בהליך זה, לנהגים גרסאות שונות בתכלית לאופן התרחשות התאונה.

לאחר ששמעתי את הנהגים ועיינתי בהודעות ובחוות דעת השמאי מטעם התובעים, לאור קשיים בגרסת תובע 2, לא ראיתי להעדיף את גרסתו על גרסת נתבע 1.

בעדותו, כאשר הסביר את הסיבה למיקומי הנזק בשני כלי הרכב, תובע 2 טען כי תוך כדי ההתנגשות, רכב הנתבעים סטה שמאלה לשולי הכביש. לטענה עובדתית זו, שבנסיבות היא מהותית, אין אזכור בהודעה למבטחת (לא בהודעה הטלפונית וגם לא בהודעה בכתב). על פי הגרסה בהודעה, רכב הנתבעים התנגש בחלקו האחורי של רכב התובעים ותו לא.

נקודה נוספת נוגעת לפירוט מיקום הנזק ברכב התובעים. תובע 2 התייחס בהודעה לנזק בחלקו האחורי של הרכב, בפגוש. אך רכבו ניזוק גם בכנף השמאלית-אחורית. זאת בהתאם לחוות דעת השמאי. לא ברור מדוע תובע 2 נמנע מלהזכיר נזק זה.

על כן, התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, י' ניסן תשע"ט, 15 אפריל 2019, בהעדר הצדדים.