בפני תביעה כספית, על סך של 10,215 ₪ (מתוכו 2,051 ₪ לתובעת 2), ותביעה שכנגד, על סך של 8,016 ₪, שעניינה נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים. בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש. לשם הנוחות, יכונו להלן הצדדים לפי תפקידיהם בתביעה העיקרית.

בקליפת אגוז: רכב הנתבעים ניסה לחנות אחורה (תוך פניה ימינה), ורכב התובעות חלף לפני חזיתו, ונזק נגרם לשניהם. נהגת התובעות טוענת שרכב הנתבעים נע קדימה (אם כי לא ראתה אותו עושה כן), ואילו נהג הנתבעים טוען שלא נע קדימה ואף לא היה צריך לעשות כן כדי לתמרן. מהצילומים וממוקדי הנזק, כמו גם מהמשתמע מהעדויות, מסתמן כי שני הנהגים יכולים היו בנקל למנוע את התאונה, עם קצת יותר תשומת לב, ואני סבור שיש לחלק את האחריות ביניהם בחלקים שווים.

לאחר ששמעתי את העדויות, ולאחר שעיינתי במוצגים ובכתבי הטענות, לרבות רכיבי הנזק השונים, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק, בתביעה הראשית, לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת 2 סך של 1,025 ₪ (כאשר הסכום עבור הנחת העדר תביעות כפוף להצגת אסמכתאות; ובנוסף, 50% מכל סכום של אובדן הנחת העדר תביעות עתידי, שלגביו תוצג אסמכתא), ואילו לתובעת 1 סך 4,082 ₪ וכן את אגרת התביעה בסך 374 ₪, שכר עדה בסך 400 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪; ואילו בתביעה שכנגד, לחייב את הנתבעת שכנגד לשלם לתובעת שכנגד סך של 4,008 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 374 ₪, שכר עד בסך 450 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪.

כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יצברו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, ג' כסלו תשע"ט, 11 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.