בפני | כב' הרשמת הבכירה מיטל חלפון - נזריאן |
תובע | בן בן משה |
נגד |
נתבע | עופר דדון
ע"י ב"כ עו"ד עופר יוסף |
|
- לפניי תביעה שטרית על סך 12,750 ₪. התובע - הנפרע בשטר והאוחז בו, והנתבע- מושך השטר, הם צדדים קרובים לשטר ולפי עסקת היסוד ביניהם שבגינה נמסר השטר, מכר התובע לנתבע מחפרון במסגרת זיכרון דברים שנחתם בין הצדדים ביום 05.06.17. אין מחלוקת בין הצדדים כי שטר זה ניתן לתובע על ידי הנתבע תשלום בגין חיוב מע"מ עבור רכישת המחפרון. השטר חולל והנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטר.
- בתמצית ייאמר כי טענות הנתבע בתצהיר שצורף התנגדותו לביצוע השטר ואשר משמשות כתב הגנתו, הן כי התובע לא המציא לו חשבונית בגין הסכום הרשום בשטר ובנסיבות אלה ויתר על תשלום המע"מ. כמו כן, הנתבע טען כי השטר האמור בוטל בהסכמת התובע אשר אף התחייב להשיבו לידי הנתבע וזאת בשל ליקויים שהתגלו במחפרון לאחר רכישתו.
- ביום 27.05.18 התקיים לפניי דיון בבקשת רשות להגן. הנתבע נחקר על תצהירו והעיד כי השטר האמור ניתן לתובע בגין תשלום מע"מ אך טען כי עד למועד הדיון לא קיבל חשבונית וקבלה. עוד העיד כי יומיים לאחר רכישת המחפרון גילה כי למחפרון אין הילוכים ראשון ורביעי. הנתבע העיד כי התובע הבטיח להשיב לו את השטר בעבור המע"מ ולבסוף אמר כי אבד לו. עוד העיד כי לפני שרכש את המחפרון לא לקח אותו לבדיקה אך הביא שני חברים שבדקו ונסעו במחפרון. הנתבע אישר כי התובע לא לחץ עליו לרכוש את המחפרון וכן לא מנע ממנו לבדוק את הכלי. הנתבע אישר כי היה לפני רכישת הכלי אצל התובע ארבע פעמים והיה עמו חבר מכונאי שנהג עליו אך לא עבד עמו ולכן לא איתר התקלה. עוד העיד כי על אף שלא נמנע ממנו להפעיל את הכלי ולנסוע התובע לא נתן לו לעבוד באופן מאסיבי עם הכלי.
במעמד הדיון, הציג התובע העתק מהחשבונית על סך 87,750 ₪, סך העסקה והיא הוגשה וסומנה ת/1. התובע העיד בדיון כי מעולם לא הסכים להשיב לנתבע את הסכום הנקוב בשטר וכי לא הסכים לסדר התקלה הנטענת בכלי. התובע העיד כי הנתבע הגיע מספר פעמים לבדוק את הכלי ואף הביא מכונאי מטעמו. עוד העיד כי בדיקה שנעשתה לכלי לפני רכישתו על ידי בוחן מטעם חברת קטרפילר, הייתה תקינה והועברה לידי הנתבע לפני רכישת הכלי.
בסיום הדיון, ניתנה לנתבע רשות להגן בין היתר לאור טענתו להעדר גילוי נאות מצד התובע ביחס לליקוי בכלי.
- התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.
- הנתבע ביקש לראות בתצהיר שצורף להתנגדות כתצהיר עדות ראשית מטעמו וכן הגיש תצהיר של העד מטעמו, מר ניסים מכלוף.
- ביום 29.05.19 התקיים לפניי דיון הוכחות. מטעם התביעה העיד התובע בלבד. מטעם ההגנה העידו הנתבע, מר ניסים מכלוף ומר אליהו טלקר אשר בדק את המחפרון וערך כרטיס שטח מיום 29.06.17 שצורף כנספח ב' להתנגדות וסומן כמוצג נ/2.
דיון והכרעה
- לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר שצורף להם ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ועיינתי במסמכים שהוצגו אני קובעת כי דין התביעה להתקבל במלואה. הנתבע לא הוכיח טענות הגנתו ולא עמד בנטל הנדרש המוטל על כתפיו בתביעה שטרית. הכל כפי שיפורט להלן.
- מושכלות יסוד הן כי נטל ההוכחה בתביעה שטרית הפוך והוא מוטל על הנתבע אשר מבקש להתגונן מפני השטר שכן פקודת השטרות (נוסח חדש) קובעת מספר חזקות לטובת התובע מכוח השטר. בכלל זאת, סעיף 20(ג) לפקודה קובע כי "שטר שיצא מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך, או קבל או מסב, חזקה שנמסר על ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר". סעיף 29(א) לפקודה מבטא במקביל את חזקת התמורה לזכות הנפרע האוחז בשטר, וזו לשון הסעיף: "כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך". משכך, נתבע החפץ להתגונן בטענה הסותרת אותה חזקה, עליו מוטל נטל השכנוע. זאת בניגוד לכלל שלפיו בדרך כלל, נטל השכנוע מוטל על התובע בהיותו "המוציא מחברו", ולפיכך "עליו הראיה".
- במקרה דנן, אין מחלוקת כי השטר נמשך לפקודת התובע ונמסר לו על ידי הנתבע אשר חתם על השטר ואין מחלוקת כי התובע אוחז בשטר וכי השטר חולל. אין גם מחלוקת כי השטר ניתן במסגרת זיכרון דברים עליו חתמו הצדדים ואשר במסגרתו נמכר לנתבע מחפרון על ידי התובע. אין מחלוקת כי הנתבע שילם לתובע סך של 75,000 ₪ בעבור הכלי ואולם, אין מחלוקת כי סכום המע"מ לא שולם. כמו כן, על אף טענת הנתבע במסגרת תצהירו כי לא הוצאה חשבונית מטעם התובע ביחס לרכישת המחפרון, אין מחלוקת כי התובע הוציא חשבונית על כל סכום העסקה, כולל סכום המע"מ וכי זו הוצגה לעיון בית המשפט והוגשה וסומנה ת/1. משכך, יש לבחון טענת ההגנה הנוספת כי התובע הסכים לוותר על סכום המע"מ וזאת בגין ליקויים שנתגלו במחפרון לאחר רכישתו.
- אקדים ואומר כי התרשמתי לחיוב מעדות התובע בשונה מהתרשמותי מעדות הנתבע. מעדות התובע ומתצהירו עולה כי זה מעולם לא הסכים בעל פה או בכתב לוויתור על הסך האמור בשטר. מעדותו עולה גם כי לא מנע מהנתבע לנסוע בכלי ולחפור בו לפני רכישת הכלי וכי הנתבע הגיע לביתו מספר פעמים לבדיקת הכלי.
- עדותו של התובע באשר להשתלשלות העניינים הייתה סבירה והגיונית והשתלבה עם הגיונם הפנימי של הדברים. עדות התובע ביחס לנסיבות בהן נמסר השטר נתמכה בעדות הנתבע אשר אישר כי מסר השטר בעבור סכום המע"מ כפי שהעיד בדיונים שהתקיימו לפניי. כמו כן, עדות התובע השתלבה עם זיכרון הדברים שהוצג לעיוני וצורף הן לתצהיר הנתבע והן לתצהיר התובע ולפיו תמורת הכלי על הנתבע לשלם 75,000 לא כולל מע"מ וסך הכל 87,750 ₪ כולל מע"מ. אוסיף כי עדות התובע השתלבה גם עם האמור בזיכרון הדברים עליו חתמו הצדדים, עיון בו מלמד כי התובע היה אמור לקבל לידיו בעבור המחפרון סכום כולל של 87,750 ₪ וכי הסך אשר תובע התובע במסגרת תביעה זו הוא ההפרש בין סכום הכלי ללא מע"מ לבין סכום הכלי כולל מע"מ. בנוסף, עיון בנספח ג' לתצהיר התובע מלמד כי בהתכתבות בין הצדדים מיום 05.06.17 מבהיר התובע לנתבע כי עליו להכין שיק למע"מ על סך 12,750 ₪ כי אין טעם לעשות העברה כספית ללא השיק. כמו כן, עיון בת/1 מלמד כי חשבונית המס שהוציא התובע לנתבע היא על סך 87,750 ₪ מיום 05.06.17.
- לעדותו של התובע נמצא תימוכין באופן חלקי בגרסת הנתבע אשר אישר כי התובע העמיד לרשותו הכלי לבדיקה וכי לא מנע ממנו לנסוע ולחפור אך סייג זאת בכך שלא ניתנה לו אפשרות לחפור באופן מאסיבי.
- מנגד, עדותו של הנתבע הייתה עדות שלא מצאתי לייחס לה מהימנות רבה. טענות הנתבע כי התובע הסכים לוותר על השטר לאור ליקוי במחפרון לא השתלבה עם העובדה כי התובע הוציא לטובת הנתבע חשבונית על כל סכום העסקה כולל מע"מ (ת/1) וכן עם העובדה כי ביכר לתבוע את הנתבע בעבור סכום המע"מ.
הנתבע, לא הציג כל ראיה ביחס לכך שהתובע הסכים לוותר על סכום המע"מ הנקוב בשטר. טענותיו היו טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב, הוא השטר. הנתבע לא הביא אף ראשית ראיה לטענה כי התובע הסכים לוותר על סכום זה. בעניין זה מדובר בגרסת הנתבע אל מול גרסת התובע. מכיוון שהנטל הראייתי מונח על כתפי הנתבע בתביעה שטרית הרי שכאשר כפות המאזניים מעויינות, מפסיד הצד שהנטל הראייתי על כתפיו, קרי הנתבע.
כמו כן, מצאתי סתירה מהותית בגרסת הנתבע למשל ביחס לגרסתו לגבי מי שהביא עמו לבדיקת הכלי והדבר משפיע על המשקל שיש לייחס לגרסתו. בעדותו לפניי ביום 29.05.19 טען הנתבע כי הביא לבדיקת הכלי רק את מר ניסים מכלוף (עמ' 12 ש' 13). עת נשאל מי החבר השני השיב כי זה היה הבוחן של קטרפילר. הנתבע נשאל בדיון בחקירה נגדית האם הביא מכונאי לבדוק הכלי והשיב "אני הבאתי מפעיל ולא מכונאי. הוא עובד עם זה קרוב לעשר תשע ששמונה שנים. הוא היה אמור לבדוק. החבר הוא העד ניסים." (עמ' 12 ש' 3-4 ). כמו כן עת נאמר לו בחקירה נגדית כי בפרוטוקול לא מדובר על נסים השיב הנתבע "אני לא מכיר את מאיר שניאור. אני מכיר את ניסים מכלוף" (עמ' 12 ש' 6). בסיום חקירתו הנגדית נשאל שוב "אתה לא מכיר אדם בשם מאיר שניאור?" והשיב בשלילה בעמ' 13 ש'13-14.
לעומת זאת, בדיון ביום 27.05.18 העיד כי לפני רכישת הכלי באו עמו שני חברים שבדקו את הכלי (עמ' 1 ש' 19-20). כמו כן, נשאל הנתבע בחקירה נגדית "האם היה מכונאי בשם שניאור?" והשיב "היה. הוא מנתיבות" (עמ' 2 ש' 17 לפרוטוקול מיום 27.05.18). ובהמשך העיד כי היה עמו חבר מכונאי שנסע עם הכלי ולא עבד עמו כך שלא איתר את הבעיה (עמ' 2 ש' 19-20).
אני סבורה כי הנתבע לא נתן כל הסבר מניח הדעת לסתירה בגרסאותיו ביחס לבדיקת מכונאי מטעמו כל הכלי. לא הסביר מדוע בדיון הראשון בבקשתו לקבלת רשות להגן העיד כי הביא עמו מכונאי לבדיקת הכלי ואישר כי הוא מכיר את שניאור מנתיבות ואילו בחקירה הנגדית במסגרת דיון ההוכחות טען אחרת בעניין זה. כמו כן, בחקירתו הנגדית במסגרת דיון ההוכחות העלה בעצמו את שמו המלא של שניאור על אף שזה לא נאמר לו קודם לכן על ידי התובע, כאמור בסיום עדותו טען כי אינו מכירו. מצאתי עדותו בעניין זה כלא מהימנה.
- כאמור, התובע אשר עדותו נמצאה מהימנה בעיניי העיד כי הנתבע הביא לבדיקת הכלי אצלו, שני אנשים. האחד מכונאי רכב בשל שניאור והשני הוא העד ניסים מכלוף. הנתבע אישר בחקירתו הראשונה כי היה עם מכונאי אצל התובע ואף מסר את שמו ואת העובדה כי הוא מנתיבות. לאחר מכן במסגרת דיון ההוכחות חזר בו מטענה זו. מכיוון שאני מבכרת את גרסת התובע על גרסת הנתבע אני קובעת כממצא עובדתי כי הנתבע הביא לבדיקת הכלי גם מכונאי בשם שניאור מאיר. כמו כן, הנתבע לא הביא לעדות מטעמו את המכונאי האמור אשר בדק את הכלי אצל התובע. הימנעות מלהביא עד רלוונטי פועלת לרעתו ומקימה חזקה כי זה לא היה תומך בגרסתו.
- ביחס לטענת הנתבע לגבי ליקויים שאיתר בכלי לאחר רכישתו, הרי שלא הוכח ברחל בתך הקטנה כי ליקויים אלה היו בכלי לפני רכישתו או במועד שנרכש וכי אלה לא גולו לנתבע על ידי התובע.
העד ניסים מכלוף, חברו של הנתבע, העיד כי בעת שנסע על הכלי שמע רעשים וכי התובע אמר לו שזה שום דבר וכי לא אפשר לו לחפור עם הכלי. עוד העיד כי אמר לנתבע לאחר שירד מהכלי "שלא בשבילו הכלי הזה" (עמ' 14 ש' 1-2 לפרוטוקול מיום 29.05.19). מעדותו של העד כל שניתן לחלץ כי היו רעשים בכלי וכי זה לא המליץ לנתבע לרכוש הכלי. לא ניתן להבין מהם הליקויים שהיו קיימים לכאורה. עדותו אינה שופכת כל אור על טענת הנתבע. יש להוסיף כי מדובר בעדות שאינה עדות של עד אובייקטיבי אלא של אדם הקרוב לנתבע, חברו של הנתבע ואשר מבקש להעיד לטובת הנתבע ועל כן אין לתת לעדות משקל רב בהתחשב בנסיבות העניין.
העד אליהו טלקר העיד כי הוא מכונאי צמ"ה ועובד חברת קטרפילר. לדבריו הנתבע הזמין אותו לבדיקת המחפרון ביום 29.06.17. העד העיד כי ביום הבדיקה עת בדק את הכלי ראה שיש נפילת לחץ בהילוכים מסוימים, ההילוך הראשון והרביעי וכי המליץ על שיפוץ הגיר. העד בחקירתו הנגדית עיין בבדיקה שנעשתה לכלי על ידי עובד אחר של חברת קטרפילר, בדיקה מיום 17.05.17, נספח א לתצהיר התובע, ונשאל האם הוא רואה משהו לא תקין בבדיקה והשיב "אני לא רואה פה משהו שהוא לא סביר" (עמ' 16 ש' 9 לפרוטוקול). העד העיד כי ביום בו בדק את הכלי מצא את הבעיה שנכתבה בדוח שלו אך אינו יודע לומר מה היה לפני כן.
לטעמי, שילוב העדויות מלמד כי ביום 17.05.17 לא הייתה כל תקלה בכלי וביום 29.06.17 הייתה בעיה בגיר. הכלי נמכר והועבר לחזקת הנתבע ביום 05.06.17. ביחס לזמן שחלף בין המועד שנמכר לבין המועד שנבדק אין בידי כל אינדיקציה ביחס לליקויים למעט רעש בכלי במועד הבדיקה ככל שאני מקבלת את גרסת העד מכלוף. לא הובאה חוות דעת מקצועית לפיה ליקוי הגיר היה קיים קודם לכן או בעת שהכלי נמכר ולמעט סמיכות הזמן, 20 ימים אין כל ראיה אחרת. בנוסף, לכך שלא הוכח כי בשל ליקוי זה הסכים התובע לוויתור על סך 12,750 ₪.
- עוד יש לציין כי הנתבע לא נתן כל הסבר לכך שהחליט לקזז סך של 12,750 ₪ ולא סכום אחר בגין הליקויים הנטענים במחפרון אשר לטענתו הועמדו על סך של כשלושים – ארבעים אלף ₪ (עמ' 1 ש' 16-17 לפרוטוקול מיום 27.05.18). הוא לא הציג כל פרטים ביחס לטענתו לקיזוז. ברי כל על אדם הטוען טענות קיזוז, להתכבד ולהיכנס לפרטי טענתו. מעבר לכך שטענת הקיזוז לא נטענה במפורש במסגרת תצהירו שצורף לכתב ההגנה. כמו כן, ככל שהיה הנתבע סבור כי התובע לא גילה גילוי נאות עת מכר לו את הכלי הרי שהוא עצמו לא בחר לתבוע אותו אלא עשה דין לעצמו וביטל השיק שנתן לו. לטעמי יש בהתנהגותו חוסר תום לב.
- אוסיף כי לטעמי, מדובר במקרה של טעות בכדאיות העסקה בלבד. מהעדויות שנשמעו לפניי, כולל עדות הנתבע עצמו הרי שלפני רכישת הכלי, היה כארבע פעמים אצל התובע על מנת לראות את הכלי. הנתבע גם העיד כי הגיע עם חבר מכונאי מטעמו וכן העיד כי הכלי הועמד לו לבדיקה. העובדה כי הנתבע החליט מטעמיו שלא לקחת את הכלי לבדיקה במכון מוסמך, מלמדת על סיכון שנטל על עצמו. כמו כן, מעדות חברו של הנתבע והעד מטעמו עולה כי זה ייעץ לו שלא לרכוש את הכלי ואולם, הנתבע לא שעה לעצתו ורכש את הכלי למרות זאת. אני סבורה כי בעניין זה אין לנתבע להלין אלא על עצמו.
סוף דבר
- אני קובעת כי הנתבע לא עמד בנטל הראייתי להוכיח טענות הגנתו ועל כן, דין התביעה על סך 12,750 ₪ להתקבל במלואה. הנתבע ישלם סכום זה תוך 30 יום מהיום אחרת יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.
- כמו כן, יישא הנתבע בהוצאות התובע על סך 3,000 ₪ (כולל אגרות) לתשלום תוך 30 יום מהיום.
ניתנה היום, ג' אב תשע"ט, 04 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.