1. הנאשם הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ושל היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק.

2. על פי עובדות כתב האישום, בתאריך 22.3.2017 במסגרת ויכוח על רקע חוב כספי שחב הנאשם לרופא השיניים שלו ד"ר אפרים גברילוב, הרים הנאשם כיסא שהוצב במרפאה, זרק אותו לעברו של הרופא באופן שהכיסא פגע ברופא וגרם לו לשבר באצבעו השמאלית. נוסף על כך ניזוק מכשיר הטלפון הנייד של הרופא.

3. במסגרת הסדר דיוני בין הצדדים הוגש תסקיר לעונש, כאשר בסופו המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם עונש של צו של"צ וצו מבחן, זאת תוך ביטול הרשעתו. לאחר שנשמעו הטיעונים לעונש, הגיעו הצדדים להסדר טיעון במסגרתו ביקשו לאמץ את המלצת שירות המבחן, לרבות בעניין ביטול ההרשעה, ובנוסף לחייב את הנאשם לפצות את המתלונן בסכום של 2,500 ₪.

4. הצורך להחמיר בעבירות המבוצעות נגד רופאים הינו ידוע, ולאור האלימות הגואה במוסדות הרפואיים השונים, ניתן אף לומר שהינו "צו השעה". ואולם, כפי שהיטיב לתאר ב"כ הנאשם, מצבו של הנאשם הינו מצב חריג המחייב התייחסות שונה וייחודית.

5. מתסקיר שירות המבחן עולה שהנאשם גרוש ואב לשלושה ילדים, מתגורר בגפו וכיום אינו עובד, זאת על רקע קשיים נפשיים המשפיעים על תפקודו. הנאשם מוכר כנכה צה"ל ונתמך קצבת משרד הביטחון. הנאשם שירת שירות צבאי מלא כלוחם, כאשר במסגרתו נחשף בשנת 2002 לאירועים טראומטיים במסגרת לחימה במבצע "חומת מגן", בגינם אובחן בהמשך כסובל מהפרעה פוסט טראומטית. במהלך השנים היה הנאשם במעקב פסיכיאטרי והשתלב בטיפול פסיכולוגי, אולם בהמשך הפסיק הן את הטיפול והן את המעקב, גם אם המשיך ליטול את התרופות שנרשמו לו. במהלך שנת 2017 מצבו הרגשי של הנאשם היה בלתי יציב נוכח הליך הגירושין שעבר. מבדיקה עדכנית שנערכה לנאשם עלה שכיום, באופן כללי, מצבו יציב, אולם הוא עדין מתקשה לישון באופן רציף.

בשל קשיי התפקוד וההסתגלות התקשה הנאשם לשמור על מקום עבודה קבוע ויציב לאורך זמן, הוא נקלע לחובות וכיום מצוי בתהליך של פשיטת רגל.

הנאשם נעדר עבר פלילי ולא פתוחים נגדו תיקים נוספים.

הנאשם קיבל אחריות מלאה על מעשיו, והביע צער וחרטה על פגיעתו במתלונן. על פי התרשמות שירות המבחן, על אף קשייו של הנאשם לווסת לעתים את תגובותיו, הרי שהתנהגותו באירוע הנוכחי הינה חריגה ואינה מאפיינת אותו. בעקבות האירוע, בחן הנאשם את התנהלותו הבעייתית, הפיק לקחים, חזר למעקב פסיכיאטרי, ואף הביע נכונותו לחזור לטיפול פסיכולוגי פרטי, בסיוע משרד הביטחון. בשים לב לאמור המליץ שירות המבחן להעמיד את הנאשם בצו מבחן למשך שנה, וכעונש מציב גבול להטיל עליו צו של"צ. בתסקיר משלים עדכן שירות המבחן שלנאשם נמצאה מסגרת מתאימה לביצוע של"צ בהיקף של 100 שעות.

6. מאחר שבסופו של יום הגיעו הצדדים להסכמה עונשית, ובכלל זה הסכמה לביטול הרשעתו של הנאשם, אינני נדרש לבחינת מתחמי הענישה הנוהגת במצבים דומים, כאשר ברור לכל שהעונש עליו הוסכם חורג במידה רבה מהעונשים ה"רגילים" הניתנים במקרים מסוג זה. ואולם, כפי שציין בצדק ב"כ הנאשם, עניינו של הנאשם שונה וחריג מעניינם של נאשמים אחרים. הנאשם השתתף במבצע "חומת מגן" והשתחרר מהצבא כשנפשו מצולקת. החוויות הקשות אותן חווה הנאשם במסגרת הצבאית הותירו את חותמן והשפיעו על חייו במישורים שונים, ובהם המישור המשפחתי, התעסוקתי, החברתי והכלכלי, כפי שעולה מנ/1 ומנ/2. על אף שהנאשם טופל בעבר, אין חולק על כך שהוא זקוק להמשך טיפול. הנאשם הביע נכונות לקבלת טיפול, ויש לקוות שיהיה בטיפול זה כדי לסייע לו לחזור לתפקוד רגיל עד כמה שניתן. בשלב זה של חייו, ניתן לומר שהרשעת הנאשם תפריע להליך השיקומי, ויכול ותביא להתדרדרות במצבו. מעבר לכך, דומני שהאינטרס הציבורי במקרה חריג זה הינו שלא להרשיע אדם ששילם מחיר כבד למען המדינה. עתה, בשעתו הקשה של הנאשם, המתמודד מול כתב אישום פלילי, דומה שהגיעה תורה של המדינה להכיר תודה לנאשם ולהתחשב במצבו, בין היתר בדרך של הימנעות מהרשעתו והתאמת עונש שיקומי עבורו. מעשהו של הנאשם כלפי הרופא אינו עניין של מה בכך, אולם הוא אינו מצוי בדרגת חומרה כזו השוללת מניה וביה אפשרות להימנע מהרשעת הנאשם.

7. נוכח כל האמור, אני מורה על ביטול הרשעתו של הנאשם.

על הנאשם יוטלו העונשים הבאים:

א. צו של"צ – הנאשם ירצה של"צ בהיקף של 100 שעות בתפקיד סיוע בעבודות אחזקה ופעילות המתאמנים באולם הספורט "אבני החושן" בראשון לציון, בפיקוח שירות המבחן.

ב. צו מבחן למשך שנה, בפיקוח שירות המבחן.

ג. פיצוי למתלונן (ע"ת 1 בכתב האישום) בסך 2,500 ₪. הפיצוי יועבר למתלונן בהתאם לפרטים אותם תעביר המאשימה למזכירות בית המשפט בתוך 7 ימים.
מעיון בתיק בית המשפט עולה שכספי הפיצוי הופקדו על ידי הנאשם.

8. ניתן בזאת צו כללי למוצגים.

9. המזכירות תעביר העתק ההחלטה לשירות המבחן.

10. בשולי הדברים, מצאתי לשבח את ב"כ הנאשם עו"ד בנימין בן נתן על טיעוניו בפני, ואת המאשימה, שיוצגה על ידי עו"ד רונן גינגולד, על עמדתה ההגונה והמתחשבת, שבסופו של יום שירתה את האינטרס הציבורי בצורה המיטבית.

ניתן היום, ח' שבט תשע"ט, 14 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.