1. התובע, יליד 1971, הגיש תביעה זו לפיצוי כספי בגין נזק גוף שנגרם לו בתאונת עבודה ביום 19.5.14, כנגד מעבידתו והמבטחת שלה.
2. הדיון היה קבוע להיום, אולם התובע עצמו וב"כ הנתבעת לא התייצבו, והצדדים עתרו לקבל הצעת פשרה בכתב.
3. באשר לחבות – התובע טען כי התאונה ארעה בעת שתיקן מכונת אריזה לניילונים, אשר אמורה להפסיק אוטומטית עם פתיחת הדלתות. למרות זאת, בעת התיקון, התובע קיבל זרם חשמלי, המלחמים נסגרו על ידיו ואצבע 2 ביד ימין שלו נקטעה.
   התובע טען כי הוא ביצע את התיקון כפי שהורו לו, וכי החבות מוטלת על הנתבעות הן מכוח הכלל לפיו הדבר מדבר בעדו, והן בהעדר הדרכה, אזהרה, העדר ציוד מיגון, העדר פיקוח על העבודה ובכך שהמכונה איננה בטיחותית.
   הנתבעות טענו כי לא התגלתה כל תקלה במכונה, כי התובע הוסמך לתפעל את התקלות והכיר את הסכנות שבמכונה ולכן אין כל חבות.
4. לאחר שבית המשפט שקל את טענות הצדדים בנושא החבות – נראה על פניו כי יש סיכוי סביר שתיקבע חבות. עם זאת, לצורכי פשרה מוצע לנכות מן הפיצוי 5% בלבד בשל סיכון שבהעדר חבות או בשל אשם תורם.
5. באשר לנזק – לאחר שמומחה מטעם התובע קבע לתובע 10% נכות צמיתה, ומומחה מטעם הנתבעות קבע כי לא נותרה לתובע כל נכות, הגיעו הצדדים להסכמה, אשר קיבלה תוקף של פסק דין חלקי, לפיה הנכות הרפואית בגין התאונה של התובע תעמוד על 5% נכות צמיתה.
6. טענות הצדדים והבסיס להצעת הפשרה - עיינתי בכתבי הטענות, בחוות הדעת ובתחשיבי הנזק שהגישו הצדדים, והבאתי בחשבון, בין מכלול השיקולים, בין היתר גם את השיקולים הבאים: מדובר בתאונת עבודה שהותירה נכות של 5%; התובע טען, כי מדובר בעובד פיסי ועל כן הנכות התפקודית גבוהה מהנכות הרפואית, ואילו הנתבעות טענו, כי מדובר בנכות קוסמטית בלבד, ועובדה היא, שמאז התאונה התובע ממשיך לעבוד באותו מקום עבודה ללא כל מגבלה ואף השביח את שכרו; מדו"ח מל"ל עלה כי השכר הרבעוני של התובע עמד על 29,500 ₪ דהיינו כ- 9,800 ₪ לחודש ; בית המשפט הביא בחשבון כי בגיל כזה השכר איננו צפוי לעלות משמעותית וכי התובע חזר לעבודה כעבור חודשיים ומאז אף השביח את שכרו.
7. נוכח מכלול השיקולים, הצעת בית המשפט לסיום התיק בפשרה היא כדלקמן:
   1. בגין נזק שאיננו נזק ממון – 27,000 ₪.
   2. בגין הפסדי שכר לעבר – 25,000 ₪.
   3. בגין אפשרות גלובלית להפסדי שכר לעתיד לרבות הפרשות סוציאליות – 60,000 ₪ (בערך 60% מחישוב אריתמטי לפי הנכות הרפואית בצירוף 12.5% בגין הפרשות).
   4. בגין עזרה והוצאות לעבר ולעתיד – 12,000 ₪.
8. בס"ה עומד גובה הפיצוי המוצע על סך של 124,000 ₪.
   בניכוי 5% בגין סיכון של העדר חבות או אשם תורם, עומד הסכום על 118,000 ₪.
   מסכום זה יש לנכות את תגמולי המוסד לביטוח לאומי העומדים על סך של 15,000 ₪.
9. הסכום המוצע לפשרה עומד אפוא על סך של 103,000 ₪ בתוספת שכ"ט בשיעור של 17.5%, השבת אגרה והשבה של עלות המומחה.
10. יודגש כי הצעת הפשרה היא רק מסד למשא ומתן בין הצדדים.
11. הצדדים יבואו בדברים ויודיעו עד ליום 26.12.18 אם הגיעו להסכמות או שאין מנוס מקידום התיק לשמיעה.
12. לעיוני ביום 27.12.18.
13. המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ב חשוון תשע"ט, 21 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.