לאחר שהתקיים דיון בפני במעמד הצדדים, לרבות הנהגת מטעם הנתבעת, לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים והתרשמתי מהן באופן ישיר וכן שמעתי טיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות השיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976, ינומק פסה"ד בתמצית.

הנתבעת ביססה הגנתה על הטענה כי רכבה פגע מאחור ברכב מסוג סיטרואן ברלינגו לבנה נושא מ.ר. 2170333 ולא ברכב התובע, אף הוא מסוג סיטרואן ברלינגו לבנה נושא מ.ר 8077875.

הנהגים בעדותם עמדו כל אחד על טענתו כאשר נהגת הנתבעת לא הכחישה כי פגעה מאחור, פגיעה קלה, לטענתה, בסיטרואן בתאריך ובמיקום הנטען, אולם נטען כי דובר ברכב נושא מ.ר שונה.

נהגת הנתבעת אף טענה בעדותה כי זכרה נהג אחר, לפי מראהו החיצוני ואולם טענה זו נסתרה באשר אישרה כי מסרה לנהג הסיטרואן את כרטיס הביקור שלה, כאשר התובע הציג בביהמ"ש את כרטיס הביקור אשר מסרה לו נהגת הנתבעת.

עדותה של הנהגת, נמצאה, לפיכך, מוטלת בספק כאשר טענתה כי התובע לא הוא אשר נהג ברכב אלא נהג אחר נסתרה עם המצאת כרטיס הביקור שלה אשר מסרה לתובע, הוא ולא אחר.

עדותה בעניין פגיעתה ברכב נושא מ.ר. שונה אף היא היתה לוטה בערפל ואולם משצולם אותו רכב נושא לוחית רישוי שונה והוצג בביהמ"ש, מחמת הספק מצאתי לברר את הסוגיה בבדיקה מול בעל הרכב האחר – פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ.

לפיכך, הוריתי לקבל פרטי השכרת הרכב אשר טענה הנהגת כי בו פגעה, אשר היה במועדים הרלוונטיים לתאונה בבעלות חברת פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ.

הנתבעת כשלעצמה לא מצאה לפנות לחברת פסיפיק ולהוכיח טענתה לפיה במועד התאונה נהג התובע ברכב חב' פסיפיק ולא ברכב נשוא התביעה. יחד עם זאת, למעלה מן הצורך ובכדי להגיע לחקר האמת, כמפורט, הוצא צו לקבלת המידע מחברת פסיפיק.

לבסוף התובע הוא אשר המציא את התדפיס מאת חב' פסיפיק הרלוונטי לרכב הנטען במועד התאונה.

המסמכים הומצאו ע"י התובע לתיק ביום 5/3/18 ועד כתיבת פסה"ד לא התקבלה כל התייחסות מאת הנתבעת, וממילא מדבר הדו"ח בעד עצמו.

הדו"ח מעלה כי רכב נושא מ.ר 2170333 בו טענה נהגת הנתבעת כי פגעה בתאונה נשוא התביעה היה מושכר במועד הרלוונטי לחברת שמואל עבו ובניו בע"מ, כאשר פרטי הנהג המפורטים אינם משויכים כלל וכלל לתובע. מכאן, לא נמצא כל בסיס לטענת הנתבעת כי רכב התובע –נשוא התביעה היה מעורב בתאונה.

הואיל ונהגת הנתבעת פגעה ברכב התובע מאחור, האחריות מוטלת על הנתבעת לפצות את התובע בגין נזקיו.

התביעה הוגשה בגין נזקי התובע עם הפעלת פוליסת הביטוח, כאשר הוצג אישור מבטחת התובע וכן סך 500 ₪ עבור נזקים נלווים, נזקים אשר לא נסתרו ע"י הנתבעת.

התוצאה היא כי התביעה מתקבלת. אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך 2,194 ₪ בתוספת הוצאות המשפט, בנסיבות העניין, בסך 1,450 ₪.

הסכומים המפורטים ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יתווספו להם הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסה"ד ועד התשלום המלא בפועל.

זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ג' ניסן תשע"ח, 19 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.