1. הנתבעת הינה חברה בע"מ, הנותנת שירות תיקונים למכשירי חשמל ואלקטרוניקה.

בתאריך 28.7.14 רכש התובע מהנתבעת, תמורת תשלום של 3,420 ₪, ביטוח לתקופה של 3 שנים (מ-28.7.14 עד 28.7.17), במסגרתו התחייבה הנתבעת "לתקן כל קלקול ולהחליף כל חלק טעון החלפה", בכדי להביא את המכשירים החשמליים, שפורטו בנספח א' לכתב התביעה, לפעילות תקינה, זאת לאחר שנציג המכירות של הנתבעת בדק ואישר, לבקשת התובע, כי לכל המכשירים שפורטו בנספח א', לרבות מזגן מיני מרכזי L.G 5.5 כוחות סוס (להלן: "המזגן"), יש חלקי חילוף לכל תקופת הביטוח.

בתאריך 7.8.16, או בסמוך לכך, התקלקל המזגן. התובע פנה אל הנתבעת ב-7.8.16 ודיווח לה על הקלקול ובעקבות כך נשלח טכנאי מטעמה לביתו של התובע על מנת לתקן את התקלה.

לאחר שהטכנאי ששלחה הנתבעת לא הצליח לתקן את התקלה ולאחר שגם נציג של היבואן ביקר בביתו של התובע, נמצא כי התקלה היא במדחס ויש צורך בהחלפתו, אולם מאחר שבמחסנו של היבואן לא נמצאו מדחסים חליפיים המתאימים למזגן ולאור העובדה שמדובר במזגן מדגם ישן מאוד (משנת ייצור 2008) ולא ניתן היה להזמין מדחס מתאים חדש מהיצרן, נאמר לתובע כי הנתבעת אינה מסוגלת לתקן את המזגן והוצע לו פיצוי בסך 1,700 ₪. התובע סירב להצעה זו.

בלית ברירה רכש התובע מזגן חדש, תוצרת תדיראן, 6.5 כוחות סוס, בעלות של 15,500 ₪.

2. בתביעה שבפניי עותר התובע לחייב את הנתבעת לפצותו בסכום של 24,885 ₪, בטענה כי הנתבעת לא עמדה בהתחייבותה לתקן את המזגן ולכן נאלץ לרכוש מזגן חדש וכן נגרמה לו עוגמת נפש.

הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות משפט, בטענה כי עמדה בכל תנאי ההסכם שלה עם התובע ועשתה כל שביכולתה על מנת לתקן את המזגן והדבר לא התאפשר בשל העובדה כי לא היה מדחס חליפי במחסני היבואן. בהקשר זה הפנתה הנתבעת לסעיף 7 בנספח ב' (מסמך המפרט את היקף התחייבויותיה של הנתבעת. צורף לכתב התביעה), בו מצוין במפורש כי "האחריות על פי הסכם זה תהא בתוקף לגבי המכשירים המפורטים אך ורק אם לחברה המייצרת את הדגמים המפורטים, קיים נציג מוסמך ומורשה מטעמה בישראל, המספק שירותי אחזקה, וברשותו קיים מלאי חלקים מתאימים לדגם לו נדרש תיקון בעת השירות".

3. בישיבת יום 24.12.17 נתנו הצדדים את הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א', לחוק בתי המשפט, על סמך כתבי הטענות על נספחיהם ועדויות הצדדים, ללא צורך בהנמקה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שצורפו אליהם ושמעתי את עדויותיהם של התובע ושל נציג הנתבעת, תוך שלקחתי בחשבון את העובדה שהתובע לא היה רוכש את הביטוח אלמלא הובטח לו כי יש בנמצא חלקי חילוף גם עבור המזגן, מצד אחד ומצד שני את העובדה כי על פי סעיף 4 לנספח ב' היתה רשאית הנתבעת שלא לתקן את המזגן גם אם ניתן היה להשיג מדחס חליפי ובמקום לתקן, לספק מזגן אחר "אשר שוויו יהא דומה למכשיר המוחלף ולא בשווי מכשיר חדש", אני מעריך את הפיצוי המגיע לתובע בסכום של 5,000 ₪.

4. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 5,000 ₪.

בנוסף, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 750 ₪.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור, לבית המשפט המחוזי בחיפה, תוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י' טבת תשע"ח, 28 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.

למזכירות: נא לשלוח את פסק הדין לצדדים.