בפני כב' השופט אריה רומנוב

עו"ד גילי קירשנר

עו"ד מורן שבתי

המבקש: בעצמו

המשיבה: עו"ד בישארה-אלי פראן

1. לפני הוועדה מונחת בקשת המבקש למתן היתר לפי סעיף 4(ג) לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969 (להלן – "החוק").
2. המבקש עבד במשך 20 שנים בתור מנהל תחום בכיר לעניין שכר פקידים ומפקחים במשרד החינוך (להלן – "המשרד"). המבקש פרש ביום 31.7.17 במסגרת תכנית לעידוד פרישה, כשהוא בדרגה 45+. הסכם הפרישה נחתם בפברואר 2017.
3. המבקש עותר להתיר את העסקתו בהסתדרות המורים (להלן – "ההסתדרות"), כמנהל מוקד התלונות של עובדי ההוראה בתחומי הפנסיה והגמלאות. במסגרת תפקידו המבקש עתיד לענות לשיחות טלפוניות המגיעות למוקד ולנתב אותן לסניפים הרלוונטיים. המדובר בתפקיד חדש שלא היה קיים עד כה, שהוצע למבקש בחודש יוני 2017 על ידי יועץ ארגוני בהסתדרות, מר גבע שגיא.
4. עתה עותר המבקש לקצר את תקופת הצינון בעניינו ולהתיר לו לעבוד בהסתדרות בתום תקופת צינון בת שלושה חודשים, שחלפו טרם הגשת הבקשה. היינו, מבוקש להתיר את העסקתו בהסתדרות עם מתן החלטת הוועדה.

טענות המבקש:

1. המבקש טוען כי במסגרת תפקידו במשרד לא היו לו ממשקי עבודה עם ההסתדרות והוא לא עסק בענייני ההסתדרות, זאת לבד מהשתתפות במסגרת ועדת ההקצבות. לטענת המבקש, הוא שימש חבר בוועדת הקצבות של משרד החינוך בנושא תקצוב ארגוני מורים. לבד מהמבקש, ששימש כנציג חשבות המשרד, היו בוועדה עוד 3 חברים.
2. על פי הנטען, תפקידה של הוועדה היה להקצות תקציבים לארגוני מורים, ביניהם ההסתדרות, בהתאם להסכמי השכר של המורים. לטענת המבקש, הסכומים היו קבועים ולוועדה לא הייתה יכולת להשפיע על גובהם. בנוסף טוען המבקש, כי לא הייתה לו סמכות חתימה על העברת התשלומים, והדבר נעשה על ידי מבצעת התקציב במשרד או על ידי החשב. המבקש מוסיף, כי ישיבת הוועדה האחרונה בה השתתף התקיימה ביום 31.3.17.

טענות המשיבה:

1. המשיבה טענה בתשובתה כי למבקש היו ממשקי עבודה נוספים עם ההסתדרות, לבד מאלו המצוינים בבקשתו. כך למשל נטען, כי למבקש היו ממשקי עבודה שוטפים ותדירים עם ארגוני המורים לפתרון בעיות רוחביות ופרטניות, וכי המבקש פעל בעניין עובדי הוראה פרטניים לבקשת ההסתדרות, אף שחלקם לא היו בתחום סמכויותיו הרגילות, שהן פקידים ופקחים. לא זו בלבד, אלא שלמבקש הייתה סמכות לתת אישורים חריגים לחשבי מחוזות במסגרת טיפול בפניות של עובדי הוראה, שחלקם התקבלו מידי ההסתדרות. יוצא אפוא, כי נטען שלמבקש הייתה סמכות על מתן זכויות לעובדי הוראה.
2. לכך מוסיפה המשיבה, כי המבקש קיבל את הצעת העבודה בטרם חתימתו על הסכם עידוד פרישה, בניגוד לנטען על ידו. כן מוסיפה המשיבה, כי המבקש לא הודיע לממונים עליו על הצעת העבודה שקיבל, בניגוד לנהלים, אלא לאחר שהחליט להיענות להצעה והודיע להסתדרות.
3. משיקולים אלה, לטענת המשיבה, יש להעמיד את תקופת הצינון בעניינו של המבקש על תקופה של שישה חודשים, כך שמבקש יוכל להתחיל עבודתו ביום 1.2.18. זאת, בכפוף לכך שהמבקש יתחייב שלא יעסוק בפניות של עובדים אל מול משרד החינוך עד לתום תקופת הצינון.

דיון והכרעה:

1. סעיף 4 לחוק קובע כך:

4. (א) מי שפרש משירות הציבור ובתפקידו בשירות הציבור היה מוסמך להחליט על פי שיקול דעתו על הענקת זכות לאחר, או להמליץ על הענקת זכות כאמור, או שהיה ממונה על עובד אחר בשירות הציבור המוסמך כאמור, לא יקבל זכות מאדם שנזקק במהלך עסקיו להחלטתו בתחום הסמכות האמורה.

(ב) לענין סעיף זה, אין נפקא מינה –

(1) אם העובד שפרש היה מוסמך לבדו או ביחד עם אחרים;

(2) אם ההחלטה או ההמלצה היא על הענקת זכות או על קביעתה;

(3) אם ההחלטה היתה דרך הסכם או כמעשה של רשות;

(4) אם הזכות שקיבל העובד שפרש היא משרת שכיר בשירותו של האדם שהיה נזקק להחלטה או להמלצה, או שלא כשכיר אלא בדרך של התקשרות עם אותו אדם לשירות לתקופה מסויימת או בלתי מוגבלת, או אם היא זכות בעסק שנזקק להחלטתו או להמלצתו או שלטובתו החליט או המליץ;

(5) אם הזכות נתקבלה כאמור בפסקה (4) על ידי העובד עצמו שפרש או על ידי קרובו.

(ג) סעיף זה לא יחול בכל אחד המקרים האלה:

(1) עברה שנה מיום פרישתו של העובד;

(2) הועדה שהוקמה לפי סעיף 11 אישרה שעברו שנתיים מיום גמר טיפולו של העובד בהחלטה או בהמלצה;

(3) ניתן היתר לפי חוק זה לקבלתה של הזכות.

1. בין הצדדים אין מחלוקת כי המבקש נכנס בגדרי סעיף 4 לחוק וכי במסגרת תפקידו היה מוסמך להמליץ על מענק זכות.
2. לאחר ששקלנו בדברים ונתנו דעתנו לחומר המונח לפנינו, מצאנו קבל את עמדת המשיבה ולקבוע תקופת צינון של 6 חודשים ממועד פרישתו של המבקש משירות המדינה, כך שהוא יוכל להתחיל לעבוד בהסתדרות ביום 1.2.18. לא ראינו צורך להכריע במחלוקות העובדתיות הקיימות בין הצדדים, הן משום שלא קיימנו בירור מעמיק במחלוקות אלה, ובעיקר משום שכיום אין למחלוקות אלה משמעות מעשית רבה. עמדת המשיבה היא כי תקופת הצינון צריכה להסתיים ביום 1.2.18, ומועד זה יחול בעוד כעשרה ימים.
3. בטרם סיום יצוין, כי בבקשתו הצהיר המבקש כי הוא מודע להוראות סעיפים 2 ו-3 לחוק ומתחייב לעמוד בהן. למען הסדר הטוב, אביא את הוראות סעיפים אלה:

"2. מי שטיפל, אגב מילוי תפקידו בשירות הציבור, בענין פלוני של אדם פלוני, לא ייצג אחרי פרישתו מהשירות את האדם באותו ענין כלפי המוסד של שירות הציבור שבו שירת.

3. מי שפרש משירות הציבור וערב פרישתו היה נמנה עם סוג עובדים ששר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, קבע בתקנות לענין חוק זה בהתחשב עם אופי תפקידם – לא ייצג אדם לפני עובד בשירות הציבור שהיה כפוף לו ערב פרישתו, ולא יבקש ממנו להעניק זכות לו עצמו ולצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד; והוא, כל עוד לא עברה שנה אחת מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות."

1. סוף דבר. מצאנו כי יש לקצר את התקופה הקבועה בחוק ולהעמידה את תקופת הצינון על שישה חודשים מפרישתו של המבקש, כך שיוכל להתחיל את עבודתו בהסתדרות ביום 1.2.18.

ניתנה היום, ו' שבט תשע"ח, 22 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.