1. לפניי בקשה מטעם התובעת לקבוע כי דו"ח החקירה ישאר חסוי עד לשלב הליך ההוכחות.

עסקינן בדו"ח חקירה שנערך מטעם חברת הפניקס - מבטחת רכב צד ג', אשר הוגש במסגרת ת"א 33903-05-12 כלל נ' אסילי חוסאם והפניקס.

לשיטתה של התובעת, עולה מהדו"ח, חשד מהותי לפיו הנתבעים לא דיווחו אמת לתובעת בענין זהות נהג הרכב בעת התרחשות התאונה.

2. אקדים ואומר, כי מצאתי להיעתר לבקשה. ואלו נימוקיי:

ככלל, הליך גילוי ועיון במסמכים נועד לאפשר לצד לתביעה אזרחית לדעת מראש אלו מסמכים מצויים ברשות הצד השני וזאת כחלק מעקרון ההגינות הדיונית והכלל לפיו ניהול המשפט יתקיים "בקלפים פתוחים".

עם זאת, ע"פ תקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן:" התקנות") על בית המשפט להתחשב בשיקולי יעילות ולבחון האם הגילוי נחוץ לשם דיון הוגן או חיסכון בהוצאות בבואו לבחון בקשות הנוגעות לגילוי ולעיון במסמכים.

ההלכה ברע"א 4249/98 סויסה נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ פ"ד נה (1) 515 (להלן: "הלכת סויסה") קבעה זה מכבר כי כאשר שאלת מהימנות התובע היא השאלה העיקרית והמכרעת העומדת למבחן, יש לאפשר לנתבע לנסות להפריך ולסתור את גרסת התביעה תוך שמירת ראיותיו לזמן מה.

הלכת סויסה קבעה כי בית המשפט רשאי במקרים מסוימים לסטות מכלל וזה ולאפשר לנתבע לשמר את אלמנט ההפתעה, במיוחד כאשר מדובר במסמכים שעיון בהם עלולה להביא את התובע לשיבוש ראיותיו או לאי חשיפת האמת.

הנה כי כן – לבית המשפט סמכות להורות על דחיית העיון במסמכים, ובכלל זה דו"חות חקירה למועד אחר וזאת בהתייחס לסוג העניינים העומד על הפרק, טיבה של המחלוקת ועל פי נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה המובא לפניו.

בהלכת סוויסה נקבע מפורשות כי כאשר בית המשפט נדרש לשקול האם יש מקום לסטות מהכלל בדבר גילוי ועיון "בעתו" במסמכים רשאי הוא לעשות שימוש בסמכותו.

הדברים האמורים נכונים גם לענייננו, בשינויים המחויבים, שעה שהתובעת היא שמבקשת להפריך את גרסת הנתבעים באמצעות הדו"ח .

3. לאור האמור, התבקשה התובעת בהחלטה מיום 02/06/19 להגיש את דו"ח החקירה לעיוני על מנת שמלוא התמונה תהא פרושה בפניי טרם הכרעה בסוגיה.

4. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת המסמכים שהוגשו לתיק, כמו גם את דו"ח החקירה, ובשים לב אף לטיבה של המחלוקת - סבורה אני כי בענייננו חשיפת דו"ח החקירה בשלב זה יכול שתביא לסיכול חקירה נגדית יעילה מטעם התובעת ולחבל ביכולתה של התובעת להציג את הגנתה כראוי.

האמור מקבל משנה תוקף שעה שעסקינן במחלוקת הקשורה לנסיבות קרות התאונה בשים לב לטענת התובעת לפיה חקירות ובדיקות שנעשו, העלו חשדות כבדים למסירת פרטים כוזבים, בין היתר, אודות זהות הנהג ברכב.

לא נעלמו ממני טענות הנתבעים בהתנגדותם לבקשה, אולם אינני סבורה כי בנסיבות הענין, בפרט בשים לב לכך שעסקינן בדו"ח שהוצג במסגרת הליך משפטי, לוֹ זיקה ישירה והדוקה להליך זה, ישנה נפקוּת לענין הגורם שהפיק את הדו"ח.

לא למותר יהיה להפנות להחלטה שניתנה בסוגיית דחיית העיון עד לתום פרשת התביעה בברע (י-ם) 492/08 חאתם גית נ' איילון חברה לביטוח בע"מ:

" אולם בנסיבות אחרות אושרה גם דחיית העיון עד לתום פרשת התביעה (ראו למשל רע"א 9807/06 גסלר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, החלטה מיום 4.3.07; רע"א 8949/04 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' ביטון, החלטה מיום 27.1.05). אכן, "ההחלטה להורות על גילוי מסמכים מסוימים, בתביעות פיצויים על נזקי גוף, כרוכה באיזון בין התכלית לחשוף את האמת ולהביא לייעול ההליך ובין הרצון שלא להסב נזק לצד שמנגד" (רע"א 8949/04 הנ"ל). (כן ראו רע"א 5422/12 אולגה פינקשלטיין נ' הפול - המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ)."

5. על כן, מסקנתי היא כי יש להיעתר לבקשת התובעת באופן שדו"ח החקירה יוגש לעיונם של הנתבעים בשלב הליך ההוכחות.

ולהלן הוראותיי באשר להמשך ניהול ההליך:

6. על התובעת להגיש תצהיריה בתוך 30 ימים מהיום תוך שניתן פטור מהגשת תצהיר עדות של החוקר – עורך הדוח.

תצהירי הנתבעים יוגשו בתוך 30 ימים לאחר מכן.

היה ויסרב עד לתת תצהיר יגיש הצד הרלבנטי בקשה כדין במועד שנקבע להגשת תצהירים מטעמו, ינמק את הבקשה, יבקש להעידו ללא הגשת תצהיר עדות וכן יצרף תמצית העדות.

הצדדים יוודאו זימון עדיהם והגשת בקשות מתאימות לזימון עדי הצד שכנגד לא יאוחר מ-60 ימים טרם ישיבת ההוכחות.

7. על מנת לאפשר לצדדים להיערך כדבעי עם עדיהם ולבצע זימונים כדין , מבוטל הדיון שנקבע ליום 27/06/19 ותחתיו תתקיים ישיבת הוכחות בתאריך 22/01/20 בשעה 09:30.

המזכירות תמציא לצדדים החלטה זו ותעדכן את יומני.

5129371

ניתנה היום, כ"א סיוון תשע"ט, 24 יוני 2019, בהעדר הצדדים.