לפני תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב בעקבות תדלוק שגוי.

רקע

1. בתאריך 27.10.17 סמוך לשעה 09:00, נכנס התובע אל אחת מתחנות הדלק של הנתבעת בתל אביב על מנת לתדלק את רכבו מ.ר. 77-325-16 (להלן: "הרכב").

2. אין חולק על כך שהרכב תודלק על ידי עובד הנתבעת בבנזין 95 אוקטן במקום בסולר

(להלן: "התדלוק השגוי").

3. בעתירתו לחיוב הנתבעת בתשלום פיצוי בסך של 6,670 ₪, טוען התובע כי בעקבות התדלוק השגוי כבה מנוע הרכב וכי המכונאי שהוזמן למקום על ידי מנהלת התחנה וניסה לסייע בהתנעתו, גרם נזק נוסף ל"סטרטר" ולמזרק ההצתה שלו. במצב דברים זה – כך לגרסת התובע – הוא נאלץ להזמין אל המקום רכב גרר אשר גרר את רכבו למוסך שבו הוא תוקן בסופו של דבר.

4. הנתבעת, המודה בביצוע התדלוק השגוי, טוענת להגנתה להעדר קשר סיבתי בינו לבין התקלה שנמצאה ב"סטרטר", ומציינת כי מיד עם היוודע לה דבר הארוע היא הזמינה למקום את שואב הדלקים מר נתן אהרוני (להלן: "מר אהרוני"), אשר טיפל ברכב באופן הנדרש והמקובל המקרים כגון זה. עוד טוענת הנתבעת כי התובע לא עשה לשם הקטנת נזקיו שכן הוא סרב להצעתה לגרור את הרכב למוסך על חשבונה כמו גם להצעת מר אהרוני להתקין בו "סטרטר" חלופי משופץ בעלות של 600 ₪ בלבד, לאחר שמצא כי היתה בו תקלה קודמת: "היה ריח מהסטרטר שאומר ששרוף מלפני שהגיע לתחנת הדלק" (ר' חוות דעתו של מר אהרוני שצורפה לכתב ההגנה).

טענות הצדדים וראיותיהם

6. בעדותו בפני אמר התובע: "... כשבאתי לתחנה האוטו היה מונע... אם היה ריח, האוטו לא היה מניע בכלל... אמרתי למתדלק מה הוא תדלק לי והוא אמר סולר... הוא אמר אני מזמין מישהו שישאב את הסולר. אמרתי לה רכב סולר שנכבה ומדליקים זה הורס. בא מישהו ושאב את הדלק שהיה בתוך האוטו. מן הסתם אחרי שמסיימים את זה צריך להניע את האוטו אז הוא בא להניע את האוטו ולא הניע, לא היה סטרטר, הוא אמר לי יש לך בעיה

בסטרטר, זה לא בעיה שלי, אמרתי לו שאם היתה לי תקלה כזאת הייתי חייב לתקן.

לא ידעתי שיש בעיה. אני כל בוקר מניע את האוטו בשמונה בבוקר וחוזר בעשר בלילה.

אני עובד באזור הגדה וחייב שהאוטו יהיה תקין...".

7. מנגד, עמדה נציגת הנתבעת על טענתה בדבר העדר קשר סיבתי בין התדלוק השגוי למצב ה"סטרטר" ואמרה: "אין קשר בין הנזק למקרה. יש חוו"ד של גרריסט. אנחנו עובדים איתו הרבה שנים. הוא לא היה כותב מסמך כזה. אין הוכחה לנזק... לפי מה שאיש המקצוע שלנו אומר, שהוא עובד במקצוע הרבה שנים והתקלה הזאת לא קשורה לנעילת הדלק. יש תקלות אחרות שקשורות לזה אבל לא זה. אנחנו פעלנו מבחינתנו כמו שצריך, הצענו לו לשאוב את הדלק והצענו לו לגרור את הרכב על חשבוננו והוא לא רצה...".

8. בתום הדיון הראשון שהתקיים בפני בתיק זה, ומאחר שאף אחד מן הצדדים לא זימן מיוזמתו את בעל המקצוע מטעמו על מנת שאוכל לעמוד על מקור הנזקים השונים שנגרמו לרכב, נקבע מועד נוסף לדיון שאליו זומנו מר אהרוני ובעל המקצוע מטעם התובע, שתיקן את הרכב בפועל.

9. מר מוחמד עתאמנה, מי שתיקן את רכב התובע, ציין כי הוא משמש כמכונאי רכב מאז שנת 1987 וכי במשך שנים עבד בתפקיד זה וגם כמנהל בחברת "צ'מפיון מוטורס" והסביר כי כל הנזקים אותם מצא בבדיקת הרכב נגרמו לו כתוצאה מן התדלוק השגוי:: "... כשהרכב הגיע הוא הגיע בלי הנהג אלא בגרירה ולא ידעתי מה קרה לו. גם אם הייתי יודע, הייתי עושה את אותה עבודה. סט מזרקים משומש, כל אחד עולה 800 שקל. סטרטר משומש עולה 800 שקל. לפרק מיכל סולר, עשיתי מחיר גלובלי. מדובר ב – 4 מזרקים. רק המזרקים זה 3,200 ₪. סטרטר 800 שקל. על העבודה לקחתי 1,500 ₪... אני אומר שהסטרטר כן שייך. נכנס לו דלק לתוך המזרקים, הם נסתמו, זה מזרק שעובד על לחץ מכני, רק פתיחה וסגירה זה חשמלי. זה עובר על קירור של הסולר עצמו. לסולר יש שמן. הבנזין יבש אז הם מבפנים מתייבשים. התחילו לתת סטרטר ואז הוא התחמם ונשרף... מבחינה מקצועית הסטרטר נשרף ... כי הרכב לא הניע והמזרקים הלכו מחוסר קירור ושימון של המזרקים למה הסולר הוא בעצמו, יש לו שמן שהוא מקרר...".

10. מנגד טען מר אהרוני: "...אחרי שהוצאתי את כל הדלק שמתי לו 10 ליטר סולר ושאבתי אותם בחזרה. באנו לתת סטרטר ולא היה סטרטר, הוא היה מסריח, שרוף, אמרתי לו אין מה לעשות. צלצלתי למישהו שרצה באותו רגע לבוא להחליף את הסטרטר ב – 600 שקל כולל עבודה, משופץ... בחיים לא החליפו מזרקים בגלל דקה ששמו סולר. אני 45 שנה בגרר. צריך היה להחליף את הסטרטר שהיה שרוף לפני כן. בחיים לא היה שבאתי לאוטו ואחרי שניקיתי לו אני אומר תן סטרטר ולא היה סטרטר...".

11. התובע אישר כי לא הסכים לשלם את הסך של 600 ₪ עבור סטרטר משופץ ולתמיכת טענותיו בדבר גובה הנזק הגיש את הצעת המחיר ת/2 המלמדת על עלויות החלקים שניזוקו.

דיון והכרעה

12. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועדויות העדים ונדרשתי לראיות הנוספות שהונחו בפני, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

ואלה הם נימוקי:

א. מר אהרוני לא ביצע בדיקה יסודית של הרכב וקביעתו לפיה הסטרטר היה שרוף ופגום עוד לפני כן, מהווה בעיני מסקנה שאינה מבוססת דיה.

ב. הסבריו של מר עתאמנה נשמעו לי הגיוניים, משכנעים ומבוססים הרבה יותר

ולטעמי העובדה שרכב התובע פעל באופן תקין עובר לתדלוק השגוי מחזקת גם היא את המסקנה בדבר קיומו של קשר סיבתי בין השניים.

ג. החשבוניות שהוצגו בפני מלמדות על כך שכתוצאה מהתקלה בסטרטר נאלץ התובע לגרור את רכבו למוסך תמורת תשלום של 1,000 ₪ וכי תיקון הרכב (החלפת החלקים +עבודה) עלה לו 6,669 ₪ - שני הסכומים כוללים מע"מ.

13. לנוכח כל אלה ובהתחשב בכך שמדובר ברכב המשמש את התובע לעבודתו (כך לפי דבריו), דהיינו שהוא מזדכה במע"מ, החלטתי לקבל את התביעה בחלקה ולחייב את הנתבעת לפצות בסכום כולל של 6,530 ₪ (830 ₪ עלות הגרירה ללא מע"מ ו- 5,700 ₪ עלות תיקון הנזק ללא מע"מ). סכום זה בתוספת הוצאות בסך 500 ₪ ובסה"כ 7,030 ₪, ישולם בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לנתבעת, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ט' אלול תשע"ח, 20 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.