1. תביעה קטנה ותביעה קטנה שכנגד, שיסודן בהתקשרות הצדדים בעסקה להזמנת שירותי צילום, תמונות ווידאו, שמטרתם קידום השקת מוצר ויצירת סרטון הדרכה לשימוש במוצר.

הצדדים חלוקים ביניהם הן באשר לעלות שירותי הצילום שהוזמנו מהתובעת בתביעה העיקרית (להלן: "התובעת") והן באשר לאיכותם, והנתבעת, היא התובעת בתביעה שכנגד (להלן: "הנתבעת") אף טוענת לנזקים שנגרמו לה עקב כשל התמורה כאמור.

2. לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, שמעתי את העדויות ועיינתי בכל החומר הקיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה העיקרית להתקבל בחלקה ואילו דין התביעה שכנגד להידחות, כפי שיובהר להלן.

בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.

3. לאחר דיון שהתקיים בנוכחות הצדדים, במסגרתו אף הוצג סרטון הווידאו ע"י הנתבעת, ומשלא הושג הסדר, הגישו הצדדים חוות דעת מטעמם באשר לאיכות עבודת הצילום נשוא התביעה.

תחילה, בנוגע לעלות השירות, אין בנמצא הסכם סדור וחתום, אך ישנו מסמך יחיד הנושא את הלוגו של התובעת ולפיו בעבור התמונות שעת צילום בה יצולמו 10-12 מוצרים תעמוד על סך של 500 ₪ ועריכה על סך של 200 ₪, ובעבור הווידאו ישולם סך של 3,000 ₪ הכולל עבודת הכנה, צילומים במשך שעתיים ועריכה (נספח א-1 לכתב ההגנה).

בהעדר ראיה אחרת או סותרת להסכמות, יש לראות בהסכם הנ"ל כזה המחייב.

4. באשר לתמונות, עיון בחוות הדעת שהוצגה ע"י הנתבעת מלמד כי אין התייחסות לתמונות אלא לווידאו, המומחה מטעם התובעת התייחס לעובדה זו בחוות דעתו, ומכאן כי הטענה להעדר תמורה בנוגע לתמונות אינה נתמכת בראיה מספיקה, היא לא הוכחה והיא נדחית על כן.

התובעת העידה כי צולמו מוצרים נוספים ולכך הוקדשה שעה נוספת, שלאחר הנחה עלותה 400 ₪.

הנתבעת אישרה כי התשלום הבסיסי עבור התמונות הינו 750 ₪ (סעיף 19 לכתב התביעה שכנגד. ישנו פער של 50 ₪ לטובת התובעת, אולם משאישרה הנתבעת סכום זה, הוא יאושר), אך טענת התובעת לחיוב בגין שעת צילום נוספת לא נסתר.

לפיכך, בגין התמונות על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 1,150 ₪.

5. לא כך הדבר באשר לווידאו.

מלבד עדות התובעת בעצמה בדבר העדר ניסיון מספיק בסוג השירות שנדרש, הוכח בפני להנחת הדעת, ובמאזן ההסתברויות במשפט אזרחי, כי סרטון הווידאו אינו עונה על האיכות הנדרשת ועל כן בגין חלק זה בהסכם חל כישלון תמורה.

יצוין בראשית הדברים כי לא מצאתי לקבל את התהייה שהועלתה ע"י המומחה מטעם התובעת באשר לזהות הסרטון. הנתבעת הינה היחידה שהציגה בפני בית המשפט את הסרטון, המוצר שסופק לה, ואשר עליו היא מלינה. מובן מכלל הנסיבות כי זהו הסרטון אשר הובא בפני המומחה מטעם הנתבעת לשם בחינתו, ומכל מקום התובעת לא הגישה סרטון אחר והמומחה מטעמה יכול היה להתייחס לכלל הסרטונים שהוצגו בפניו.

לגופו של עניין, ניכר מתוך פרטי ניסיונו של מומחה הנתבעת כי תחום עיסוקו הינו קונקרטי יותר ונוגע יותר לעניין בו עסקינן, נוכח עיסוקו משך מספר שנים במתן שירות הפקות וידאו גם לעסקים.

מומחה הנתבעת הצביע על מספר ליקויים בסרטון, ובהם הופעת צללים לאורך הסרטון, קושי בזווית הצילום וקיומם של פרטים לא רלבנטיים ומסיחי דעת, העדר תיאום של קטע המוזיקה וקיומם של קטעי צילום ארוכים מדיי והעדר מיתוג מספק.

עיון בחוות דעת מומחה התובעת מלמד על העדר התייחסות והתמודדות של ממש עם ממצאים אלה, וההתמקדות בהיבט האישי של הצילום אינו רלבנטי משעסקינן בצילום שמטרתו עסקית, מסחרית.

לפיכך, ובנוגע לסרטון הווידאו, מצאתי להעדיף את עמדתו המקצועית של מומחה הנתבעת שפירט את הכשלים שנוכח לראות, על פני חוות הדעת הכללית מטעם התובעת שאינה כוללת התמודדות נקודתית עם כשלים אלה.

6. יודגש, כי הדברים מתיישבים עם הודאת התובעת בעצמה בדבר העדר ניסיונה, וכן עם עדות הנתבעת כי נוכח הכשלים כלל לא עשתה שימוש בסרטון ונזקקה לביצועו של אחר, עדות בה מצאתי לתת אמון.

לפיכך, אין מקום לחייב את הנתבעת בתשלום בגין מוצר הווידאו.

יחד עם זאת, לא מצאתי מקום להגשת התביעה שכנגד, והיא לא הוכחה על כל רכיביה הנתבעים.

לא הובאו בפני כל ראיות לנזק שנטען כי נגרם לטביעת רגלי/ידי התינוק, לכך שאין טביעות נוספות או שלא ניתן היה ליצור מידית טביעות נוספות, וכל כיוצ"ב נתונים שלא הובאו לגביהם כל ראיה.

לא הובאו ראיות להגדרת זמן אספקה של השירות שהוזמן ונמצאו בראיות אף אמירות של הנתבעת כי אינה לחוצה בזמן, ולא הובאו ראיות לאבדן הכנסה בפועל וכפועל יוצא מכשל התמורה.

לא מצאתי בנסיבות העניין כי הוכחה טענה לעוגמת נפש, ומשעסקינן בסכסוך שהוא עסקי במהותו לא מצאתי מקום לפסוק פיצוי כאמור.

7. לאור כל האמור לעיל, בתביעה העיקרית תשלם הנתבעת לתובעת סך של 1,150 ₪.

התביעה שכנגד נדחית.

נוכח תוצאת ההליך, ובמכלול הנסיבות, אין צו להוצאות.

מזכירות בית המשפט מתבקשת להמציא את פסק הדין לצדדים.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ו אדר א' תשע"ט, 03 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.