<#1#>

פרוטוקול

ב"כ המשיב:

המשיב נעצר במעצר הימים ובהליך מעצר הימים הוא שוחרר לאחר שהוגש ערר לבית המשפט המחוזי. הנתונים שנמצאים היום בתיק היו ידועים לבית משפט שלום ולבית המשפט המחוזי, היה ידוע שישנו דם שנתפס באחד הרכבים והדם נשלח לבדיקה במעבדה ולמרות הכל שתי ערכאות סברו שלא צריך להמתין לקבלת חוות דעת והורו על שחרורו. היחידה החוקרת לעניות דעתי טעתה כאשר עצרה את המשיב באותו יום ולא הגישה בקשה לעיון חוזר ויש פסיקה ענפה בעניין הזה. על כן אני חושב שאפשר גם היום להורות על שחרורו באותם תנאים שקבע בית משפט השלום בהחלטתו מיום 2.11.2017. לעניות דעתי מההגינות התביעות היו צריכים לציין את השתלשלות ההליכים שהיו בעניינו של המשיב בבקשת המעצר עד תום ההליכים, דבר אשר לא נעשה.

ב"כ המבקשת:

העבירה המיוחסת למשיב היא עבירה של התפרצות לרכב, גניבה והיזק לרכוש. אין מחלוקת כי קיימות ראיות לכאורה, הבסיס לביצוע העבירה למעט ד.נ.א. שנתפס היה שיחה של מודיע שמודיע על הימצאות המשיב בקרבת מקום לרכבים ותיאורו. ניידת מגיעה למקום ובמרחק מסוים תופסים את המשיב. ראיית ה-ד.נ.א. היא ראיה חשובה. ראיה נוספת ומבוססת בתיק זה העובדה שנמצאו אצלו בבית משקפיים של בעל הרכב שנגנבו מתוך הרכב בנוסף לעוד כמה דברים.

ב"כ המשיב:

אני מסכים לקיומן של ראיות לכאורה.

ב"כ המבקשת:

אני מדברת על עילת המעצר, בית המשפט קבע במקרים חמורים פחות בהרבה שקיימת עילת מעצר.

ב"כ המשיב:

כאשר בית המשפט המחוזי נתן את החלטתו בעמ' 2 התייחס לעניין המסוכנות וסבר כי אפשר לשחרר את המשיב בערבותו של צד ג' ובתנאים של הבטחת התייצבות. הנתונים לגבי תפיסת המשקפיים בבית היו ידועים מיום 29.10.2017.

אני חושב שאפשר להורות על שחרורו של המשיב באותם תנאים שקבע בית משפט השלום ביום 2.11.2017, אותו ערב נמצא בבית המשפט, בית המשפט יכול להתרשם ממנו ולהורות על שחרורו של המשיב.

ב"כ המבקשת:

אני סבורה שעילת המעצר מתעצמת נוכח אופיו של המשיב, עברו הפלילי המכביד, מאסר מותנה. מדובר בהתפרצות שגרמה לנזק, לא מדובר במי שהוריד חלון שהיה קצת פתוח, אלא ניפץ שמשה. אני סבורה כי זה מקים עילת מעצר חזקה שלבטח יכולה להצדיק את מעצרו עד תום ההליכים.

ב"כ המשיב:

בבש"פ 8015/09 שם בית המשפט קבע כי לא בקלות בית המשפט יורה על מעצר של אדם באותו הליך לאחר ששוחרר בגין אותם חשדות.

<#2#>

החלטה

טענות ב"כ המשיב בכל הנוגע למעצרו של המשיב - אין בהן ממש. עיינתי בהחלטת כב' השופט פורר מיום 29.10.2017 אשר הורה על שחרורו של המשיב מבלי לקבוע קיומו של חשד סביר, שכן לטעמו גם אילו היה קיים חשד סביר, הרי שהעבירות המיוחסות למשיב, פריצה לרכב בכוונה לגנוב, גניבה מרכב וחבלה במזיד ברכב, אינן עבירות התפרצות כה מתוחכמות וכי אין מדובר בשיטת פעולה אשר יכולה להעיד על המשיב כי הוא מסוכן לרבות העובדה שמדובר במי שהוא נרקומן.

ערר שהגישה המדינה על ההחלטה התקבל, אולם יש לקרוא את החלטת כב' השופט גד גדעון בעיון. כב' השופט גדעון בהחלטתו מיום 30.10.2017 מציין בדבר כי בית המשפט קמא שחרר את המשיב מבלי לקבוע קיומו של חשד סביר וכאמור לעיל ומוסיף כי קיים בסיס לחשד סביר, הגם שאז מדובר היה בראיות נסיבתיות ואשר לעילת המעצר ציין כי קיימת מסוכנות לכאורית המקימה עילת מעצר של מסוכנות על רקע עברו הפלילי המכביד של המשיב הכולל הרשעות בעבירות רכוש, לרבות התפרצויות לרכבים וכן עבירות של הפרת הוראה חוקית.

עוד ציין כב' השופט גדעון בדבר תקופות מאסר ממושכות בהן שהה המשיב ,אשר מעיד על עצמו כי הוא נרקומן הנזקק לתחליפי סם ולצורך מימון הסם הוא מבצע עבירות רכוש. מכאן הורה כב' השופט גדעון על הארכת מעצרו של המשיב עד ליום 31.10.2017 תוך שציין שככל שתוגש בקשה נוספת למעצר אשר תהיה בה התקדמות בחקירה וככל שלא תהיה התקדמות, יהיה נכון לשחרר את המשיב בתנאים של פיקוח צמוד.

מבחינת המבקשת לא יכולה להיות התקדמות בעיקר נוכח העובדה שתוצאות בדיקת ד.נ.א. שנשלחו למעבדה טרם התקבלו, ולכן בדיון שהתקיים בפני כב' השופט פורר ביום 2.11.2017 הוא הורה על שחרורו של המשיב תוך שציין כי אין כל הצדקה להמשך מעצרו לאור פעולות החקירה שנעשו ולא חיזקו בתשתית הראייתית והמשיב כאמור שוחרר בתנאים אותם התווה בית המשפט המחוזי, קרי מעצר אדם.

בהמשך התקבלה בדיקת ד.נ.א. אשר ביססה היטב את התשתית הראייתית בתיק דנן והמבקשת עשתה את שאמורה הייתה לעשות, עצרה את המשיב וזה הובא בפניי עצור וכך ראוי היה שייעשה בנסיבות המקרה דנן.

ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. עילת המעצר בענייננו יש לחזור ולציין בדברי בית המשפט המחוזי, נובעת בעיקרה מהעובדה שמדובר במי שהוא בעל עבר פלילי מכביד ביותר בעבירות רכוש וביניהן עבירות של התפרצות לרכבים ומאסר על תנאי תלוי ועומד מעל ראשו, תוך שהוא גורם נזק לרכבים אליהם הוא מתפרץ. לא יעלה על הדעת כי עובדת היותו של המשיב נרקומן תהווה הצדקה לשחרורו תוך שיותר לו להמשיך ולבצע עבירות רכוש כלפי הציבור, שהרי גם מאסר על תנאי וגם מאסרים ממושכים לא מהווים גורם הרתעתי עבורו ומדיניות של בית המשפט לשחרורו של המשיב רק משום שהוא נרקומן יש בה רק לעודד את המשיב להמשיך ולבצע עבירות רכוש.

בנסיבות האמורות ברי שאין מקום לשחרר את המשיב שהתנהגותו בבחינת פגע רע לציבור ולרכושו, ובוודאי שלא במתווה בו שוחרר קודם שהתבססה התשתית הראייתית נגדו.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ה חשוון תשע"ח, 14/11/2017 במעמד הנוכחים.

ב"כ המשיב:

יש לי ערבים באולם ואני מבקש שבית המשפט יתרשם מהם, מדובר באביו וחבר שלו. אם בית המשפט לא רוצה לשמוע את הערבים אבקש להפנות לתסקיר שירות המבחן.

הקראתי למשיב את כתב האישום והוא מבין את תוכנו, אנו רואים בישיבת היום תחילת משפטו.

ב"כ המבקשת:

נוכח בקשתו של חברי לשלוח לתסקיר מעצר, אנו לא נתנגד לשליחת המשיב לקבלת תסקיר. יחד עם זאת, עמדתנו מעצר עד תום ההליכים. אני כבר אציין כי אנו לא מסכימים לאפיק טיפולי בשלב זה.

<#4#>

החלטה

בנסיבות שלפניי, אני מוצאת להידרש לתסקיר שירות המבחן אשר בין היתר יבחן התאמתו של המשיב לטיפול אינטנסיבי לגמילה מסמים או אופציה טיפולית אחרת ככל שימצא לנכון שירות המבחן.

קובעת דיון נוסף ליום 12.12.2017 בשעה 09:00.

המזכירות תעביר העתק החלטתי בצירוף כתב האישום לשירות המבחן אשר יגיש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב עד מועד הדיון הנדחה.

המשיב יישאר במעצר עד החלטה אחרת ויובא לדיון באמצעות שב"ס.

משפטו של המשיב החל. משבוצעה הקראה מורה על ביטול דיון ההקראה בתיק העיקרי שנקבע ליום 20.11.2017, ועל ביטול זימון המשיב באמצעות שב"ס לאותו מועד.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ה חשוון תשע"ח, 14/11/2017 במעמד הנוכחים.