טוען...

הוראה לתובע 1 להגיש הודעת התובע

רעות שמר בגס30/07/2018

30 יולי 2018

לפני:

כב' הרשמת רעות שמר בגס

התובעת:

מעיין שריד

ע"י ב"כ: עו"ד אביב אזרד

-

הנתבעים:

מייד אין מרדכי גולדפרב בע"מ

מרדכי גולדפרב

ע"י ב"כ: עו"ד יוסף אופיר

החלטה

בפניי בקשת התובעת לבטל הסכמה דיונית אשר קיבלה תוקף של החלטה להסמיך את בית הדין לפסוק על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984.

הרקע לבקשה

  1. ראשיתו של ההליך בתביעה שהגישה התובעת ביום 24.10.17 בסכום של 86,012 ₪ לתשלום פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, פדיון חופשה, דמי הבראה, וכן פיצוי בגין העדר שימוע ובגין עוגמת נפש.
  2. במסגרת הדיון המוקדם אשר התקיים בפניי ביום 24.5.18 הסכימו באי כוח הצדדים כדלקמן:

אנחנו מסכימים שיינתן בתיק זה פסק דין לפשרה, לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ללא נימוקים, במתווה כדלקמן:

1. לסילוק סופי ומוחלט של כל הטענות והתביעות ההדדיות של הצדדים, מכל מין וסוג שהוא, עבור תקופת העבודה וסיומה, ומבלי להודות בכל חבות וכל טענה, התובעת תעביר לבית הדין את כל החשבוניות שהנפיקה לנתבעת בגין כל תקופת עבודתה וזאת בתוך 7 ימים.

2. בהתאם לחישוב שיערוך בית הדין בניכוי המע"מ ששולם יקבע בית הדין את סכום פיצויי הפיטורים ללא הלנה.

3. הסכום שיקבע בית הדין ישולם ב 4 תשלומים חודשיים ושווים וזאת החל מיום 10.6.18 ובגין כל חודש עוקב לאחר מכן.

4. לא ישולם הסכום הנ"ל במועדו, ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

5. בנוסף יקבע בית הדין את שכ"ט עו"ד ב"כ התובעת וזאת בהתאם לתעריף המינימלי של לשכת עורכי הדין בגין שני מכתבים.

הובהר לנו כי בית הדין רשאי לפסוק כל סכום אשר ייראה בעיניו כצודק בנסיבות העניין, בהסתמך על כתבי הטענות, המסמכים שהוגשו וטענות הצדדים בדיון.

אנו מבינים שניתן לערער על פסק דין לפשרה רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן זאת בשונה מפסק דין הניתן בדרך הרגילה.

אנחנו מסכימים כי עם מתן פסק הדין לא יהיה לצד טענה כלשהי כנגד משנהו בגין תקופת העבודה וסיומה.

6. מוסכם בזאת כי התביעה כנגד נתבע 2 נדחית.

  1. לאחר שבאי כוח הצדדים חתמו על הסכמות אלה, נתן בית הדין להסכמות אלה תוקף של החלטה.
  2. אלא שבניגוד להסכמות, לא העבירה התובעת לבית הדין את החשבוניות שהנפיקה לנתבעת במהלך תקופת עבודתה לצורך חישוב פיצויי הפיטורים כפי שנקבע בהסכמות הצדדים, והודיעה ביום 10.6.18 כי היא חוזרת בה מההסכמות ומבקשת לקבוע את התיק להוכחות.

טענות הצדדים

  1. התובעת טוענת כי מיד לאחר הדיון בחנה ושקלה פעם נוספת את ההסכמות והגיעה לכלל החלטה כי המתווה המוצע פוגע בזכותה הדיונית והכלכלית, לאור העובדה כי מתקיימים יחסי עובד ומעסיק בין הצדדים ולפיכך החליטה לחזור בה מההסכמה לסיום המחלוקת.
  2. הנתבעים טוענים כי אין להתיר לתובעת לחזור בה מההסכמות שניתנו, וכי מדובר בהסכמה מחייבת לכל דבר ועניין עליה חתמו ב"כ הצדדים, אשר הדרך לחלוק עליה היא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור. עוד טענו הנתבעים כי חתמו על ההסכמות רק לאחר שבית הדין הסביר לצדדים את משמעות הפשרה ורק לאחר שהצדדים ובאי כוחם יצאו מאולם בית הדין על מנת לשוחח על הסדר הפשרה.
  3. בתשובה שהגישה התובעת טענה התובעת כי נוכח ייחודו של בית הדין לעבודה, עליו לאפשר גישה לעשיית הצדק במאזן הכוחות שבין עובד למעסיק, זאת בפרט שאין הוא כפוף לדיני הראיות בצורה דווקנית, כאמור בסעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969. התובעת טענה כי לאחר שהבינה כי פסק הדין יינתן ללא הסבר גמלה בליבה לוותר על ההסדר שהוצע ואשר טרם קיבל תוקף של פסק דין.

דיון והכרעה

  1. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בכפוף לפסיקת הוצאות, וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן.
  2. נקודת המוצא היא כי אין להקל ראש בתוקפן של הסכמות דיוניות אליהן מגיעים בעלי דין, בפרט בשעה שהם מיוצגים, וזאת במהלך ניהול הליך משפטי ומשכך לא בנקל ניתן להתיר לבעל דין להשתחרר מהסכמה דיונית. הטעם לכך הוא שהדבר עשוי לפגום ביכולתו של בית הדין לנהל את ההליכים המשפטיים ביעילות, ואף להוביל לפגיעה באינטרס ההסתמכות הלגיטימי של הצד שכנגד.
  3. יחד עם זאת, מושכלות יסוד הן כי בית הדין רשאי להתיר לצדדים לחזור בהם מהסכם דיוני וכי: "גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, על בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב'עוול' מתכוון אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף הענין, ולא רק לאי-נוחות נוהלית. אי-נוחות מסוג זה ניתנת בדרך כלל לתיקון בצורה נאותה בלי לקפח את ענינו של אף אחד מבעלי-הדין. כבר אמרנו הרבה פעמים שכמעט ואין לך דבר שבסדר דין שאינו ניתן לתיקון על-ידי האמצעי של פסיקת הוצאות. זו הדרך המתאימה שעל בית-המשפט לנקוט בה ובלבד, כאמור, שלא יהא בכך משום עשיית עוול לצד השני, כי אין מתקנים עוול בעוול" (ע"א 189/66 עזיז ששון נ' קדמה בע"מ, פ"ד כ (3) 477 (1966) ; רע"א 4384/90 ואתורי נ' בית החולים לניאדו, פ"ד נא(2), 171 (1997).
  4. בהתאם לכך נקבע בפסיקה כי אין לאכוף הסכמות אליהם הגיעו הצדדים בכל מחיר, וזאת בפרט בעת שהסכמות אלה טרם הובילו לשינוי לרעה במצבו של מי מהצדדים. בהתאם לכך נפסק כי הסכמה דיונית איננה חסינה באופן מוחלט משינוי, בפרט בעת שמדובר בחזרה מהסכמה דיונית אשר ניתן בסמוך לאחר שניתנה על ידי הצד המבקש לבטלה (רע"א 1581/13 פלוני נ' וקנין ואח', (1.5.2013)).
  5. כך ככלל וכך בפרט בעת שההסכמה הדיונית שאותה מבוקש לבטל התקבלה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, שבו סמכות בית הדין לפסוק נרחבת ביותר והוא אינו מחויב לנמק את פסיקתו.
  6. בנסיבות דנן חזרה בה התובעת מהסכמתה עוד בטרם ניתן פסק הדין ואף עוד בטרם השלימה את התחייבותה להעביר לבית הדין את המסמכים הדרושים לצורך מתן פסק הדין ומשכך חזרת התובעת מהסכמתה הינה חזרה מהסכמה שהייתה מותנית בהתקיימות תנאי.
  7. זאת ועוד, התובעת מודה בפה מלא כי לאחר ששקלה פעם נוספת את הדברים התחרטה והחליטה שברצונה לקבל את יומה בבית הדין, וזאת בשעה שלא הוכח כי חזרה זו תוביל לעיוות דין או שהיא מקפחת את הנתבעים באופן שלא ניתן לתיקון באמצעות פסיקת הוצאות.
  8. בנסיבות אלה, כאשר פסק הדין טרם ניתן וכאשר הודעת התובעת ניתנה זמן קצר לאחר הדיון, לא יפגע ביטול ההסכמות פגיעה מהותית בנתבעים, אלא יוביל לכל היותר לעיכוב מסוים בבירור ההליך – עיכוב אשר הנפגעת העיקרית ממנו תהיה התובעת בעצמה.
  9. התנהלות התובעת בהליך זה גרמה להוצאות מיותרות של הנתבעים אשר נדרשו להתייצב לדיון עם עורך דין מטעמם, אולם כפי שציינתי לעיל, עניין זה ניתן להביא על תיקונו באמצעות פסיקת הוצאות. בפסיקת ההוצאות יש להתחשב גם בכך שחזרת התובעת מהסכמתה עיקרה מתוכן את קדם המשפט, וגרמה לבזבוז זמן שיפוטי.
  10. סוף דבר - הבקשה לביטול ההחלטה על מתן פסק דין על דרך הפשרה מתקבלת, בכפוף לכך שהתובעת תישא בהוצאות משפט בסך 3,500 ₪ שישולמו לנתבעים בתוך 30 יום מהיום (ימי הפגרה יבואו במניין הימים).
  11. לאחר שתגיש התובעת הודעה לבית הדין על תשלום ההוצאות ייקבע התיק להוכחות.
  12. לא תוגש הודעה לבית הדין בתוך פרק הזמן הנקוב, תראה התובעת כאילו חזרה בה מהבקשה לביטול ההסכמה הדיונית ויינתן פסק דין על דרך הפשרה בהתאם להסכמה המקורית של הצדדים, לאחר שתינתן לתובעת שהות להמציא את המסמכים.

התיק יובא לעיוני ביום 31.8.18


ניתנה היום, י"ח אב תשע"ח, (30 יולי 2018) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
24/05/2018 החלטה רעות שמר בגס לא זמין
30/07/2018 הוראה לתובע 1 להגיש הודעת התובע רעות שמר בגס צפייה
03/09/2018 הוראה לתובע 1 להגיש תצהירי תובע רעות שמר בגס צפייה
08/12/2019 פסק דין שניתנה ע"י מירב קליימן מירב קליימן צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
תובע 1 מעיין שריד אביב אזרד
נתבע 1 מייד אין מרדכי גולדפרב בע"מ יוסף אופיר