20 ינואר 2020

בפני: כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

נציג ציבור (עובדים): מר אמיר הנו

נציגת ציבור (מעסיקים): גב' נירה גרין

החלטה

לפנינו בקשה למתן צו זמני לביטול פיטורי המבקש 3 מהמשיבה 1 והשבתו לעבודה סדירה בחצרי המשיבה 2.

כפי שנפרט להלן, המבקש 3 הנו חבר בוועד העובדים במשיבה 1. המבקש 3 פוטר מעבודתו במשיבה 1 וזאת כתוצאה מההתנגדות של המשיבה 2 כי ימשיך לעבוד בחצריה. כעת מבקשים המבקשים להורות על ביטול פיטוריו מהמשיבה 1 ועל החזרתו לעבודה בחצרי המשיבה 2. נציין כי מדובר בעובד שעובר להתארגנות העובדים וגם לאחריה שקלה המשיבה 1 את פיטוריו^[1] אולם הפיטורים לא הוצאו אל הפועל. נציין עוד, כי מספר חודשים לפני פיטוריו הושעה המבקש 3 מעבודתו במשך תקופה של כמעט שנה, תוך שהמשיבה 1 ממשיכה לשלם לו את שכרו, כאשר לאחר שהיה מושהה תקופה של כשנה, בהסכמת הגורמים הרלבנטיים במשיבות 1-2, הושב לעבודה בחצרי המשיבה 2 עד לפיטוריו בחודש 8.2019.

ואלה העובדות הצריכות לעניין, כפי שהוכחו לפנינו לכאורה:

1. המשיבה 2 (להלן: "דבאח" או "בית המטבחיים") היא חברה העוסקת בתחום גידול, פיטום ושחיטת בשר ושיווקו והיא מפעילה בית מטבחיים המצוי בדיר אל אסד. השחיטה בבית המטבחיים היא שחיטה כשרה בעיקרה.

המשיבה 1 (להלן "זבחי צדק") היא חברה בע"מ המספקת את שירותי השחיטה הכשרה לדבאח, כאשר עובדיה (שוחטים ובודקים) מוצבים בבית המטבחיים. יצוין כי דבאח היא הלקוחה היחידה של זבחי צדק.

המבקש 1 (להלן: "כח לעובדים") הנו ארגון העובדים היציג של עובדי זבחי צדק. המבקש 2 הוא ועד העובדים של עובדי זבחי צדק (להלן: "ועד העובדים"). המבקש 3 (להלן: "מר דיין") הועסק באמצעות זבחי צדק כשוחט בבית המטבחיים החל מסוף 2015. מר דיין הנו נציג וועד העובדים ומעורב בהתארגנות העובדים משלביה הראשונים.

רקע:

1. תחילתו של הליך זה בבקשת צד בסכסוך קיבוצי ובקשה דחופה למתן סעדים זמניים שהוגשה ביום 22.10.2017 מטעם כח לעובדים, מר דיין ועובד נוסף של המשיבה 1 בשם נתן זמיר. בבקשה נטען כי זבחי צדק פועלת לסיכול מהלך ההתארגנות של עובדיה וזאת בין היתר על ידי ניסיון להפסיק את עבודתם של מובילי ההתארגנות (מר דיין ומר זמיר) ולהרע את תנאי העסקתם . כן נטען כי זבחי צדק מסרבת להכיר בכח לעובדים כארגון היציג של עובדיה.
2. בתיק התקיימו ארבעה דיונים והליכים שונים שאין זה המקום להרחיב לגביהם עד שביום 25.5.2018 הודיעו הצדדים לבית הדין כי זבחי צדק מכירה בכח לעובדים כארגון היציג של עובדיה וכי הם ממשיכים במו"מ במטרה לחתום על הסכם קיבוצי, תוך התחייבות מצד המבקשים "לשמור על שקט תעשייתי, לרבות אי ביצוע פרובוקציות במהלך העבודה או מחוצה לה, בקשר למו"מ או להתאגדות".
3. ביום 16.6.2019 הודיע ב"כ המבקשים לבית הדין כי המו"מ בין הצדדים עלה על שרטון ועל כן בכוונת המבקשים להכריז על סכסוך קיבוצי תוך כוונה להפעיל כל אמצעי העומד לרשותם לרבות השבתת העבודה.
4. עם זאת, בדיון שלפנינו מסרו באי כח הצדדים כי מאז הכרזת הסכסוך הקיבוצי באוקטובר 2017 הם מנהלים מו"מ לקראת חתימה על הסכם קיבוצי ויש התקדמות חיובית לעניין התנאים הכלכליים של ההסכם הקיבוצי. באותו דיון הבהיר נציג כח לעובדים, כי הפיטורים של מר דיין מהווים אבן נגף בניהול המו"מ, ומכאן אני מבינים כי עד לפיטוריו של מר דיין, המו"מ התנהל בצורה חיובית.
5. נציין כי עד לשלב זה דבאח לא הייתה מעורבת בהליכים בבית הדין.

הכרזת סכסוך העבודה:

1. ביום 18.6.2019 שלחה כח לעובדים אל הממונה הראשית על יחסי עבודה "הודעה על סכסוך עבודה ועל שביתה" בשל הגעה למבוי סתום במו"מ ואי קיום חלק מהתחייבויות המעסיקה. בהודעה צוין כי השביתה נקבעה ל "15 ימים ממועד הודעה זו ובכל מועד נדחה אחריו".

רקע רלבנטי לגבי מר דיין:

1. מאחר וכאמור הבקשה לפנינו עניינה ביטול פיטורי מר דיין והשבתו לעבודה בבית המטבחיים, נפרט את ההיסטוריה של מר דיין בכל הנוגע למערכת היחסים שלו עם המשיבות כאשר מהראיות שלפנינו בשלב לכאורי זה עולים הדברים הבאים:
2. ביום 6.8.2017, עובר להתארגנות העובדים, התקיימה למר דיין שיחת בירור עקב אי שביעות של זבחי צדק מעבודתו כאשר בהמשך זומן מר דיין לשימוע שבוטל לאחר שיחה שקיים עם מנכ"לית זבחי צדק. לעניין זה העיד מר דיין: "הם העלו אותי למשרד. הם בחנו את האופציה. דובר איתי על סיום העסקתי לפני ההתארגנות" (עמ' 8 לפרוטוקול).
3. כפי שפורט לעיל, ב- 22.10.2017 הוגש סכסוך קיבוצי לבית הדין, שם נטען כי זבחי צדק פועלת לסיכול מהלך ההתארגנות של עובדיה וזאת על ידי ניסיון להפסיק את עבודתו, בין היתר, של מר דיין.
4. בהמשך, ביום 5.1.2018, בעקבות אירועים בבית המטבחיים בהם היה מעורב מר דיין שלח מר דבאח מכתב לגב' פרץ אשר כותרתו "פיטורי ואו העברת העובדים נתן זמיר ועוזיאל דיין מתפקידם בבית מטבחיים דבאח" במסגרתו דרש להפסיק מידית את עבודתם של העובדים הנ"ל בבית המטבחיים מאחר ונטען כי הם פועלים באופן המחבל בבית המטבחיים, מחפשים ויוצרים פרובוקציות עם עובדי בית המטבחיים כך למשל תלונה למשטרה שהגיש מר דיין כנגד אחד מעובדי דבאח בגין תקיפה כאשר צפייה בסרטוני האבטחה בבית המטבחיים העלתה כי לא היה ולא נברא. כן צוין אירוע מיום 31.12.2017 בו שני העובדים הנ"ל הודיעו כי הם שובתים והפסיקו עבודתם, הפסקת עבודה שלטענת דבאח הייתה בעלת השלכות כלכליות עבורה ועלולה הייתה לגרום לפגיעה בכשרות ולפגיעה שלא לצורך בבעלי החיים.
5. לאור הנחיית דבאח בעניינו של מר דיין, שלחה זבחי צדק למר דיין זימון לשימוע לפני פיטורים. ביום 8.1.2018 הוגשה במסגרת ההליך העיקרי בקשה למתן סעדים זמניים ובין היתר מתן צו ארעי להורות על ביטול פיטורי מר דיין. לא נרחיב לגבי ההליכים בנוגע לבקשה זו אלא נציין רק כי בסופו של דבר פיטורי מר דיין לא הוצאו אל הפועל כאשר כאמור ביום 25.5.2018 הודיעו הצדדים לבית הדין כי זבחי צדק מכירה בכח לעובדים כארגון היציג וכי הם ממשיכים בניהול המו"מ הקיבוצי.
6. ביום 19.6.2018 ארע בבית המטבחיים אירוע בו היו מעורבים מר דיין ועובד של דבאח בשם סעיד היבי כאשר לאחר ויכוח בענייני עבודה בין השניים הגיש מר דיין תלונה במשטרה בטענה כי הותקף על ידי מר היבי. נציין כי בהתאם לעדותו של מר דיין תלונה זו נסגרה בעילה של חוסר ראיות (עמ' 14 לפרוטוקול).
7. כתוצאה מאירוע זה שלח ביום 20.6.2018 מר דבאח לגב' פרץ מכתב אשר כותרתו "הפסקת העסקתו של מר עוזיאל דיין בבית המטבחיים דבאח". מעבר לאירועים המיוחסים למר דיין שכבר צוינו במכתב מיום 5.1.2018 צוין כי בתאריכים 23.5.2018 ו- 24.5.2018 אירעו שני אירועים נוספים של הפסקת עבודה ללא התראה כאשר בשני המקרים העובד אשר עצר את העבודה היה מר דיין. כן צוין במכתב כי טענת מר דיין לפיה הותקף על ידי מר היבי היא טענת סרק כאשר מר דיין אף עצר את העבודה בגין אותה תקיפה נטענת. בנוסף צוין כי מר דיין השמיץ את בית המטבחיים כאשר טען לפני גורמים שונים ביניהם גורמים ברבנות בירושלים כי הבשר היוצר מבית המטבחיים הוא בשר טרף. בסיום המכתב נרשם: "איננו מסכימים כי מר דיין יועסק עוד בבית המטבחיים דבאח. החל ממחר, 21.6.2018, לא תותר כניסתו של מר דיין בשערי בית המטבחיים. הנכם נדרשים בזאת להערך להמשך מתן שירותי השחיטה ללא מר דיין".
8. באותו היום (20.6.2018) הוציא בד"צ בית יוסף מכתב המודיע כי מר דיין אינו מאושר לעבודה בכל תפקיד הקשור לכשרות הבד"צ^[2].
9. בהמשך לכך, הושעה מר דיין מעבודתו בבית המטבחיים למשך כשנה תוך שזבחי צדק ממשיכה לשלם לו את שכרו. תחילה שולם למר דיין שכר מלא ובהמשך לאחר שמר דיין מצא עבודה אחרת שולם לו שכר חלקי (דברי ב"כ המבקשים בעמ' 2 לפרוטוקול). נציין כי בעדותו לפנינו טען מר דיין כי לא פנה לבית הדין בשל השעיה זו מאחר והנתבעת הסכימה לשלם לו שכר בתקופת ההשעיה (עמ' 16 לפרוטוקול).
10. בחודש 6.2019, בעקבות פניה של זבחי צדק אל דבאח, ולאחר שיחה שנערכה למר דיין סוכם על החזרתו לעבודה סדירה בבית המטבחיים ועל "פתיחת דף חדש".

האירוע נשוא תיק זה:

1. ביום 28.7.2019 הייתה שביתה של יום אחד של עובדי זבחי צדק בבית המטבחיים.

נציין, כי מהעדויות שבפנינו עולה כי לא מדובר בשביתה יחידה שהיתה באותה תקופה, אלא כי באותה תקופה היו פורצות שביתות קצרות באופן תכוף^[3].

1. מכל מקום, המשיבות ידעו על סכסוך העבודה ועל הכוונה הכללית לנקוט בשביתה^[4] ועם זאת מעדות כל הצדדים בפנינו עולה, כי המשיבות לא ידעו מתי תפרוץ השביתה כאשר מעדותו של מר דיין עלה כי הודעה על השביתה נמסרה למשיבות כ-5 דקות עובר לפריצתה (עדות מר דיין בעמ' 11 לפרוטוקול)^[5].
2. במהלך השביתה ארע אירוע בין מר דיין לבין אחד ממנהלי דבאח, מר אסדי, במהלכו לטענת מר דיין הוא נדחף באלימות על יד מר אסדי. כתוצאה מאירוע זה הזמין מר דיין ניידת משטרה לבית המטבחיים ואולם זמן קצר לאחר מכן לבקשת מנהל בית המטבחיים ביטל מר דיין את הזמנת הניידת למקום.
3. במסגרת הדיון בפנינו קיבלנו תיאור לאירוע זה מכמה זוויות ואולם כפי שנפרט להלן, בשלב זה אנו סבורים כי גרסת עדי דבאח לאירוע היא גרסה אמינה יותר מהגרסה שמסר לנו מר דיין.
4. מגרסת עדי דבאח עולה כי האירוע בין מר דיין למר אסדי ארע כתוצאה מכך שבמהלך השביתה בזמן בו היו כ- 50 עגלים על פס השחיטה, כאשר ביקש מר אסדי מעובדי דבאח (המוכשרים לכך) להחליף את עובדי זבחי צדק על פס השחיטה וזאת על מנת למנוע מצב בו העגלים ייפסלו על ידי הווטרינר בשל כך ששהו יותר מחצי שעה על פס השחיטה, איים מר דיין על עובדי דבאח כי ככל וייעשו כן הם יתבעו בסכומי כסף משמעותיים.

בשלב זה אחז מר אסדי בידו של מר דיין ואמר לו לעלות לקומה העליונה ולהצטרף ליתר עובדי זבחי צדק השובתים ובשל כך הזמין מר דיין ניידת משטרה למקום בהמשך, לבקשת מנהל העבודה, ביטל את הזמנת הניידת (ראה עדות מר היבי בעמ' 23 לפרוטוקול ועדות מר אסדי בעמ' 24-25 לפרוטוקול).

1. נציין כבר עתה, כי על בסיס העדויות שהיו בפנינו, אנו קובעים ברמה לכאורית, כי הזמנת ניידת המשטרה למקום על ידי מר דיין לא הייתה מוצדקת ולא נבעה מאלימות שהופעלה כלפיו (התרשמנו כי מר אסדי אחז בידו של מר דיין ולא דחף אותו באלימות כפי שטען מר דיין) או מפחד אמיתי שיופעל נגדו אלימות בהמשך, אלא נועדה ליצור פרובוקציה מכוונת מצדו כלפי עובדי דבאח.

בהקשר זה נזכיר – כי למיטב הבנתנו מדובר בפעם השלישית שמר דיין מערב את המשטרה כנגד עובדי/מנהלי דבאח כאשר בעבר הושעה למשך כשנה לאחר מעשה דומה, ומן הסתם היה מודע לאפקט שיהיה למעשיו.

1. מכל מקום, מהראיות לפנינו עולה תמונה לכאורית, כי התנגדות דבאח לכך שמר דיין ימשיך לעבוד בחצריה נבעה כתוצאה מהתנהלות זו של מר דיין, ובמיוחד לאור טענתו להתנהגות אלימה של מנהל דבאח נגדו והזמנת המשטרה.

בהקשר זה נציין עוד, כי מבקשת המבקשים ניתן להבין כי אף הם סבורים שפיטורי מר דיין נבעו כתוצאה ממעשה זה של מר דיין כאשר בבקשתם נטען למשל כי "עיקר טרוניית המשיבה 2 הינו אכן על הגשת התלונה למשטרה".

פיטורי מר דיין:

1. בעקבות אותו אירוע במכתבו מיום 29.7.2019 של מר חאתם דבאח אל גב' פרץ שכותרתו: "פיטורי ו/או העברת העובד דיין מתפקידו בבית המטבחיים" נכתב:

"כזכור לכם בעבר פנינו אליכם ובקשנו מכם לפטר ו/או להעביר את העובד עוזיאל דיין מתפקידו בבית המטבחיים של חברתנו וזאת בעקבות שורה של אירועים והתנהגות והתנהלות פסולה מצדו של העובד הנ"ל שגרמה לפגיעה קשה בפעילות בית המטבחיים ואף גרימת נזק משמעותי לחברתנו.

לאור כך פיטרתם ו/או השעיתם את העובד הנ"ל מעבודתו למשך תקופה ארוכה עד שלפני כחודשיים ימים פניתם אלינו וביקשתם את הסכמתנו לכך שהעובד הנ"ל יחזור לעבודתנו בבית המטבחיים של חברתנו וזאת לאחר שמסרתם שהעובד הביע חרטה וכי הוא הפנים את הפסול שבהתנהגותו והכל מתוך רצון לעזור לו ולבני משפחתו.

כמחווה של רצון טוב, ומטעמים הומניטריים, ערכים ומסורת, הסכמנו לכך שהעובד הנ"ל ישוב לעבודתו.

חשוב לציין כי העובד הנ"ל הודה בפסול שבהתנהגותו והביע חרטה על כל מעשיו ואף התחייב לעבוד ולהתנהל כעובד נורמטיבי בפני כבוד הרב אילוז בשיחה שאני עצמי הייתי נוכח בה.

לצערנו העובד הנ"ל ניצל את ההזדמנות שניתנה לו לרעה, ובתקופה האחרונה אנו עדים לאירועים נשנים וחוזרים, שחורגים מדפוס ההתנהלות הנורמטיבית כפי שהתחייב העובד הנ"ל. נתקלו כבר ביותר מאירוע אחד שהעובד הנ"ל פעל באופן שחיבל בעבודה התקינה בבית המטבחיים ללא כל סיבה ומשיקולים זרים. הוא שוב התחיל בתקופה האחרונה לחפש תירוצים ופרובוקציות עם עובדי בית המטבחיים. כך למשל רק לפני יומיים התלונן העובד הנ"ל, כי אחד המנהלים בבית המטבחיים תקף אותו ונהג כלפיו באלימת והוא אף פנה והגיש כנגד המנהל תלונת שווא במשטרת ישראל כאשר בפועל לא היה ולא נברא.

לא ארחיב ולא אחזור כל מה שכבר כתבתי והודעתי לכם בעבר על ההתנהגות הפסולה של העובד הנ"ל ועל הנזקים שהוא גרם וגורם לחברתנו וההשלכות השליליות שיכולות להיות בעקבות התנהגותו, יחד עם זאת, אבקש שוב להבהיר, ודומני כי נהיר גם לכם, כי לא נוכל לקבל כזה מצב ולא נוכל להשלים עם כזו התנהגות ולעבור לסדר היום הרגיל, לא נוכל להסכים כי התנהלות פסולה כזו תשפיע על העבודה הסדירה והתקינה בבית המטבחיים.

לאור האמור לעיל, אנו מתנגדים להמשך העסקת העובד הנ"ל בבית המטבחיים ודורשים להפסיק באופן מידי את עבודתו בבית המטבחיים.

מיותר לציין כי לא תינתן יותר לעובד הנ"ל שום הזדמנות לחזור לעבודה בבית המטבחיים של חברתנו".

1. ביום 1.8.2019 שלחה זבחי צדק למר דיין מכתב זימון לשימוע במסגרתו צוינו הסיבות לזימונו לשימוע כלהלן: התנהגות לא הולמת במקום העבודה ושאינה מכבדת את מקצוע השחיטה; יצירת פרובוקציות הגורמות לירידה בתפקוד העבודה או להפסקות עבודה; הוצאת דיבה על בית המטבחיים ופגיעה בשמו הטוב; עמדת בעלי בית המטבחיים; מתן התראות רבות שלא הביאו לשיפור בהתנהלות מר דיין וכן התקיימות אירועים חריגים נוספים.
2. ביום 12.8.2019 התקיים השימוע למר דיין ובהמשך במכתבה מיום 27.8.2019 הודיעה זבחי צדק למר דיין על סיום עבודתו החל מיום 18.8.2019 וכי הוא אינו נדרש להגיע לעבודה במסגרת תקופת ההודעה המוקדמת.
3. כפי שפורט לעיל, במועד בו הוחלט על פיטוריו של מר דיין היו זבחי צדק וכח לעובדים מצויים בעיצומו של המו"מ לחתימה על הסכם קיבוצי כאשר מהראיות לפנינו עולה כי המו"מ היה מצוי על דרך המלך.

"ב"כ הצדדים:

המבקשים הגישו סכסוך קיבוצי ב-10/2017.

מאז מנהלים מו"מ לקראת חתימה על הסכם קיבוצי.

יש התקדמות חיובית לעניין התנאים הכלכליים של ההסכם הקיבוצי. ואולי אפילו פריצת דרך." (עמ' 2 לפרוטוקול).

1. ביום 5.9.19 הגישו המבקשים את הבקשה נשוא החלטה זו במסגרתה מבוקש כאמור להורות על ביטול פיטוריו והשבתו לעבודה סדירה של מר דיין בבית המטבחיים.
2. בתיק התקיימו שני דיונים בתאריכים 24.9.2019 ו- 3.10.2019 במסגרתם העידו המבקש 3, מנכ"לית המשיבה 1 הגב' סוזי דהן- פרץ, עובדי המשיבה 2 מר סעיד היבי ומר סלאח אסדי והמשנה למנכ"ל המשיבה 2 מר חאתם דבאח.
3. נציין כי בדיון שהתקיים לפנינו ביום 24.9.2019 טען מר דיין כי הוא עובד במקום עבודה נוסף אולם המקום אמור להיסגר בסוף החודש ובכל מקרה הוא לא ימשיך לעבוד שם (עמ' 5 לפרוטוקול).
4. בהמשך הגישו הצדדים סיכומים מטעמם והמבקשים הגישו סיכומי תשובה מטעמם.

אמינות ומהימנות:

1. בטרם נכריע בשאלות שלפנינו, אנו סבורים כי יש מקום להרחיב קצת על העדים שהופיעו בפנינו בדיון שהתקיים ביום 3.10.2019, כאשר נציין כי קביעתנו הן לכאוריות ואך ורק על בסיס העדויות והראיות שלפנינו בשלב זה.
2. בעוד שעדות עדי המשיבות הייתה אמינה בעינינו ברובה, מצאנו כי עדותו של מר דיין הייתה מגמתית והכילה סתירות ואי דיוקים וזאת מהנימוקים הבאים.
3. בעוד שבתצהירו טען מר דיין כי במהלך השביתה נהג אחד מעובדי דבאח באלימות כלפי השובתים וכי מתוקף היותו נציג ועד העובדים הוא הזמין ניידת משטרה למקום, בעדותו לפנינו אישר מר דיין כי האלימות הופנתה כלפיו בלבד וכאשר נשאל מדוע טען כאמור בתצהיר הוא השיב "כי אני אחד מהשובתים" (עמ' 12 לפרוטוקול).
4. אחת השאלות העובדתיות שבמחלוקת הינה האם מר דיין ניסה להפעיל לחצים על עובדי דבאח (בשונה מעובדי זבחי צדק) לשבות גם הם וניסה שלא לאפשר להם לרפא את הנזק המיידי שעשו עובדי זבחי צדק כשהחליטו, לאחר התראה של 5 דקות, לשבות.

מר דיין נחקר בעניין זה ונשאל האם הוא פנה למנקרים שהם עובדים של דבאח ודרש מהם להפסיק לעבוד והוא ענה בשלילה וכי הוא פנה לעובדים מנקרים של זבחי צדק.

עם זאת, כאשר נשאל לגבי זהותו של אותו עובד שאליו הוא פנה הוא השיב כי הוא אינו יודע את שמו. כאשר נשאל כיצד בנסיבות אלה הוא יודע שאותו עובד שייך לזבחי צדק תשובתו הייתה לא ברורה ומתחמקת, כאשר אנו מתקשים לקבל גרסה זו של מר דיין בנסיבות בהן מר דיין הוא נציג הוועד ואישר שהוא מכיר "כמעט" את כל עובדי זבחי צדק בשמות ובפנים (עמ' 13 לפרוטוקול).

1. כמו כן, בעדותו לפנינו לא ידע מר דיין לנקוב בשמות העובדים שהיו סביבו בעת האירוע בינו לבין מר אסדי, בטענה כי הוא אינו זוכר מאחר והוא היה בלחץ (עמ' 12 לפרוטוקול).
2. בעוד שבעדותו בתחילה טען מר דיין כי במהלך השביתה לא פנה אל מי מעובדי דבאח בניסיון למנוע מהם להחליף את עובדי זבחי צדק על פס השחיטה לאחר שהוכרז על השביתה בהתראה של 5 דקות, בהמשך אישר כי פנה אל עובד של דבאח בשם יעקוב עוזרי ואמר לו שהוא חושב שהחלפת עמדת בודק הפנים על ידי עובד של דבאח יכולה להיחשב כפגיעה בהתארגנות (עמ' 13-14 לפרוטוקול).
3. נציין עוד, כי מר דיין טען להסכמה עם הנהלת זבחי צדק לפיה יש להודיע על השביתה לרב בית המטבחיים 5 דקות לפני תחילתה כאשר הסכמה זו הוכחשה בתוקף על ידי הגב' פרץ בעדותה (עמ' 19 לפרוטוקול). בהקשר זה נציין, כי מר דיין אישר כי אין לו כל אסמכתא בכתב להסכמה שכזו (עמ' 14 לפרוטוקול). נציין, כי גרסה זו תמוהה בעינינו שכן לא ברור איזו תועלת יש במתן הודעה על שביתה 5 דקות לפני פריצתה ומכאן שלא סביר שמי מטעמן של המשיבות יסכים לכך.
4. כן מצאנו סתירות בכל הנוגע לגרסת מר דיין באשר למועד חזרתו לעבודה כאשר טענתו בדיון הייתה שונה מטענתו בתצהיר מטעמו (עמ' 10 לפרוטוקול).
5. להשלמת התמונה נציין כי לא נעלם מעינינו שגם אצל עדי המשיבות נפלו סתירות כך למשל לעניין האופן המדויק בו אחז מר אסדי במר דיין ולעניין צילומי האבטחה במקום. עם זאת, כאשר אנו שוקלים את עדותם של עדי המשיבות מול עדותו של מר דיין, אנו סבורים שעדות עדי המשיבות הייתה אמינה יותר.

טענות הצדדים:

טענות המבקשים:

1. מר דיין הנו אחד ממובילי ההתארגנות עוד מראשיתה וחבר בוועד העובדים.
2. השביתה שהתקיימה ביום 28.7.2019 הייתה חוקית ומידתית והמשיבות קיבלו על כך התראה מספקת מראש.
3. במהלך השביתה אחד מעובדי דבאח נהג באלימות כלפי מר דיין וזה כנציג העובדים הזמין משטרה אולם ביטל את התלונה בעקבות בקשת מנהל העבודה.
4. בחלוף זמן קצר הגיע אל שטח המפעל המנהל מר באסם דבאח והודיע למר דיין כי הוא לא ימשיך לעבוד וכי אסור לו להיכנס לשטח המפעל ואכן למחרת לא קיבל מר דיין סידור עבודה והתברר לו כי הוחלט להשעותו מעבודתו.
5. במכתב הזימון לשימוע שנשלח למר דיין נרשם כי זבחי צדק שוקלת את סיום העסקתו אולם בפועל וכפי שנאמר לנציגי כח לעובדים מר דיין זומן לשימוע לבקשת דבאח בשל השביתה ובשל כך ש"העז" להזמין משטרה לבית המטבחיים.
6. פיטוריו של מר דיין הם כתוצאה מפעולותיו במסגרת תפקידו בוועד ושימוש בזכותו החוקית לפנות למשטרה בעקבות מעשה של אלימות כלפיו כאשר שתי העילות הנ"ל אינן לגיטימיות, בלתי חוקית ומהוות פגיעה חמורה בזכות ההתארגנות.
7. פיטורי עובד רק בשל השתתפותו במסגרת תפקידו בוועד העובדים בשביתה חוקית ומוגנת הנו מעשה הנוגד באופן נחרץ את הוראות חוק הסכמים קיבוציים.
8. על כן מתבקש בית הדין להורות על החזרת מר דיין לעבודה תוך חיוב זבחי צדק בתשלום שכרו לכל התקופה בה שהה בביתו (בניכוי דמי אבטלה).
9. בית הדין מתבקש להפנות את הצו הן לזבחי צדק והן לדבאח שכן אין לקבל מצב בו מעסיק יכול להפר הוראות חוק ולפטר נציג עובדים תוך הסתתרות מתחת לטענות סרק מצד מזמין העבודה/או צדדי ג'.
10. לבית הדין הסמכות ליתן צו המונע מדבאח לפגוע בהתארגנות עובדי זבחי צדק.

טענות זבחי צדק:

1. מזה תקופה ארוכה מנהלים הצדדים הליכי הדיברות ומו"מ כך שטענות כי זבחי צדק פועלת להתנכלות ו/או פגיעה בארגון העובדים חסרות בסיס.
2. עוד עובר לתחילת ההתארגנות פעל מר דיין בניגוד לנהלי בית המטבחיים. למר דיין ניתנו מספר ארכות ובהמשך אף הוחלט על פתיחת דף חדש ועל השבתו לעבודה סדירה אלא שבסופו של דבר משהתנהגותו חזרה על עצמה לא היה מנוס אלא מלפטר אותו.
3. המבקשים אינם עומדים בתנאים לקבלת סעד זמני. למר דיין אין עילת תביעה ולו לכאורה, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת זבחי צדק שכן ככל שתתקבל הבקשה הדבר יגרום לה לנזק כלכלי רב בעוד שהפגיעה במר דיין ברת פיצוי. לכך יש להוסיף כי מר דיין החל כאמור בעבודה אחרת וכי במשך שנה בה היה מושעה מעבודתו המשיכה לשלם לו זבחי צדק את שכרו ועל כן הטלת הוצאות נוספות על זבחי צדק בדמות השבתו לעבודה תהווה פגיעה נוספת וקשה בזבחי צדק.
4. ככלל צו ארעי זמני יינתן במשורה כאשר בעניינו אין המקרה נמנה על אותם מקרים המצדיקים מתן צו כאמור.

טענות דבאח:

1. מר דיין, בעידוד כח לעובדים, מעורר פרובוקציות מול דבאח כאמצעי לחץ על זבחי צדק במסגרת המו"מ בין הצדדים, באופן פסול ותוך גרימת נזקים קשים לדבאח.
2. דבאח אינה מעסיקתו של דיין או של מי מעובדי זבחי צדק ומכאן שאינה יכולה להיות צד לסכסוך הקיבוצי. לדבאח אין יריבות עם המבקשים ועניינה הוא בקבלת שירותי שחיטה כשר מזבחי צדק בהתאם למוסכם ובאופן רציף ותקין.
3. הניסיון לכלול את דבאח כצד לסכסוך הקיבוצי הוא ניסיון מסוכן וחסר בסיס כאשר המבקשים מנסים ליצור מאזן חדש בו גם הלקוח שבוי ומנוע מלנקוט בצעדים מסחריים- כלכליים כראות עיניו. המבקשים אף מגדילים לעשות כאשר הם מבקשים לאכוף על דבאח את הנוכחות של מר דיין בבית המטבחיים זאת על אף אירועים רבים בהם פעל באופן שדבאח אינה יכולה לקבל ולהשלים עמם.
4. הבקשה אינה מראה עילה כלפי דבאח משהיא אינה מעסיקתו של מר דיין ולא ניתן לכפות עליה המשך קבלת השירותים מזבחי צדק בכלל או על ידי מי מעובדיה בפרט.
5. אין התנכלות מצד דבאח כלפי המבקשים לבטח לא על רקע של פעילות ארגונית. לדבאח יש דווקא עניין שזבחי צדק תשכיל לפתור ענייניה הפנימיים אולם אין בכך כדי להכשיר התנהגות פסולה מצד עובד של זבחי צדק בתוך חצריה של דבאח. תפקידו של מר דיין כחבר בוועד העובדים אינו מקנה לו חסינות מפיטורים משיקולים ענייניים.
6. מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבות ולטובת דבאח בפרט באשר מדובר בתביעה בעלת סיכויים נמוכים המבוססת על תשתית עובדתית חלקית ומסולפת. המבקשים מנסים להרחיב את ההגנה המוקנית לחברי וועד ולהתארגנות גם ביחס לצדדים שלישיים תקדים מסוכן שבוודאי לא ראוי ליישמו במסגרת סעד זמני. מנגד, מאחר ומדובר בעובד ספציפי הרי שלא ייגרם למבקשים 1-2 נזק כתוצאה מאי מתן הצווים המבוקשים.
7. יש לדחות את הסעדים המבוקשים בבקשה כנגד דבאח. אין לדבאח התנגדות כי מר דיין ימשיך להיות מועסק בזבחי צדק, כל עוד הוא אינו עובד בחצריה של דבאח. זבחי צדק אינה יכולה לכפות על דבאח את הצבתו של מר דיין בחצריה וככל שהדבר יהווה תנאי של זבחי צדק דבאח תבכר לסיים את ההתקשרות עמה.
8. כמו כן, אין בסיס לטענה להרתעה, התנכלות וכיו"ב מצד דבאח. דבאח לא נקטה בכל אחת מהפעולות המנויות בסעד מבוקש זה. המדובר בסעדים כלליים וגורפים שאינם רלבנטיים לדבאח ונועדו ליצור "אוירה" ותו לא.

דיון והכרעה:

1. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ואת העדויות והראיות שלפנינו הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להחזרת מר דיין לעבודה להידחות, זאת מהנימוקים כלהלן.

סעד זמני- תנאים:

1. תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, אשר חלה בבית הדין לעבודה מכח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה, התשכ"ט 1969 קובעת:

"(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.

(ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לענין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:

(1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;

(2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש".

1. מטרתו העיקרית של סעד זמני היא לשמר את הנסיבות הקיימות העלולות להִשתנות אם לא יינתן הסעד הזמני, וזאת על מנת שהנתבע לא ינצל לרעה את תקופת הביניים שעד למתן פסק הדין בתובענה, ועל מנת להבטיח ביצועו של פסק דין סופי שיינתן^[6].
2. בפסיקה^[7] נקבעו התנאים המצטברים למתן סעד זמני כדלקמן:

"שלושה הם התנאים העיקריים הנדרשים לשם מתן הסעד הזמני :

א. על מבקש הסעד להוכיח עילת תביעה המתבססת על זכות שלכאורה קנויה לו. למותר לציין כי לצורך מתן סעד זמני די בראיות לכאורה לצורך הוכחות העובדות השנויות במחלוקת ולא נדרש שכנוע במידה הדרושה להכרעה בהליך.

ב. על בית הדין לבחון האם קיימים שיקולים שלא להיעתר לבקשה, היינו: האם בא המבקש ביושר, בניקיון כפיים או שמא העלים עובדות חשובות מידיעת בית הדין והבקשה לוקה בשיהוי.

ג. על בית הדין לשקול את מידת הנזק העשוי להיגרם לכל אחד מבעלי הדין אם יינתן הצו אם לאו והשוואתם זה לזה".

1. חשוב להדגיש כי בשלב זה משעסקינן בבקשה לסעד זמני, הקביעות בהחלטתנו הן ברמה הלכאורית בלבד על בסיס הראיות שלפנינו ואין בהן כדי לקבוע מסמרות לעניין הסעד העיקרי.

הגנה על עובד מפני פטורים בגין חברות/פעילות בוועד העובדים:

1. בהתאם לפסיקה, מעמדה של זכות ההתארגנות הוא כשל זכות יסוד חוקתית^[8], כאשר ס' 33ח' לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957 קובע: "לכל עובד הזכות לפעול למען התארגנות עובדים בועד עובדים ובארגון עובדים, להיות חבר בועד עובדים ובארגון עובדים ולפעול במסגרתם".
2. ס' 33י'(א) לחוק הסכמים קיבוציים מקנה הגנה לעובד מפני פיטוריו או כל פגיעה בתנאי עבודתו בגין חברות, פעילות או הימנעות מחברות בארגון עובדים.

"(א) מעסיק לא יפטר עובד, לא ירע תנאי עבודה של עובד, ולא יימנע מקבלה של אדם לעבודה, בשל אחד מאלה:

(1) חברותו או פעילותו בארגון עובדים;

(2) פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים;

(3) הימנעותו מהיותו חבר בארגון עובדים או הפסקת חברותו בארגון עובדים;

(4) חברותו בועד עובדים או פעילותו בועד עובדים הפועל במסגרת ארגון עובדים; לענין זה, יראו ועד עובדים כפועל במסגרת ארגון עובדים אם יושב ראש ארגון העובדים או מי מטעמו נתן הודעה בכתב המאשרת זאת;

(5) פעילותו לצורך הקמה של ועד עובדים.".

1. בעניין הוט^[9] דן בית הדין הארצי בהיקף ההגנה כנגד פיטורי עובד הפעיל בוועד העובדים ומהו נטל ההוכחה המוטל על מעסיק במקרה בו נטען כי הפיטורים הם על רקע התארגנות או פעילות בוועד העובדים וכך נקבע:

"כפי שקובעות הוראות החוק וההלכה הפסוקה, ההגנה הניתנת לעובד בכל הנוגע לפעילותו או חברותו בוועד עובדים או בארגון עובדים היא מפני פגיעה בהעסקתו או בתנאיה בשל חברותו או פעילותו בוועד העובדים. בכך, אין להעניק לעובד "חסינות" מפני פיטורים מטעמים ענייניים ככל שהמעסיק יוכיח כי אלה אינם קשורים לפעילותו בארגון או בוועד העובדים.

אלא, שמציאות חיי העבודה מלמדת, כי במקרים רבים יפעל המעסיק לסיכול ההתארגנות, בעיקר בשלביה הראשונים, בדרך של פיטורי הפעילים, במקרים רבים, תוך הסוואת הסיבות האמיתיות לפיטורים. מטעם זה, קבעה הפסיקה היפוך נטל שכנוע במקרה של טענה לפיטורים על רקע התארגנות או פעילות בוועד עובדים. בחוות דעתי בפסק דין אי סי אי טלקום קבעתי, כי על המעסיק רובצת חובת ההוכחה כי בחירת המועמדים לפיטורים נעשתה מנימוקים ענייניים ולא מטעמי השתייכות לארגון עובדים. עוד נקבע, כי די בחשד שנימוקי הפיטורים אינם ענייניים על מנת להעביר את נטל ההוכחה אל כתפי המעסיק להראות, כי הליך הפיטורים נעשה כדין ומשיקולים ענייניים .

לטעמי, בנסיבות של טענה לפיטורים על רקע התארגנות, נטל השכנוע המוטל על כתפי המעביד, הא נטל שכנוע מוגבר. זאת, נוכח מעמדה של זכות ההתארגנות כפי שמצאה ביטויה בתיקונים האחרונים לחוק הסכמים קיבוציים".

1. בעניין חביב^[10] נקבע כי במקרים של פיטורים על רקע פעילות ארגונית במקום העבודה הסעד הזמני העדיף יהיה להורות שלא לפגוע בעובד ולהותירו בעבודתו עד למתן פסק דין סופי. עם זאת, נקבע כי לא מן הנמנע כי ייתכנו חריגים לכלל כאשר יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו.

"ההגנה הניתנת לעובדים במקרים אלה אינה בבחינת "חסינות". אולם במקרים בהם מפוטר עובד, או קיימת כוונה לפטרו או לפגוע בתנאי העסקתו, בנסיבות בהן הוא פעיל בארגון עובדים או בהתארגנות חדשה, "הכלל הוא שעל המעסיק רובץ נטל ההוכחה כי בחירת המועמדים לפיטורים נעשתה מנימוקים ענייניים, ולא מטעמי השתייכות לארגון העובדים" . נזכיר, בהקשר זה את שהודגש על ידי בית דין זה לא פעם, כי "די בחשד שנימוקי הפיטורים אינם ענייניים על מנת להעביר את נטל ההוכחה אל המעביד להראות כי הליך הפיטורים נעשה כדין ומשיקולים ענייניים". הדבר נכון גם במקרה בו החשד הוא, כי הפיטורים נעשו בשל פעילות המטרימה התארגנות ואף אם טרם נוצר ארגון יציג .

לאור עיקרים אלה, ונוכח הפגיעה החמורה בחופש ההתארגנות באמצעות פגיעה בעובד כאמור, המדיניות הנכונה בהליכים זמניים היא לקבוע כלל, לפיו במקרים של פיטורים על רקע פעילות לארגון מקום עבודה, הסעד הזמני העדיף יהיה להורות שלא לפגוע בעובד ולהשאיר אותו בעבודתו, עד למתן פסק דין סופי בתובענה. כמובן, כל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו ולא מן הנמנע, כי ייתכנו חריגים לכלל. במקרים החריגים בהם יחליט בית הדין שלא לפעול על פי כלל זה, תנומק ההחלטה ויפורטו הנסיבות המיוחדות המצדיקות הימנעות מביטול הפגיעה בעובד שנטל חלק מרכזי בהתארגנות".

1. הלכות אלה סוכמו בעניין הרשות לשיקום האסיר^[11]:

"באשר לסעדים שיינתנו במקרים של פיטורי עובדים בנסיבות אלו, נקבע (במובחן מן ההלכה הכללית), כי: "בנסיבות בהן מפוטרים עובדים תוך פגיעה בזכות החוקתית להתאגדות, יש להורות על ביטול פיטוריהם של העובדים ואין להסתפק בסעד הפיצויים שהוא דרך המלך במקרים אחרים" [ראו: עס"ק 28/07 איגוד עובדי הדפוס, התקשורת והאומנים – ידיעות אחרונות בע"מ, [פורסם בנבו] (פסה"ד מיום 12/1/089)]. כך גם בכל הנוגע לנטלי ההוכחה החלים בבקשות לסעדים זמניים, נקבע בפסיקה כי על המעסיק רובצת חובת ההוכחה כי בחירת המועמדים לפיטורים נעשתה מנימוקים ענייניים ולא מטעמי השתייכות לארגון עובדים [ראה: עס"ק 1003/01 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - אי. סי. איי. טלקום בע"מ, [פורסם בנבו] פד"ע ל"ו, 298], וכי די בחשד שנימוקי הפיטורים אינם ענייניים על מנת להעביר את נטל ההוכחה אל כתפי המעסיק להראות, כי הליך הפיטורים נעשה כדין וכי ההחלטות שהתקבלו הן ענייניות וחפות מכל נימוק הנעוץ בחברותו של העובד המפוטר בארגון העובדים או בפעילותו בארגון זה [ראה: עס"ק 1013/02 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – מתנ"ס קרית מלאכי, [פורסם בנבו] פד"ע לט, 295; עס"ק 28/07 ידיעות אחרונות לעיל].

ובאשר לסעדים שיש להעניק בהליכים זמניים לעובד שפוטר או קיימת כוונה לפטרו או לפגוע בתנאי העסקתו, בנסיבות בהן הוא פעיל בארגון עובדים או בהתארגנות חדשה, נפסק, כי: "לאור עיקרים אלה, ונוכח הפגיעה החמורה בחופש ההתארגנות באמצעות פגיעה בעובד כאמור, המדיניות הנכונה בהליכים זמניים היא לקבוע כלל, לפיו במקרים של פיטורים על רקע פעילות לארגון מקום עבודה, הסעד הזמני העדיף יהיה להורות שלא לפגוע בעובד ולהשאיר אותו בעבודתו, עד למתן פסק דין סופי בתובענה. כמובן, כל מקרה ייבחן לפי נסיבותיו ולא מן הנמנע, כי ייתכנו חריגים לכלל. במקרים החריגים בהם יחליט בית הדין שלא לפעול על פי כלל זה, תנומק ההחלטה ויפורטו הנסיבות המיוחדות המצדיקות הימנעות מביטול הפגיעה בעובד שנטל חלק מרכזי בהתארגנות" [ראו: בש"א (ארצי) 634/09 יעקב (קובי) חביב נ' ק.א.ל. - קווי אוויר למטען בע"מ, [פורסם בנבו] (מיום 24/3/10)]".

1. הנה כי כן, הנטל להוכיח שפיטורי עובד נבעו משיקולים עניינים מוטל על המעסיק כאשר המדובר בנטל מוגבר. עם זאת, פעילות בוועד העובדים אינה מקימה לעובד חסינות אוטומטית מפני פיטורים מטעמים ענייניים, כאשר כל מקרה יש לבחון לפי נסיבותיו.
2. כך למשל נקבע^[12] כי אין לראות בפיטורי עובדת חברת וועד בגין כך שנעדרה מעבודתה ללא הסבר מניח את הדעת ותוך הצגת אישורי מחלה חלקים ורטרואקטיביים, כפיטורים מתוך כוונה לפגוע בהתארגנות. כן נקבע^[13] כי כאשר במסגרת סכסוך קיבוצי עובד שהנו חבר וועד המוצב לעבודה בחצריה של מי שאינה מעסיקתו, מבצע פעולות לא מידתיות כגון שינוי של הסיסמא הראשית של מערכת אבטחת המידע של הצד השלישי וסירוב לגלות את הסיסמא החדשה, אין להתערב בדרישת הצד השלישי להרחיק את אותו עובד מחצריו ובהחלטת המעסיקה לפטרו כתוצאה מכך. נקבע כי הצעד שנקט אותו עובד חורג מגדר המונח "שביתה" ובנסיבות אלו דרישת הצד השלישי להרחיק את העובד מחצריו והחלטת המעסיקה לפטרו כתוצאה מכך אינן בשל פעילותו בוועד העובדים.
3. מכאן שעלינו לבחון האם עמדה זבחי צדק בנטל ההוכחה המוגבר המוטל עליה להוכיח כי פיטורי מר דיין נבעו משיקולים ענייניים. מבלי לגרוע מהאמור, בתיק זה מאחר וכפי שפורט לעיל פיטוריו של מר דיין מזבחי צדק נבעו כתוצאה מהתנגדות דבאח כי ימשיך לעבוד בחצריה, מצאנו כי תחילה יש לדון בשאלה האם החלטת דבאח שלא לאפשר למר דיין להמשיך ולעבוד בחצריה קשורה לחברותו של מר דיין בוועד בעובדים והאם מדובר בהתערבות פסולה של דבאח במו"מ הקיבוצי ובניסיון מצדה לפגוע באפקטיביות השביתה, כפי שטוענים המבקשים.

האם יש מקום ליתן צו המופנה כנגד דבאח

1. כפי שפורט לעיל, מנקודת מבטה של דבאח דובר על עובד שבעבר התנגדה במספר הזדמנויות כי ימשיך לעבוד בחצריה וכתוצאה אף הושעה מעבודתו למשך כשנה, כאשר מהראיות שלפנינו עולה כי התנגדות דבאח נבעה מההיסטוריה של מר דיין אשר כללה יצירת פרובוקציות בבית המטבחיים לרבות הגשת תלונות למשטרה כנגד עובדי דבאח בטענה כי הותקף על ידם.

עם זאת, בהמשך בעקבות פניית זבחי צדק ושיחת בירור שנערכה למר דיין במסגרתה הסכימו הצדדים על "פתיחת דף חדש"/נסיון נוסף התרצתה דבאח והסכימה לאפשר את החזרת מר דיין לעבודה בבית המטבחיים. ואולם, בחלוף זמן קצר, כתוצאה מהתנהלות של מר דיין אשר נתפסה על ידי דבאח כניסיון מצדו ליצור פרובוקציות מול עובדיה, הודיעה דבאח לזבחי צדק כי היא אינה מסכימה שמר דיין ימשיך לעבוד בבית המטבחיים.

1. הפסיקה שהוזכרה לעיל עניינה מתי ימנע בית הדין פיטורים של עובד חבר וועד.

אנו סבורים, שהכללים אשר נקבעו בפסיקה שונים כאשר עומדת בפנינו השאלה, באיזה מצב נחייב צד שלישי כי יוצב בחצריו עובד של מעסיק אחר שאותו צד שלישי אינו מעוניין שיהיה בחצריו.

מה שנכון כלפי מעסיק אינו בהכרח נכון כלפי צד שלישי ואנו סבורים שלא כל סיבה שבגינה נורה למעסיק להשיב לעבודה עובד היא סיבה שתצדיק להורות לצד שלישי על קבלת שירותים בחצריו מעובד שאינו מועסק על ידו ושהוא אינו מעוניין בו. נציין כבר עכשיו, כי אנו סבורים שהמידתיות שאנו נפעיל שונה כאשר מדובר במעסיק לעומת כאשר מדובר בצד שלישי.

1. מקרה הדומה מאוד לענייננו התקיים בעניין נס^[14]. גם שם דובר על עובדים אשר במסגרת סכסוך קיבוצי בינם לבין מעסיקתם נקטו בהליכים ארגוניים בחצריה של מי שאינה מעסיקתם. באותו ענין קבע כב' הש' דניאל גולדברג כדלקמן:

"המבקשים נקטו צעדים ארגוניים בחצרי הדסה. מדובר בעובדים שכמחציתם הועברו לנס בעקבות סיכום הדברים. במישור היחסים החוזיים שבין הדסה לנס, הדסה הייתה רשאית לעמוד על קיום התחייבויות נס לפי הסכם מיקור החוץ. גם אם הדין מכיר בחובה של הדסה שלא לפגוע באופן לא מידתי במימוש זכות ההתאגדות של עובדי קבלן שמועסקים אצלה, עדיין אין דין לקוח שבחצריו נוקטים עובדי מעסיק בצעדים ארגוניים, כדין המעסיק של העובדים, מבחינת ההתנהגויות שבאיזון מול זכות ההתאגדות של העובדים, ניתן להכיר בהן כמידתיות".

1. מכל המפורט לעיל, אנו סבורים שיש לבית הדין סמכות לחייב צד שלישי לקבל שירותים מעובד של קבלן עמו יש לו קשר במקרים מסוימים, אך המקרים שבהם נפעיל סמכות זו שונים ונוקשים יותר מהמקרים שבהם נחייב מעסיק להעסיק עובד שלו.

כך למשל, אילו היינו סבורים כי צד שלישי אינו מסכים שתוצב בחצריו עובדת בהריון רק בשל היותה בהריון – היה מקום לחייב את אותו צד שלישי בעניין זה. אף אם היינו סוברים כי צד שלישי דורש שלא להציב בחצריו עובד בשל כך שאותו עובד רוצה לארגן את עובדי הקבלן שנותנים לו שירותים כמו למשל בעניין מילועוף^[15][16] או כפי שציין בית הדין הארצי בענין נס^[17], היינו קובעים כי על צד השלישי להחזיר את העובד לעבודה בחצריו הגם שעובד זה אינו מועסק על ידו. ואולם, במקרים פחות חמורים וחד משמעיים – האיזון שעלינו לבצע בין הטענות/דרישות של הצדדים השונים שונה מהאיזון שאנו מבצעים כאשר הצדדים שלגביהם אנו צריכים להחליט הם עובד ומעסיק.

1. נבחן כעת האם במקרה שלפנינו סירוב דבאח לאפשר את המשך עבודת מר דיין בבית המטבחיים נועד על מנת לפגוע בהתארגנות ובאפקטיביות השביתה או לא, כאשר כפי שכבר שציינו לעיל, מהראיות שלפנינו ובשלב לכאורי זה התרשמנו כי הסיבה העיקרית בגינה מסרבת דבאח להחזיר את מר דיין לעבודה בחצריה היא הזמנת ניידת המשטרה לבית המטבחיים על ידו בעקבות האירוע בינו לבין אחד ממנהליה וזאת לאור ההיסטוריה עם מר דיין, כפי שפורטה לעיל. כאמור, אף המבקשים טוענים זאת בבקשתם.
2. כפי שציינו לעיל, אנו מעדיפים בשלב זה את גרסת עדי דבאח לאירוע בין מר דיין למר אסדי באופן כזה שהגם שמר אסדי אחז בידו של מר דיין, לא שוכנענו שהיה מדובר באלימות מצדו של מר אסדי בוודאי לא כזו שהצדיקה הזמנת ניידת משטרה לבית המטבחיים, כאשר התרשמנו כי הזמנת ניידת המשטרה על ידי מר דיין נועדה בראש ובראשונה על מנת ליצור פרובוקציה מול עובדי דבאח.
3. נציין עוד בהקשר זה שמהראיות עולה שמר דיין היה מודע או לפחות אמור היה להיות מודע לכך שכל עניין הגשת התלונות החוזרות ונשנות על ידו למשטרה כנגד עובדי דבאח בגין תקיפות הינו נושא רגיש אצל דבאח בשל הפעמים קודמות בהן הגיש תלונות למשטרה כנגד עובדי דבאח בטענה כי הותקף על ידם ודי בכך שנפנה למכתביו של מר דבאח אל הגב' פרץ מתאריכים 5.1.2018 ו- 20.6.2018 במסגרתם הודיעה דבאח על התנגדותה להמשך עבודת מר דיין בחצריה בגין אותה הסיבה.
4. בנוסף התרשמנו שלא מעט מהפעולות של מר דיין בחצרי דבאח מלמדות על ניסיון מצדו ליצור כלפי דבאח פרובוקציות לא מידתיות. איננו מתעלמים מכך שמר דיין הנו נציג ועד העובדים וכי חלק מהפעולות המיוחסות לו קשורות לתפקידו כנציג הוועד, אולם אנו סבורים כי גם במקרה כזה על מעשי הפרובוקציה להיות מידתיים.
   כך למשל אנו סבורים כי ניתן היה לתת התראה מספקת על השביתה (ולא התראה של 5 דקות) ובכך לאפשר לדבאח להוריד את בעלי החיים הנמצאים על פס השחיטה ולהימנע מלגרום להם סבל מיותר.
5. כמו כן קיימת חשיבות לעיתוי, ולטעמנו יש הבדל בין הפעולות שמידתי להפעיל בזמנים לדוגמה של ארגון פורץ לעומת הפעולות שיש להפעיל כאשר קיים משא ומתן בין ארגון העובדים לבין המעסיק אשר מתנהל בצורה חיובית.
6. כן אנו סבורים כי לא הייתה כל הצדקה מצד מר דיין לפנות באיומים כלפי עובדי דבאח גם אם סבר מר דיין שהחלפת עובדי זבחי צדק בעובדי דבאח עלולה הייתה לפגוע באפקטיביות השביתה.
7. כך או אחרת, גם אם נתעלם מפעולות אלה בהן נקט מר דיין במהלך השביתה, בשלב לכאורי זה של ההליך אנו סבורים כי בדומה לעניין נס גם בנסיבות המקרה שלפנינו הפעולות שבוצעו על ידי מר דיין ובמיוחד הזמנת ניידת משטרה לבית המטבחיים היו פעולות לא מידתיות החורגות מגדר המונח "שביתה" וכי התנגדות דבאח לכך שמר דיין ימשיך לעבוד בחצריה הינו מידתי. בנסיבות אלו, בהן לא התרשמנו כי הופעלה כנגד מר דיין אלימות אשר הצדיקה הזמנת משטרה וכאשר מר דיין היה מודע לרגישות של דבאח בעניין זה לאחר שבעבר כבר פעל באופן דומה ובשל כך דרשה דבאח את הפסקת עבודתו בבית המטבחיים, אנו סבורים שמקרה זה אינו נמנה עם המקרים שבהם יש לחייב את דבאח להציב את מר דיין בחצריה.
8. כהערת אגב נציין בהקשר זה כי אנו סבורים שהיה מקום מצד כח לעובדים כארגון היציג לפקח על התנהלות חברי הוועד באופן הדוק יותר שכן במקרה שלפנינו התחושה היא שניתן למר דיין חופש פעולה החורג מגבולות הסביר.
9. להשלמת התמונה נציין כי הצדדים התייחסו בסיכומיהם בהרחבה לשאלה האם במסגרת שביתה ניתן לנקוט באלימות מילולית כדוגמת האיומים של מר דיין כלפי עובדי דבאח. בנסיבות בהן קבענו כי אנו סבורים שסירובה של דבאח לאפשר למר דיין לעבוד בחצריה נובעת בעיקר כתוצאה מהזמנת ניידת המשטרה למקום איננו סבורים כי יש מקום להרחיב בשאלה זו.
10. מכל המפורט לעיל, בנסיבות אלה, איננו סבורים שניתן לחייב את דבאח להשיב את מר דיין לעבוד בחצריה בוודאי כאשר השתכנענו כי אין בהחלטת דבאח כדי ללמד על כך שהיא מנסה לפגוע במו"מ הקיבוצי ו/או באפקטיביות ההליכים במסגרת הסכסוך הקיבוצי, כפי שטוענים המבקשים. מכאן שאין בכוונתו להתערב בהחלטת דבאח שלא לאפשר את המשך עבודת מר דיין בחצריה.
11. משקבענו כי לא היה פגם בהתנהלותה של דבאח נבחן כעת את חוקיות החלטת זבחי צדק לפטר את מר דיין.

האם החלטת זבחי צדק לפטר את מר דיין נבעה משיקולים ענייניים.

1. נכון הוא שקיימת הגנה על פיטורי עובד בגין חברותו ופעילותו בוועד העובדים. עם זאת, בענייננו כאמור השתכנענו בשלב לכאורי זה כי ההחלטה לפטר את מר דיין נבעה כתוצאה מהתנגדות דבאח לכך שמר דיין ימשיך לעבוד בחצריה ולא בשל חברותו בוועד העובדים. בנסיבות אלה, השתכנענו כי הייתה הצדקה עניינית לפיטוריו של מר דיין.
2. בנוסף, אין להתעלם מכך כי דבאח היא הלקוחה היחידה של זבחי צדק ומכך שדבאח הבהירה כי החזרת מר דיין לעבודה בחצריה עלולה להביא לסיום ההתקשרות ארוכת השנים שלה עם זבחי צדק.
3. כן יש לקחת בחשבון כי עובר להתארגנות שקלה זבחי צדק לפטר את מר דיין מטעמים שונים. כן יש לקחת בחשבון כי בתקופה בה הושעה מר דיין מעבודתו המשיכה זבחי צדק לשלם לו את שכרו למשך כשנה כאשר בהמשך הוחזר מר דיין לעבודה סדירה בבית המטבחיים ואולם לא שוכנענו כי הוא באמת פתח "דף חדש" כפי שסוכם עימו.
4. בנסיבות אלה, כאשר למר דיין ניתנו הזדמנויות חוזרות ונשנות על ידי זבחי צדק אשר לא נוצלו על ידו, אנו סבורים כי החלטת זבחי צדק לפטר את מר דיין נבעה משיקולים עניינים ומכאן שאין בכוונתו להתערב אף בהחלטה זו.
5. חשוב להדגיש, כי איננו סבורים שפיטורי מר דיין פוגעים במו"מ בין זבחי צדק לכח לעובדים ולראייה במהלך תקופה של כשנה בה הושעה מר דיין מעבודתו המו"מ הקיבוצי המשיך להתקדם.

מאזן הנוחות:

1. מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבות, באשר אם יינתן צו המניעה הזמני יגרם נזק למשיבות. לדבאח יגרם נזק בכך שיהיה עליה לאפשר את המשך עבודתו של מר דיין בחצריה על אף שהיא אינה מעסיקתו ועל אף שהיא מתנגדת נחרצות לכך. לזבחי צדק יגרם נזק בכך שהמשך העסקת מר דיין עלולה להביא להפסקת ההתקשרות ארוכת השנים בינה לבין דבאח או לחילופין – שוב יהיה עליה לשלם לו שכר מבלי שיעבוד בפועל.
2. מאידך, אם לא יינתן צו המניעה - הנזק שייגרם למבקשים פחות בנסיבות בהן כאמור על אף פיטורי מר דיין המו"מ הקיבוצי בין זבחי צדק לעובדיה ממשיך להתנהל.

נציין, כי אנו גם סבורים כי העובדה, שעולה מעדותו של מר דיין מיום 24.9.2019, כי גם לאחר פיטוריו הוא המשיך לעבוד במקום עבודה נוסף כאשר לא הוצגו לפנינו ראיות מהן ניתן ללמוד שהוא אינו עובד שם גם כיום, יש בה כדי להטות את מאזן הנוחות לטובת המשיבות.

1. מכל מקום, הקביעות בהחלטתנו הן לכאורית בלבד על בסיס הראיות שלפנינו בשלב זה ואין בהן כדי לקבוע מסמרות לעניין הסעד העיקרי ככל שבהמשך יוצגו לעיוננו ראיות נוספות.

סוף דבר:

1. הבקשה לצו מניעה זמני להחזרת מר דיין לעבודה נדחית.
2. משמדובר בסכסוך קיבוצי – אין צו להוצאות.
3. זכות ערעור בהתאם לתקנות.
4. המבקשים יגישו בקשה לסעד עיקרי תוך 30 יום מהיום וכתבי הגנה יוגשו תוך 30 יום.

ניתנה היום, כ"ג טבת תש"פ, (20 ינואר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. חקירת התובע, פרוטוקול עמ' 8 שורות 14-17 ↑

2. ראה לענין זה גם את עדותו של מר דיין בית הדין, עמ' 8 לפרוטוקול. ↑

3. עדותו של מר היבי, עמ' 22 לפרוטוקול. ↑

4. ראה עדותה של הגב' פרץ בעמ' 19 לפרוטוקול כי עובר לשביתה היא ידעה שיש סכסוך עבודה פעיל. ↑

5. נציין כי לגרסת מר דיין מתן ההודעה על השביתה 5 דקות עובר לפריצתה הייתה בתיאום עם רב בית המטבחיים ואולם אין הסכמה בין הצדדים לעניין זה. ↑

6. דיון (עבודה ארצי) 3-3/מז ראש עירית רמת-גן - מלכה אנגלסמן, יח(1) 141 (1986) ↑

7. דב"ע/98 3-77 ג'אסר אבו עראר-המועצה המקומית ערערה, עבודה ארצי לא(2), 149. ↑

8. עס"ק 1008/00 הורן את ליבוביץ בע"מ - הסתדרות העובדים הכללית החדשה, לה(2000) 145 (2000). ↑

9. עס"ק 24/10 הוט טלקום בע"מ - הסתדרות העובדים הלאומית, מתאריך 16.03.2010. ↑

10. בש"א 634/09 יעקב (קובי) חביב - ק.א.ל. - קווי אוויר למטען בע"מ, מתאריך 24.03.2010. ↑

11. בר"ע 49799-03-14 הרשות לשיקום האסיר - מאיר סטריקל, מתאריך 15.05.2014. ↑

12. ס"ק 43286-03-17 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - סודהסטרים תעשיות בע"מ, מתאריך 17.08.2017. ↑

13. ס"ק 65832-12-18 הסתדרות העובדים הכללית החדשה במרחב ירושלים - נס א.ט. בע"מ, מתאריך 5.09.2019 (להלן: "עניין נס") ↑

14. ס"ק 65832-12-18 הסתדרות העובדים הכללית החדשה במרחב ירושלים - נס א.ט. בע"מ, מתאריך 5.09.2019 ↑

15. ס"ק 21365-08-14 הכח לעובדים - ארגון עובדים דמוקרטי - המאיר בע"מ, מתאריך 21.08.2014. שם דובר על צד ג' לגביו נקבע כי פעל על מנת לפגוע בהתארגנות עובדי הקבלן כאשר לאחר שאלה נקטו בשביתה בחצריו הודיע למעסיקתם על סיום ההתקשרות עמה וגייס עובדים חליפיים במטרה להקטין נזקים של שביתה עתידית על ידי עובדי הקבלן ↑

16. נציין כי בעניין מילועוף קבע בית הדין כי אין לאפשר לצד השלישי להמשיך ולהעסיק את העובדים החליפיים שנקלטו כעובדיו לאחר פרוץ השביתה על ידי עובדי הקבלן מהטעם שהמשך העסקתם תרוקן מתוכן את כוחה האפקטיבי של השביתה. ↑

17. עס"ק 32204-09-19 הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח' – נס אי.טי.בע"מ, מיום 5.12.2019. ↑