טוען...

החלטה שניתנה ע"י עמי קובו

עמי קובו25/10/2017

לפני כבוד השופט עמי קובו

העוררת

מדינת ישראל

נגד

המשיב

פניאל אוסמרון ת.ז. 191044720

<#2#>

נוכחים:

ב"כ העוררת – עו"ד לונה הלון

המשיב ובא כוחו עו"ד פאדי חמדאן

פרוטוקול

ב"כ העוררת:

אנחנו חוזרים על נימוקי הערר ומבקשים את ביהמ"ש לקבלו. הדברים כתובים ואדגיש מספר נקודות בקצרה: ראשית, מדובר במי שהואשם בעבירה חמורה של תקיפת בנו הקטין בן ה – 7 ובגרימת חבלה של ממש, הכל תוך שהיה בגילופין לאחר ששתה משקאות משכרים. למשיב עבר פלילי כולל 2 הרשעות ו – 2 מאסרים בעבירות אלימות כלפי בני משפחתו. ביהמ"ש קמא קבע באפריל 2017 כי מסוכנותו של המשיב אינה בהכרח ספציפית כלפי קורבן עבירה בלבד. בתסקיר ראשון צוין כי קיים סיכון להישנות התנהלות תוקפנית, כאשר שימוש באלכוהול מגביר את הסיכון. ז"א, שהמסוכנות של המשיב נלמדת הן מהמיוחס לו, הן מעברו והן מקביעת ביהמ"ש בעצמו והן מאמור בתסקיר המבחן, מנגד, מה עשה בימ"ש השלום? איפשר למשיב לצאת כל יום למשך שעות ממושכות וזאת לעיר פ"ת ששם מתגוררת משפחתו ושם נמצא בנו הקטין. היציאה לעבודה הותרה ללא כל פיקוח, משמע שיכול להסתובב כל היום ללא כל פיקוח, וזאת כאשר שירות המבחן המליץ על יציאה בפיקוח וזאת בלא שהמעסיק המוצע התייצב להעיד כי המשיב התקבל לעבודה ובלא שהוצג כל מ סמך המעיד על כך.

ב"כ המשיב:

יש רעה ויש רעה, השאלה מה אנו עושים בנידון? מדובר בנתונים ספציפיים ולא דנים באופן כללי בעולם כולו. ברור שיש אידיאל ויש מקרה ספציפי, המקרה הספציפי של האדם הזה שהוא אריתראי שנמצא פה במ"י על פי אשרה, הוא לא מנותק ממשפחתו, לא התגרש מאשתו וילדיו, הם עודם חיים והוא העוגן שלהם בסופו של יום, על מי אנו מנסים להגן? מנסים להגן על משפחתו. ביהמ"ש ישים לב, תסקיר שירות המבחן לפני 4 חודשים המליץ על יציאה לעבודה בפיקוח אבל לא הייתה כזו אז ביהמ"ש לא התיר, עברו 4 חודשים ועכשיו יש עבודה , כל הזמן הייתה עבודה בלי פיקוח אבל עכשיו עברו 4 חודשים והשאלה האם ה – 4 חודשים הללו לא מספיק זמן מאז ההמלצה ועד היום כן לאפשר ללא פיקוח. אדוני בתוך עמו חיים, כמה סיכוי שאריתראי ימצא עבודה בפיקוח במדינת ישראל. זה מקום שהוא ילך לעבוד ויחזור ולא יכול ללכת למקום אחר לעבוד, זאת ההחלטה, כך שהמסמך לא משנה דבר אבל אם צריך אשגר מסמך מהמעסיק. הרי הוא מוגבל להיות שם וזה לא שיכול להיות פתאום בכתובת אחרת. כב' השופט מורנו אמר זה לא משנה לי כי אני שם אותו בכתובת הזו לצורך העניין ולא בכתובת אחרת, ז"א זאת לא עבודה שמסתובב בה, הוא לא נהג, הוא עובד במכבסה וזה מקום ידוע וספציפי ובדקנו אני והתובעת שיש מכבסה במקום הזה ויש לה כתובת. יש שופט שהחליט ויש מאחורי זה היגיון, השופט לא סתם החליט, הוא אמר אתמול בקול אז איפה הוא יהיה? או במכבסה או בבית ולא משחקים דמקה במכבסה, אז אין פה איזה רעיון מאחורי זה, וכשיש מכבסה בפועל שם. המשיב הזה לא שהוא לא ניסה, הוא ניסה בכל דרך ועברו 4 חודשים מאז המלצת שירות המבחן ועד היום, הגשנו את הבקשה לביהמ"ש כשהמשיב נואש, הוא אומר או שהילדים שלי יהיו בערב מוחלט וזה לא פתאום שמישהו תומך במשפחה, אף אחד לא תומך, גם אריתראים. השופט מורנו גם קבע שילדיו לא נמצאים במכבסה, אין ילדים במכבסה, מכבסה זה מקום שיש מקסימום 2 אנשים מבוגרים. אם זאת מכבסה ואם אין בה ילדים וגם הילדים שלו לא נמצאים שם וזה גם שעת יום וזה לא שהוא שתוי ביום, אז מה לא בסדר בזה שניתן לו לעבוד ולהתפרנס בכבוד? כשעברו 4 חודשים ובהם גם הגיע לדיונים בפני השופט וגם הגיע לדיונים שלו במ"ת, גם לא דיבר ולא נגע ולא עשה עבירות וגם שמר על התנאים, אז מתי כן, עוד חודש? פחות חודש? יש זמן הגיוני שבו אומרים אז נאפשר לו ואם חלילה הוא יחרוג במילימטר מזה הסנקציות מצויות בפני המדינה, והיציאה שלו לעבודה זה גם לטובת המשפחה שלו. פה זה רק לטובת משפחתו, זה אך ורק לטובת הקטין שנפגע ואמא שלהם שהיא חסרת אונים, יש לו עוד ילדה חולה שמקבלת טיפול קבוע בבי"ח שניידר בפ"ת, היא ילדה קטנה והיא צריכה תרופות והיא גם צריכה משאבים עזרה, אפילו לנסוע בהסעה ציבורית ממקום כזה למקום אחר צריך כסף, אז 4 חודשים שרדו ומה עוד? בישיבת הקראה אחרונה שהייתה הוא התחנן לעבוד. בינתיים הוא לא יכול לא לעבוד והתנאים יהיו קיימים. דיני המעצרים ידועים ככאלה שעל פי המצב של המשיב נוהגים בזהירות ופה השופט מורנו היה מאוד זהיר, אם הייתי מציע עבודה חלילה במקום שיש בו ילדים אז לא היה מאשר. מעצר הבית בפ"ת אבל זה לא משנה כי ממילא המכבסה ומעצר הבית זה באותו עיר והוא לא אויב הילדים שלו, זה לא שיש משפחות פשע במלחמות. הוא יחזור יום מן הימים לחזור עם ילדיו והמעצר בית זה לא לכל החיים.

ב"כ העוררת:

טענת חברי כי אין במכבסה ילדים ובטח לא ילדיו היא לא יכולה להועיל במקרה שלנו כי ביהמ"ש קמא עצמו קבע שמסוכנות המשיב אינה בהכרח כלפי קורבן העבירה, וזאת במיוחד כשמדברים על משיב שעבר את העבירה תוך שנמצא תחת השפעת אלכוהול, ותוך שנקבע על ידי שירות המבחן ששימוש באלכוהול מגביר את הסיכון. המדינה לא מתנגדת שייצא לעבודה והיא גם רוצה שייצא לעבודה. למה הדבר בעייתי? כי גם יש סיכון שנשקף הן מהעבירה, מהתסקיר, ומהעבר הפלילי וביהמ"ש קובע את זה, ומצד השני היציאה לעבודה זה גם בפ"ת ובשעות ממושכות ובלא כל פיקוח, צריך שההחלטה תאזן בין המסוכנות.

יש צורך שיוכן תסקיר שיבחן את מקום העבודה. אי אפשר שלא נראה את המעסיק ושלא נראה שום מסמך.

ב"כ המשיב:

המעסיק יודע שיש תיק ויודע שזה תיק של אלימות במשפחה נגד הבן שלו.

לאחר הפסקה

ב"כ העוררת:

בגלל כל הנתונים אנו סבורים שרק פיקוח יכול לאיין את המסוכנות, כאשר מדברים על מכבסה ואנשים נכנסים ויוצאים אז אני לא רואה איפה יש בעיה שאחד מהמפקחים שלו יהיה גם במקום העבודה, ושוב, בגלל הנתונים אנו לא סבורים שזה יתאפשר ללא פיקוח.

<#5#>

החלטה

ערר על החלטת בימ"ש השלום בפתח תקווה (כב' השופט מורנו) אשר התיר את יציאתו של המשיב לעבודה בלא פיקוח. יצוין כי המשיב הינו יליד אריתראה אשר נמצא בישראל עם משפחתו.

נגד המשיב הוגש כתב אישום אשר מייחס לו עבירה של תקיפת קטין על ידי אחראי. על פי המתואר בעובדות כתב האישום ביום 16.4.17 המשיב היכה בחוזקה באמצעות ידיו בפניו ובידיו של הקטין וזאת כאשר היה בגילופין. המשיב שוחרר תחילה למעצר בית מלא לאחר שהתקבלו שני תסקירים בעניינו. במסגרת עיון חוזר התיר ביהמ"ש את יציאתו של המשיב לעבודה ללא פיקוח, ועל כך הערר.

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים סבורני כי בכפוף למספר חריגים דין הערר להידחות. אכן מוטב היה אילו היה ביכולתו של המשיב להציג עבודה בפיקוח ואולם כפי שעולה מטיעוני ב"כ המשיב הדבר אינו מעשי בשלב זה. עיקר מסוכנותו של המשיב הינה כלפי בני משפחתו, אם כי קיימת אף מסוכנות כללית ואולם בעוצמה פחותה. יצוין כי אף עברו הפלילי של המשיב הינו בעיקרו בגין עבירות של אלימות במשפחה. יציאה לעבודה אין בה כדי לאפשר קיום קשר כלשהו בין המשיב לבין בני משפחתו.

בתסקיר שהתקבל בשלב הקודם לפני כ – 4 חודשים המליץ שירות המבחן על יציאה לעבודה בפיקוח. לאור חלוף הזמן מאז ההחלטה הקודמת אכן היה מקום לשקול הפעם הקלה בתנאים. על אף האמור לעיל סבורני כי כדי להקטין את מסוכנותו של המשיב יש להתנות את היציאה לעבודה ואת החזרה מהעבודה בפיקוח. כמו כן מן הראוי שיתקבל מכתב מהמעסיק, הבעלים והמנהל של המכבסה שבה עתיד לעבוד המשיב לפיה הוא אכן מעסיק את המשיב ויודע על תוכנו של כתב האישום אשר הוגש נגד המשיב אשר מייחס לו עבירת אלימות כלפי בנו.

אשר על כן, אני מורה כי הערר ידחה בכפוף לכך שהיציאה לעבודה והחזרה ממנה תהיינה בפיקוח ובכפוף לקבלת המכתב מהמעסיק.

המכתב האמור יוגש לביהמ"ש קמא ולאחר מכן יהיה המשיב רשאי לצאת לעבודה בהתאם להחלטה.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ה' חשוון תשע"ח, 25/10/2017 במעמד הנוכחים.

עמי קובו, שופט

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
25/10/2017 החלטה שניתנה ע"י עמי קובו עמי קובו צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
עורר 1 - מבקש מדינת ישראל שמעון לוי
משיב 1 - משיב פניאל אוסמרון פאדי חמדאן