לפני בקשה מוסכמת להסתלקות מהבקשה לאישור תובענה כייצוגית על פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") מטעם המבקש והמשיבה (להלן: "בקשת ההסתלקות").

עניינה של הבקשה לאישור התובענה כייצוגית – טענה בדבר היעדר סימון מחיר ליחידת מידה על גבי מוצרי המשיבה.

רקע

1. המבקש (להלן: "המבקש"), הגיש ביום 25.10.2017 תובענה ובקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית (להלן בהתאמה: "התובענה" ו"בקשת האישור"), כנגד המשיבה (להלן: "המשיבה").

בבקשת האישור צוין כי המבקש הוא אזרח מדינת ישראל, לקוח של המשיבה; המשיבה – בעלים של רשת חנויות לממכר משקאות אלכוהוליים ועוד, המפעילה אתר מקוון המציע למכירה מאות משקאות.

בבסיס התובענה ובקשת האישור, טענת המבקש לפיה המשיבה הפרה את הוראות הדין, שכן, באתר המקוון שלה, לא מצוין על גבי מוצרים שונים, מהו מחירם ליחידת מידה. המשמעות היא כי ניתן לרכוש מוצר בגדלים שונים, אך ביחס ליחידת מידה אחידה, המחירים אינם זהים.

בהתאם לכך, טען המבקש כי המשיבה הפרה חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; הפרה תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה) וכן צו להגנת הצרכן (סימון טובין); הפרה חובה חקוקה לפי ס' 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; התרשלה בהתאם לס' 35-36 לפקודת הנזיקין; עשתה עושר ולא במשפט; פגעה באוטונומיה של הפרט; והפרה ס' 12, 15 בהתאם לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.

הסעד שנתבקש בבקשת האישור היה מתן פיצוי על הנזק הממוני ושאינו ממוני שנגרם, למבקש על סך 27 ₪ ולחברי הקבוצה, על סך 3,000,000 ₪.

בתשובתה לבקשה לאישור, מיום 18.11.2018 טענה המשיבה כי המדובר בטעות בתום לב, בגינה לא סומן המחיר ליחידת מידה. הטעות נמשכה כשנה וחצי ותוקנה כחודש וחצי לאחר הגשת הבקשה לאישור, לפני המצאתה של זו למשיבה, על דעת המשיבה וללא קשר לבקשה לאישור. מכל מקום, היקף הטעות הינו מזערי וסכום הנזק האפשרי עומד על אלפי שקלים בודדים. לגופו של עניין, המבקש רכש את שני המוצרים היחידים באתר אשר היה להם מוצר נוסף, זהה, אך בגודל ובמחיר אחר. כמו כן, המבקש לא ביקש להחזיר המוצרים; לא נערכה פנייה מוקדמת.

בקשת ההסתלקות

1. לאחר ישיבה מקדמית, הצדדים באו בדברים, אשר הובילו להסדר להלן:
2. תינתן הטבה לציבור בדמות פטור מתשלום דמי משלוח בסך של 30 ₪, על רכישה מתחת ל-500 ₪. הפטור יינתן עד לסכום מצטבר של 10,000 ₪.
3. המבקש יסתלק מבקשת האישור, זו תימחק, והתביעה האישית תידחה ללא צו להוצאות.
4. לעניין גמול המבקש ושכר טרחת בא כוחו, לא הגיעו הצדדים להסכמות. משכך, ובהתאם להסכמת הצדדים, טענו טענותיהם לעניין זה בפני בית המשפט, והותירו העניין להכרעתו, להלן.

כמו כן, בנסיבות העניין, נוכח האמור לעיל, מבקשים הצדדים שלא להורות על איתור מבקש חליף, וכן לפטור אותם מפרסום בעיתונות אודות הגשת הודעת הסתלקות.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בתובענה, בבקשת האישור ובבקשת ההסתלקות, נחה דעתי כי דין בקשת ההסתלקות להתקבל.

המסגרת הדיונית

1. הליך ההסתלקות מוסדר בסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות:

סעיף 16(א) לחוק קובע כדלקמן:

"מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט...".

סעיף 16(ד) לחוק קובע:

"אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל המבקשים או כל באי הכוח המייצגים מבקשה לאישור או שבית המשפט מצא שנבצר מהם להמשיך בתפקידם בבקשה לאישור, רשאי בית המשפט לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג במקומם, לפי הענין, בתוך תקופה שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להורות על פרסום הודעה על כך, והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור;

1. הנה כי כן, הליך ההסתלקות מורכב משני שלבים:

בשלב ראשון נדרש בית המשפט לבחון האם יש לאשר את בקשת ההסתלקות על כל רכיביה תוך התייחסות לסוגיית תשלום טובות הנאה למסתלקים, בשלב שני, על בית המשפט להתייחס לסוגיית מינוי החליף וכן לסוגיית הפרסום בהתאם להוראות תקנה 11ב' לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע-2010 (להלן: "התקנות").

1. תכליתו של הפיקוח השיפוטי על הליך ההסתלקות היא להתמודד עם בעיות אשר הסדרים הנערכים בין הצדדים לתובענה ייצוגית, עלולים ללקות בהן:

בצידו האחד של המתרס- קיים החשש מפני הגשת תביעות סרק, המוגשות מתוך מחשבה שהנתבעים יסכימו להעניק למגישי התביעות טובות הנאה כנגד ויתור עליהן, אם בהסדר פשרה או הסדר הסתלקות. בצידו האחר של המתרס- קיים החשש מהסתלקות מתביעות ראויות, כנגד קבלת טובת הנאה שמוכנים הנתבעים לשלם. (ת"צ (מחוזי ת"א) 1469-02-13 עידן לוי נ' פסטה נונה בע"מ (26.11.14), וכן אלון קלמנט, "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית", משפטים מא (2011)).

1. אם כן, בבואו לדון בבקשת הסתלקות, על בית המשפט לבחון את סיכויי בקשת האישור והתובענה. ככל שמדובר בבקשה בעלת סיכוי גבוה להתקבל, יתכן כי בית המשפט יורה על החלפת התובע המייצג ו/או באי כוחו. מאידך גיסא, ככל שמדובר בבקשה שהייתה מלכתחילה בקשת סרק, אשר ממילא לא היה מקום להגישה, יתכן כי בית המשפט לא ייעתר לפסיקת גמול למבקש והוצאות שכ"ט עו"ד לבאי כוחו.

אישור בקשת ההסתלקות

1. כאמור, עניינה של הבקשה לאישור בטענה, כי המשיבה מפרה הוראות הדין כשאינה מציגה את המחיר ליחידת מידה על גבי כלל מוצריה באתר המקוון.

המשיבה טענה כי המדובר בטעות בתום לב וכי זו תוקנה, ללא קשר לבקשה לאישור דנן.

בהינתן כי תוקן הנדרש, הושגה מטרתה העיקרית של הבקשה, מוצה ההליך ומתייתר הצורך בהמשך בירורו.

לאור האמור, הריני מקבלת את בקשת ההסתלקות.

גמול ושכר טרחה

1. כאמור לעיל, החוק קובע כי כל טובת הנאה בקשר להסתלקות טעונה אישור של בית המשפט.

בענייננו, הצדדים לא הגיעו להסכמות, ומשכך, ניתנה בידם האפשרות לטעון טיעוניהם לעניין זה, וכך עשו במסגרת הדיון מיום 20.1.2019.

טיעוני המבקש:

1. המבקש הראה כי קיימת עילת תביעה – העדר סימון מחיר ליחידת מידה. המחדל תוקן רק כעבור שנה וחצי מיום שהופעל האתר, וכחודש וחצי מעת הגשת הבקשה לאישור. המבקש הבהיר כי שלח את בקשת האישור למשיבה בדואר רשום, אך דבר הדואר חזר בציון "לא נדרש". בפועל, מסירת הבקשה נעשתה באמצעות שליח במאי 2018.

ההליך הביא תועלת לציבור, שכן הסימון תוקן וכעת ניתן לבצע באתר המשיבה, השוואת מחירים ולברור את המוצר הרווחי ביותר לצרכן. זאת, לצד ההטבה שהסכימה המשיבה להעניק לציבור בגובה 10,000 ₪.

1. יש לפסוק למבקש גמול על סך 5,000 ₪; ושכר טרחה לבא כוחו על סך 20,000 ₪.

טיעוני המשיבה:

1. בהתאם לפסיקת בית המשפט, תביעה זו היא מסוג התביעות שלא היה מקום להגישן לבית המשפט שכן פנייה מוקדמת, בדמות מכתב למשיבה היה בה כדי לתקן המצב ולסיימו. משכך, אין לפסוק גמול ושכר טרחה.

מכל מקום, המבקש בחר לשלוח את הבקשה לאישור בדואר רשום ורק כעבור חצי שנה להמציאה באמצעות שליח, כשבין לבין כבר תוקנה הטעות, שנעשתה בתום לב. התיקון נעשה, שכן המצהיר מטעם המשיבה, שהוא הבעלים והמנהל בפועל של המשיבה, הבחין כי במקומות אחרים קיים ציון מחיר לפי יחידת מידה, והבין כי חובה לעשות כן.

לגופו של עניין, טענת המבקש כי קנה אריזה בכמות קטנה והסתבר לו כי עלותה גבוהה מאריזה גדולה יותר, אינה מפתיעה, שכן זהו המצב הצרכני הרגיל – משלמים פחות על אריזה גדולה יותר, ומשכך, המבקש לא הוטעה. מכל מקום, מוצרי מותגים של יין אינם נדרשים לחובת סימון.

דיון

1. סוגיה זו, של הסתלקות מתוגמלת, נדונה רבות בפסיקה והדעות לגביה נחלקו.

קיימת גישה המתנגדת לתגמול המסתלק ופסיקת שכר טרחה לבא כוחו, וזאת על מנת שלא לתמרץ הגשת תביעות סרק במטרה להגיע להסכמי הסתלקות. טעם אחר שבבסיס גישה זו, נעוץ בחשש כי תובעים יסתלקו מתביעות מבוססות לכאורה שראוי היה לבררן עד תומן (ת"צ (מחוזי חי') 4013-10-15 מלכה נ' בני ג'ורג' שוקחה בע"מ (6.1.16)).

מנגד, קיימת גישה הדוגלת במתן גמול ושכר טרחה, וזאת על מנת לתמרץ חיסכון בניהול הליכים משפטיים הכרוכים בהוצאות משפטיות ובזמן שיפוטי יקר (ע"א 4714/13 דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ (29.9.13)).

1. זה מכבר, ניתן פסק דין בבית המשפט העליון, אשר מסדיר סוגיה זו וקובע מהן אמות המידה לפסיקת הסכומים במסגרת בקשת הסתלקות מתוגמלת (ע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול נ' סונול בע"מ (5.8.18), להלן: "עניין סונול").

מספרן ההולך וגדל של תובענות ייצוגיות אשר הסתיימו בהסדרי הסתלקות מתוגמלת, והחשש מפני תביעות סרק הביא את המחוקק לתקן בשנת 2016 את סעיף 16 לחוק. על פי התיקון, בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה, במסגרת בקשת הסתלקות, על בית המשפט לבחון שתי שאלות: האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה, ומהי התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה (סעיף 25 לפסה"ד בעניין סונול).

בסופו של יום, קבע בית המשפט העליון בעניין סונול, כי ככלל, אין לפסוק גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ובא כוחו במסגרת בקשת הסתלקות, אולם יהיו מקרים חריגים, בהם בנסיבות המתאימות יהיה אפשרי להיעתר לבקשת הסתלקות מתוגמלת:

"הכלל הוא שאין לפסוק גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ולבא הכוח המייצג במסגרת של הסתלקות מבקשת אישור תובענה כייצוגית. דרך המלך שבה יש לתמרץ ולעודד הגשתן של תובענות ייצוגיות וראויות, היא פסיקת גמול ושכר טרחה במקרים שבהם ההליך הייצוגי הוכרע לטובת הקבוצה (הסדר פשרה, קבלת בקשת האישור או התובענה הייצוגית). עם זאת הסתלקות מתוגמלת היא אפשרית – ואולם מדובר בחריג לכלל, ומשכך יש להיעתר לבקשות בנדון רק במקרים מתאימים." (סעיף 26 לפסה"ד בעניין סונול, ההדגשה במקור, ע.ב).

ממשיך בית המשפט העליון וקובע, כי בבוא בית המשפט לפסוק גמול ושכר טרחה, עליו לשקול את שני השיקולים העיקריים שצוינו לעיל: עילת תביעה לכאורה ותועלת לחברי הקבוצה, כאשר על התועלת להיות ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה. כמו כן יש לבחון את הפער בין הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור לבין הסעד שניתן לקבוצה במסגרת בקשת ההסתלקות, וכן לבדוק את שאלת נחיצות ההליך הייצוגי לתוצאה שהושגה. במקביל, על בית המשפט לבחון גם שיקולי רוחב, היינו כיצד ההכרעה בבקשת ההסתלקות תשפיע על מוסד התובענה הייצוגית, לרבות שימת לב לשאלת הנציג, שכן משהגיע התובע הייצוגי להסכמה, אין עוד מי שישמיע את קולם של חברי הקבוצה שההסדר אינו משרת את עניינם (סעיף 27 לפסה"ד בעניין סונול).

בית המשפט העליון הבהיר כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בשאלה אם יש מקום בנסיבות המקרה הקונקרטי לפסוק גמול ושכר טרחה במסגרת הסתלקות. נקבע כי יש לעשות כן לאורם של העקרונות המנחים הקבועים בסעיפים 22 ו- 23 לחוק תובענות ייצוגיות, תוך שהובהר, כי אין הכוונה ל"רשימת מכולת" מחייבת.

פרט לתועלת שהסב ההליך הייצוגי לחברי הקבוצה, ניתן וראוי להביא בחשבון את הטרחה שטרחו התובע המייצג ובא כוחו, הסיכון שנטלו על עצמם בהגשת ההליך ובניהולו, ומידת החשיבות הציבורית הגלומה בהליך. כאשר מדובר בפסיקת שכר טרחה ניתן להביא בחשבון אף את ההוצאות שהוציא בא כוח המייצג, האופן בו ניהל את ההליך, והפער שבין הסעדים שהתבקשו לבין אלה שנפסקו בסופו של יום לטובת חברי הקבוצה (סעיף 29 לפסה"ד בעניין סונול).

לעניין שיעור הסכומים שיש לפסוק כגמול ושכר טרחה, נקבע, כי יש משמעות אף ליצירת מדרג מבחינת שיעור הסכומים, בהתאם לשלב בו הסתיים ההליך וכן בהתאם למידת החשיבות הציבורית הגלומה בהליך. המטרה היא "להשיא את התועלת לקבוצה מההליך הייצוגי, ולעודד הגשתן של תובענות ייצוגיות בעלות ערך ציבורי" (סעיף 29 סיפא לפסה"ד בעניין סונול).

1. וכך סוכמו עיקרי הדברים:

"ניתן לסכם ולומר, כי שומה על בית משפט הדן בבקשה לאישור הסתלקות מתוגמלת לעשות שימוש זהיר בכלי של פסיקת גמול ושכר טרחה; תוך מודעות לסכנות הגלומות בהסדרים מסוג זה לקבוצה, לציבור ולמוסד התובענה הייצוגית; ובמטרה מצד אחד לקדם הגשת תובענות ייצוגיות ראויות, ומצד שני למנוע הליכי סרק" (סעיף 31 לפסה"ד בענין סונול).

מן הכלל אל הפרט

לאחר עיון בטיעוני הצדדים, הריני סבורה כי יש לפסוק גמול למבקש ושכר טרחה לבא כוחו בשיעורים מתונים.

ואפרט:

1. באשר לעילת התביעה-

בענייננו, נראה כי בעת הגשת התובענה והבקשה, הייתה קיימת עילת התביעה מחמת אי סימון מחיר ליחידת מידה. למעשה, אף המשיבה מודה כי אכן נפלה לפניה טעות, עת לא צוין המחיר ליחידת מידה על גבי מוצריה. משכך, לכאורה, גילתה בקשת האישור עילת תביעה.

1. באשר לתועלת שהביא ההליך לחברי הקבוצה-

בהתאם לפסיקה, התועלת שהניב ההליך הייצוגי צריכה להיות ממשית ורלבנטית לחברי הקבוצה. אחת מאמות המידה העשויה לסייע בעניין זה היא שאלת נחיצותו של ההליך הייצוגי לתוצאה שהושגה (ס' 26 לפסה"ד בעניין סונול, לעיל).

בענייננו, בטיעוניו, ציין ב"כ המבקש כי "הבקשה הוגשה לבית המשפט באוקטובר 2017 ונשלחה מיד לאחר מכן על ידי בדואר רשום, על ידי + אישור מסירה, אך המשיבה לא אספה אותו, הוא חזר פעמיים בטענת "לא נדרש". המסירה בוצעה במאי 2018, לאחר ששליח מטעמי ניגש באופן אישי לכתובת המשיבה ומסר להם כתבי בי דין" (עמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 20.1.2019, ש' 1-4).

במסגרת תשובתה הודיעה המשיבה כי תיקנה הטעון תיקון "כחודש וחצי לאחר הגשת בקשת האישור ולפני המצאתה למשיבה, על דעתה של המשיבה עצמה וללא כל קשר לבקשת האישור" (סעיף 5 לתשובה). בתצהיר מטעמה נטען כי: "האתר עודכן כבר ביום 8.12.2017 ללא כל קשר לתובענה דנן" (סעיף 9 לתצהיר מטעם המשיבה).

בהינתן כי בקשת ההסתלקות הוגשה בשלב מקדמי, בטרם נערך כל בירור עובדתי, לא ניתן לקבוע מסמרות באשר לאמיתות טענת המשיבה.

ככל שהדבר נחוץ להכרעה בסוגיית הגמול ושכר הטרחה, אין בידי לקבל את עמדת המשיבה, אשר נטענה בעלמא ללא תימוכין נוספים.

לוח הזמנים מלמד כי התובענה והבקשה הוגשו בחודש אוקטובר 2017, ואף לשיטת המשיבה התיקון בוצע על ידה בחודש דצמבר 2017, דהיינו, לאחר פתיחת ההליך. על כן, מחובת המשיבה להוכיח כי חרף לוח הזמנים האמור, היא ביצעה את התיקון בלא קשר להליך.

המשיבה לא הציגה ראיה חיצונית המלמדת כי התיקון אכן בוצע בעיתוי הנטען, ולא נתנה הסבר מניח את הדעת לשאלה מדוע וכיצד תוקן הנדרש דווקא במועד האמור.

נוכח מחדלים אלה (והגם שנתתי דעתי למועד המסירה על ידי השליח), נוטה הכף למסקנה לפיה התיקון בוצע בעקבות התובענה והבקשה, כך שיש יסוד לסברה כי ההליך הניב תועלת.

יחד עם זאת, בהקשר זה, יש ליתן את הדעת גם לסוגיית הפנייה המוקדמת-

השאלה האם יש להתנות את אישורה של הסתלקות מתוגמלת בפנייה מוקדמת לגוף הנתבע (שאינו רשות), קודם לנקיטת ההליך הייצוגי, לא הוכרעה באופן נחרץ. לעניין זה נאמר :

"על פניו היעדר פנייה מוקדמת עשוי להוות שיקול רלוונטי במכלול השיקולים לפסיקת גמול ושכר טרחה- וזאת באותם מקרים שבהם ברור כי אילו נעשתה פנייה כאמור, ניתן היה לחסוך את ההליך כולו" (סעיף 30 לפסה"ד בעניין סונול).

בענייננו, המבקש לא טען וממילא לא הראה כי הייתה פנייה מסודרת למשיבה קודם לפתיחת ההליך. אכן, נוכח השלב המקדמי בו הוגשה בקשת ההסתלקות, לא ניתן לקבוע מסמרות בשאלה אם פנייה מוקדמת הייתה מייתרת את ההליך אם לאו. ואולם, בשים לב לכך שהתקלה תוקנה בסמוך מאד למועד הגשת הבקשה (בין אם בעקבות הבקשה לאישור ובין אם לאו), אזי נוטה הכף למסקנה כי פנייה מוקדמת הייתה עשויה לייתר את ההליך הייצוגי, ובכך יש כדי להצדיק הפחתה מסוימת שיעור הגמול ושכר הטרחה.

עוד יש להביא בחשבון כי במסגרת ההסתלקות הוסכם על פיצוי ללקוחות המשיבה בסך 10,000 ₪, באמצעות פטור מתשלום דמי משלוח בסך 30 ₪ (הנגבים בעת הזמנה שסכומה עד 500 ₪). אכן, מדובר בפיצוי נמוך וסימלי בלבד, ברם בהתחשב בסיכויים ובסיכונים שבניהול ההליך, אין הוא בלתי סביר ומכל מקום, יש בו משום תועלת כלשהי לחברי הקבוצה.

בנוסף, ניתן משקל לטרחה ולסיכון בגין הגשת ההליך וניהולו.

משכך, ולאחר שהבאתי בחשבון את מכלול הנתונים, ראיתי לנכון להעמיד את הגמול למבקש ע"ס 2,000 ₪; ואת שכר טרחת בא כוחו ע"ס 12,000 ₪, בצירוף מע"מ.

חליף ופרסום

1. הדעה הרווחת בפסיקה קובעת כי כאשר ההסתלקות היא לפני אישור בקשת האישור, ההחלטה האם להחליף את המבקש המסתלק נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. היינו, בית המשפט רשאי לפעול למציאת מבקש תחת המבקש שהסתלק, אולם אין הוא חייב לעשות כן.

לעומת זאת, כאשר בקשת ההסתלקות מוגשת לאחר אישור התובענה כייצוגית, בית המשפט חייב לפרסם הודעה על מנת לבחון את האפשרות להחליף את המבקש (ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 הר עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22.12.10)).

במקרה הנדון, סבורני כי אין הצדקה להטיל על הצדדים עלויות נוספות הכרוכות בפרסום. מדובר בבקשה שהוגשה בשלב מקדמי, בטרם נערך דיון מהותי בבקשה לאישור, פסק הדין אינו יוצר מעשה בית דין ואינו מונע מאחרים להגיש תביעה כנגד המשיבה. לא מצאתי כי בקשת ההסתלקות פוגעת באינטרס כלשהו של חברי הקבוצה או הציבור.

מהטעמים האמורים, איני רואה מקום לפעול לאיתור מבקשים אחרים חלף המבקש ונחה דעתי כי אין להורות על פרסום בקשת ההסתלקות.

סוף דבר

1. הריני מאשרת את הסתלקות המבקש מבקשת האישור.

הריני מורה על מחיקת הבקשה לאישור ועל דחיית התביעה האישית של המבקש.

המשיבה תשלם למבקש גמול ע"ס 2,000 ₪; ושכר טרחה לבא כוחו ע"ס 12,000 ₪, בצירוף מע"מ.

הגמול ומחצית שכר הטרחה ישולמו בתוך 30 יום. יתרת שכר הטרחה תשולם לאחר המצאת הודעת עדכון כי בוצעה התחייבות המשיבה, לעניין מתן ההטבה, כנדרש, בצירוף אסמכתאות.

ב"כ המבקש ימציא העתק מפסק הדין למנהל בתי המשפט לצורך עדכון פנקס התובענות הייצוגיות.

התיק ייסגר.

ניתן היום, ה' אדר א' תשע"ט, 10 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.