<#2#>

נוכחים:

נציג המבקשת רס"ב יוחנן אורן

החשוד הובא לדיון באמצעות שב"ס

ב"כ החשוד עו"ד ארי כאדרי

פרוטוקול

נציג המבקשת, מוזהר כדין:

חוזר על האמור בבקשה.

מגיש תיק חקירה לעיון בית המשפט. מפנה להצהרת תובע – מוגש ומסומן במ/1.

מדובר בעבירה חמורה של תקיפת מורה בצוותא ועל כן נבקש להאריך מעצרו על מנת שנוכל להגיש כתב אישום ובקשה עד תום ההליכים.

נציג המבקשת משיב לשאלות ב"כ החשוד:

ש. החקירה הסתיימה

ת. כן

ש. הצגתם בפניו את הראיות לפני יומיים וחקרתם אותו. הראיות הן שיש וידיאו שרואים התקהלות של התלמידים והורים אחרים והוא בתוכה ביחד עם האחים שלו.

נציג המבקשת מסכם:

חוזר על הבקשה.

ב"כ החשוד מסכם:

אין בתיק ראיה בצל צילה של ראיה שהחשוד הזה שהוא חשוד חסר עבר פלילי תקף את המורה ואנו מתנגדים באופן עקרוני לתקית כל אדם, אחת כמה וכמה שמדובר במורה. הראיות בתיק זה לא השתנו מאז היום הראשון בתיק. הציגו בפני החשוד את מה שהציגו בפניהם. קלטת וידיאו של התקהלות של אנשים ורואים את החשוד יחד עם אחיו. מה שהוא אמר בחקירה הראשונה. הוא אמר שהוא לא תקף את המורה אלא בא לקחת את האם עם אחיו. ביקשתי לעשות מסדר זיהוי. המורה אומר שהוא לא יודע אם זה הוא. מורים אחרים מסרו גרסאות, אין בעיה. תעשו מסדר זיהוי, תעשו עימות. בא תובע בגלל לחץ של המשטרה והגיש הצהרת תובע. על מסמך מה. יש החשש להמלטות מאימת הדין כאשר החשוד התייצב לבד במשטרה.

מפנה לפסיקה. במקרה זה כאשר מדובר באדם שמשתף פעולה, הגם שאין לו עבר פלילי, כתובת מגורים קבועה, ניתן לשחרר בערבויות מתאימות.

<#3#>

החלטה

בפני בקשה להארכת מעצרו של החשוד לאחר שהוגשה בעניינו הצהרת תובע מכוח סע' 17(ד) סיפא לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), תשנ"ו - 1996.

החשוד חשוד בביצוע עבירות תקיפת עובד ציבור, תקיפה בצוותא, קשירת קשר לביצוע פשע, החזקת סכין ואיומים. על פי הצהרת התובע, יש מקום לכאורה להגיש כתב אישום נגד החשוד, ולבקש את מעצרו עד תום ההליכים. נתבקשו 5 ימי מעצר נוספים לשם השלמת לימוד החומר, ולשם הכנתם של כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים.

בעצת הגשת הצהרת התובע אין כדי לשלול את הצורך בבחינת האפשרות לשחרר את החשוד, בתנאי ערובה. על אף האמור, לאחר שעיינתי בחומר החקירה ושמעתי את טיעוני הצדדים, שוכנעתי כי בהתחשב בטיב העבירות המיוחסות לחשוד, התשתית הראייתית ועילות המעצר, יש להיעתר לבקשה.

שמעתי בכובד ראש את טיעוני הסנגור המלומד אשר ציין בפני כי עסקינן בצעיר נעדר עבר פלילי. עוד טען הסנגור כי לטעמו אין די ראיות להגשת כתב אישום.

תיק זה מוכר לי הן מדיונים בענינו של החשוד והן בדיונים שהתקיימו בפני בעניינה של אימו. אמנם הסנגור המלומד זכאי לדעתו והוא אף מכיר את שלבו הראשון של התיק, עת נחקרה האם. יחד עם זאת החקירה התפתחה לחקירת החשוד שבפני. בנסיבות לא אוכל לקבל את טענת הסנגור לפיה חומר הראיות אינו מצדיק כלל ועיקר הגשת כתב אישום. סוגיה זו אין מקומה להתברר בפני. הדין ברור בכל הנוגע למשמעותה של הצהרת התובע למצער בהקשר של טיב הראיות. לשון אחר, תובע מן הפרקליטות בחן את חומר הראיות ומצא כי יש מקום להגיש כתב אישום.

עוד שקלתי את בקשת הסנגור להורות על שחרור בתנאים וזאת בשל העדר עבר פלילי. לאחר ששקלתי בדבר סבורני כי יש לדחות את בקשת הסנגור. המדובר לכאורה בתקיפה של עובד ציבור וליתר דיוק תקיפתו של מורה בבית ספר, על-ידי החשוד יחד עם אחרים, באופן אשר גם לו לחבלות ממשיות.

עם זאת, בשים לב להיקף חומר החקירה, כמו גם הצורך לצמצם את הפגיעה בחירותו של החשוד, אין להיעתר לבקשה במלואה. משכך, אני מורה על מעצר החשוד עד ליום 22/10/17.

החשוד יובא ע"י ליווי/שב"ס לא יאוחר מהשעה 10:00.

מאחר והחקירה הסתיימה, יש לאפשר לחשוד 5 שיחות טלפון על חשבון המדינה.

יש לאפשר לחשוד לקבל ציוד קיום בסיסי/ערכת אסיר אף אם הוא מצוי במעבר, וזאת בכפוף לנהלי שב"ס.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ט תשרי תשע"ח, 19/10/2017 במעמד הנוכחים.