לאחר שעיינתי בבקשה למתן רשות להגן, בתצהיר הנלווה לה ולאחר חקירת המצהירה על בקשתה, ולאחר שהתרשמתי כי המחלוקת כרוכה בבירור עובדתי, ראיתי ליתן למבקשת רשות להגן.

במקרה דנן, המבקשת טענה בתצהירה כי שיק הביטחון שניתן למשיב בגין שכירות של מגרש, נפרע שלא כדין על ידו. לטענת המבקשת, דמי השכירות בעבור המגרש שולמו וכך גם הארנונה וחובות אחרים הנובעים מן השכירות.

באופן ראשוני ומבלי לקבוע מסמרות, יש קושי לומר האם המבקשת אכן פרעה ושילמה את כל חובותיה למשיב. המבקשת עזבה את הנכס בשל צו פינוי. המשיב טוען כי נגרמו לנכס נזקים וכן קיים חוב בגין דמי שכירות אשר לא שולם. הדבר מצריך בירור עובדתי לגופו של עניין.

ברי כי בשלב בירור ההתנגדות, ככל שהמבקשת מציגה הגנה לכאורה, ואפילו הגנתה דחוקה, יהא מקום ליתן רשות להגן, ונעילת דלתו של בית המשפט תהא רק אם ברור ונעלה מספק שאין למבקשת כל סיכוי להצליח בהגנתה (ראה : ע"א 544/81 קיהל בע"מ נ' סוכנות למכוניות הים התיכון, לו 3, 518).

לאור האמור, ניתנת בזאת רשות להגן.

המשך סדרי הדין ייקבעו בהחלטה נפרדת.

ניתנה היום, ט' כסלו תשע"ט, 17 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.