לפני בקשת החייב לתיקון תוכנית הפירעון וכן תיקון הפרוטוקול מיום 6.6.19.

לטענת החייב נפלה טעות בסכומה של תוכנית הפירעון (של החייב ורעייתו) כמפורט בפרוטוקול הדיון שכן סכום התוכנית שאושר עולה על הסכום לגביו המליצו הנאמן וכנ"ר.

הנאמן מתנגד לבקשה וטוען כי לא נפלה כל טעות בסכומה של תוכנית הפירעון וכי במסגרת אישור התוכנית נלקחה בחשבון העובדה שהחייבים נדרשו לצמצם בהוצאות (שכר דירה).

החייב שב וטען כי נפלה טעות בפרוטוקול הדיון ובפסק הדין.

לאחר עיון בבקשה על צרופותיה מצאתי לדחותה.

ראשית יצוין כי פסק הדין ניתן ביום 6.6.19 הבקשה שלפני הוגשה רק בחלוף כ-11 חודשים ממתן פסק הדין, שהפך לחלוט.

שנית ולגופו של עניין, אף לא מצאתי כי יש אינדיקציה לכך שנפלה טעות בסכומה של תוכנית הפירעון, גם אם במהלך הדיון המליצו הנאמן וכנ"ר המלצותיהם ביחס לסכומה של תוכנית הפירעון, אין בכך כדי לכבול את ביהמ"ש.

יש לציין כי החייב היה מיוצג בדיון, אולם בא כוחו לא טען דבר כנגד תוכנית הפירעון שאושרה, בדיון או בסמוך לו. ככל שבא כוחו סבר כי נפלה טעות בפרוטוקול או בסכום התוכנית שאושרה, ברי כי היה פונה בבקשה מתאימה אך הוא לא עשה כן, כאמור.

יצוין כי הסכום שנדרשו החייבים להוסיף לקופת הכינוס נופל מגובה החובות הכולל.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ד אייר תש"פ, 18 מאי 2020, בהעדר הצדדים.