בפניי עתירה מנהלית.

1. עניינה של העתירה בהחלטה מיום 29.3.17, בה נדחה ערר שהגישה העותרת כנגד החלטה מיום 22.6.15. בהחלטה האמורה הודיע מנהל מרכז ההשקעות לעותרת על ביטול כתב אישור במסלול מענקים, בהפנותו לטעמים שפורטו בהתראה מיום 17.9.14. מעיון בהתראה עולה כי התבססה על בדיקה לפיה העותרת לא עמדה בתנאי "מפעל בר תחרות" בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט-1959 (להלן – החוק).

2. כתב האישור לתכנית ההשקעות נשוא ההתדיינות נושא תאריך 9.12.08. נושא התכנית הינו הרחבה של מפעל לייצור תקליטורי DVD ומדיה בעיר כרמיאל. בכתב הערר טענה העותרת כי בהקשר זה על המשיב להביא בחשבון פעילות המבוצעת באמצעות חברת וקטור הנדסה וטכנולוגיות (1993) בע"מ (להלן – וקטור) אשר נרכשה על ידי חברת האם של העותרת. על פי הנטען בערר כל ייצור התקליטורים עבור חברת וקטור נעשה במפעל העותרת.

3. אין מחלוקת כי מסקנת מנהל מרכז ההשקעות לפיה העותרת לא עמדה בדרישות החוק, אינה מביאה בחשבון את הפעילות הנטענת שבוצעה באמצעות ועבור חברת וקטור. עניין זה לא נבחן בשום שלב לעיצומו. ועדת הערר התייחסה לעניין זה בקבעה שלא ניתן לאחד בין פעילות חברה אחת ובין פעילות חברה אחרת בקבוצה לצורך בחינת עמידה בייעדי תכנית מאושרת.

4. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים על רקע כלל החומר שבפניי הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את העתירה. אעמוד על הטעמים ביסוד מסקנה זו.

5. טענתה העיקרית של העותרת היא כי מבחינה מהותית כלכלית, כל הפעילות הנוגעת לחברת וקטור בוצעה אצל העותרת. העותרת הסבירה כי נותר רישום נפרד טכני המייחס את העבודה לחברת וקטור נוכח דרישותיו של הלקוח אשר עבורו בוצעה העבודה. העותרת מוסיפה ומפנה לכך שלאורך השנים התייחסה הרשות אל העותרת ואל חברת האם שלה כאל מקשה אחת, לצרכים שונים. גישתה של העותרת בהקשר זה, לפיה יש לנקוט גישה פרשנית הנותנת מעמד בכורה למהות הכלכלית של הפעילות ולא להשתקפות הרישומית, מקובלת עליי. היא עולה בקנה אחד עם תכלית החקיקה שעניינה משיכת הון לישראל ועידוד יוזמה כלכלית והשקעות הון חוץ והון מקומי (סעיף 1 לחוק). נוכח תכלית זו אומצה בהקשרים שונים גישה פרשנית מרחיבה על ידי בית המשפט העליון בהידרשו לעניינים שונים הנוגעים ליישום החוק (ראו ע"א 5264/91 פקיד השומה למפעלים גדולים נ' עיט ציוד ליבוא בע"מ, פ"ד מ"ט(3) 209 (1995), בפסקה 4 לפסק דינה של כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן; ראו גם בפסק דינו של כב' השופט ת' אור בדנ"א 2948/95 יצלף, חברה למפעלי בנייה בע"מ נ' פקידת שומה למפעלים גדולים, פ"ד נ"א (4) 424, בפסקה 17 לפסק דינו).

6. במצב זה קשה לקבל את ההבחנה שמבקשים המשיבים למתוח לעניין סעיף 16 לנספח לכתב האישור. כטענת העותרת, סעיף זה מכיר באפשרות של ביצוע תכנית מאושרת או חלקים ממנה באמצעות תאגיד קשור. המשיבים טוענים כי כוונתו של הסעיף היא אך להשקעות בביצוע התכנית, אך לא בבחינת היעדים אצל התאגיד הקשור. טענה זו אינה עולה מלשון ההוראה או מתכליתה. היא אף אינה עולה בקנה אחד עם תכליתו של החוק, כפי שזה התפרש בפסיקת בית המשפט העליון.

7. לא נעלם מעיני כי התנהלותה של העותרת בכל הנוגע לנושא פעילותה עבור חברת וקטור, לא היתה נקיה מקשיים. חברת וקטור אינה נזכרת בתכנית המאושרת או בכתב האישור. על פי החומר שבפניי, העותרת לא דיווחה בזמן אמת על השינוי האמור בפעילותה בכל הנוגע לייצור עבור חברת וקטור. בכך לא קיימה את סעיף 3 לכתב האישור ואף לא את האמור בסעיף 17 לנספח לכתב האישור המחייב קבלת אישור מראש לעניין זה. בהקשר זה טענה העותרת בדיון שבפניי כי מנספח 7 לנספח 24 לכתב התשובה, הנושא תאריך 22.6.15, עולה דיווח כאמור. לטענה זו אין תימוכין בנספח האמור. בכל מקרה, אין מדובר בדיווח בזמן אמת כנדרש ואף לא בפנייה בזמן אמת לקבלת אישור כנדרש. לא נעלם מעיני גם כי לאחר שהתקבלה ביד העותרת התראה על כוונה לבטל את התכנית שאושרה, לא התייחסה בתגובה שהגישה (27.11.14) לנושא הפעילות עבור חברת וקטור.

8. עם זאת, כאמור לעיל, במוקד מצוי התוכן הכלכלי של הפעילות ולא הכותרת שניתנה לה. לא הוצבע על כל קושי מעשי לבחון גם עתה האם יש ממש בטענות העותרת כי הלכה למעשה פעולות הייצור של חברת וקטור נעשו על ידה באופן שיש לראותן, כמו גם את תוצאותיהן, כחלק שלוב בפעילותה, לשם הכרעה האם עמדה ביעדים שנקבעו אם לאו. בנסיבות אלה, במחדליה האמורים של העותרת לא טמון משקל סגולי, אשר יש בו כדי למנוע את השבת העניין אל הרשות, על מנת שזו תערוך בחינה עניינית של עניין זה, ותקבל החלטה חדשה בעניינה של העותרת.

9. יש ממש בטענת המשיבים כי בתי המשפט נוהגים ככלל לנקוט ריסון עצמי של ממש בהתערבות בהחלטות של הרשות, כגון ההחלטה נשוא העתירה שבפניי. אין בכך כדי למנוע התערבות, מקום בו התקבלה החלטה שהיא על פניה בלתי מידתית, ומנחה עצמה על פי אמת מידה נורמטיבית שגויה, אשר אינה מביאה בחשבון שיקולים מהותיים הצריכים לעניין. כעולה מן המתואר לעיל, כך היה במקרה הנוכחי. נוכח מסקנה זו אינני רואה צורך להידרש לטענות דיוניות שונות שהעלתה העותרת.

10. התוצאה של כל האמור היא, כי העתירה מתקבלת. אני מורה על השבת עניינה של העותרת לרשות, על מנת שזו תבחן את החלטתה על ביטול התכנית שאושרה, על יסוד כלל השיקולים הצריכים לעניין, לרבות טענתה של העותרת כי יש להביא בחשבון לצורך זה גם את פעילותה עבור חברת וקטור. למען הסר ספק מובהר כי אינני נוקט עמדה כלשהי לגבי טענות אלה, אשר עד עתה לא זכו לבירור ממצה. בשים לב לכלל הקביעות לעיל, אינני עושה צו להוצאות בהליך זה.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ח' חשוון תשע"ט, 17 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.

חתימה