לפניי בקשת המבקשים (להלן, ביחד: "המדינה"), להורות על מחיקת היועץ המשפטי (להלן: היועמ"ש), מהתובענה.

1. עסקינן בתובענה שהוגשה על דרך המרצת פתיחה מתוקנת שהגיש המשיב 1 (להלן: "המשיב") כנגד המבקשים 1-3 והמשיבים 2-8 (להלן: "המשיבים"), בגדרה מבוקש, בתמצית, להכריז על בטלותן של החלטות אסיפה כללית, בהן נדונו, בין היתר, הדחת המשיב מתפקידו כיו"ר איגוד הכדוריד בישראל וכחבר בוועד המנהל. נטען, בתמצית, כי האסיפות כונסו בניגוד להוראת סעיף 20(ב1) לחוק העמותות, התש"ם-1980, ללא מתן זכות טיעון ותוך ניגוד עניינים מצדם של מי מהמשתתפים בהן.
2. במסגרת החלטות בית המשפט מיום 26.11.17, 27.11.17 ו- 12.12.17 ותוך שנשמרות טענות הצדדים, נקבע הסדר דיוני לפיו, באסיפה הכללית הקבועה ליום 28.11.17 יטענו הצדדים את טענותיהם לגבי הדחתו או אי הדחתו של המשיב מתפקידו; ההצבעה ביחס לסיום תפקידו של המשיב תיערך באסיפה נפרדת שתתקיים בסמוך ונציגי המשיבים באסיפה הכללית שבה תיערך ההצבעה יהיו כאלו שלא שימשו כחברי הנהלה בתקופת הבחירות. ביום 12.12.17, התקיימה האסיפה הכללית שבמסגרתה נשמעו טענות הצדדים. ביום 20.12.17, התקיימה ישיבת הוועד המנהל במסגרתה נשמעו המלצות וועדת הבדיקה הפנימית. ביום 25.12.17, התקיימה ישיבת ההצבעה שבה לא נכח המשיב ובה הוחלט כי יודח מתפקידו בעמותה.
3. במסגרת הדיון שהתקיים מלפניי ביום 31.1.18, אושרה הסכמת הצדדים לפיה יוגשו כתבי טענות מתוקנים, תוך שנשמרות טענותיהם. עוד נקבע דיון לגופה של התובענה המתוקנת והוסכם כי עד למועד מתן פסק הדין בתובענה, יוותר בעינו מצב הדברים הקיים.
4. ביום 12.2.18, הוגשה המרצת הפתיחה המתוקנת, אליה צורף היועמ"ש כמשיב מס' 10. מכאן הבקשה שמלפניי.

תמצית טענות הצדדים

1. המדינה טוענת כי יש להורות על מחיקת היועץ המשפטי מהמרצת הפתיחה המתוקנת. לשיטתה, עמידתו של היועמ"ש בראש המערכת המשפטית אינה מהווה עילה ראויה לצירופו כמשיב לתובענה וצירופו אינו עולה בקנה אחד עם תכלית המרצת הפתיחה המתוקנת. במיוחד כך, שעה שהזרוע המנהלית הרלוונטית – בדמות רשם העמותות, מוגדרת כמשיב בתובענה. המדינה הוסיפה וטענה, כי סמכותו של היועמ"ש להצטרף להליך נתונה לשיקול דעתו בלבד. הודגש כי כבר נקבע ביום 23.10.17 שהיועמ"ש רשאי להצטרף להליך ככל שימצא לנכון. הובהר כי עמדת היועמ"ש יכול שתוגש ביחס לשאלות עקרוניות החובקות חשיבות ציבורית והשפעה על ציבור רחב של מתדיינים, כגון במקרים של ביטול, או פרשנות של דברי חקיקה מרכזיים ובנושאים שהכרעה בהם עלולה לגרום לפגיעה באינטרס של המדינה. לגישת המדינה, המרצת הפתיחה המתוקנת לא כוללת כל סעד המופנה ליועמ"ש והוראות הדין אינן מאפשרות את צירופו כבעל דין, כאשר המבוקש הוא לקבל את עמדתו העקרונית בנושאים שבמחלוקת. המדינה סבורה כי במקרה הנדון, אין המדובר בשאלות המעוררות עניין ציבורי המצדיק את התייצבות היועמ"ש שכן כתבי הטענות המתוקנים קושרים את הנושאים שבמחלוקת בעניינו הפרטני של המשיב. בד בבד, בסעיפים 9-12 לתשובת המדינה לתגובת המשיב, נפתח פתח המאפשר את שקילת פנייתה ליועמ"ש לצורך בחינת הצורך בהתייצבותו, לנוכח שינוי הנסיבות שהוביל להגשת כתבי הטענות המתוקנים.
2. המשיב טוען, מנגד, כי יש לדחות את הבקשה. לשיטתו, הבקשה הוגשה בניגוד להסכמות הצדדים כפי שנקבעו בדיון מיום 31.1.18 ותוך התעלמות מהחלטות בית המשפט. המשיב מפנה לדברים שנאמרו בדיון הנ"ל, במסגרתם לא הובעה כל התנגדות לצירופו של היועמ"ש לתובענה. המשיב הדגיש, כי ביקש שתוגש חוות דעת מאת היועמ"ש, גם בבקשה 19 וכי ניתנו ליועמ"ש הזדמנויות חוזרות ונשנות להשמיע את עמדתו בנושא עובר להגשת התובענה המתוקנת. לגופה של מחלוקת, טוען המשיב כי הסוגיות שביסוד התובענה מחייבות את קבלת עמדת היועמ"ש. מודגש כי הדיון עוסק בניגוד עניינים; בזכות הטיעון שבאיגוד ספורט המהווה גוף דו-מהותי שכפוף לכללי המנהל הציבורי וממומן באמצעות כספי ציבור וכן בעבירות פליליות שבוצעו במסגרתו. עוד הודגש כי היועמ"ש הוא הפרשן המוסמך של החוק כלפי גופי המדינה והוא זה שמוסמך על פי דין להתייצב בערכאות שונות, במקרים הנדרשים. המשיב סבור כי עובדת היות רשם העמותות צד להליך, אינה מייתרת את הצורך בקבלת עמדתו של היועמ"ש, שכן גם לעמדת רשם העמותות, תפקידו אינו לפרש את הוראות החוק ואין לו מידע לגבי הסוגיות הפליליות הכרוכות בתובענה.

דיון

1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובהמרצת הפתיחה המתוקנת ולאחר בחינת מכלול הנסיבות הצריכות לעניין – שוכנעתי כי יש למחוק את היועמ"ש מהתובענה ובד בבד, לנוכח עמדת המדינה, החלטה קודמת וכתבי הטענות המתוקנים שהוגשו, סבורני כי על ב"כ המדינה לפנות ליועמ"ש בבקשה לבחון אם יש מקום להתייצבותו, או להגשת עמדתו ביחס למחלוקות שביסוד התובענה. ואבהיר.
2. ביחס לסוגיית התייצבותו של היועמ"ש, הוראת סעיף 1 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) (נוסח חדש) (להלן: "הפקודה", קובעת כי:

"ראה היועץ המשפטי לממשלה, כי זכות של מדינת ישראל או זכות ציבורית או ענין ציבורי מושפעים או כרוכים, או עלולים להיות מושפעים או כרוכים, בהליך פלוני שלפני בית משפט... רשאי הוא, לפי ראות עיניו, להתייצב באותו הליך ולהשמיע דברו, או להסמיך במיוחד את נציגו לעשות זאת מטעמו".

סמכות התייצבותו של היועמ"ש להליכים משפטיים נועדה, אפוא, להגן על אינטרס ציבורי, או מדיני, בזיקה למחלוקת בין הצדדים. זאת, במובחן מאינטרס אישי של בעל דין ומהכרעה במחלוקת עובדתית קונקרטית שהתגלעה בין הצדדים לאותו הליך. הצטרפות היועמ"ש לא נועדה אף לשם הבאת ראיות, חלף ראיות הצדדים, שחזקה עליהם כי יוכלו להביאן לצורך ביסוס עמדתם בדרכים אחרות שאינן כרוכות בהתייצבות היועמ"ש כצד להליך (ר' ע"א 546/04 עיריית ירושלים נ' שרותי בריאות כללית (20.8.09); ע"א 347/71 סנסור נ' הקונסוליה הכללית של יוון (1.8.70)).

1. הוראות תקנה 22(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), שכותרתה "צירוף נתבעים", קובעת כך:

"מותר לצרף בחזקת נתבעים בתובענה אחת את כל הנתבעים למתן סעד – בין ביחד, בין לחוד ובין לחלופין – בשל מעשה אחד או עסקה אחת או סדרה אחת של מעשים או עיסקאות, או כתוצאה של אחד מאלה, ושאילו הוגשו נגדם תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית".

הוראת תקנה 24 לתקנות שכותרתה "מחיקת בעלי דין והוספתם", קובעת כך:

"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

1. ככלל, צירוף נתבעים, מכוח הוראת תקנה 22 לתקנות, ייעשה בהתאם לדרישותיה של הוראת תקנה 24 לתקנות (ר' רע"א 7847/17 ‏האפוטרופוס הכללי נ' נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות‏ (30.1.18)). ביחס לשאלה מיהו הגורם "שנוכחותו בבית המשפט דרושה...", כהוראת תקנה 24, נקבע כי מדובר במי שצירופו נדרש כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק בשאלות הכרוכות בתובענה; במי שלא ניתן ליתן "פתרון שלם ויעיל לתובענה", בלא שפסק הדין יחייבו ויהווה מעשה בית דין גם כלפיו ובמי שזכותו עלולה להיפגע אלמלא יצורף (ר' רע"א 9572/06‏ שירותי בריאות כללית נ' קורלנד (25.6.07); ע"א 83/64 גראטש נ' אטיה (7.10.64); רע"א 6562/99 ירדן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (31.5.00); בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (2.10.91); א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 11, 2013, עמ' 154,349). כל זאת, אף אם לא נתבע סעד קונקרטי כנגד הנתבע שמבוקש לצרפו (ר' בש"א 4553/01‏ שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' ברזילי (25.7.01); ע"א 543/59 מדינת ישראל נ' טובה קיסלוג (19.6.60)).
2. קיים מתחם רחב של שיקול דעת בעת בחינת שאלת צירופו של גורם נוסף לתובענה ואף במקרה שבו מסכימים בעלי הדין לצירופם של נתבעים נוספים, רשאי בית המשפט שלא להיעתר לכך (ר' רע"א 6146/10 אלפסי נ' שירותי בריאות כללית (15.9.2010)). בית המשפט יתחשב, בין היתר, בשאלה אם הצירוף עלול לסבך את הדיון, או לפגוע ביעילותו (ר' רע"א 560/94 שושנה נ' חפציבה חברה לבנין עבודות ופיתוח בע"מ (24.7.94); רע"א 7847/17 הנ"ל). שיקול נוסף המתבקש בבקשות כגון דא, הוא האם הצירוף מראה עילה, שכן אין טעם לצרף תובע שדין תביעתו להידחות על הסף מחמת העדר עילה (ר' רע"א 9572/06 הנ"ל).

ובהתאמת הדברים למקרה הנדון;

1. מבלי לקבע מסמרות ביחס לשיקול דעתו של היועמ"ש ולאור החלטה קודמת ועמדת המדינה כאמור בפס' 9 ו-12 לתשובתה לתגובת המשיב, ראוי ששאלת התייצבות היועמ"ש, או הגשת עמדתו ביחס לנושאים העולים מכתבי הטענות - תיבחן על ידו לגופה. עם זאת, אינני סבור כי לעת הזו מתקיימים התנאים המצדיקים את הותרתו כבעל דין משיב להמרצת הפתיחה.
2. התייצבותו של היועמ"ש בהליכים משפטיים מסורה לשיקול דעתו. לא בכדי קובעת הוראת סעיף 1 לפקודה, כי היועמ"ש "רשאי... לפי ראות עיניו..." להתייצב בהליך, אם מצא כי מדובר בהליך שתוצאותיו עלולות להשפיע על האינטרס הציבורי או המדיני. עמד על כך כב' השו' ש' לוין, בע"א 65/85 עיריית נתניה נ' נצ"ב נתניה בע"מ (15.6.86), לאמור:

"...אין זה רצוי לערוך רשימה ממצה של המקרים, שבהם ראוי לו ליועץ המשפטי לממשלה להתערב בהליכים התלויים ועומדים בבית המשפט, אלא להשאיר את העניין לשיקול-דעתו, בהתחשב בנסיבותיו של כל עניין".

לפיכך, אין בידי לקבל את עמדת המשיב, לפיה נחוצה נוכחות היועמ"ש כבעל דין בתובענה, על מנת להביא להגשת עמדתו והתייחסותו לנושאים העקרוניים העולים מכתבי הטענות שבה. אוסיף ואציין, כי מקובלת עליי עמדת המדינה, לפיה צירופו של היועמ"ש כמשיב להמרצת הפתיחה המתוקנת, חורג מההיתר שניתן למשיב לתקן את המרצת הפתיחה. הצדדים הסכימו כי - "יוגשו כתבי טענות מתוקנים... כתבי הטענות יעסקו בעילות ובסעדים העולים מהתיק כיום". הרקע להסכמה זו נעוץ בעיקרו בהתפתחויות שהתרחשו במהלך התקופה שלאחר הגשת המרצת הפתיחה המקורית, בגדרן ובין היתר, אספות כלליות שמבוקש להכריז על בטלותן במסגרת המרצת הפתיחה המתוקנת (ר' פס' 7-10 להמרצת הפתיחה המתוקנת). אני סבור כי צירוף היועמ"ש כבעל דין נוסף להמרצת הפתיחה המתוקנת, אינו עולה בקנה אחד עם הסכמת הצדדים שבגדרה הותר למשיב לתקן את המרצת הפתיחה, אך ביחס לעילות ולסעדים "העולים מהתיק כיום". לא מצאתי בהסכמה זו כל התייחסות לזהות בעלי הדין, או להוספת צדדים נוספים לתובענה. גם אם הייתה מלפניי הסכמה ביחס לצירוף היועמ"ש, לא היה בה הכרח לכבילת שיקול דעתי (ר' רע"א 6146/10 הנ"ל).

מבלי להביע עמדה, כנזכר, בשאלת נחיצות עמדתו של היועמ"ש – אשר ראוי כי תיבחן על ידו לגופה - עיון בהמרצת הפתיחה המתוקנת מלמד כי לא נכלל בה כל סעד המופנה כלפי היועמ"ש. נחזה כי עיקר ההתייחסות הנוגעת ליועמ"ש עוסקת בבקשות שונות שהגיש המשיב, עובר להגשת המרצת הפתיחה המתוקנת, בגדרן עתר לקבלת עמדתו ביחס לפלוגתאות העקרוניות שביסוד התובענה (ר' פס' 95 להמרצת הפתיחה המתוקנת). גם בתגובתו לבקשה דנא, מיקד המשיב את טענותיו בהסדרים הדיוניים שנערכו במסגרת התובענה ובדיונים שנערכו במסגרתה, בגדרם טען כי יש לקבל את עמדת היועמ"ש ביחס לנושאים שביסוד התובענה. בנסיבות אלו, אינני סבור כי המדובר במי שצירופו להליך כבעל דין, נדרש כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק בשאלות הכרוכות בתובענה, או במי שלא ניתן להגיע לפתרון שלם ויעיל בה בלא שפסק הדין יהווה מעשה בית דין כלפיו, או במי שזכותו עלולה להיפגע אם לא יצורף כבעל דין לתובענה (ר' רע"א 9572/06 הנ"ל).

1. לאור המקובץ - אני מורה על מחיקת היועמ"ש מהמרצת הפתיחה המתוקנת. בד בבד, לנוכח הנושאים שביסוד המחלוקת ולנוכח החלטת בית המשפט מיום 23.10.17, בגדרה נקבע, בין היתר, כי יש לאפשר ליועמ"ש להגיש את עמדתו בשאלות העקרוניות העולות מהתובענה - יואילו ב"כ המדינה לפנות ליועמ"ש בבקשה לבחינה מחודשת אם יש מקום להתייצבותו, או להגשת עמדתו, ביחס לנושאים העולים מכתבי הטענות המתוקנים שבתובענה.

לאור כלל הנסיבות, לא ראיתי לנכון לחייב את המבקש בהוצאות. מכלול התנהלות הצדדים יבחן בסוף ההליך.

לידיעת הצדדים.

ניתנה היום, ז' תמוז תשע"ח, 20 יוני 2018, בהעדר הצדדים.