פסק דין

תביעה לפיצוי אולם אירועים בסך 112,000 ₪ בגין נזקים אשר נגרמו לכאורה לאולם בעקבות הפרה נטענת של הסכם הזמנה לאירוע חתונה של הנתבעת, עליו חתמה מספר חודשים עובר לכך.

כללי:

בעלי הדין:

1. התובעת הינה תאגיד בערבון מוגבל, המאוגד כדין בישראל ובבעלותה אולם אירועים בשם "ונישן" המצוי בפתח תקווה אותו היא מפעילה ומנהלת (להלן- "האולם").
2. הנתבעת הינה צעירה, שחיפשה אולם אירועים בו תוכל להתחתן עם מר יגאל יצחק לוי (להלן- "יגאל").

התקשרות הצדדים:

1. ביום 21.7.17 הגיעה הנתבעת אל האולם בליווי הוריה ודודתה וללא בן זוגה וחתמה על טופס הזמנה מס' 4671 לאירוע חתונה בתאריך 5.11.17 . על גבי ההזמנה נכתבו פרטיה ופרטי בן זוגה, כתובתם, מספרי תעודות הזהות שלהם ומספרי הטלפון הנייד שלהם. כמו כן צוין כי כמות מינימום המנות הינה 500 וכי מחיר מנה הינו 225 ₪.
2. בתחתית עמוד ההזמנה נכתב בכלליות מה כוללת זכות הבחירה בתפריט הערב. לדוגמה: 8 מנות פתיחה, 3 קינוחים לבחירה, מנה עיקרית מבחר בקר/בקר ללא עוף... בנוסף נכתבו אילו תשלומים נוספים על בעלי האירוע לשאת וגובהם. לדוגמה: 1,500 ₪ שירותי מזיגה בקבלת פנים, 7,500 ₪ עבור תאורה והגברה מול דרים בר, 500 ₪ עבור תמלוגים וכן נכתב 50% הנחה במחלקת עיצוב.
3. על גבי ההזמנה כתובים תנאי התשלום. 15,000 ₪ בהעברה בנקאית, 15,000 ₪ ליום 10.10.17 וכן צ'ק ביטחון על יתרת הסכום. צוין ברחל ביתך הקטנה, כי כל התשלומים ישולמו במעמד החתימה על ההזמנה וכי יתרת התשלום לאולם תבוצע למחרת האירוע בלבד.

בכתב קטן במשפט האחרון בטופס נכתב: "חתימה בדף זה מהווה התחייבות של כל ההסכם שכתוב בהמשך". עורך ומעדכן ההזמנה הינו יקיר.

1. ביום 10.9.17 נשלח מב"כ התובעת אל הנתבעת ויגאל ולכתובתו של יגאל מכתב בנושא ההזמנה והתראה טרם נקיטת הליכים משפטיים. בהתאם לאמור בהסכם הם חתמו על הסכם הזמנת אירוע והתחייבו לשלם מקדמה ע"ס 30,000 ₪, אך לא עשו כן. עוד נכתב כי הם התחייבו לשלם דמי ביטול בסך 35% ו-50% מסך ההזמנה הכולל כמפורט בהסכם הזמנת האירוע, במידה ויחליטו לחזור בהם מהתחייבותכם. במכתב נדרש תשלום המקדמה תוך 7 ימים בתוספת 3,500 ₪ בגין הוצאות משפטיות, ונכתב כי במידה ולא יועבר הסכום התובעת תראה בהם כמפירי הסכם ותנקוט נגדם הליכים משפטיים.

טענות הצדדים:

טענות התובעת:

1. לטענת התובעת, הנתבעת חתמה על הסכם הזמנת אירוע והתחייבה להעביר למחרת שיק הזמנת אירוע ומקדמה. למחרת התקשרו לאולם הנתבעת ויגאל התנצלו על כך שאין באפשרותם להעביר המקדמה ושיק הביטחון כפי שהבטיחו והתחייבו להקדים ולעשות זאת במהרה. כעבור מספר שבועות יצרו קשר נציגי התובעת ודרשו העברת המקדמה. לאחר שפניותיה העלו חרס פנתה התובעת אל הנתבעים באמצעות בא כוחה ביום 10.9.17. ביום 29.10.17 יגאל יצר עימם קשר וטען כי אינו חתום על ההסכם וכי רק הנתבעת חתומה. לטענתם אמר להם כי עליהם לתבוע רק אותה ועל כן שמעה לעצתו. לטענתה הנתבעת נמנעה מיצירת קשר עם התובעת או מי מטעמה, למרות שהיה לה די זמן לעשות כן ולהודיע על ביטול האירוע- כך שלתובעת לא יגרמו נזקים, אך היא התעלמה מפניות התובעת. הנתבעת התחייבה לשאת במלוא עלות האירוע במקרה של ביטול עד פחות מעשרה ימים עובר לו. עליה לשלם שווי ההזמנה. הודעת הביטול ניתנה בעל פה ועל ידי יגאל ולא בחתימה על מסמך ביטול אירוע כנדרש ועל ידי הנתבעת. על כן תבעה נזקיה בגובה עלות המנה שסוכם לפי 500 אורחים ובסה"כ 112,500 ₪.

טענות הנתבעת:

1. הנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית כמענה לתביעה שהוגשה בתחילה בסדר דין מקוצר ובהתאם להחלטת הרשמת מיום 28.5.18, נקבע כי תצהירה ישמש כתב הגנה. היא הצהירה כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב, שכן יגאל הודיע לתובעת על ביטול ההזמנה יומיים בלבד לאחר ביצועה וכי היא מסרה לנציגי התובעת שעליה לקבל הסכמתו של יגאל לתנאים המוצעים ועל כן לא שילמה דבר במעמד החתימה. היא חתמה על עמוד אחד בלבד "טופס ההזמנה", יתר העמודים והתנאים לא הוצגו בפניה. כבר באותו ערב הזמין נציג התובעת, אותה את הוריה ודודתה להתרשם מהמנות שהוגשו באירוע שהתקיים באותו ערב והם התאכזבו מהן, ונאמר להם שהמנות ישתפרו. לאחר שחלפו שני ימים בלבד ביום 23.7.17 יזם יגאל שיחת טלפון לאולם והודיע על ביטול ההזמנה ולראיה פלט שיחות. ביום 6.8.17 בעקבות ביטול הזמנת האירוע קיבל גיא מסרון מנציג האולם בשם גיא ובו הזכיר הוא את ביטול האירוע בשיחת טלפון. מלבד הודעת הביטול המידית, הם לא שילמו, לא סגרו פרטים רבים הנדרשים בעת סגירת אירוע ועל כן הנזק לו טוענת התובעת איננו נסבל. התביעה מהווה חוסר תום לב חסר תקדים ודינה להידחות.

הראיות:

ראיות התביעה:

1. מטעם התובעת העידו העדים כדלקמן:
2. מר יקיר עודד, אשר הגיש תצהיר עדות ראשית בו הצהיר כי בתקופה הרלוונטית שימש איש מכירות בתובעת. הוא נפגש עם הנתבעת הוריה ודודתה באולם האירועים ביום 21.7.17. במהלך הסיור טעמו והתרשמו ממנות האולם. לאחר שטעמה את המנות והחליטה לקיים את החתונה באולם, סרה עם בני משפחתה למשרד. במשרד סוכמו פרטי ההזמנה והאירוע ומספר המנות המינימלי. הוא הסביר לנתבעת ולמלוויה את תנאי הביטול והתשלום כפי שהם כתובים בהסכם. לאחר שסוכמו הפרטים, הדפיס את ההסכם והגיש אותו לנתבעת לחתימה. הנתבעת קיבלה את ההסכם על חמשת עמודיו. לנתבעת הייתה שהות שאפשרה לה לבחון, לקרוא ולהבין את ההסכם. לאחר שקיבלה אותו לידיה חתמה על העמוד הראשון בהסכם מרצונה החופשי.

מחקירתו הנגדית עלה כי כבר אינו עובד אצל הנתבעת. במשרד המכירות אין מצלמות הוא הסביר לנתבעת על תאריך האירוע שסגרו, כמות הזמנות, כל הדברים, תוספות, מה שנלווה ותנאי תשלום. הוא לא זוכר אם הסביר לנתבעת את התנאים שבהסכם. והוא מניח שכן, כי שניהם חתומים. ההזמנה מודפסת יחד עם ההסכם לפי התוכנה וכל המסמכים יוצאים באופן אוטומטי. הוא לא יודע מדוע ההסכם ממוספר מחדש. הוא לא זוכר שהנתבעת שאלה משהו או דיברה איתו או שהוא דיבר איתה. כשהחל לעבוד באולם בעל הבית הסביר לו שחותמים פה ופה ושהכל רשום ומסודר. לאחר סגירת אירוע יאיר סוגר את התפריט, העיצוב וכל יתר הפרטים נסגרים מול ספקי משנה. הוא סגר האירוע ויצא מהתמונה. תשלום גם הוא יכול לקבל, כולם יכולים לקבל, אך לדעתו גיא היה אחראי על נושא הגבייה. לא היו לה שיקים באותו יום והיא הייתה צריכה להעביר 15,000 ₪ למחרת, אך התקשרה ומסרה שיש לה בעיה עם הכסף. זה היה ממש מזמן וקשה לו לזכור. הוא הבין שבעלה היה חייב לבצע העברה. הוא לא התבקש להחתים גם על עמודי ההסכם. שכרו היה בנוי משכר בסיס ובונוסים שנקבעים בהתאם לכמות האירועים שנסגרים. הוא היה מקבל 350 ₪ בונוס על כל אירוע שנסגר והוא קיבל בונוס במקרה הזה. הוא לא זוכר שהנתבעת אמרה שהיא צריכה לקבל ההסכמה של בן זוגה וזו פעם ראשונה שהוא בתביעה מהסוג הזה. כל הפרטים נסגרים בדרך כלל כחודש לפני האירוע. הוא זוכר וזה כתוב שנתן להם לאכול מהמנות באולם באירוע שהתקיים. הפקידה היא שמפנה את הלקוחות לפגישות עם הספקים השונים וגיא מנהל המקום אחראי לבדוק שהכל נעשה.

מחקירתו החוזרת עלה כי שעות העבודה שלו היו משעות אחרי הצהריים ועד אחרי חצות.

1. מר גיא דנינו, אשר הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם התובעת ובו הצהיר כי הוא משמש מנהל אירועים אצל התובעת וכן מפעיל ומנהל את אולם האירועים. בתצהירו מתאר את מה שסוכם ובפרט סעיפים שונים המופיעים בעמודי ההסכם עליהם לא חתמה הנתבעת. ביום 29.10.17 התקשר יגאל לבא כוח התובעת והודיע שהם החליטו לא לקיים את האירוע באולם והודיע כי הוא מעולם לא חתם על ההסכם. הוא הצהיר כי הנתבעת נמנעה מליצור קשר עם התובעת על אף שהיה לה די זמן לכך. אין מסמך ביטול כמתחייב בהסכם. הוא מציין כי אין אפשרות לבטל חתונה בשיחת טלפון. התובע מצהיר כי בהתאם לייעוץ משפטי שקיבל, על הנתבעת לפצותו בסכום התביעה ומצהיר כי נגרמו לו נזקים נוספים בעלויות כדלקמן: שכר עובדים- 11,266 ₪; אוכל ושירותי הסעדה 17,843 ₪ ; שירות עיצוב ושכירת ציוד 2,493 ₪; שכירות 4,334 ₪; אחזקת אולם 4,494 ₪; גז, ארנונה ומים 2,407 ₪ להוכחת הנזק צירף דו"ח מאזן בוחן לחודש נובמבר 2017 ובו פירוט הוצאות האולם החודשיות, כאשר הנזקים חושבו בהתאם ליחס של יום אחד מתוך סך הכל 20 ימים.

מחקירתו הנגדית עלה כי פגש בנתבעת ביום שחתמה על ההסכם כאשר נכנס באמצע הפגישה לנהל מו"מ על המחיר. ברגע שמדפיסים את ההזמנה מודפס גם ההסכם באופן אוטומטי וחותמים לאחר שמעניינים בכולו. החתימה שלו גם מופיעה על גבי ההסכם. ביום הפגישה היו עם הנתבעת שתי נשים וגבר והוא לא זוכר את הקרבה המשפחתית ביניהם. ברגע שחותמים על ההזמנה שומרים את התאריך ויש מחויבות הדדית. בדרך כלל מסכמים על קבלת מקדמה והם ביקשו שייתן להם עוד זמן, כאשר הוא התקשר לנתבעת. הוא לא זוכר אם התקשר מהאולם או מטלפון נייד. יש באולם מערכת הקלטה אך אינו זוכר אם בוצעה לפני או אחרי. הוא לא קיבל תשלומי מקדמות. הוא לא זוכר אם תמיד התקשר אליה בין יולי לנובמבר, כי כמוה יש עוד מאה, והרבה פעמים הוא מתקשר ולא עונים לו. המשפט האחרון בטופס ההזמנה נדרש כדי שלא יהיו ספקות לגבי ארבעת העמודים האחרים. הוא והפקידות לא קיבלו מהם שיחה ואם היו מקבלים הם לא היו פה היום. לאחר שהראו לו את המסרון ששלח אמר שיתכן וקיבל שיחה שבועיים לאחר מכן, אך גם למסרון לא הייתה כל תגובה. לאחר מכן הודה שהתקבלה שיחה. יש טעות במסרון, לא אמרו לו על השיחה וכנראה הפקידה העבירה לו זאת ואמרה שזה לגבי האירוע של ה-5.11. המכתב מעורך הדין נשלח לכתובת בן הזוג למרות שלא נכח בפגישה כי מבחינתו הם כאחד. הוא ביקש שיגיעו לחתום על טופס ביטול. זה לא מופיע במדיניות הביטול ומן הראוי שזה ייכתב כי לא כל אחד יכול להתקשר לאולם ולבקש שיתבטלו אירועים. הוא צריך לראות את האדם. הוא לא יודע אם הייתה תוכנית עיצוב וצריך לשאול את המעצבת, צריך לסגור טעימות ולהתקשר לספקים והפקידות הן שעושות זאת. הוא תובע את הכסף של האולם ולא של ספקים אחרים. תפריט לא נסגר. הוא לא ביקש שישלמו קנס של 30,000 ₪ כנגד הביטול. הוא צריך לקבל מלוא סכום התביעה כי קיבל הודעה בכתב רק מספר ימים בודד לפני האירוע ביום 29.10.17. אין לו את ההודעה ועורך הדין של בני הזוג התקשר. הייתה פקידה שאמרה בדיעבד שהתקשרו לבטל אבל זה היה בדיעבד. היא חתמה על ההזמנה ואף הציעה סכום כספי כשהבינה את טעותה והוא אמר שלאור התנהגותם בית משפט יחליט. זה לא נכתב בתצהיר והוצעו לו מחוץ לאולם בית המשפט 10,000 שקלים לסגירת התיק. הם מזמינים את מוצרי המזון היבשים לעיתים חודשיים לפני האירוע, את הבשר שבועיים לפני, ירקות באותו שבוע ודגים ביום האירוע. למעשה הוא שילם עבור הכל ולכן זה רלוונטי. הוא לא יודע מה מספר האירועים שהיו בחודש נובמבר ויכול לבדוק זאת ולומר.

ראיות ההגנה:

1. מלבד הנתבעת שתצהירה בבקשת הרשות להתגונן שימש כתב ההגנה, הגישו תצהירי עדות ראשית ונחקרו בחקירה נגדית גם העדים כדלקמן:
2. הגב' אושרית פרץ, אמה של הנתבעת, שהצהירה כי נכחה עם ביתה ביום החתימה על ההזמנה. היא הצהירה כי לא שולם דבר כי בתה אמרה שעליה לקבל גם את הסכמת בן זוגה. לאחר שטעמו מהמנות באירוע שהתקיים באותו יום המליצו לנתבעת לא להתחתן באולם זה לאור האכזבה מהמנות. יומיים לאחר מכן יגאל התקשר לאולם וביטל ההזמנה.

מחקירתה הנגדית עלה כי ליוו ביתה לאולם לאחר שהתרשמה מיופיו, אך המנות לא היו לשביעות רצונם בלשון המעטה. הם אמרו שעליהם לקבל הסכמת החתן ולא הסבירו להם שיש קנס במידה ויבטלו את ההזמנה. הוא נתן להם תאריך פנוי נתן מחיר למנה וביקש שיחתמו- לא ביקשו מהם כסף ולא שום דבר רשמי רק תאריך ומחיר למנה והפגישה הייתה מאוד קצרה. הם דיברו על כשרות והייתה הבטחה שהאוכל ישתפר והם אמרו שהם צריכים את הסכמת החתן. היא איבדה את בעלה לפני כחודש וחצי. לא ביקשו מהבת שלה לתת מקדמה ולא ביקשו דבר לא דובר על מקדמה או כספים. בשלב כלשהו נכנס מישהו לפגישה אך אינה יודעת מי הוא היה והוא התמקח על המחיר. הם התמקחו על המחיר כדי לתת נתונים לחתן. היא לא אמרה לבת שלה לא לחתום כי זה לא עלה לה לראש והם לא סיכמו דבר מלבד התאריך ומחיר המנה. לא דובר על כספים והיא לא יודעת מדוע הגיעה לבית המשפט. מאחר שלא הייתה עדיין את הסכמת החתן ולא שולמה מקדמה מבחינתה העניין לא היה סגור. היא לא זוכרת לחיצות ידיים כי היא ובתה שומרות נגיעה. החתן מימן את החתונה ולבסוף היא התקיימה בירושלים והגיעו בין 400-600 אורחים. השיקול לא היה כלכלי והאוכל היה מאוד חשוב עבורם.

1. הנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית ובו הצהירה בשנית, כי באותו ערב לא שילמה דבר והדגישה שעליה לקבל הסכמת בן זוגה. היא ובני המשפחה התאכזבו מהמנות שטעמו באירוע שהתקיים באותו יום ושהוצע להם לטעום מהן. היא חתמה על עמוד בודד בלבד "טופס ההזמנה" ובו הופיעו רק פרטיים כלליים של אירוע החתונה שהוזמן ליום 5.11.17 ההסכם עצמו לא הוצג בפניה מעולם והיא נחשפה לו לראשונה בכתב התביעה. לא דובר איתה על מדיניות ביטול ההזמנה מאחר והדגישה שעליה לקבל את הסכמתו של בן זוגה. יגאל לא הסכים להינשא שם ויומיים לאחר מכן הודיע על ביטול ההזמנה. בין היתר נוכח אכזבתם מהמנות. יגאל רצה להינשא בירושלים. הוא יצר קשר עם האולם וביטל את ההזמנה ומצ"ב תדפיס שיחות. יום אחד התקשרו אליה מהאולם. היא לא ענתה וסיפרה על כך ליגאל. בעקבות ביטול ההזמנה קיבל יגאל מסרון למכשיר הטלפון הנייד שלו המעיד על ביטול האירוע על ידם, למרות שאין בו דיוק באשר למועד הודעת הביטול.

מחקירתה הנגדית עלה כי שיתפה את יגאל והודיעה לו כי חתמה על טופס ההזמנה. עוד באותו ערב היא הדגישה שבאה לקבל הצעת מחיר ולא לסגור הזמנה. היא סך הכל חתמה על הצעת המחיר ושריון התאריך ורק על זה דיברו בפגישה. היא לא זוכרת אם ההזמנה הייתה בידיה או שנשארה באולם. היא חתמה על התאריך הפנוי וגיא חתם על הצעת המחיר. בן זוגה התקשר על מנת להודיע להם לפנות את התאריך ולא לשמור להם אותו, ובאותו שבוע הם יצרו קשר עם האולם בו נישאו. היא מניחה שיגאל עדכן אותה לגבי המסרון מהאולם עוד באותו יום בו קיבל אותו. היא לא הבינה מדוע עליהם לשלם 30,000 ₪ בשביל לבטל הזמנה ולכן לא הגיעה לחתום על ביטול. מבחינתה זה בוטל בשיחת טלפון ועורכת הדין שלה הסבירה שאין דרישה כזאת בהסכם. היא לא הגיעה כי לא רצתה לשלם 30,000 ₪. היא לא חשבה לשלוח מכתב, היא הייתה רק בת 19 וזו פעם ראשונה שהיא עשתה משהו בחייה. היא לא התייעצה עם בני משפחתה עובר לחתימה, הם ביררו לגבי הכשרויות והיא ישבה בצד וחתמה. היא לא ידעה שהיא חותמת על סגירת אירוע, אלא על הצעת מחיר, היא אמרה להם שאם בן זוגה יסכים להצעה היא תעביר את המקדמה. הם ניסו להגיע לפשרה דרך אדם המכיר את בעל האולם והציעו לשלם 5,000 ₪, אך הוא דרש כפול והיא לא הסכימה כי היא לא מבינה מה הוא רוצה. שיחת הביטול נעשתה ביוזמה ובידיעה שלה ושל יגאל. היא לא אוכלת בשר ולא יכולה להביע דעתה לגבי האוכל, אך הוריה התאכזבו ממנו. הייתה פעם אחת שיצרו איתה קשר והיא לא ענתה והודיעה על כך ליגאל ואז הוא קיבל את המסרון.

1. יגאל בן זוגה של הנתבעת הגיש תצהיר עדות ראשית ובו העיד כי הוא ורעייתו הסכימו שיינשאו במקום המקובל על שניהם. רעייתו סיפרה לו אודות התאכזבותם מהמנות באולם ולכן יצר קשר עם האולם ביום ראשון, הציג עצמו לפקידה שענתה לו וביקש לבטל הזמנת האירוע שנחתמה על ידי בת זוגו. הנציגה העבירה אותו למצב המתנה ולאחר מספר דקות השיבה לו שהכל בסדר וההזמנה מבוטלת. לראיה מצרף את תדפיס השיחות. בערב תשעה באב זכור לו שהנתבעת התקשרה אליו ואמרה לו שמחפשים אותה מהאולם ואינה יודעת מדוע מאחר וכבר ביטלו האירוע. הוא התקשר לגיא ושאל אותו אודות הסיבה והוא השיב שעליהם לתת מקדמה לאולם עבור האירוע. לאחר שמסר לו שהאירוע בוטל על ידם מיד לאחר ההזמנה, גיא כעס ומסר שעלי להגיע ולשלם קנס בגובה 30,000 ₪. הוא החל להתווכח וגיא אמר שתשעה באב עכשיו וסיים את השיחה. ביום 6.8.17 הוא קיבל מסרון מגיא בו ציין כי האירוע בוטל בשיחה טלפונית, למרות ששגה במועד הביטול. גרסת הנתבעת אינה נכונה והיא מסתירה את התמונה המלאה.

מחקירתו הנגדית עלה כי נישאו ביום 13.11.17 באולמי ארטמיסיה. הוא סגר עם אולם זה ביום שני, יום לאחר שביטל עם התובעת. באולם התובעת ההצעה הייתה משתלמת יותר כלכלית. הם שמרו תאריך גם באולמי חצר המלכה, אך זה היה בבירור טלפוני. הוא ידע שהנתבעת סגרה תאריך, אך לא שחתמה. היא סיפרה לו על כך שיצאה משם. ביום 6.8.17 רעייתו לא קיבלה מסרון מהאולם אלא רק הוא. הוא חושב שהתקשר לגיא בעקבות המסרון ומסר לו שביטל את האירוע כבר בערב תשעה באב. הוא התקשר לרעייתו והיא לא ענתה ומסרה לו על כך. הוא התקשר לגיא ושאל לאיזו מטרה הוא מחפש אותם. הוא ביקש שישלמו את המקדמה בסך 30,000 ₪. הוא מסר לו שהאירוע בוטל ואין על מה לשלם מקדמה, וגיא אמר שמבחינתו האירוע יבוטל רק אם ישלמו את המקדמה ויחתמו על ביטול . זכור לו ששאל על מה לשלם 30,000 ₪ אם ביטלו הכל יום אחרי. הוא מסר לו שזה ערב תשעה באב והם ידברו לאחר מכן. לאחר הודעת הביטול רעייתו יצאה מהתמונה. רעייתו לא מתחתנת לבד. הוא הודיע על הביטול טלפונית ונכנס לתמונה לאחר שפנו גם אליו. המזכירה אישרה לו שהאירוע מבוטל והוא לא זוכר את שמה. אשתו לא הציגה לו מסמך. הוא ראה שחתמה כאשר המסמך צורף לכתב התביעה.

הסיכומים:

1. לאחר שמיעת הראיות, הגישו הצדדים סיכומיהם.
2. התובעת ביקשה שבית המשפט יסיק טענות שרצתה להוכיח מעדויות הנתבעת ועדיה. נטען כי עדות הנתבעת אינה קוהרנטית, רצופה כזבים ומלאת תשובות מתחמקות וכי הוכח כי הנתבעת לא השיבה בכתב לפניית התובעת ולא שלחה הודעת ביטול בכתב. כן נטען כי ישנה סתירה בגרסת יגאל, שכן ככל ולא ידע שהנתבעת ביצעה הזמנה מדוע טרח להתקשר ולבטל אותה. מדובר בעד מעוניין עם אינטרס מובהק לטובת הנתבעת ששקרו הגדול התגלה לאחר שנטען שסגר עם האולם האחר יום לאחר שנתן הודעת ביטול. לטענתה בחתימתה קיבלה הנתבעת את ההצעה בגמירות דעת ויש מסויימות ברורה. טופס ההזמנה גובר על ביטול בעלמא והיא מציינת את חזקת החתימה לפיה על החותם לדעת על מה חתם. הוכחה לכך שהנתבעת הייתה מודעת לכל סעיפי ההסכם מצאה בעדות לפיה הטופס מודפס יחד עם עמודי ההסכם. לטענתה נגרמו לה נזקים כספיים נוספים ולפיכך דרשה לקבל התביעה.
3. הנתבעת שבה על טיעוניה בסיכומיה. היא הדגישה כי נאמר לה שמדובר בהצעת מחיר ושהיא אמרה שעליה לקבל הסכמת בן זוגה. ראיה לכך שלא הייתה מודעת ליתר סעיפי ההסכם מצאה בעדותו של יקיר בה העיד כי אינו זוכר אם הסביר לה התנאים המופיעים בהסכם, לא סיפק הסבר מדוע לא החתים על יתר עמודי ההסכם וכי העיד שהוא לא זכר שהנתבעת והוא דיברו. הוא העיד כי הונחה להחתים רק על גבי טופס ההזמנה. כמו כן גיא העיד כי בני הזוג חותמים על היום שבחרו- כלומר כפי שהעידה הנתבעת חתמה על שמירת התאריך. לטענת הנתבעת אין חוזה התקשרות חתום. כי מיד לאחר שישי ושבת התקשר יגאל וביקש לבטל את ההזמנה ולאחר המתנה נענה שההזמנה בוטלה. לראיה תדפיס השיחות שצורף. בניגוד לטענתה הראשונה של התובעת המסרון ששלח גיא כשבועיים עובר לשיחה מבהיר שהתובעת ידעה על הביטול אך התעקשה על תשלום קנס בגובה 30,000 ₪ וחתימה על ביטול אירוע בכתב. הנתבעת מציינת שאפילו סעיפי ההסכם אשר התובעת צרפה לכתב התביעה ולא הוצגו לה במעמד החתימה לא דורשים ביטול בכתב והודעה נמסרה מיד לאחר החתימה. היא מציינת כי הראיה לכך שהחתימה לא הייתה מחייבת הינה שבניגוד לכתוב על גבי ההזמנה כי התשלום יוסדר במעמד ההזמנה, הוא לא הוסדר ולא בכדי. כמו כן הוכח כי הנתבעת ויגאל לא סגרו פרטים רבים ונוספים ולא שילמו דבר. עדויות ההגנה מעידות שהנתבעת ויגאל פעלו באופן הגון וראוי לעומת התובעת שמבקשת לקחת מהם 112,000 ₪ למרות שאינם חבים לה דבר. על כן ביקשו לדחות התביעה ולפסוק להם תשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין בצירוף מע"מ.

דיון ומסקנות:

1. לאחר שעיינתי בכלל הראיות בתיק ובחנתי עדויות הצדדים טענותיהם וגרסאותיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי חתימת הנתבעת על טופס ההזמנה לא השתכללה לידי חתימה על הסכם מחייב וכי התובעת לא הוכיחה כי בחתימה על טופס ההזמנה הייתה מודעת וקיבלה על עצמה הנתבעת את יתר התנאים המופיעים בעמודים האחרים, מהסיבות כדלקמן;
2. טופס ההזמנה קובע כי התשלום לרבות המקדמה ושיק הבטחון יוסדרו במעמד החתימה על ההזמנה והעובדה שהדבר לא נעשה מחזק גרסת הנתבעת, כמו גם העובדה שאין מחלוקת שיגאל לא נכח במעמד החתימה ואינו חתום על ההסכם מלמדים כי כגרסת התובעת טרם נעשתה חתימה על הסכם התקשרות מחייב;
3. הוכח כי יגאל יצר קשר טלפוני וביטל את ההזמנה, גם המסרון ששלח גיא מחזק זאת והתעקשותה של התובעת לכך שהנתבעת ויגאל ישלמו את דמי המקדמה בתמורה לביטול העסקה יש בה חוסר תום לב מובהק, וזאת לעומת האחריות שגילו הנתבעת ויגאל;
4. יקיר העיד כי לא הונחה להחתים על יתר עמודי ההסכם, אלא על טופס ההזמנה בלבד. דבר זה פסול ואין במשפט האחיד והיחיד המופיע בסיום טופס ההזמנה כדי לכבול הנתבעת ביתר סעיפי ההסכם. יתרה מזאת יקיר העיד כי אינו זוכר שהוא והנתבעת דיברו אודות סעיפים אלו או שהם הוסברו לה. אי החתימה על גביהם מחזקת גרסת הנתבעת.
5. אפילו סעיפי ההסכם אינם מחייבים ביטול באמצעות חתימה על טופס ביטול בכתב ואף גיא העיד על כך.
6. גרסתה של הנתבעת ועדיה הייתה, אחידה, אמינה והגיונית ומצאו חיזוק בעדויות התביעה. לעומת זאת טענות הנתבעת השתנו בין אי הודעה על ביטול לבין אי חתימה על ביטול בכתב, וניכר כי פעלה בצורה לא הוגנת ולא ראויה, תוך ניצול חוסר ניסיונה של הנתבעת ואת גילם הצעיר שלה ושל בן זוגה.
7. למעלה מן הדרוש אציין כי נטל הראיה להוכחת התביעה מוטל על התובעת, והיא לא הוכיחה גרסתה או טענותיה המשפטיות לאור הנימוקים המפורטים לעיל. כמו כן כיצד ייתכן שהנתבעת גמרה בדעת להתקשר בהסכם כשלא חתמה על תנאי ההסכם, ולא הועבר תשלום.
8. התובעת לא הוכיחה גם את נזקיה שכן ידעה כי בני הזוג ביקשו לבטל ההתקשרות. ולמעשה היא לא הכירה בביטול ההזמנה רק בשל התעקשותה לקבל את דמי המקדמה בסך 30,000 ₪. בני הזוג לא יצרו קשר ולא התקשרו עם הספקים השונים ולפיכך לא נגרם נזק גם במישור זה.
9. הפקידה שאמונה על יצירת הקשר עם הספקים ואשר קיבלה שיחתו של יגאל והעבירה תכולתה לגיא לא הגיעה להעיד ועניין זה פועל לחובת התובעת.

סוף דבר:

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובעת נגד הנתבעת.

על התובעת לשלם לנתבעת כדלקמן:

1. את הוצאות המשפט בתוספת הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;
2. שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪ בתוספת הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;

התובעת צרפה לכתב התביעה העתק ממסמך המקור של ההזמנה.

ניתן היום, כ"א אלול תשפ"א, 29 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.