לפניי בקשה לדחיית מועד ביצועו של צו הריסה.

בתצהירו של האדריכל יצחק פנט נטען, כי לשם הכשרת העבירה הוגשה בקשה להיתר בנייה, אך עד היום לא התקבל אישור ממחלקת השימור. כמו כן, עקב בניית מבנה בחלקה סמוכה השתנו קווי הבניין והמבקש נאלץ להגיש בקשה חדשה לסימון קווי בניין. לאחר קבלת קווי הבניין, התברר כי הדרך הנכונה לניצול השטח היא הגשת בקשת רישוי עדכנית בהתאם לתכנית 10038. להערכת האדריכל, הליך הרישוי יסתיים בתוך שנה.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי מדובר בעבירת בנייה בהיקף נרחב הניצבת על תילה כ-16 שנים, כי אין כל התקדמות תכנונית מאז הגשת הבקשה הקודמת וההיתר אינו מצוי בהישג יד.

בתשובה חוזר המבקש על טענותיו וטוען התיק בהכנה ובקרוב יוגש למחלקת שימור לבדיקה ואישור.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובתיק בית המשפט, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.

נקודת המוצא לדיון בבקשה לפי סעיף 207 לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי סעיף 207 לחוק), תשס"ט-2008, נקבעה ע"י כב' בית המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי דין ובכלל זה ברע"פ 8220/15 רשיק כאפיה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 27.12.15) וכן ברע"פ 9035/16 מחמוד דאוד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.11.16) . בית המשפט שב והדגיש, כי דחיית מועד ביצוע צו תעשה במקרים חריגים ויוצאי דופן, וזאת כאשר היתר הבנייה מצוי בהישג יד:

"הכלל הנוהג בפסיקה הוא כי ככלל, צו הריסה יבוצע במועדו, ואילו היעתרות לבקשה לדחיית המועד לביצוע הצו תיעשה רק במקרים "חריגים ויוצאי דופן", בהם היתר הבנייה מצוי בהישג יד ורק עיכוב פורמלי מעכב את קבלתו... יוטעם, כי הנטל להוכיח כי קבלת ההיתר קרובה מוטל על המבקש את עיכוב ביצוע צו ההריסה, ובעניין זה אין די בטענות בעלמא בדבר קיומו של הליך תכנוני כלשהו" (רע"פ 8220/15 רשיק כפאיה נ' מדינת ישראל, 27/12/15 (פורסם בנבו)).

במקרה זה, מדובר בבנייה ללא היתר, אשר ניצבת על תילה משנת 2003 , וטרם הוכשרה. חרף הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירה, המבקש לא הראה התקדמות ממשית בהליכי התכנון. טרם נפתח תיק רישוי ולמעשה מאז מתן הארכה הקודמת לא חלה התקדמות תכנונית של ממש, ולא ניתן לומר כי ההיתר הוא "בהישג יד".

לנוכח הוותק של העבירה והיקפה, הרי שבהעדר אופק תכנוני ברור וקרוב להכשרת המבנה, ומשלא הוכחה התקדמות ממשית בהליכי הכשרת הבניה, האינטרס הציבורי המחייב ביצוע צווי ההריסה לאלתר, וזאת כדי למגר עבירות של בנייה בלתי חוקית ולאכוף את צווי בית המשפט, גובר על האינטרס הפרטי (ראו: ע"פ (י-ם) 36881-03-13 סנאא עטיה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו), 17/07/13).

לפיכך, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ג תמוז תשע"ח, 26 יוני 2018, בהעדר הצדדים.