החלטה בבקשה, לפי סעיף 207 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (טרם תיקון 116 לחוק), לדחיית מועד ביצוע צו התאמה לגבי בינוי בח'לת אלעין בשכונת א-טור בירושלים.

1. תשובת המדינה בתיק דנן הוגשה בנוסח דומה-ביותר-לכל-הפחות בתיקים רבים הנוגעים למבנים באותו מרחב. הנוסח דנן שונה מנוסח אחיד-קודם של תשובות המדינה שהוגשו (לגבי בקשות בעניין בינוי באותו מקום) והוכרעו בתחילת אפריל 2020 (בהן הוריתי על דחיית מועד ביצוע צו ההתאמה ליום 1.1.2021; ראו לדוגמה: תו"ב (י-ם) 205-05-04, החלטה מיום 6.4.2020; כן ראו החלטת כב' השופט אליעד וינשל באותו עניין מיום 7.4.2020 ב-תו"ב (י-ם) 9-05-93).
2. החידוש העיקרי בתשובה דנן ובדומותיה (לעומת נוסח התשובות מראשית אפריל 2020) הוא צירוף תצהיר מיום 30.1.2020 של האדריכלית נעה חדוות, ראש צוות אזורי באגף תכנון העיר בעיריית ירושלים.
   1. נטען בראשו של התצהיר כי הוא נעשה "בנוגע לבקשת ארכה לביצוע צו הריסה שהוגשה לפי סעיף 207 לחוק התכנון ובניה לגבי מבנה המצוי בשכונת א-טור - ח'לת אל עין". לא מצויין לגבי איזו בקשה נעשה תצהיר, הואיל והבקשה המוכרעת כאן (ודומותיה) טרם נערכו בעת שהתצהיר האמור נעשה בתשובה להן. הדברים אומרים דרשני, אולם לא אסתפק בכך.
   2. בתצהיר נטען לגבי תכנית 735225 כי היא בסמכות הוועדה המחוזית וכי הוגשה לוועדה המקומית לקבלת הערות מבלי שיש בכך משום פתיחה סטטוטורית של ההליך. התכנית נוגעת להסדרת בניה קיימת לשכונת מגורים של כ-2,000 יחידות דיור תוך שינויי ייעוד המקרקעין לכלל הייעודים הדרושים בעת הסדרה שכונה מעין זו.
   3. עוד נטען כי "התכנית הוגשה ללא מסמכי בעלות והיא איננה מתואמת עם כל הטוענים לבעלות על הקרקע. באופן זה לא תוכל התכנית לעמוד בתנאי סף בוועדה המחוזית (אם וכאשר תוגש אליה).".
   4. עוד נטען על ידי האדריכלית כי "קיים קושי להניח כי התכנית תקודם כתכנית אב לקביעת מדיניות בהיותה מקודמת ע"י גורמים פרטיים בשונה מכל תכניות האב שקודמו עד כה ע"י העירייה.".
   5. המצהירה מציינת כי נוכח הצורך בהפרשת קרקעות לצרכי ציבור, חלק מהבינוי בתחום התכנית לא יוכל להיות מוכשר. המצהירה טוענת כי "המבקש יכול לפנות למחלקת תכנון העיר ע"מ לקבל מכתב המתייחס באופן ספציפי למבנה מושא הבקשה, ולהיתכנות התכנונית להכשרתו בעתיד.".
   6. המצהירה מסכמת כי "אין צפי קרוב לקידום התוכנית וכל שכן למצב בו ניתן יהיה להוציא היתרי בניה להכשרת העבירה".
3. לאור תצהיר האדריכלית חדוות טוענת המאשימה כי הבקשה אינה עומדת בנטל להראות קיומו של היתר בהישג יד ובהתאם אין לאפשר מתן ארכה נוספת.
4. ראשית דבר יש להתייחס לעקרון המצויין מפורשות מעמדת המדינה: יש להרוס את המבנה מושא האישום המקורי לאלתר. טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם מחדלה המודע של המדינה מלעמוד (בגזר הדין המקורי) על מתן סמכות לוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים לבצע את ההריסה. מדובר במחדל נרחב ולא-מקרי של המדינה בו היא ויתרה על אפשרות מעשית לבצע את ההריסה. משמע, "האינטרס הציבורי" בהחרבת שכונה (שהרי לא מדובר במבנה בודד) - מוטל בספק. יתירה מזאת, אם היתה המדינה חפצה באמת ובתמים בהחרבת השכונה אזי היתה עומדת, גם בפני ערכאת הערעור, על אי מתן ארכה לביצוע צו ההתאמה, ולאחר מכן היתה מגישה כתב אישום בעבירת שימוש - תוך הקפדה על מתן צו הריסה חדש שהפעם ביצועו יוטל גם על הוועדה המקומית לתכנון ובניה (כמובן, הכל ביישור קו לגבי כלל המבנים בשכונה). אלא שגם זאת לא עשתה המדינה.
5. התשובה מטעם המדינה אינה כוללת כל התייחסות קונקרטית למהלכים שבוצעו לשם קידום תכנית 735225 מאז שאושרה להגשה ביום 12.3.2019 (כמפורט בבקשת ההגנה ומאומת בתצהיר מפורט), תוך שאין ספק שהאתגר בקידום התכנית הוא נכבד ביותר (נוכח שטח כולל של עשרות דונמים והצורך להציג הוכחות בעלות לגבי 75% מהשטח).

תצהיר האדריכלית חדוות מצביע על קשיים אינהרנטיים בקידום התכנית, אולם אין כל התייחסות מפורטת למאמצים שבוצעו לשם קידום התכנית; אין כל טיעון פוזיטיבי של האדריכלית חדוות המכחיש את הפעילות הנמרצת לשם קידום התכנית; אין טענה שלא היו פגישות; אין טענה למחדלים בקידום התכנית.

1. בעניין זה (של ח'לת אלעין) ציין בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בסעיף 9 לפסק דינו מיום 17.2.2019 ב-עת"מ 42238-03-17:

כתשע שנים חלפו מאז שמוסדות התכנון קיבלו על עצמם את תכנית המתאר ופועלים על פיה. בפרק זמן זה היה מצופה מהמשיבות לפעול לקידום תכנון שטח הפוליגון נשוא העתירה.

עם זאת משהודיעו המשיבות [הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים ועיריית ירושלים - אשר התביעה בתיק כאן פועלת למעשה מטעמן; ד.ד.] כי בימים אלה הן טורחות על הכנת תכנית-אב, המהווה צעד ראשון לקידומה של תכנית כוללת לשטח האמור, ומשהערכתן היא כי בתוך פחות משנתיים תושלם תכנית-האב, אין לקבוע כי התנהלותן חורגת ממתחם הסבירות.

מתשובת המדינה (ומודגש כי המדינה מיוצגת על ידי התביעה העירונית - הזרוע המשפטית הפועלת מטעם עיריית ירושלים והוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים) לא ברור כי המשיבות לעתירה המינהלית עושות כל שלאל-ידן בכדי לקדם את ההליך התכנוני שהודיעו על קידומו.

שילוב של מחדל המדינה מלפעול לתכנון השכונה בצירוף עם פקפוק ביכולת התושבים לקדם את התכנון אינו מוביל בהכרח למסקנה כי יש לסכל את ההליך התכנוני ולהכריז על החרבת השכונה לאלתר.

1. לא למותר להדגיש את פסלותו המובהקת של הטיעון בדבר אפשרות המבקש לפנות למחלקת תכנון העיר על מנת לקבל מכתב המתייחס באופן ספציפי למבנה מושא הבקשה ולהיתכנות התכנונית להכשרתו בעתיד.
   1. המדינה מיוצגת בהליך דנן על ידי המחלקה המשפטית של עיריית ירושלים. גם האדריכלית המצהירה היא עובדת עיריית ירושלים. אין כל סבירות בהודעת מחלקה אחת של עיריית ירושלים (במקרה זה: המחלקה המשפטית) שיש פרטים לגבי הצד שכנגד בידי מחלקה אחרת של עיריית ירושלים (במקרה זה: מחלקת תכנון העיר) ועל האזרח להשיגם. ציינתי זאת כבר בעניינים שונים (לדוגמה: תו"ב 56422-08-15; החלטה מיום 4.7.2019), אולם ללא הועיל. מידע המצוי תחת ידי עיריית ירושלים - עליה להשיגו, לאתרו ולהציגו בפני בית המשפט. אין כל סבירות בהפנייה לאקונית-מחדלית של האזרח להשיג מסמך ממחלקה אחרת של עיריית ירושלים.
   2. חזקה ראייתית בסיסית קובעת כי בעל דין אשר נמנע מלהביא ראיה רלבנטית המצויה תחת ידו - חזקה כי הראיה היא נגדו.

במקרה דנן, אם בוחרת עיריית ירושלים שלא להציג את המסמך אשר לטענתה-שלה הוא בר הפקה במחלקת תכנון העיר, חזקה כי אותו מסמך היה מלמד על צפי להכשרת המבנה מושא דיוננו.

• 1. מבין השורות גם נלמד כי למאשימה יש ידיעה של ממש לגבי התכנית המתרקמת (735225) ויש מסד נתונים אשר כבר עתה יכול לצפות מה יהיה ייעוד הקרקע שעליה נמצא המבנה מושא ההליך דנן. נמצאנו למדים כי התכנית אינה היולית-בלבד אלא מתקדמת בכבדות נוכח מורכבותה.

1. בנסיבות המתוארות, נדמה כי התנגדות המדינה לבקשה נעשתה באופן מוכני, מבלי להביא בחשבון באופן נאות את מלוא השיקולים הרלבנטיים וההשלכות של הצגת עמדה דווקנית. למותר לציין כי מדובר גם בבזבוז זמן שיפוטי - וחבל.

אף לא למותר לציין כי מצופה שככל שהמאשימה לא תעמוד בפני ערכאת הערעור על הפיכת החלטה זו על פי שורת הדין (אם זו אכן השקפתה), אזי מכאן ואילך תנקוט בדרך פרקטית-יותר.

לאור כל האמור מצאתי להורות על דחיית מועד ביצוע צו ההתאמה ליום 1.1.2021. מובן כי יש להמשיך לשקוד על קידום ההליך התכנוני.

ניתנה היום, י"ט אייר תש"פ, 13 מאי 2020, בהעדר הצדדים.