18 פברואר 2019

האם זכאית התובעת למענק לימודים לשנת 2017-2018 ? בשאלה זו נדרש בית הדין להכריע בהליך דנן.

עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן:

1. התובעת נישאה לבעלה מר ניסן דז'ורייב [להלן:"הבעל"] בשנת 2000 ונולדו להם שני ילדים.
2. ביום 18/7/15 על רקע תלונה שהגישה התובעת על אלימות במשפחה ניתן כנגד הבעל צו הרחקה, ובהמשך הדברים קבע בית משפט לענייני משפחה כי הילדים יהיו בחזקת התובעת ויראו את אביהם במרכז קשר בלבד.
3. ביום 3/8/15 התובעת חתמה על יפוי כח בפני עו"ד, על מנת שייצג אותה בהליכים משפטיים כנגד הבעל ובכלל זה בתביעת מזונות ובתביעה להתרת הנישואין. וביום 2/9/15 הגישה לבית המשפט לענייני משפחה באמצעות ב"כ – תביעה למזונות ובקשה להתרת נישואין.
4. למרבה הצער, עד היום , בנסיבות שלא בוארו לא הסתיים ההליך בגירושין. התובעת תולה את האשם בבעל.
5. על רקע האמור, ביום 2/8/17 התובעת הגישה למל"ל תביעה למענק לימודים. בתביעתה ציינה כי היא חיה בנפרד מבעלה מאז 18/7/15.
6. ביום 7/8/17 נמסרה לתובעת הודעה לפיה תביעתה נדחתה מן הטעם כי אינה עונה להגדרת "הורי יחיד" לפי חוק משפחות חד הוריות, מן הטעם שבעת הגשת הבקשה טרם חלפו שנתיים מפתיחת הליך הגירושים.
7. החלטה זו היא מושא ההליך דנן.
8. לטענת התובעת, היא פנתה לעו"ד בראשית חודש אוגוסט 15 על מנת שיגיש מטעמה תביעת גירושים ותביעת מזונות, ומסיבה שאיננה ידועה לה פתיחת התיק התעכבה עד ליום 2/9/15.
9. לטענת הנתבע, לשון החוק ברורה והזכאות קמה בחלוף שנתיים ממועד פתיחת התיק בבית משפט ולא ממועד הפניה לעו"ד הנתבע מפנה לפסיקה בעניין.

המסגרת הנורמטיבית

1. הזכות למענק לימודים נקבעה בסעיף 74 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 הקובע כדלקמן:

74.    (א)  בסעיף זה –

"הורה עצמאי" – כמשמעותו בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, תשנ"ב-1992;

"שנת לימודים" – התקופה שמיום 1 בספטמבר של כל שנה עד יום 31 באוגוסט של השנה שלאחריה.

        (ב) (1)  בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), לפני תחילת כל שנת לימודים או בתחילתה ישלם המוסד מענק לימודים, בשיעורים המפורטים בפסקה 2, לכל אחד מאלה, לפי הענין:

(א)   הורה עצמאי, בעד כל אחד מילדיו;

(ב)   הורה שמשתלמת לו גמלה לפי סעיף 5(א)(3) לחוק הבטחת הכנסה, בעד כל אחד מילדיו;

(ג)   מי שבמשמורתו ילד שנתייתם משני הוריו, בעד אותו ילד;

(ד)   מי שבמשמורתו ילד נטוש כמשמעותו לפי חוק הבטחת הכנסה, בעד אותו ילד;

(ה)   מי שמשתלמת לו, לפי הסכם הנערך לפי סעיף 9, קצבה בעד ילד שעלה לישראל בלי הוריו, בעד אותו ילד;

(2)        מענק הלימודים יהיה בשיעורים האלה:

(א)   18% מהשכר הממוצע – בעד ילד שלפני יום א' בטבת שבאותה שנת לימודים (בסעיף זה – היום הקובע), מלאו לו 6 שנים ולא מלאו לו 11 שנים;

(ב)   10% מהשכר הממוצע – בעד ילד שביום הקובע מלאו לו 11 שנים ולא מלאו לו 14 שנים.

(ב1)     המוסד ישלם את מענק הלימודים לפני שנת לימודים פלונית, אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש יולי שבתכוף לפני אותה שנת לימודים, או בתחילת שנת הלימודים – אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש אוגוסט שבתכוף לפני אותה שנה, ובלבד שלא ישולם בעד אותו ילד יותר ממענק לימודים אחד לשנת לימודים פלונית.

1. לצורך הגדרת הורה עצמאי מפנה חוק הביטוח הלאומי להוראות חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, תשנ"ב-1992 אשר מגדיר הורה עצמאי כדלקמן (ראה סעיף 1 לחוק):

       בחוק זה –

        "הורה עצמאי" – תושב ישראל אשר בהחזקתו ילד הנמצא עמו ואשר נתקיים בו אחד מאלה:

(1)  הוא אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו;

(2)  הוא נשוי ומתקיים בו האמור באחת מפסקאות המשנה (א), (ב) או (ג), ובתנאי שאין אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגו;

(א)   הוא חי בנפרד מבן זוגו תקופה של שנתיים לפחות ופתח בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעל במסגרת הליך זה שנתיים לפחות;

(ב)   היא עגונה, כמשמעותה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;

(ג)   היא חיה בנפרד מבן זוגה, שהתה במקלט לנשים מוכות 90 ימים לפחות, מתוך תקופה של שנים עשר חודשים שתחילתה ביום הראשון לשהותה במקלט כאמור, פתחה בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעלה במסגרת הליך זה במשך שישה חודשים לפחות; ואולם אישה תהא פטורה מפתיחת הליך כאמור אם לשכת הסעד אישרה כי יש בכך כדי לסכן את חייה או את חיי ילדה;

(3)  הוא עולה חדש שנמצא בארץ למעלה משנה ופחות משנתיים ובן-זוגו לא עלה לארץ ואף אינו שוהה בה, ובתנאי שאין לו בן זוג אחר;

11.  יש להזכיר כי הנוסח המפורט של הגדרת "הורה עצמאי" בא להחליף את הנוסח המקורי של החוק, אשר היה כדלקמן:

"הורה יחיד- תושב ישראל שאינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו, אשר בהחזקתו ילד הנמצא עימו"

בדברי ההסבר לתיקון לחוק צויין, כי תכלית התיקון הייתה להרחיב את תחולת הוראות החוק:

"התיקון המוצע מטרתו להרחיב את מסגרת הזכאים על פי החוק ולהוסיף שתי קבוצות נוספות המתפקדות באופן מעשי כמשפחות חד הוריות.

(1) מעוכבות גט (סעיף 1 (2)) (2) עגונות (סעיף 1 (3))"

12.  בתי הדין לעבודה נדרשו לא אחת לתכליתו של החוק, ועמדו על כך שמטרתו היא לתת הגנה והטבות מסוימות למשפחות חד הוריות, שבהן הנטל הכספי, התפקודי והרגשי הכרוך בגידול ילדים הוטל על אחד ההורים בלבד (ר' תיק ב"ל (נצ') 1058/03 לנדאו סיגלית נ' המל"ל).

13.  על התנאי שנקבע להכרה בהורה נשוי – פתיחת הליך להתרת הנישואין ופעילות במסגרת ההליך שנתיים לפחות - נקבע כי תנאי זה נועד לוודא כי ההטבות ינתנו רק במקרים שבהם אין בכוונת האישה לשוב ולהתגורר עם בעלה, הינו למי שמצבה כהורה יחיד הוא מצב מתמשך אמיתי ולא פיקטיבי, ושלא צפוי להשתנות בחזרה לאחר קבלת ההטבה. וכן נקבע : "במקרה של בני זוג נשואים, פרידה של קבע שאיננה מלווה בגט מקימה חזקה של שיתוף בין בני הזוג. על מנת לסתור את החזקה יש להוכיח כי בני הזוג פעלו לפרידה של קבע  (ב"ל (ב"ש) 43779-08-11 אורנה חג'ג' נ' המל"ל) [פורסם בנבו].

14. המחוקק קבע כי פרידה המלווה בהליך גירושין בבית משפט שנמשך למעלה משנתיים מצדיקה הכרה בפרידה כפרידה של קבע.

חזקה על המחוקק כי היה מודע לכך שבמקרים רבים הפרידה בפועל בין בני הזוג קודמת להגשת ההליך בבית משפט (ולפעמים היא נמשכת חודשים ארוכים ואף שנים) ואולם הוא מצא ליחס משמעות לעצם הגשת ההליך בבית משפט, מהלך שיש בו כדי לשקף גמירות דעת בדבר ניתוק הקשר הזוגי.

מטבע הדברים בעת שנקבע סטנדרט בחוק, יש מקרים שקרובים מאוד לסטנדרט שנקבע אך אינם מגיעים אליו.

אינני סבורה כי לבית דין זה נתונה סמכות לקצר את התקופה שנקבעה על ידי המחוקק, מקום שהוא מתרשם כי לצדדים הייתה כוונה לפרידה של קבע אף בטרם חלפו שנתיים ממועד פתיחת תיק הגירושים (יהא משך הקיצור אשר יהא).

אציין כי בענייננו, הנסיבות שהובילו לפתיחת תיק הגירושין במועד בו נפתח (ולא במועד קודם) לא בוארו, התובעת לא הציגה הסבר, לא טענה להתרשלות של ב"כ דאז ואף לא צירפה כל מסמך מטעמו, מצירוף הדברים אף עולה כי הצדדים חיו בנפרד תקופה קצרה יחסית עובר להגשת התביעה.

לנוכח האמור, יש להניח כי מועד פתיחת תיק הגירושים היה בתאום עם התובעת והוא מלמד על נקודת הזמן שבה החליטה התובעת שהיא איננה מעוניינת עוד בחיים משותפים עם הבעל ומבקשת לסיים את נישואיה.

ההליך המשפטי הי התלוי ועומד למשך תקופה הנופלת מהסטנדרט שקבע המחוקק לצורך הכרה במעמד הורה עצמאי.

אשר על כן, בשים לב למועד פתיחת התיק בבית המשפט לענייני משפחה, המשקף את המועד שבו התובעת גמרה בדעתה להפרד מבעלה, ובשים לב ללשונו הברורה של החוק, בחודש אוגוסט 2017 (שהוא המועד הקובע לצורך זכאות למענק לימודים) לא חלפו שנתיים מפתיחת התיק, ולפיכך , לצערי, אין מנוס מדחיית התביעה.

כמקובל בתיקים מסוג זה – אין צו להוצאות.

לצדדים זכות ערעור על פסק הדין. ערעור יש להגיש בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

 ניתן היום, י"ג אדר א' תשע"ט, (18 פברואר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.