תביעה כספית על סך של 100,000 ₪ בגין טענות התובעת לנזקים שגרמה הנתבעת – בעלים של מוסך - לרכבה, עקב תיקון רשלני שביצעה ברכב זה.

למען שלמות התמונה יצוין כי מלכתחילה הוגשה התביעה כנגד נתבעים נוספים, ה"ה אבי חביב וששון עובדיה. ביום 25.6.2018 נדחתה התביעה כנגדם בהסכמה ללא צו להוצאות (עמוד 2 לפרוטוקול).

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1. במהלך חודש 3/2017 רכשה התובעת רכב חדש מסוג דאצ'יה דוקר (להלן: "הרכב").

2. ביום 4.6.2017 היה הרכב מעורב בתאונה ונגרמו לו נזקים.

3. בעקבות כך, הכניסה התובעת את רכבה לטיפול ותיקון אצל הנתבעת, ובמסגרת אותו טיפול הוחלף בין היתר, מצנן המנוע.

4. ביום 13.8.2017 כחודש וחצי לאחר סיום הטיפול, במהלך נסיעה מאילת, אירעה תקלה ברכב – נדלקה נורית אזהרה ברכב ומיד לאחר מכן הרכב כבה ולא הניע עוד.

5. הרכב נגרר למוסך המרכזי של יבואנית הרכב ועל פי הנטען, לאחר בדיקה נקבע כי נגרם נזק בלתי הפיך למנוע כתוצאה מהתחממות יתר וכי יש צורך בהחלפת המנוע וביצוע תיקונים נוספים בעלות כוללת של 78,002 ₪. עוד נקבע כי מצנן המנוע אשר הותקן ברכב על ידי הנתבעת הינו חלק תחליפי שאינו תואם לחלק המקורי במובן זה שיש בו 38 צלעות קירור ולא 49 צלעות קירור כנדרש.

6. לטענת התובעת, הנתבעת התרשלה בביצוע התיקון לרכב ובתמיכה לטענתה צירפה את חוות הדעת של שמואל אביעד, מהנדס רכב ומכונות ושמאי רכב (נספח ה' לכתב-התביעה).

בהתאם לחוות דעתו של המומחה מטעם התובעת אלו הן הסיבות האפשריות היכולות לגרום להתחממות יתר במנוע:

א. התקנת מצנן מנוע תחליפי שאינו מתאים מבחינת איכות והתאמה לרכב בהשוואה למצנן מקורי, שכן המצנן התחליפי מורכב מ-38 צלעות קירור בלבד כאשר המצנן המקורי מורכב מ-49 צלעות קירור.

ב. שימוש בנוזל קירור שאינו מתאים בהתאם למפרט יצרן הרכב.

ג. חוסר בנוזל קירור.

ד. אי ביצוע ניקוז אוויר מתוך נוזל במערכת קירור מנוע.

נוכח האמור, עתרה התובעת לחייב את הנתבעת בשווי הרכב (74,491 ₪), עלות השכרת רכב חלופי (10,000 ₪), עלויות גרירת הרכב ושכר-טרחת המומחה מטעמה (6,000 ₪). כמו כן עתרה לפיצוי בגין עגמת נפש בסך של 25,000 ₪. ואולם, לצרכי אגרה העמידה התובעת את תביעתה על סך של 100,000 ₪.

7. הנתבעת מצידה הכחישה את אחריותה הנטענת. לטענתה, היא ביצעה את עבודות התיקון כראוי ולשביעות רצונה המלא של התובעת. היא הוסיפה נוזל קירור כמתחייב. בנוסף, מצנן המנוע שהותקן ברכב נרכש כמקובל מספק החלפים ובהתאם למפרט המתאים לרכב, ובכל מקרה לא הוכח קשר סיבתי בין התקנתו של מצנן המנוע לבין התקלה שאירעה ברכב.

8. הנתבעת הגישה הודעת צד ג' כנגד ספק המצנן שהותקן ברכב, מ.פינס בע"מ חלקי פח בע"מ (להלן: "פינס").

כמו-כן, הגישה הנתבעת הודעת צד ג' כנגד התובעת. לטענתה, הנהג מטעם התובעת המשיך בנסיעתו על אף מופע נורת אזהרה ברכב ובניגוד להוראות יצרן ובכך התרשל וגרם לנזק בעצמו. התובעת לא התגוננה מפני הודעת צד ג' שהוגשה כנגדה.

9. פינס מצדו הגיש הודעת צד ד' כנגד בשן רדיאטורים וחלפים אגש"ח (להלן: "בשן"), יבואן של מצננים ורדיאטורים אשר סיפק את המצנן.

דיון והכרעה

10. כאמור, הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת האחריות.

לטענת התובעת, הנתבעת ביצעה תיקון רשלני ברכב שגרם להתחממות יתר של המנוע ולנזקים שונים. הנתבעת מצידה מכחישה זאת מכל וכל וטוענת כי ביצעה את עבודות התיקון כראוי.

11. כידוע, "המוציא מחברו עליו הראיה". בהתאם לכך, על התובעת מוטל הנטל להוכיח כי הנתבעת התרשלה בביצוע תיקון הרכב.

כבר עתה אומר, כי התובעת לא עמדה בנטל זה.

12. התובעת ביססה את תביעתה על חוות הדעת של מהנדס ושמאי הרכב, שמואל אביעד (להלן: "המומחה").

בחוות הדעת מיום 31.10.2017 ציין המומחה כי בעת בדיקתו את הרכב, המנוע על כל אביזריו פורקו מתא המנוע והונחו בתא המטען האחורי של הרכב.

בבדיקתו את המנוע מצא כי בראש המנוע קיימים סימני שחיקה והתחממות יתר, דפנות שטח הצילינדרים במנוע שחוקים לחלוטין וקיימות שריטות עמוקות לאורך דפנות הצילינדרים. המומחה קבע כי המנוע אינו בר תיקון ויש צורך בהחלפתו למנוע חדש ומקורי.

המומחה קבע כי ארבע הסיבות האפשריות להתחממות יתר של המנוע, הינן כמפורט בסעיף 6 לעיל.

13. לא מצאתי לסמוך על חוות דעת המומחה מטעם התובעת. להלן נימוקיי.

ראשית, התובעת לא הוכיחה כי במקרה דנא אכן התקיימו גורמי הנזק שצוינו בחוות דעת המומחה.

כך לא הוכח שהנתבעת התקינה ברכב מצנן מנוע שאינו מתאים לרכב.

התובעת לא הציגה ראיה כלשהי שלפיה יש להתקין מצנן עם 49 צלעות דווקא, וכי לא ניתן להתקין מצנן בעל מספר צלעות שונה. קביעתו של המומחה בעניין זה לא התבססה על הוראות היצרן אלא על דברים שנאמרו והוצגו לו על ידי בעלי מקצוע במוסך. המומחה אישר זאת בחקירתו:

"הסתכלתי דיברתי עם המוסך. אני לא הסתכלתי על הוראות יצרן. הסתכלתי על הרדיאטור המקורי של היצרן" (עמוד 28 לפרוטוקול, שורות 27 - 28).

לא ניתן לסמוך ממצא על דברים אלה שכן מדובר בהנחות לא מבוססות שאינן אלא עדות מפי השמועה ועל כך אעמוד בהמשך פסק הדין.

זאת ועוד, המומחה לא ביצע בדיקה של נוזל הקירור (המומחה אישר זאת בחוות דעתו - ראו סעיף 5.5 לחוות הדעת). קביעת המומחה שלפיה קיימת היתכנות שנעשה שימוש בנוזל קירור לא מתאים או בכמות שאינה מספקת נסמכת למעשה על כך שהדבר לא צוין בחשבונית. זאת, כאשר על פי הנטען יש לבצע רישום מסודר של כלל הטיפולים שבוצעו בהתאם להוראות משרד התחבורה.

העובדה כי בחשבונית התיקון לא צוין כי בוצעה החלפה או הוספה של נוזל קירור, אין בה כשלעצמה כדי לעמוד בנטל המוטל על התובעת להוכיח, במאזן ההסתברויות, כי אכן כך אירע במקרה דנא. גם לשיטת המומחה מדובר בהיתכנות בלבד. מובן, כי לא ניתן להטיל אחריות על הנתבעת בהסתמך על כך.

14. שנית, מחקירתו בפני עולה כי המומחה לא בדק ואיתר בעצמו את המקור לנזק ולא שלל קיומם של גורמים אפשריים נוספים להתחממות יתר של המנוע אלא הסתמך על דברים שנאמרו לו על ידי בעלי מקצוע במוסך מורשה של יבואנית הרכב:

"ת. ראשית הגעתי למוסך לבדוק את מנוע הרכב שמנוע הרכב היה במוסך קרסו, שנבדק ופורק ע"י בעלי מקצוע שמכירים את הרכב, מדובר במוסך מורשה מוסך מרכזי של יבואנית הרכב קרסו, הם פירקו שהרכב הגיע אליהם עם התקלה דיברתי עם המנהל הטכני של המוסך, ולטענתו הם בדקו את כל מערכות המנוע לרבות מערכות שאדוני הזכיר ואבחנה חד משמעית שעלתה בבדיקתם שלמעשה הסיבה שגרמה להתחממות יתר במנוע זה העובדה שנעשה שימוש במצנן מנוע שאינו מתאים ואינו מתאים לרכב".

(עמוד 22 לפרוטוקול, שורה 32 - עמוד 23, שורה 2, ההדגשות שלי – ר.א.).

במענה לשאלות בית משפט השיב המומחה כדלקמן:

"ש. המסקנה שלך מתבססת על עובדות שנאספו ע"י אחרים?

ת. בין היתר. הרכב למעשה שהגעתי היה במוסך המרכזי של קרסו. ברגע שיש התחממות, תקלה, הרכב מגיע כפי שהוא עם המערכות שעליו. ואנחנו בוחנים עושים בדיקה לראות אולי תקלה.

ש... עו"ד אשד הציג בפניך שורה של אפשרויות שונות. האם אתה באופן אישי בדקת ושללת את היכולת או הכח של כל אחת מאפשרויות אלה להביא לתוצאה של הנזק שנגרם לרכב?

ת. ראשית כפי שציינתי הגעתי שהמנוע היה כולו מפורק. חלקיו של ראש המנוע בתא המטען של הרכב. חלק מאותם בדיקות שמציין אדוני זה בדיקות שנעשים שהמנוע מגיע כפי שהוא אני יכול לראות אם היו נזילות שמן או אם מערכת החשמל או משאבת מים. בהחלט כן בדקתי והסתכלתי על חלקי המנוע שפורקו. לא נצפה חלק שגרם לאותו התחממות יתר במנוע".

(עמוד 23 לפרוטוקול, שורות 5 - 14)

ובהמשך:

"ש. הגעת שהוא היה מפורק אתה אומר. בקרסו.

ת. נכון.

ש. אבל גם שאוטו מפורק אפשר לבדוק גם טרמוסטט וגם משאבת המים שזה הדבר הראשון שיכול לקרות למצנן. אתה לא נוסע איתו 100 מ'.

ת. ציינתי שהמוסך קרסו ביצע סדרת בדיקות, פירק את המנוע , לפי מיטב זכרוני הוא בדק גם את הטרמוסטט.

ש. אתה יכול להציג לי מסמך?

ת. לא. המידע בסופו של דבר לאור כל הבדיקות שביצע כולל טרמוסטט אם היה טרמוסטט בחוץ אם היה נמצא שהוא לא תקין חברת קרסו היתה לוקחת על עצמה את האחריות. הטרמוסטט אינו קשור.

ש. מה שאמרת לבית המשפט קודם לא היה מדויק. אמרת לו שאתה משער שקרסו בדק וזו המסקנה שהגיע אליה. אתה אני מתאר לעצמי..

ת. זה מה שנאמר לי. ע"י המנהל המקצועי של המוסך.

ש. דיברת איתו?

ת. בודאי.

ש. מה שמו?

ת. לא זוכר.

ש. לא רשמת את זה?

ת. המנהל המקצועי של המוסך בדק. בצורה יסודית. בדקו את המנוע לראות מה הסיבה שבגינה המנוע התחמם בצורה כזו עד כדי הרס עצמי של המנוע. הגיעו למסקנה שהמצנן שהותקן ברכב אינו מקורי וזו הסיבה שגרמה להתחממות. אני גם בדקתי אותה. הסתכלתי על המנוע. בודאי שאחד הדברים שתופסים את העין זה מספר הצלעות. המקורי הוא 49 התחליפי הוא 38. שאתה מחליף אחד האלמנטים החשובים ברכב שודאי לא כדאי לשחק איתם זה נושא של מצנן מנוע שהוא מאוד חשוב במערכת המנוע..."

(עמוד 24 לפרוטוקול, שורות 4 - 26, ההדגשות שלי - ר.א.).

ובהמשך:

"ש. ואם חסר שמן לא תהיה אותה תוצאה? מפנה אותך לנספח 8 אתה מסביר לי שיש פה שחיקה. צילינדרים שנשחקו. גם כתוצאה מחוסר שמן זה יקרה. גם רכב שנוסע מאות ק"מ ביום שום טיפול לא עוזר.

ת. שהרכב הגיע למוסך נערכו במוסך השיחה בין היתר במוסך קרסו באותו יום שהרכב נגרר למוסך קרסו בין היתר את נושא מפלס גובה השמן, לא ראו איזה בעיה לגבי מפלס גובה השמן, לא ראו איזה נזילה.

ש. איפה זה כתוב?

ת. בשיחה שהייתה לי עם המנהל המקצועי של המוסך, שבסופו של דבר שהובילה את המוסך קרסו להחלטה שהמצנן אינו מתאים וזו הסיבה שגרמה בגינה להתחממות המנוע ולכן נגרם נזק. אני אישית לא יכולתי לבדוק כי הרכב היה מפורק"

(עמוד 28, שורות 13 - 22, ההדגשות שלי – ר.א.).

וכן:

"ת. ... המוסך קרסו בדק, את כל האפשרויות שציינתי לרבות נושא של המאוורר. לא הוחלף מאוורר במסגרת התיקון. הבעיה לא היתה המאוורר.

ש. שמו את אותו מאוורר?

ת. לא נמצאה תקלה במאוורר. אין לי פה את רשימת החלקים. מוסך קרסו מנהל המקצועי עשו בדיקה מקיפה שהאוטו הגיע, לא ראו בעיה של תקלה חשמלית. ביום שהארוע כשל גררו את האוטו למוסך, חודש אחרי אני הגעתי למוסך. לאור כל האבחנות שלו הוא קבע וגם ראיתי הוא הציג בפני את כל החלקים אני בהחלט הייתה משוכנע לאותו מצב שהציג המנהל המקצועי שאכן מדובר בכשל שנובע כתוצאה משימוש ברדיאטור לא מתאים. וכשיש ספק אין ספק. אם קיים ספק שמשהו שהוא לא מתאים בהחלט צריך לקחת חלק שהוא בטוח שהוא תקין ומתאים.

ש. אתה יכול להראות לי רשימת חלפים?

ת. אין לי כאן. וזה לא רלוונטי.

ש. ראית את זה פעם? אמרת שבדקת את החלפים.

ת. את החלקים ראיתי במוסך.

ש. צילמת? תראה לי משאבת מים.

ת. אני פתחתי את כל החלקים. הם הציגו בפני. אני אראה לך מפנה לתמונה. בבדיקה שעשיתי, מפנה לנספח 4 שצילמתי את אזור תא המנוע. כשהוא מפורק.

ש. איפה משאבת מים?

ת. לא עברתי פריט פריט"

(עמוד 30 לפרוטוקול , שורות 2 -20, ההדגשות שלי – ר.א.).

15. הנה כי כן, ניתן לסכם את עדות המומחה כך:

א. הוא לא בדק באופן אישי אצל יצרן הרכב או במפרט הרכב האם מצנן בן 38 צלעות הינו מצנן אשר אינו מתאים לרכב;

ב. מסקנתו כי התחממות הרכב נובעת מהתקנת המצנן אינה נובעת מבדיקה עצמאית שערך, אלא מדברי המנהל הטכני של יבואנית הרכב (קרסו), אשר לא הובא להעיד;

ג. הוא לא בדק באופן אישי האם היו בחלקי המנוע של הרכב נזילות שמן, אשר עשויות להוות מקור להתחממות הרכב. גירסתו באשר להיעדרן של נזילות מסוג זה מבוססת על דברי עובדי קרסו, אשר לא הובאו להעיד;

ד. הוא לא בדק באופן אישי האם המאוורר של המנוע, אשר תקלה בו עלולה גם היא לגרום להתחממות המנוע, היה תקין. גירסתו באשר לתקינות המאוורר מבוססת אף היא על דברי עובדי קרסו, אשר לא הובאו להעיד;

ה. הוא לא בדק את משאבת המים, שגם תקלה בה עלולה לגרום להתחממות המנוע;

ו. הוא לא בדק את רשימת החלפים של הרכב, כדי להגיע לכלל מסקנה אם הוחלף חלק כלשהו שהיה בלתי תקין, ואשר עשוי להוות רכיב המשפיע על התחממות המנוע.

ז. הוא לא שלל כי קיימות אפשרויות נוספות פרט לאפשרויות שצויינו בחוות הדעת, שעלולות לגרום להתחממות יתר של המנוע.

16. הדברים מדברים בעד עצמם.

פשיטא, כי מומחה אינו רשאי להסתמך רק על נתונים שנמסרו לו על ידי אחרים מבלי לערוך בחינה עצמאית, שאם לא כן, מדובר בקביעות לא מבוססות או העלאת השערות, שאינן אלא עדות מפי השמועה אשר לא ניתן להסתמך עליהן כבסיס לקביעת ממצא עובדה.

על המומחה היה לבצע בדיקות מעמיקות ועצמאיות של הנתונים ובהסתמך עליהן ותוך הפעלת ניסיונו המקצועי, לקבוע את מקור הנזק, ולשלול כל אפשרות שאינה מספר צלעות המצנן, אך זאת, כאמור, לא עשה. לפיכך, אין מקום לסמוך על חוות דעתו.

כידוע, "מומחה.......אינו רשאי לפטור את עצמו מלתת חוות דעת עצמאית ... שתהיה פרי הבדיקה, המומחיות, הדיון ושיקול הדעת שלו לבדו". (ראו ספרו של המלומד י' קדמי, על הראיות, מהדורה משולבת ומעודכנת, התש"ע - 2009, חלק שני, עמ' 774).

כאמור לעיל, המומחה הצביע על ארבע סיבות אפשריות להתחממות הרכב, כדלקמן:

א. התקנת מצנן מנוע תחליפי שאינו מתאים לרכב.

ב. שימוש בנוזל קירור שאינו מתאים בהתאם למפרט יצרן הרכב.

ג. חוסר בנוזל קירור.

ד. אי ביצוע ניקוז אוויר מתוך נוזל במערכת קירור מנוע.

באשר לסיבה א' - לא הוכח כי המצנן שהתקינה הנתבעת היה בלתי תקני או סוטה מסטנדרט התנהגות מקצועי.

מעדותו של המומחה עולה כי סיבות ב' וד' לא הוכחו, ואין כל אינדיקציה ראייתית לטיפול מסוג זה.

סיבה ג' הינה תוצאה שגורמת להתחממות המנוע, ולא סיבה. רוצה לאמר ממצא זה, אשר לא הוכח, גם לו היה מוכח, לא היה בו לכשעצמו כדי להעיד על רשלנות של הנתבעת, שכן הוא יכול לנבוע ממקורות שונים שאינם דווקא רשלנות הנתבעת.

התובעת נמנעה מלהביא לעדות מי מטעם המוסך המורשה שיתכן ויכול היה לתמוך בטענתה לרשלנות הנתבעת בתיקון הרכב. הימנעות זו מהווה חזקה שבעובדה כי היה בעדותו כדי להזיק לה ופועלת לחובתה (ראו ספרו הנ"ל של המלומד י' קדמי על הראיות, חלק רביעי, עמ' 1891).

17. נוכח האמור, אני קובע אפוא, כי התובעת לא הוכיחה כי הנתבעת ביצעה תיקון רשלני של הרכב. לפיכך, דין התביעה להידחות. נוכח התוצאה אליה הגעתי, לא מצאתי לדון ביתר טענות הצדדים.

הודעות צד ג' וצד ד'

18. לנוכח דחיית התביעה נגד הנתבעת, ממילא נדחות הודעת צד ג' שהגישה הנתבעת כנגד התובעת ופינס וכן הודעת צד ד' שהגיש פינס כנגד בשן.

סוף דבר

19. התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ובנוסף שכר טרחת עו"ד בסך של 18,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

ההודעה לצד ג' וכן ההודעה לצד ד' נדחות. מאחר ולטעמי הודעת הצד ג' לפינס ההודעה לצד ד' לבשן היו שלא ממין העניין, הרי שהנתבעת תישא בהוצאות פינס ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪, ופינס תישא בהוצאות בשן בסך כולל של 5,000 ₪.

ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, ה' טבת תש"פ, 02 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.