בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בתל אביב (כב' השופט משה סובל- שלום), מיום 20.8.17 ברע"צ 65650-06-17, ולפיה דחה את בקשת המבקש לרשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל (הרשם שרון קרן), מיום 6.6.17, במסגרתה קבע כב' הרשם, כי אין לקבל את תחשיב החוב שהגיש המבקש בתיק וכי החישוב שהציגה המשיבה 1 ביום 26.4.17, הוא התחשיב הנכון.

1. תיק ההוצאה לפועל נשוא הדיון נפתח בראשיתו על ידי בנק טפחות כנגד המשיבים, לפני כ- 12 שנה.

במסגרת תיק ההוצאה לפועל, ביקש הבנק לממש זכויות המשיבים בנכס (הידוע כגוש 6192, חלקה 649, תתי חלקה 1 ו-3) (להלן: "הנכס"), אשר שימש כבטוחה להחזר הלוואת המשכנתא שנטלו המשיבים.

2. ביום 14.12.105 רכש המבקש את זכויות בנק טפחות בנכס ונכנס בנעליו.

ביום 27.11.16 הגיש המבקש בקשה להגדלת קרן החוב בתיק ההוצל"פ, בהתייחס לריבית בשיעור 16.88% לאורך כל התקופה.

המשיבים טענו מנגד, כי שיעור הריבית המקסימלי לפיו יכול המבקש לבקש הגדלה הינו 8.1% לכל היותר.

3. לאחר דיון שהתקיים בפני רשם ההוצאה לפועל, ביום 6.3.17, הגיעו הצדדים להסכמה כי תוצאת תחשיב החוב בתיק, כפי שיבוצע על ידי בנק מזרחי טפחות, היא אשר תכריע במחלוקת בעניין שיעור הריבית. באלו המילים:

"אנחנו מסכימים שערוך המשכנתא שהומחתה מבנק מזרחי טפחות לזוכה תבוצע ע"י בנק מזרחי טפחות באופן שבנק מזרחי טפחות ישערך שך של 643,435 ₪ נכון ליום 14.5.05 כאשר יתרה זו תישא ריבית פיגורים הנקבעת באופן רבעוני ע"י הבנק בפרט על פי צו הריבית כאמור בסעיף 10 להלוואה ו/או הפרשי הצמדה וריבית על פי הסכם ההלוואה ו/או הוצאות והכול בהתאם להסכמי ההלוואה."

4. בנק מזרחי שיתף פעולה באופן חלקי בלבד ולא המציא תחשיב מסודר אלא הסתפק בשליחת טבלת חישוב ריבית מס' 217 (להלן :"הטבלה") לצורך חישוב הריבית נשוא תיק זה.

5. בדיון אשר התקיים בפני ראש ההוצל"פ טען המבקש, כי אין להסתמך על טבלה זו מאחר והריבית שצריכה לחול אינה ריבית פיגורים של "דירת מגורים" – מאחר ולטענתו הוכח כי לא מדובר בהלוואה אשר ניטלה לצורך של רכישת דירת מגורים. לטענתו, הריבית צריכה להיות מחושבת על פי ריבית מרבית לאור המסמכים שהוגשו לתיק.

המבקש טען, כי המשיבים הטעו את הבנק כאשר הציגו מצג ולפיו המדובר בנכס לצורך מגורים בעוד שמדובר בנכס להשקעה.

אל מול טענות אלו טענו המשיבים, כי מדובר בהליך של מימוש משכנתא אשר נפתח על ידי הבנק, לפי חישובי ריבית של הבנק על פי הטבלה ומעולם לא נטענה דבר אחר לעניין זה.

6. כב' רשם ההוצל"פ, בהחלטה מיום 6.6.17, קיבל את עמדת המשיבים וקבע כי מדובר בהלוואה אשר ניתנה על ידי הבנק לצורך דירת מגורים וכי הסכם ההלוואה עליו חתומים המשיבים הוא שקובע את חישוב הריבית הפיגורים אשר תחול.

עוד ציין כב' הרשם, כי הזוכה פדה את החוב שהיה משוערך על פי תחשיב ריבית פיגורים ולא פדה את המשכנתא על פי חישוב ריבית מרבית.

על כן דחה את טענות המבקש בנדון וטען כי ככל שמבקש המבקש לטעון להטעיה של המשיבים בנדון ו/או הסכמה אחרת עליו למצות הליכים בפני בית המשפט ולא בפניו – מאחר וסמכותו, כרשם הוצל"פ , מוגבלת להוצאת פסקי דין אל הפועל.

בהתאם, קבע כי יש לבצע התחשיבים בהתאם לטבלה 217, דהיינו ריבית פיגורים.

עוד הוסיף כב' הרשם וציין בהערת אגב, כי מחקירת המומחה מטעם המבקש אשר חוות דעתו הובאה בפניו בנדון, עולה כי המומחה קיבל הנחיות לבצע חישובים על פי ריבית מרבית ולא על פי ריבית פיגורים.

לפיכך, בהינתן קביעותיו, דחה הוא את התחשיב המוצע על ידי המבקש ובהעדר תחשיב חילופי מטעם המבקש המתייחס לאפשרות חלופית של חישוב על פי ריבית פיגורים, קיבל הוא את תחשיב המשיבים בנדון, לפיו, החוב בתיק יעמוד על סך של 1,877,748 ₪.

7. בפני בית משפט קמא חזר וטען המבקש, כי אין עסקינן בדירת מגורים, כי אם מדובר על נכס עסקי בדמות של שלד בנין, ללא טופס אכלוס, ועל כן אין להחיל במקרה דנן את הגבלת הריבית בעניין דירת מגורים, ויש להחיל על החוב ריבית לפי הסכם ההלוואה מיום 3.8.97 כאשר על פי סעיף 10 להסכם ההלוואה, ריבית הפיגורים שחלה הינה הריבית המרבית.

עוד נטען, כי ככל שהחייבים רוצים שיחול על ההלוואה "צו ריבית" שנחקק בשנת 2003, עליהם להוכיח שהם עומדים בהגדרת החוק שלמענה נעשה התיקון. לטענת המבקש, גם אם היה מדובר ב"דירת מגורים", הרי שזו אינה הדירה היחידה בבעלות המשיבים, אשר להם דירה נוספת בה הם בפועל גרים, ועל כן צו הריבית לא חל במקרה זה.

לגופם של חישובים גם בהינתן תחשיבים על פי טבלה 217, טען המבקש, כי החייבים הגישו תוצאה לפי חישוב ריבית של 9% למרבית אורך התקופה, בעוד שהריבית בהתאם לאותה טבלה שנמסרה על ידי בנק מזרחי טפחות לצורך חישוב הריבית, לא היתה קבועה לאורך התקופה ולעיתים אף עלתה לשיעור של 12%.

לטענת המבקש, גם אם נכון לקבל את עמדת המשיבים, היה על כב' רשם ההוצאה לפועל לפנות לגורם מוסמך על מנת שיבצע את התחשיב על פי הטבלה של בנק מזרחי.

8. אל מול טענות אלו טענו המשיבים, כי מקום שהסכימו הצדדים כי החישוב יבוצע על ידי בנק מזרחי אשר יקבע את דרך חישוב הריבית, לא יכול הוא להשמיע טענות כנגד הסכמה זו.

אשר לצו הריבית נטען, כי אמנם מדובר בהוראה מאוחרת להסכם ההלוואה, אולם הוראות הצו גוברות על כל הסכמה חוזית ומדובר בהוראה דיס פוזיטיבית.

המשיבים חזרו וטענו כי מדובר בדירת מגורים שיעודה מגורים, וגם אם טרם הושלמה הבניה,

יש לבצע את התחשיבים בהתאם.

לבסוף נטען כי בהעדר כל תחשיב שכנגד, הסותר את תחשיב המשיבים, המבוסס על נתוני טבלה 217, יש לדחות את טענות המבקש.

9. בית משפט קמא דחה את טענות המבקש בכל הנוגע להגדרת הנכס נוכח פסק הדין בנדון המאשר כי חישובי הריבית יעשו על פי טבלת הבנק בהתאם לפרמטרים המופיעים בהסכם ההלוואה אשר נחתם בין הבנק לבין המשיבים, שם המדובר בדירת מגורים.

פסק דין המחייב את ראש ההוצל"פ הנדרש אך למלאכת יישומו והוצאתו אל הפועל. בהתאם, הפנה את המבקש, ככל שמבקש הוא לעשות כן בנדון לנקוט בהליכים מתאימים בבית משפט.

אשר לחישובים עצמם, קיבל בית המשפט קמא את קביעת ראש ההוצל"פ בנדון וקבע, כי בהעדר תחשיב מטעם המבקש, אשר סותר את אופן חישוב שיעור הריבית כפי שהוגש על ידי המשיבים, אין הצדקה ליתן רשות ערעור, ובהתאם דחה את בקשת המבקש.

10. כנגד החלטה זו משיג המבקש.

בבקשתו בפני צמצם המבקש השגותיו וטען אך כנגד אופן ביצוע החישוב על פי טבלה 217. כאשר לטענת המבקש קיימת טעות חישוב בתחשיב שהוצע על ידי המשיבים, אותו אימץ ראש ההוצל"פ, טעות שעל פיה נקבע סכום מופחת בשיעור משמעותי של כ- 400,000 ש"ח.

במסגרת בקשת רשות הערעור צירף המבקש חוות דעת מומחה חדשה בנדון, המציגה תחשיב על פי טבלה 217. חוות דעת זו לא הוצגה קודם לכן בפני כב' ראש ההוצל"פ.

11. המשיבים טענו בפני, כי יש לסלק הבר"ע על הסף בשל האיחור בהגשתה.

לגופו של עניין נטען, כי בהעדר תחשיב סותר את תחשיב המשיבים בפני ראש ההוצל"פ, על פי אותו בסיס נתונים (טבלה 217), אין ליתן למבקש רשות ערעור.

אשר לחוות הדעת אותה צירף המבקש לראשונה לבקשת רשות הערעור שבפני נטען כי אין לקבלה וגם לגופה של חוות הדעת נשמעו השגות.

12. המבקש התייחס לנטען בנוגע לאיחור בהגשת הבקשה וטען, כי הבקשה הוגשה במועד ולכל היותר באיחור של מספר שעות כשלטענתו המועד האחרון להגשה היה 15.10.17 ובשל תקלה טכנית במערכת "נט המשפט", המאפשרת הגשת מסמכים מרחוק באופן דיגיטלי, הוגשה הבקשה למחרת היום. למען הזהירות הוסיף וביקש ארכה להגשה.

13. לאחר שחזרתי והפכתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי אין מקום ליתן רשות ערעור במקרה דנן.

משהגעתי למסקנה זו, לא ראיתי לנכון להעמיק בסוגיית האיחור בהגשת בקשת רשות הערעור על אף שעל פניו סבורה אני כי אין בה ממש. גם אם נתקיים איחור של יממה אזי יש בנסיבות העניין הצדקה למתן הארכה בהינתן הפער התחשיבי הניכר הנטען.

לגופו של עניין, זהו גלגול שלישי של העניין המובא לפתחו של בית המשפט ואין העניין מעלה שאלה בעלת חשיבות חוקתית או חיונית מבחינת אחידות ההלכה או חשיבות עניינית לבעיה משפטית המצדיקה הכרעה בגלגול שלישי. (ראה רע" א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה)בע"מ, פ"ד לו(3) 123(1982))

השאלה המרכזית אשר הוכרעה על ידי ראש ההוצל"פ נגעה לאופן חישובי הריבית - אם ריבית פיגורים של דירת מגורים או ריבית מרבית.

המבקש אינו מלין עוד כנגד החלטת ראש ההוצל"פ כי תחול ריבית פיגורים של דירת מגורים על פי טבלת הבנק.

על כן, בהעדר תחשיב נגדי מטעם המבקש בפני הערכאות דלמטה התואם את קביעת ראש ההוצל"פ כי התחשיב יעשה על פי ריבית פיגורים של דירת מגורים אין למבקש בסיס כי עניינו יעמוד לדיון בפני בגלגול שלישי, בטרם מיצה טענותיו בנדון בערכאה הראשונה.

כזכור בפני ראש ההוצל"פ הציג המבקש תחשיב המאמץ חישובי ריבית מרבית – תחשיב אשר נדחה על ידי בית המשפט קמא. כעת, משמבקש המבקש להציג לראשונה תחשיב התואם את קביעת ראש ההוצל"פ באשר לסוג הריבית אשר תחול, אך טוען לטעויות חישוביות שנפלו בתחשיב המשיבים, עליו לחזור ולפנות אל ראש ההוצל"פ בבקשה מתאימה בנדון ואין זה מתפקידה של ערכאת הערעור לבחון תחשיב אשר טרם נבחן בערכאה דלמטה.

14. לאור כל האמור לעיל, לא ראיתי ליתן רשות ערעור ועל כן הבקשה נדחית.

ככל שקיימת טענה בדבר טעות חישובית בתחשיבים שאושרו יש להפנות בקשה מתאימה אל ראש ההוצל"פ.

המבקש ישא בהוצאות המשיבים בסך של 10,000 ₪ אשר ישולם להם מתוך כספי העירבון, באמצעות בא כוחם.

ניתנה היום, י"ז טבת תשע"ח, 04 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.