תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 27.9.16 ברעננה. התובעת טוען לנזקים בסך כולל של 22,055 ₪ בגין עלות הרכב בניכוי שווי שרידים ובצירוף שכר שמאי.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובעת טוענת כי התאונה ארעה כאשר רכבה החליק על כתם שמן או סולר שנזל מרכב הנתבע, וכי בעקבות החלקה זו נפגע מעמוד בו פגע הרכב. הנתבע טען כי נהג רכב התובעת הוא האחראי לתאונה משום שנסע במהירות שלא מתאימה לתנאי הדרך, וכי גם אם היתה נזילה (וזו מוכחשת) הרי שזו היתה מזערית ולא גרמה להחלקה.

בדיון העיד נהג רכב התובעת וחזר על גרסתו. כן הוגשו לעיון בית המשפט תמונות ממקום התאונה.

הנתבע לא התייצב לדיון וטען כי היה מעורב בתאונת דרכים בדרכו לבית המשפט. לפנים משורת הדין נקבע מועד נוסף לדיון על מנת לאפשר לנתבע להציג גרסתו לתאונה, וזאת בכפוף להצגת אסמכתאות לנסיבות העדרותו מהדיון בו העיד עד התובעת. דבר לא הוגש לתיק והדיון הנוסף בוטל.

די בכך שהנתבע לא התייצב לדיון על מנת שהתביעה נגדו תתקבל במלואה. יחד עם זאת, העדרותו של הנתבע מהדיון הובילה גם לכך שלפני בית המשפט עומדת גרסה אחת בלבד (גרסת עד התובעת הנתמכת בתמונות ממקום התאונה מהן ניתן ללמוד על היקף הנזילה על הכביש ועל הטיפול בנזילה זו באמצעות כיסוי בחול). משכך, וכאשר לא נסתרה גרסה זו, הרי שגם לגופו של עניין דין התביעה להתקבל.

אשר על כן, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם הנתבע ועליו לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו.

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 22,055 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 374 ₪, את שכר העד בסך 350 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 3,870 ₪.

ניתן היום, כ' אדר תש"פ, 16 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.