1. בזיקה להחלטות קודמות, ולאי התייצבותו של הנאשם לדיון האחרון אני קובע את התיק לדיון טיעונים לעונש ביום 10.4.2019 בשעה 11:00.

כן אני מורה על הוצאת צו הבאה כנגד הנאשם. הצו יבוטל בכפוף להפקדת סך של 2,000 ש"ח בקופת בית המשפט.

1. אשר להתנהלותו של ב"כ הנאשם עו"ד מוחמד דרוויש, הרי שזו בולטת לאורך זמן ניכר בזלזול או ברשלנות בוטה, או – כפי שרצף המחדלים הבוטים מצדו מלמד – בשילוב של שניהם. אפרט.
2. ב"כ הנאשם הגיש בקשה סתמית לדחיית דיון שנדחתה ביום 16.7.2018; הגיע בלתי מוכן בעליל לדיון ביום 18.7.2018; לא פעל להתייצבות הנאשם לשירות המבחן, ולא הגיב להחלטה מפורשת בעניין מיום 30.1.2019; לא תיאם מועד לקיומו של דיון מול ב"כ התובע חרף החלטה מפורשת מיום 12.2.2019; לא התייצב לדיון ביום 13.2.2019, חרף דחייתה של בקשה נוספת לדחיה שהוגשה ביום הדיון, ומתן האפשרות להתייצב בכל שעה באותו היום; כן לא הסביר ב"כ הנאשם התנהלותו חרף החלטה מפורשת מפרוטוקול הדיון.
3. יצוין כי מדובר בתיק המתנהל כנגד נאשם שעל פי הצהרת ב"כ המאשימה רובץ על כתפיו עונש מאסר על תנאי בן ארבעה חודשים, אשר המאשימה עתידה לדרוש להפעילו, מעבר לאפשרות שתדרוש עונש מאסר על אחת מהעבירות שבהן הורשע הנאשם (הנאשם הורשע הן בבניה בלתי חוקית והן בעבירה של הפרת צו).
4. חרף כל האמור, לא התייצב הנאשם לפני שירות המבחן לבחינת האפשרות של ריצוי עונש מאסר בעבודות שירות, ובא כוחו של הנאשם "מצפצף", פשוט כך, הן על החלטות בית המשפט, והן על הגנתו של מרשו.
5. בשתי בקשותיו של ב"כ האשם, ערב הדיון האחרון וביום הדיון עצמו, מסר ב"כ הנאשם כי דודו נפטר יומיים לפני הדיון הקבוע (11.2.2019) והלווייתו נערכה יום לפני המועד שהיה קבוע לדיון (12.2.2019). בהחלטותיי המפורשות מיום 12.2.2019 ומיום 13.2.2019 לא מצאתי לדחות את הדיון שנקבע ליום 13.2.2019, ואף אפשרתי לב"כ הנאשם לתאם עם התובע את שעת הדיון באותו היום. כל שעה שיבחר בה ב"כ הנאשם. ולהזכיר – הלווייתו של דודו של ב"כ הנאשם התקיימה, לפי הודעתו של ב"כ הנאשם, כבר ביום 12.2.2019, יום לפני כן.

אין לי אלא לקבוע, למרבה הצער, כי השימוש בפטירתו של הדוד לא היה אלא כסות לזלזול שהחל עוד הרבה קודם לכן, והמשיך גם לאחר מכן, ועד עתה.

אשר לנאשם עצמו מסר ב"כ הנאשם בדיעבד, ורק אגב בקשתו לדחיית הדיון שהוגשה ביום 12.2.2019, כי עקב מצב רפואי נמנע מן הנאשם להתייצב בשירות המבחן. נשאלת השאלה מדוע לא נמסרה הודעה מבעוד מועד, מדוע לא פעל ב"כ הנאשם לדחיית מועד ההתייצבות לשירות המבחן ומדוע לא הגיב ב"כ הנאשם להחלטתי בעניין מיום 30.1.2019.

עוד מסר ב"כ הנאשם אך ביום 12.2.2019, ערב הדיון האחרון, שוב על דעת עצמו וללא שניתן לו היתר לכך, כי הוא העביר את הייצוג לעורך דין אחר ששוהה בחו"ל, מפני שב"כ הנאשם מונה לאחרונה לייצג רשות מקומית.

מדוע לא הוגשה בקשה מבעוד מועד לבית המשפט? באיזה היתר העביר ב"כ האשם ערב דיון קבוע ייצוג למייצג שכלל אינו נמצא בארץ?

האם לא ברור לב"כ הנאשם שבהתנהלותו זו הוא מונע – ממש כך – מהנאשם אפשרות לביצוע עבודות שירות חלף מאסר, היה וייגזר עליו מאסר?

והרי מדובר בנאשם שמרחף עליו עונש מאסר על תנאי, והרי מדובר בנאשם שהורשע בעבירה שעלולה לגרור אחריה עונש מאסר בפועל. למי אמור להיות אכפת אם לב"כ הנאשם לא אכפת?

מדוע מפקיד הסנגור את הגנת הנאשם, אדם מבוגר וככל הנראה חולה, ואת האינטרסים שלו, בזלזול שכזה? מדוע צריך בית המשפט לרדוף אחרי סנגור שקיבל עליו את התיק כדי שיעשה את מלאכתו?

לכל השאלות דלעיל לא ניתנה כל תשובה, אך יש להן אולי פתרון – השתת הוצאות.

1. אשר לעניין ההוצאות, אפוא: אפשרתי לב"כ הנאשם את זכות הטיעון טרם מתן החלטה. ב"כ הנאשם המשיך בהתנהלותו ולא טרח אף להגיב גם להחלטה שהורתה לו לנמק מדוע לא יחויב בתשלום הוצאות לאוצר המדינה.

צר לי שהגענו לכאן. ב"כ הנאשם חצה הפעם כל נורמה מקובלת, תוך בזבוז זמן, ביזוי בית המשפט, וגרימת נזק ללקוחו. לא עוד.

1. נוכח כל המפורט אני מורה כי ב"כ הנאשם עו"ד מוחמד דרוויש, מ"ר 33879, יחויב בתשלום סך של 2,500 ₪ לאוצר המדינה. הסכום ישולם על ידיו בתוך 30 יום.
2. המזכירות תמציא החלטתי למרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות.

ניתנה היום, כ"ב אדר א' תשע"ט, 27 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.