בהחלטה מיום 28.1.18 נקבע כי מאחר והתביעה מבוססת על ענין שברפואה, ומכיוון שלא צורפה לתביעה חוות דעת מומחה רפואית כפי הנדרש, הרי שעל התובע להגיש חוו"ד מומחה תוך 60 יום. הוצע לצדדים לבוא בדברים ולנסות להגיע לכלל הסדר כזה או אחר, אך הובהר במפורש כי "ככל שלא [יושג] הסדר כלשהו, וככל שלא תוגש בקשה מנומקת להארכת מועד, אם לא תוגש חוו"ד רפואית מטעם התובע תוך המועד האמור – תימחק התביעה".

מעיון בתיק עתה עולה כי למרות הנחיה מפורשת זו, עד היום לא הוגשה חוו"ד רפואית מטעם התובע. אף לא הוגשה בקשה להארכת מועד, או כל בקשה/הודעה אחרת.

ודוק; מעבר לענין ה"פורמלי" של אי עמידה בהוראת תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, המחייבת צירוף חוות דעת כבר לכתב התביעה, בנסיבות כאן מתחדד הצורך בקיומה של חוו"ד בפתח הדיון. זאת, שכן ה"ענין שברפואה" כאן מצוי בלב התביעה, לא רק לענין כימות סכום תביעה בגין פוליסת התאונות האישיות, אלא לביסוס הטיעון בדבר עצם הזכאות לקבלת כספים מכוח הפוליסה, דהיינו להראות אובדן כושר עבודה כנטען ולהראות כי מדובר ב"אירוע תאונתי".

למרות שחלפו חודשים רבים, התובע לא עשה דבר לקידום הדיון בתביעתו, ואין מקום לדון בה.

אני מורה על מחיקת התביעה, ובנסיבות העניין ללא צו להוצאות.

ניתן היום, ז' תשרי תשע"ט, 16 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.