1. צו הסגירה הוצא ביום 19.10.17 למשך 30 ימים, תוך ציון אפשרות לקיצור התקופה ככל שימולאו תנאים המנויים בצו.
2. בקשה לביטול הצו הוגשה ביום 1.11.17.
3. הבקשה עצמה נפרשת על עשרות עמודים, ולה צורפו מסמכים ופסיקה, בהיקף של עשרות עמודים נוספים, לשם עיגון נימוקי הבקשה.
4. בדיון מיום 8.11.17 השמיעו הצדדים טיעוניהם בהרחבה, והוגש לעיון בית המשפט חומר רב היקף, בין השאר קלסרים שלמים, מטעם המשיבה, להבהרת הרקע והנימוקים בבסיס הצו.
5. ביום חמישי, 9.11.17, הגישה המשיבה התייחסות נוספת על פני שני עמודים בצרוף פסיקה.
6. ביום שישי, 10.11.17, הגישו המבקשים תגובה להתייחסות המשיבה, הנפרשת על פני 7 עמודים ואליה צורפו מספר נספחים מהותיים, הקשורים בלב המחלוקת.
7. ביום ראשון, 12.11.17, הונחו בפניי המסמכים הנוספים הנ"ל, וכבר ביום 13.11.17 הוגשה הודעה מטעם המשיבה על קיצור תקופת צו הסגירה ובעקבותיה הודעת המבקשים מאותו מועד.
8. בנסיבות אלו, ועל בסיס הודעת המשיבה מיום 13.11.17, בדבר קיצור תוקף צו הסגירה עד לאותו מועד, מתייתרת ההחלטה בבקשה לביטול הצו.
9. לאחר עיון ושקילה, אין מקום להטלת הוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.
10. עיינתי בתגובת ב"כ המבקשים מיום 13.11.17, העותר לקבלת החלטה, למרות הודעת המשיבה מיום 13.11.17 בדבר קיצור הצו עד אותו מועד. לא ראיתי מקום למתן החלטה בבקשה לביטול צו סגירה, שאינו קיים עוד, בעיקר שעה שלמשמע טיעוני הצדדים ולמקרא החומר שהונח בפניי, שוכנעתי כי אין ממש בטענה בדבר התעמרות המשיבה במבקשים, וכן שוכנעתי מקיומו של בסיס חוקי ועובדתי להוצאת הצו ע"י רפ"ק מנצור, במועד בו הוצא, ביום 19.10.17. לאחר עיון ושקילה, מצאתי כי החלטת הקצין היתה סבירה ומידתית נכון למועד בו ניתנה.

המזכירות תשלח החלטתי לב"כ הצדדים באמצעות פקסימיליה.

נציג מטעם המשיבה ייגש למזכירות לקבלת מסמכי המקור שהוגשו מטעמה.

ניתנה היום, כ"ה חשוון תשע"ח, 14 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.