התובע עותר למינוי מומחה שיקומי, על מנת שיבחן, נוסף על הנכות שנקבעה לתובע את דרכי שיקומו.

אחר עיון בחוות הדעת מטעם המומחים השונים שמונו על ידי בית המשפט ואחר עיון בתצהירי העדות הראשית ובטיעוני הצדדים, איני סבורה, כי יש מקום להורות על מינוי מומחה שיקומי, לפחות לא בשלב זה של ההליך.

על פניו, פגיעתו של התובע ברורה. בתצהירה, הבהירה אשת התובע גם את ההשלכות התפקודיות של הנכות על תפקודו של התובע.

חלוף הזמן מאז התאונה, אף הוא יכול ללמד על צרכיו השיקומיים של התובע.

ככלל, התחום השיקומי הינו תחום שבית המשפט יכול להכריע בו על יסוד חוות הדעת הרפואיות שלפניו ומכלול הראיות שלפניו, כאשר מינוי מומחה בתחום השיקום שמור לאותם מקרים חריגים, בהם דרכי השיקום אינם ברורים, או שעה שאלה מורכבים.

התרשמותי לעת הזו הינה, כי אין מדובר בדרכי שיקום מורכבים וגם מומחה בית המשפט בתחום האורתופדיה, אשר המליץ על מינוי מומחה בתחום השיקום, המליץ לעשות כן ביחס לנכות בתחום הנוירולוגי, כאשר המלצה דומה לא באה מצדו של המומחה בתחום הנוירולוגיה. לפיכך, לא מצאתי מקום להסתפק בהמלצת המומחה בתחום האורתופדיה, על מנת שזו לכשעצמה תצדיק מינוי מומחה כאמור.

ואולם, כאמור, בית המשפט אינו חוסם דרכו של התובע לטעון בעניין ואם יסתבר, לאחר חקירת המומחים או העדים, כי ישנה הצדקה למינוי מומחה בתחום זה, יישקל העניין בשנית.

ניתנה היום, כ"ד חשוון תשפ"א, 11 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.