות שכר טרחה לבא כוח המבקש.

מאידך גיסא, המבקש יישא בהוצאות המועצה בסך של 5,000 ₪ כולל מע"מ כחוק.

בנסיבות אלה, הדיון הקבוע ליום 26.3.18 לשעה 10:00 מבוטל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, ה' ניסן תשע"ח, 21 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.