1. השאלות המרכזיות הטעונות הכרעה בבקשה לאישור התובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") שלפני הן: האם תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א- 2010, (להלן: "תקנות הביטול"), המעגנות את זכות הצרכן לבטל את העסקה, ומגבילות את שיעור דמי הביטול שרשאי העוסק לגבות מהצרכן ל-5% ממחיר הטובין או 100 ₪, לפי הנמוך מבניהם, חלות על רכישת מטבחים; אם כן, האם זכות הביטול הקבועה בתקנות הביטול מוחרגת בנסיבות העניין שלפני על-פי תקנה 6(א)(2), בשים לב למועד תחילת הייצור של מטבחי המשיבה.
2. עיקרה של בקשת האישור בטענת המבקש כי המשיבה כוללת בהסכמיה הוראה המחייבת את הצרכן הרוכש ממנה מטבח בתשלום דמי ביטול בעת ביטול העסקה בניגוד לחוק ולתקנות הביטול. נטען כי לצרכן זכות לבטל הזמנת "רהיטים", שמטבחי זיו נמנים עליהם, כשטרם החל ייצורם, בכפוף לתשלום דמי ביטול, כקבוע בתקנות. אף על פי כן בהסכמי המשיבה במקרה של ביטול ההזמנה נגבים "דמי טיפול" בשיעור 10% מהעסקה, מיד לאחר חתימת טופס ההזמנה הראשוני.

פועלה של המשיבה כנטען לעיל עולה כדי הפרת "תקנות הביטול", הטעיה לפי ס' 2 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981, והן בבחינת תנאי מקפח בחוזה אחיד לפי חוק החוזים האחידים, תשמ"ג - 1982.

1. הקבוצה שמבוקש לייצג הוגדרה בבקשת האישור כך:

"קבוצת התובעים המיוצגת בהליך זה כוללת את כל צרכני המשיבה, שהתקשרו עמה בהסכם הכולל את תניית הביטול החל מיום 14.10.2010 ואף צרכנים שהתקשרו עמה בהסכם עובר ליום 14.12.2010 וביקשו לבטל את העסקה ו/או ביטלו את העסקה במועד החל מיום 14.12.2010 תוך התנייה מצד המשיבה על זכותם הקנויה לביטול העסקה בתנאים שנקבעו בדין (להלן: "הקבוצה")"

טענות המבקש בתמצית

1. לטענת המבקש, לצרכני המשיבה מוקנית זכות בדין לביטול הזמנת מטבח בניכוי של 5% מסכום ההזמנה או 100 ₪, לפי הנמוך מבניהם, וזאת כל עוד לא הוחל בייצור המטבח. למרות זאת, המשיבה מתנה את ביטול העסקה בהחתמת הלקוחות על הסכם נוסף, כתב ויתור, שבמסגרתו מוותרים הלקוחות על זכויותיהם ומסכימים לתשלום שדורשת המשיבה שלא כדין. במטרה לאלץ את לקוחותיה לחתום על כתב הוויתור, המשיבה מסרבת להחזיר כספים ללקוחות, תוך החזקת מלוא כספי הלקוח אצלה עד לחתימה על כתב הוויתור.
2. אין לקבל את עמדת המשיבה בתשובה לבקשת האישור, כי עסקאות המשיבה עם צרכנייה מוחרגות מתקנות ביטול רכישה בהיותן תפורות למידותיו של הצרכן, או כי היצור מתחיל במועד ההזמנה.
3. בהתאם להנחיית הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מיום 11.6.2018 "מדיניות אכיפה בעניין ביטול עסקה לרכישת טובין שיוצרו על פי מידות או דרישות מיוחדות של הצרכן") (להלן: "הנחיות מדיניות האכיפה"): "כאשר נדרשות מדידות בבית הצרכן לאחר מועד עשיית העסקה – ייספרו 3 ימי עסקים ממועד המדידות ובכל מקרה לא יאוחר ממועד ההרכבה". "זהו הזמן המינימלי הנדרש לצרכן לחשוב מחדש על העסקה, לדבר עליה עם קרוביו, ולגבש את דעתו הסופית..."(עמ' 7 להנחיה). בבקשת האישור נטען כי הליך היצור אינו מתחיל לפני חתימת הלקוח על התוכניות הסופיות.
4. מעמדת הרשות להגנת הצרכן שהוגשה במענה שלאלות בית המשפט בהליך זה, בואר כי הנחיות מדיניות האכיפה בעניין נקבעו לצרכי אכיפה פלילית ומנהלית בלבד; כי העניין טעון הכרעה פרטנית; כי בהזמנת טובין ייחודיים שלא ניתן לעשות בהם שימוש פרט לשימוש עבור הצרכן הספציפי מועד ההזמנה יכול להיחשב כמועד תחילת הייצור. עמדת הרשות שללה לחלוטין את הטענה המשפטית של המשיבה, כאילו עסקאותיה מוחרגות מתקנות ביטול רכישה.
5. עמדת הרשות להגנת הצרכן מקובלת על המבקש, וגם הוא סבור כי ככל שיוכח שהמשיבה הזמינה טובין ייחודיים, שלא ניתן לעשות בהם שימוש למטבחים אחרים, הרי שהזמנה כזו יכולה להיחשב כמועד תחילת ייצור. אולם המשיבה לא הביאה כל ראיה להוכחת טענתה להזמנת חלקים גנריים או ייחודיים למטבח כלשהו, לא הובאה ראיה, ולו של הזמנה אחת של רכיב אחד, שהזמינה המשיבה ממי מספקיה.
6. במקום להציג הזמנות רכש מספקיה, המשיבה בחרה להביא את תצהירו של מנכ"ל המשיבה, מר אבי זיו בלבד, אשר אף הוא הצהיר טענות כלליות בלבד על מערכות המחשוב של המשיבה, מבלי להביא אפילו ראיות פנימיות קונקרטיות כגון איש מחשבים שיעיד על הזמנות מטבחים, פקודות הזמנות רכש לספקים השונים.
7. ביום 27.1.2022 הוגשו שלוש בקשות לאישור תובענה ייצוגית על ידי המועצה לצרכנות נגד שלוש חברות מטבחים בטענות דומות לטענות בקשת האישור שבנדון (ת"צ 60490-01-22; ת"צ 60538-01-22; ת"צ 60568-01-22). המועצה לצרכנות טוענת בבקשות אלה, כנגד חברות המייצרות מטבחים כי הן כוללות בהסכמים הוראות המקפחות את הצרכנים. שם נטען גם על-ידי המועצה לצרכנות כי ייצור המטבח מתחיל רק לאחר חתימת הלקוח על תכניות סופיות לביצוע.
8. לצרכן זכות לבטל עסקת ריהוט כל עוד לא החל ייצורו. המבקש מפנה בעניין זה לסעיף 14ו(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") ולתקנה 2 וכן לתקנות 3, ו- 6 לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א – 2010 (להלן: "תקנות ביטול עסקה"). אין לקבל את עמדת המשיבה, כי חל בענייננו החריג לתחולת תקנות ביטול רכישה המעוגן בתקנה 6 לתקנות אלה, בשים לב לכך שתקנה 6(א)(1) עוסקת בריהוט שכבר הורכב בבית הצרכן, ותקנה 6(א)(2) עוסקת בטובין שכבר יוצר במיוחד עבור הצרכן. התנאי להפעלת החריגים שבס' 6 הוא כי הטובין כבר הורכבו או כבר יוצרו, כפי שנקבע גם בעמדת הרשות.
9. למבקש אין ידיעה אישית לגבי הליכי הייצור אצל המשיבה, אך הוא נסמך כראיה על מסמכי ההתקשרות של המשיבה עם לקוחותיה ובהם טופס הזמנה וטופס מחויבות הדדית. טפסי המחויבות ההדדית שהגיש המבקש בבקשת האישור ובבקשה להגשת ראיות נוספות מטעמו הם מסמכים של מטבחי זיו שהוגשו במסגרת הליכים משפטיים אחרים שהתנהלו נגד המשיבה. מדובר בתא"מ 16634-10-15 מטבחי זיו תעשיות (1990) בע"מ נ' משה פרידמן (להלן: "עניין פרידמן") ותא"מ 6830-05-14 פועלים אקספרס בע"מ ואח' נ' אריה כהנא נ' מטבחי זיו תעשיות (1990) בע"מ (להלן: "עניין כהנא"). ממסמכים אלה עולה כי יש הפרדה בין שלב ההזמנה, הכוללת תכנון ועיצוב ראשוני לפני מדידה, לשלב החתימה הסופית לאחר מדידה על-ידי המשיבה ולפני אספקה. רק חתימה סופית על תכנית מטבח לביצוע לאחר מדידה היא המחייבת, ורק משלב זה עובר התיק למפעל להזמנת חומרי גלם. הקביעות בעניין פרידמן ובעניין כהנא מהוות הודאת בעל דין מטעם המשיבה בכך שהיא אינה מזמינה חומרי גלם בטרם חתימה על התוכניות הסופיות ולאחר מדידת חלל המטבחים אצל לקוחותיה.

חיזוק לכך ניתן למצוא גם בטפסי ההזמנה בעניין פרידמן ובעניין כהנא, שם נקבע כי "הפרטים החתומים במפרט הטכני יסופקו כפי שנחתם או שווה ערך בהתאם למלאים במפעל בעת הייצור".

1. כחלק מראיותיו צרף המבקש את עדותה בהליך קודם בעניין כהנא של עובדת המשיבה, גב' חנה היימס, המועסקת כמעצבת אצל המשיבה. גב' היימס לא העידה בהליך דנן, אך עדותה הוגשה לאחר שהמשיבה לא עמדה על הזמנתה לעדות. גב' היימס העידה בעדותה בעניין כהנא, כי רק לאחר חתימה של הלקוח על המדידה הסופית, המטבח עובר לתהליך ייצור.
2. המשיבה שינתה את נוסחי טופס ההזמנה וטופס המחויבות ההדדית בעקבות עניין כהנא ועניין פרידמן. בנוסח החדש של טופס המחויבות שנמסר למבקש, המשיבה מחקה מטופס המחויבות את הקביעות שהזיקו לה: הקביעה כי "משלב החתימה הסופית, עובר התיק למפעל להזמנת חומרי גלם"; והקביעה כי מועד האספקה יימנה "מיום חתימת תוכנית סופית". למרות זאת, קריאה רצופה של טופס המחויבות החדש מעלה כי בדומה לנוסח הקודם ניתן לבצע שינויים בהזמנת המטבח עד לחתימה על התוכניות הסופיות, שלאחריה יחל ייצור המטבח. נוסח טופס המחויבות החדש מצוין: "לאחר מדידת שטח המטבח והתאמת תכנון המטבח למידות אלה, אין לבצע שינויים". משפט זה הוא שם נרדף למושג "תוכנית סופית".
3. בטופס ההזמנה בנוסחו הקודם יש התייחסות למלאים במפעל המשיבה, ונקבע בו כי מפרט המטבח שיסופק יהא "בהתאם למלאים במפעל בעת הייצור". כלומר המלאי אינו מוזמן בשלב הזמנת המטבח, אלא בשלב ייצור המטבח. בנוסח טופס ההזמנה החדש נכתב כי "גם אם רכשתם את המטבח עם מוצר או פרזולים מדור קודם, תזכו לקבל את המוצר או הפרזולים מהדור החדש שזיו תעבוד אתו בזמן ייצור המטבח".
4. לו המשיבה הייתה מזמינה חומרי גלם סמוך למועד ההזמנה, היא הייתה אמורה לספק את המפרט שהיה בעת ההזמנה, אולם מאחר שהמשיבה אינה מזמינה חלקים סמוך לאחר ההזמנה אלא מייצרת את המטבח בהתאם למלאי הקיים בעת הייצור לאחר החתימה על התוכנית הסופית, היא קובעת כי הפריטים יסופקו "מהדור החדש שזיו תעבוד אתו בזמן ייצור המטבח."
5. בניסיון להיחלץ מהקביעות בפסקי הדין בעניין פרידמן ובעניין כהנא, המשיבה כוללת בנוסח החדש של טופס ההזמנה כגון זה שנמסר למבקש קביעה כוזבת הסותרת את המציאות בפועל הן על פי הוראות טופס המחויבות בכל נוסחיו והן על פי חוסר ההיגיון שבייצור מטבח בטרם נקבעו מידותיו. הקביעה הכוזבת, לשיטת המבקש מנוסחת כך: "הלקוח מודע לכך שהמטבח מיוצר במיוחד על פי המידות והדרישות המיוחדות שביקש והליך ייצור המטבח מתחיל ללא שיהוי עם החתימה על ההזמנה...".

לטענת המבקש, תנייה זו בטופס ההזמנה בטלה בהיותה תנייה מקפחת בחוזה אחיד.

1. מר זיו התייחס בעדותו לנספח 5 לתשובה לבקשת האישור ("העתק המפרט הטכני, רשימת פרטי האב והשתכללות מחיר המחירון של הזמנת המבקש אצל המשיבה") וטען, כי המסמך נמסר ללקוחות במעמד ההזמנה, כחלק ממסמכי הזמנת המטבח (עמ' 67, שורה 8 לפרוטוקול). לגישת המבקש טענה זו אינה אפשרית ולא ייתכן שנספח 5 לתשובה נערך במועד ההזמנה, אלא מדובר במסמך שנערך לצורך בקשת האישור. זאת באשר תאריך ההדפסה המצוין בנספח 5 הוא 14.11.2017 בעוד שמועד ההזמנה הוא 27.10.2016; בנספח 5 צוין כי חודש האספקה המבוקש הוא יוני, אך מועד האספקה המבוקש בעת ההזמנה לא היה חודש יוני 2017 אלא חודש פברואר 2017. המבקש מפנה בעניין זה למוצג מב/1 - הודעת דוא"ל ששלח מנהל מחלקת המדידות של המשיבה לרעיית המבקש ביום 10.11.2016, דהיינו כשבועיים בלבד לאחר מועד ההזמנה, שבה רשם מנהל מחלקת המדידות, כי "רשום אצלנו שאספקת מטבח לחודש פברואר 17 - מטבחים לפברואר יש למדוד עד 30.11.16".
2. מר זיו התייחס בעדותו גם לנספח 6 לתשובת המשיבה לבקשת האישור, שתואר כ "העתק של רשימת 'פיצוץ' רכיבים של מטבח לדוגמא". המשיבה טענה כי "רשימת פיצוץ" מתקבלת בסמוך לאחר ביצוע הזמנה. בחקירה נגדית מר אבי זיו אף טען שמדובר ברשימת פיצוץ הקשורה להזמנתו של המבקש. עם זאת, בנספח זה נקוב תאריך 11.3.2018, ולכן הוא אינו רלוונטי לא להזמנת המבקש ולא לבקשת האישור בכללה.
3. הראיות שהביאה המשיבה הן מסמכים פנימיים שאינם מתייחסים לתקופה הרלוונטית לתובענה הייצוגית , כך שהם אינם מעידים על קיומן של תהליכים בתקופה הרלוונטית לתובענה הייצוגית.
4. בחקירה שכנגד בעניין כהנא הודה מנכ"ל המשיבה, מר זיו, שחלקים המוזמנים על ידי המשיבה בסמוך לאחר מועד ההזמנה לטענתו אינם חלקים ייחודיים אלא חלקים גנריים. כלומר המשיבה מזמינה מראש רק מלאי של חלקים גנריים, שאותו היא מייעדת למטבחים.
5. המשיבה פועלת בשיטת התקשרות פסולה. במועד החתימה על טופס ההזמנה הראשוני הצרכן מתחייב לרכוש מהמשיבה מטבח מבלי לדעת מהו עיצובו הסופי ומהו מחירו הסופי. במקרה שהצרכן אינו מרוצה מהעסקה הסופית שנגלית בפניו הצרכן כבול ב "דמי הטיפול" שלהם התחייב.

תקנות ביטול רכישה נועדו למנוע שימוש בשיטה זו, וקבעו, כי כל עוד לא הוחל בייצור המטבח, דהיינו, כל עוד מצוי המטבח בשלב שבו לא נקבעו מידותיו ולא נחתמה התוכנית הסופית ניתן לבטל את ההזמנה.

1. פעילות המשיבה מושתתת על כבילת לקוחות מראש, וכך היא מתגמלת את עובדיה. מנכ"ל המשיבה, מר זיו, הודה בחקירתו (עמ' 126 לפרוטוקול ש' 10-12) , כי המשיבה מתגמלת את עובדיה ב"בונוס" בגין כל הזמנה שהם מצליחים להשיג כך: 3% למעצבת; 1% למנהל הסניף. לפיכך, במועד חתימת ההזמנה, יש למשיבה הוצאת שכר בסכום של 4% מסכום ההזמנה, וזאת לא בשל כורח כלשהו אלא בשל בחירתה לתגמל את עובדיה לפי הצלחתם לכבול לקוחות בעסקאות האנטי-צרכניות שלה. על-פי דיני העבודה הבונוס הוא חלק מהשכר של העובד ולא ניתן לקזזו לאחר שניתן גם אם העסקה בגינה ניתן הבונוס מבוטלת.
2. המשיבה פועלת שלא כדין כאשר היא מחתימה את לקוחותיה על כתבי ויתור - הסכמים, שבהם היא "מוותרת" על "אכיפת הסכם ההזמנה" והלקוחות מוותרים על כל טענה ו/או תביעה נגד המשיבה. גם התניית השבת כספם של הצרכנים ובניכוי "דמי טיפול" בחתימה על כתבי הוויתור אינה חוקית.
3. למשיבה אין כל זכות אכיפה להסכמי הזמנת מטבח. כל עוד לא נחתמו התוכניות הסופיות למטבח, מדובר בהסכמים שחסרים בהם פרטים מהותיים, לרבות העיצוב הסופי של המטבח ומחירו, כך שהם אינם ניתנים לאכיפה. חרף זאת, המשיבה מציגה ללקוחותיה עמדה מלאכותית, כאילו יש לה זכות אכיפה, וזאת אפילו אם לאחר הודעת הביטול כבר הותקן מטבח אחר. לא ניתן לאכוף חוזה חסר פרטים מהותיים.

טענות המשיבה ותשובת המבקש בתמצית

1. המשיבה טוענת כי תקנות ביטול רכישה אינן חלות על רכישת מטבח, וגם אם היו חלות, הרי שזכות הביטול מוחרגת בענייננו על-פי תקנה 6(א)(2) לתקנות ביטול רכישה היות ובעניין המשיבה הליך הייצור מתחיל מיד עם חתימת הזמנת המטבח. לטענת המבקש יש לדחות את טענות המשיבה, כי תקנות ביטול רכישה אינן חלות עליה, ולחילופין כי ייצור המטבח מתחיל בשלב תכנונו ולחילופין כי היא זכאית לתשלום בגין תכנון המטבח.
2. המשיבה טוענת בנוסף כי המבקש מניח כי עסקה לרכישת מטבח חוסה תחת פרט 1 לתוספת לתקנות ביטול רכישה, תחת הגדרת "ריהוט". התקנות אינן חלות על עסקה לרכישת מטבח. אין להכליל מטבח כטובין של "ריהוט" לצרכי פריט 1 לתוספת לתקנות אלה, שכן לא מדובר בפריט "ריהוט" סטנדרטי כגון שולחן, כיסא, וכיוצב', אלא בקומפלקס שלם, אשר מתקין התקנות לא התכוון אליו. מטבח הינו מחובר של קבע המהווה חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מהדירה, כך שאין להראותו כריהוט לצורך התקנות.

ס' 1 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 מגדיר מקרקעין כ – "קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה. ראו לעניין זה תק (פ"ת) 69815-11-20 כהן נ' סמל פרפקטו בע"מ (22.2.2021), שם מביע בית המשפט ספק אם ניתן לראות במטבח ככזה הבא בהגדרת ריהוט בתקנות ביטול רכישה.

1. תקנות ביטול רכישה מהוות חקיקת משנה ויש לפרשן בדרך המצמצמת ביותר את הפגיעה בחופש החוזים הקבוע בסעיף 24 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973, ובזכות הקניין שאף הוכרה כזכות חוקתית בהתאם לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. המבקש טוען מאידך כי בניגוד לטענת המשיבה, השאלה אם מטבח מהווה "מחובר" לפי חוק המקרקעין אינה רלוונטית לשאלה אם מדובר בריהוט אם לאו.
2. לטענת המבקש עמדת הרשות להגנת הצרכן כפי שהוגשה בתיק קובעת, כי תקנות הביטול חלות על מטבחים וכי המועד הקובע לשלילת זכות הביטול של הצרכנים הוא מועד תחילת הייצור. עמדתה של הרשות כבעלת הידע המקיף בתחום המוסדר על ידה , היא בעלת מעמד מועדף לעומת פסיקה סותרת של ביתי משפט לתביעות קטנות.
3. לטענת המשיבה לא קיימת זכות ביטול הזמנת מטבח לפי תקנות ביטול רכישה, שכן הליך הייצור מתחיל מיד עם חתימת ההזמנה. בענייננו אין מחלוקת שהזמנת מטבח אצל המשיבה היא לפי מידות ודרישות מיוחדות. אין גם מחלוקת בין הצדדים, כי המועד בו מאוינת זכות הביטול הינו מועד תחילת הייצור. המשיבה הוכיחה שאכן מיד עם חתימה על ההזמנה היא מתחילה בייצור המטבח, ומשכך בכל מקרה אין זכות ביטול ללקוח. ייצור מטבח הינו תהליך ולא פעולה רגעית שמתחילה ונגמרת בשלב חיתוך חומרי הגלם במפעל. על כך מסכים גם המבקש עצמו, רק שלשיטתו תהליך הייצור מתחיל רק לאחר מסירת מידות מדויקות ותוכניות סופיות של המטבח. בשלב ההזמנה יש בידי מטבחי זיו כבר את כל הנתונים הרלוונטיים והייחודיים לצורך תחילת הייצור ולרבות הזמנת חומרי גלם ייעודיים ללא צורך להמתין למדידות או ליידוע הלקוח על תכנית סופית שכל תכליתה הוא התאמה טכנית למידות המדויקות בשטח, ככל הנדרש.
4. הממונה על הגנת הצרכן מכיר בתהליך הייצור ובעלויות הרבות לחברות המטבחים, שהן רחבות יותר מהזמנת חומרי גלם ייעודיים כאמור בעמוד 2 להנחיה. הממונה סבור שלא ניתן לתת תשובה קונקרטית מתי מתחיל תהליך ייצור, ועל כל מקרה לעמוד למבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו הייחודיות. הזמנת חומרי גלם ייחודיים הינה אחד הפרמטרים ולבטח שאינו היחיד והבלעדי.
5. תכנון ועיצוב המטבח מתחיל בפגישה או מספר פגישות של הלקוח עם מתכנן של המשיבה. נציג המשיבה מתכנן ומעצב את המטבח הרצוי על פי רצון הלקוח ובהתאם לאילוצים השונים בחלל. פגישת תכנון ועיצוב אורכת שעות ואף עשויה להתפרש למספר מפגשים. לאחר תכנון ועיצוב המטבח, הכולל, בין היתר, יצירת תכניות ושרטוטים וכן ביצוע מפרט טכני למטבח, בהתאם למידות ולדרישות המיוחדות של הלקוח, מתקבלת רשימת פרטי אב ומשתכללת הצעת מחיר בהתאם. ככל שהלקוח מחליט להזמין מטבח, מתבצעת הזמנה והלקוח משלם עבור המטבח המוזמן לרבות תכנונו ועיצובו וחותם על תנאי אישור הזמנה; מסמך מחויבות הדדית; רשימת פרטי אב. עם חתימת ההזמנה מקבל הלקוח הדמיה של המטבח.
6. המשיבה מבצעת גילוי נאות ללקוח בדבר תחילת הליך הייצור מיד בסמוך לאחר ביצוע ההזמנה: "הלקוח מודע לכך שהמטבח מיוצר במיוחד על פי המידות והדרישות המיוחדות שביקש והליך ייצור המטבח מתחיל ללא שיהוי עם החתימה על ההזמנה, וזאת כדי לעמוד בהתחייבות לאספקה עפ"י המוסכם.
7. עם ביצוע ההזמנה מתחיל ניתוב המשימות בהליך ייצור המטבח בין המחלקות השונות באמצעות מערכת מפוקחת מחשב המכונה Enterprise Resource Planning. המערכת עובדת בשיטת "הקדם כל שניתן ככל האפשר", וזאת על מנת שהמשיבה תוכל להיות מוכנה בזמן לספק את המטבח ללקוחותיה הרבים וביעילות.
8. מיד עם ביצוע ההזמנה, תכניות המטבח ורשימת פרטי האב עוברות "פיצוץ", ומתקבלת רשימת פרטי "הבנים", המהווה רשימה פרטנית של עשרות רבות אם לא מאות חלקי מטבח ספציפיים, הן חומרי גלם ייעודיים והן לא ייעודיים, כגון מסילות וצירים. נספח 7 לתצהיר מר זיו. מר זיו העיד כי מעת שמתחיל תהליך היצור ללקוח בשל ייחוד מאפייני כל מטבח ומטבח לא נתן לעשות שימוש בעבודה וברכיבים ייעודיים שהוזמנו עבור הלקוח למטבחו המסוים עבור לקוח אחר ומטבח אחר.
9. נוסף לכך, כפי שהוסבר בעדות מר זיו (עמ' 102 לפרוטוקול, ש' 18-21) המשיבה לא עובדת ככלל עם קבלנים ולא עושה מטבחים סטנדרטיים אלא מטבחים מיוחדים לאוכלוסייה הפרטית "ולכן כל מטבח נצבע בצבע חומר הגלם שלו וממנו מייצרים את המטבח".
10. במקביל ועם חתימת ההזמנה מבוצעות שרשרת של פעולות ייצור נוספות: בקרת איכות ראשונית סניפית, במסגרתה בתוך 48 שעות מביצוע ההזמנה מועברים השרטוטים ותוכנית המטבח למחלקת הבקרה הסניפית של המשיבה; הכנת תכניות חשמל, גז, אינסטלציה, הריסה ובינוי; מסירת התוכניות והשרטוטים ללקוח (סקיצה). לאחר מכן מבצעים מדידות בשטח לדיוק המידות שכבר ניתנו על ידי הלקוח, ושעל פיהם בוצעו התכנון וכבר הוזמנו חומרי הגלם והרכיבים. בהמשך מיידעים את הלקוח על התכניות הסופיות, לרבות שינויים נדרשים בעלות; בשלב האחרון – חיתוך חומרי הגלם במפעל, הובלה והתקנה בבית הלקוח. הזמנת חומרי הגלם מיד בסמוך להזמנה נדרשת כפי שהסביר מר זיו בעדותו כדי לעמוד במועדי האספקה.
11. לטענת המבקש המשיבה מבקשת לראות בתהליכים, שהיא טוענת שמתקיימים אצלה, החל משלב תכנון המטבח, דרך הליכי בקרה ועד לשריונים כאלה ואחרים, משום ייצור. אך אין לקבל עמדה זו. כאמור בהנחיית הממונה, "ייצור של ממש" כרוך ב"שימוש בחומרי גלם", ולכל היותר ניתן לקבל שהזמנת חומרי גלם "ייחודיים" תהווה תחילת ייצור (כעמדת הרשות שהוגשה בתיק). לשיטת המבקש המשיבה לא המציאה כל ראיה להוכחת טענתה להזמנה חלקים (גנריים או ייחודיים) למטבח כלשהו ממי מספקיה ויש לדחותה.
12. המשיבה טוענת לעניין הפניות המבקש לתביעות הקטנות בענייני כהנא ופרידמן הם אינם מהווים הלכה מחייבת או מעשה בית דין, היות והם שונים מעניינו של המבקש, ודווקא מוכיחים את טענת המשיבה, כי יש לדון בכל עניין לגופו על פי נסיבותיו. נסיבות עניינים אלה היו שונות, יתרה מזאת, מסמכי ההזמנה והמחויבות ההדדית שהיו בתוקף במועד תיקים אלה השתנו מאז.
13. בהתייחס לעדות גב' חנה היימס בעניין כהנא טוענת המשיבה כי גב' היימס נתנה תצהיר קצר לעניין ביצוע ההזמנה ולא התייחסה להליך ייצור המטבח עצמו. ידיעתה נוגעת רק לקטע שהיא מופקדת עליו, ואין לה ראייה של התמונה כולה, בניגוד למנכ"ל המשיבה, מר זיו, שהעיד בהליך דנן והוא העד הרלוונטי ביותר והבכיר ביותר של המשיבה.
14. מנכ"ל המשיבה, מר זיו, נשאל על השינויים במסמכי ההתקשרות של המשיבה והסביר, כי המשיבה בוחנת את הטפסים שלה לפרקים ומשנה ומתאימה אותם למציאות, "המציאות כפי המתוארת היום כפי שתיארתי בהרחבה בשעתיים האחרונות, זו המציאות שלנו" (עמ' 118 לפרוטוקול, ש' 17 – 20). מסמך ההזמנה הקודם לא היה ממצה ולכן עודכן. מסמך ההזמנה המעודכן מבהיר, שייצור המטבח מתחיל ללא שיהוי עם חתימת ההזמנה. מדובר בגילוי נאות ללקוח, המתאר מצב קיים לאשורו, והטענה שמדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד מופרכת וגם מהווה הרחבת חזית פסולה.
15. גילוי נאות שניתן בהזמנה לגבי תחילת הייצור יוצר מניעה והשתק מצד הלקוח להתכחש לו.
16. יש לקבל את עמדת הרשות להגנת הצרכן, שהוגשה בתיק זה לפיה "על כל מקרה לעמוד למבחן לגופו - בהתאם לנסיבותיו הייחודיות", וכן "בחינה האם הוחל ייצור הטובין, הינה בחינה ראייתית פרטנית". בהתאם לעמדתה ברור, כי ההליך הייצוגי אינו מתאים, שכן על מנת לברר עצם זכאות מי מהרוכשים לסעד מאת המשיבה, נדרש ניהול פרטני עבור כל אחד ואחד מהם, באופן שמאיין את ההליך הייצוגי.
17. מתשובת הרשות עולה כי אינה מצביעה על תאריך או שלב קשיח בתהליך שבו יש לראות כהתחלה ייצור, אלא שיש לבחון בחינה ראייתית פרטנית של כל מקרה לגופו. משמע, הליך ייצוגי אינו מתאים לסוגיה זו.
18. כלל הלקוחות שהסכימו עם המשיבה על תשלום דמי טיפול וביטול הזמנתם, חתמו על הסכמים עם המשיבה, הכוללים תניית ויתור, וזאת לאחר שנתגלעה מחלוקת בין הצדדים בעניין זה, ומשכך לא קיימת עילת תביעה לקבוצה.

כפי הקבוע במסמך אישור ההזמנה, ככל שהמשיבה הסכימה לביטול, סכום הפיצוי לא יעלה על 10% משווי ההזמנה. אין בתניית דמי הטיפול משום מחויבות של המשיבה להסכים לביטול העסקה, והיא בוחנת כל מקרה לפי נסיבותיו השונות ובהתאם לשלב בו מבוקש הביטול. המשיבה מוותרת על זכותה לאכוף את הסכם הזמנת המטבח תמורת סכום מוסכם, והלקוח מצהיר כי "לאחר שבדק ונועץ במי שמצא לנכון, אין לו ולא תהיה לו כל טענה והוא מוותר בזאת על כל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה כנגד החברה בכל עניין הקשור בהזמנה"(נספח 9 לתשובה לבקשת האישור).

1. המבקש צירף נוסח הסכם ביטול כנספח 9 לבקשת האישור, ולא טען במסגרתה שמדובר בחוזה אחיד או בנוסח הסכם שאין לתת לו תוקף, ולא ביקש סעד כלשהו הנוגע ללקוחות שחתמו על הסכם זה, ומשכך אין לקבוצה אותה הוא מתיימר לייצג כל עילת תביעה לאור ויתור חברי הקבוצה הנטענת על טענות כלפי המשיבה, ואין גם סעד בבקשת האישור בנוגע להסכם ויתור זה. טענות המבקש לעניין זה במסגרת התשובה לתגובה מהוות הרחבת חזית פסולה.
2. המבקש ורעייתו סרבו לחתום על הסכם הביטול, דבר המלמד כי המבקש סבר כי חתימה עליו תחייב אותו ותמנע ממנו לדרוש את דמי הטיפול חזרה. כמו כן לאור אי חתימתו על ההסכם, אין למבקש עילת תביעה אישית לביטול הסכמי הביטול.
3. בהתאם להלכה, נקבע שיש לתת תוקף להסכם ויתור בדיעבד אף על הוראות חוק קוגנטיות, וכך לבטח כאשר מדובר בהסדר סביר. בכל אופן בירור תוקף הסכמי הויתור הוא עניין אינדיבידואלי שלא מתאים להליך ייצוגי, המצריך בירור כלפי כל אדם שחתם, ובחינת נסיבותיו האישיות והשלב בו ביקש לבטל את ההזמנה ומדוע.

1. המשיבה זכאית לדמי טיפול עבור התוכניות והעבודה שהושקעה בסך של 10% הקבועים .
2. המבקש סבור כי טענת המשיבה כי דמי ביטול מהווים משום תשלום בגין תכנון המטבח עומדת בניגוד ישיר להנחיית הממונה, לפיה העמדת שירותי תכנון ועיצוב לשירות הצרכן אינה אלא צעד שיווקי שהעוסק נוקט תוך ניהול סיכונים, בהתחשב בכך שיתכן שהשירות לא יוביל בסופו של דבר לעשיית עסקה. "עוסקים יכולים לתת את שירותי התכנון והעיצוב כעסקה נפרדת העומדת בפני עצמה, מתומחרת באופן נפרד ומוצגת לצרכן מראש כעסקה נפרדת".
3. לטענת המשיבה המבקש אינו מקבל את הנחיית הממונה וממציא פרשנויות שונות משלו לדין החל. פעם הוא טוען שהמועד הרלוונטי לתחילת ייצור הינו מועד "מסירת מידות מדויקות ותוכניות סופיות של המטבח" (ס' 49 לבקשת האישור); פעם הוא טוען כי "הזמנת חומרי גלם למפעל היא לא ייצור, רק כאשר חותכים את המידה עבור המטבח הספציפי מתחיל הייצור" (עמ' 2 לפרוטוקול, ש' 24-25); פעם המבקש טוען, שהזמנת טובין ייחודיים יכולה להיחשב כתחילת ייצור (ס' 11 לסיכומיו); פעם הוא טוען כי לצרכי פשרה המועד הקובע לשלילת זכות הביטול יהיה לפי הנחיית הממונה, קרי שלושה ימים לאחר מועד המדידות בבית הלקוח (עמ' 14 לפרוטוקול, ש' 12 – 14); ופעם נסמך המבקש תוך הרחבת חזית פסולה, על תובענות ייצוגיות שהוגשו לאחרונה על-ידי המועצה לצרכנות.
4. לאור הפרשנויות השונות והספקות הקיימים, יש לקבוע, כי פעולת המשיבה התבססה על פרשנות סבירה של הדין, ומשכך יש לדחות את הבקשה, שכן הליך ייצוגי אינו הוגן בנסיבות העניין. לחילופין, ולכל היותר, בקשת האישור מוצתה, שכן פרקטית המשיבה פועלת בהתאם להנחיית הממונה משעה שניתנה, וברור שבנסיבות העניין בקשת האישור לא תרמה במאומה, שהרי הממונה הוא זה שהסדיר את הנושא, ללא כל קשר לבקשת האישור.
5. יש לדחות את בקשת האישור בשל חוסר תום לב, היות המבקש לא גילה פרט מהותי, לפיו ב"כ המבקש הינו גיסו של המבקש, אחי אשתו של המבקש, ובנה של מי ששילמה עבור המטבח בכרטיס האשראי שלה.
6. המבקש לא עמד בדרישות חוק תובענות ייצוגיות לא הוכיח קבוצת תובעים; לא הוכיח אפשרות סבירה שהתובענה תוכרע לטובת הקבוצה; לא ביסס עילה אישית; ומדובר בתביעה לסעד הצהרתי גרידא.

עוללות ההליך

1. במסגרת ההתדיינות הפניתי שאלה אל הרשות להגנת הצרכן לקבלת עמדתה בנוגע לחריג לתקנה 6 לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א- 2010: "טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן על פי מידות או דרישות מיוחדות" וביחס למדיניות האכיפה של הרשות בעניין ביטול עסקה לרכישת טובין שיוצרו על פי מידות או דרישות מיוחדות של הצרכן. השאלה שהועברה אל הרשות להגנת הצרכן היא:

"בענף ייצור מטבחים, מתי מתחיל תהליך הייצור ומהו המועד האחרון שבו ניתן לבטל את העסקה.

ככל שלא התחיל הייצור (ולעניין זה ב"כ המבקש טוען שרק החל מהחתימה על התוכניות הסופיות מתחיל שלב ייצור המטבח וב"כ המשיבה מתנגד לכך וטוען שתהליך הייצור מתחיל מיד עם החתימה על ההזמנה), מהו המועד ממנו מתחיל תהליך הייצור ולא ניתן לבטל עוד את ההזמנה.

מועד ההזמנה כטענת המשיבה, מועד המדידות בבית הלקוח, מועד החתימה על התוכניות הסופיות כטענת המבקש, או מועד אחר."

1. הרשות להגנת הצרכן השיבה לשאלתי, באמצעות עו"ד יהודית אריאב פוקס מפרקליטות מחוז מרכז – אזרחי. אצטט בהרחבה יחסית המחלק הנוגע לפירוט עמדת הרשות עקב חשיבותם:

"8....הנחיית הממונה (על הגנת הצרכן ביחס לביטול עסקה לרכישת טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן על פי מידות או דרישות מיוחדות שפורסמה ביום 11.6.2018 ה.ע), וכן הטיוטה שקדמה לה, עוסקות שתיהן בקביעת כללים שבהתקיימם תאכוף הרשות פעילות של עוסק שבמסגרתה לא ניתנת לצרכן זכות ביטול.

9. במסגרת ההנחיות, נתנה הרשות דעתה לשאלה מהו פרק הזמן במסגרתו תתקיים אכיפה בנושא, וקבעה כי אכיפה כאמור לא תתבצע במקום שחלפו 3 ימי עסקים ממועד עשיית העסקה או מביצוע המדידות (לפי המאוחר).

10. עוד נקבע בהנחיות, כי ככל שהטובין שהוזמנו לפי מידות ודרישות של הצרכן, כל מועד לפני עשיית העסקה, אינו יכול להיחשב תחילת ייצור, וכן נקבע כי שירותי תכנון ועיצוב אינם מהווים תחילת ייצור.

11. ויובהר, הנחיות אלו עוסקות במדיניות האכיפה של הרשות בלבד, ואין בהן בכדי להשפיע על זכותו של הצרכן לבטל את העסקה מקום בו טרם הוחל בפועל בייצור הטובין שהזמין, שכן זכות הביטול תקפה כל עוד לא הוחל בייצור כאמור.

12. עם זאת, בהתייחס לסברת המשיבה בדבר היות הזמנת חלקים לטובת הזמנתו של הצרכן כמועד הקובע לתחילת הייצור, מבהירה הרשות, כי נראה שמדובר בעניין הנדרש להכרעה ובחינה פרטנית אודות טיב החלקים שהוזמנו, ובפרט, האם מדובר בחלקים ייחודיים לצרכן הספציפי או חלקים גנריים אשר יכולים להיחשב למלאי ויכול שישמשו את היצרן בעתיד. לפי עמדת הרשות, על כל מקרה לעמוד למבחן לגופו – בהתאם לנסיבותיו הייחודיות.

13. לאור האמור לעיל, הרי שבמענה לשאלת ביהמ"ש – מתי מתחיל תהליך היצור – לא ניתן ליתן תשובה קונקרטית ללא בחינה ספציפית של עובדות בתיק זה. ככל ויוכח שהוזמנו בפועל טובין ייחודיים, אשר לא ניתן לעשות בהם שימוש בפרט לשימוש עבור הצרכן הספציפי, הרי שמועד הזמנתם יכול להיחשב כמועד תחילת היצור.

14. במענה לשאלה מהו המועד האחרון בו ניתן לבטל את העסקה, הרי שכאמור לעיל, לצרכי אכיפה פלילית ומנהלית בלבד, נקבע כי המועד הוא 3 ימים ממועד עשיית העסקה או ממועד ביצוע המדידות בבית הצרכן, לפי המאוחר ביניהם. יחד עם זאת, כאמור מדובר בתיחום לצרכי אכיפה מנהלית או פלילית בלבד. ביחס לתביעה אזרחית, הרי שהמועד הקובע הוא מועד תחילת היצור. וכל עוד לא הוחל ביצור הטובין, ניתן לבטל את העסקה. כאמור לעיל בחינה האם הוחל ייצור הטובין, הינה בחינה ראייתית פרטנית."

1. משא ומתן שהתנהל בין הצדדים לסיום המחלוקת בדרך מוסכמת לא עלה יפה, ואף הניסיון להפנותם לקבלת סיוע של מגשר נכשל.
2. הותר לצדדים להביא ראיות נוספות לטענותיהם. המבקש צרף לטיעונו את הנחיות הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מיום 11.6.2018 שהתפרסמה לאחר הגשת בקשת האישור וכן טפסים, כתבי טענות, תצהירים מהליכים קודמים בבתי משפט השלום בהם הייתה המשיבה צד, ותצהיר מטעם מר קלמן סופר. המשיבה הגישה פירוט נוסף של הליך ייצור מטבחיה, תצהיר מר זיו התומך בו ונספחים לתצהיר להדגמת ולהמחשת האמור בו.
3. המבקש ביקש לזמן את גב' חנה היימס -עובדת של המשיבה שהעידה בהליך אחר שהתנהל כנגד המשיבה, והמשיבה הודיעה שהעדה תוזמן מטעמה. לאחר מכן, המשיבה חזרה בה מהודעתה, כי ברצונה לזמן לעדות את גב' חנה היימס מטעמה. בהודעתה מסרה המשיבה, כי גב' היימס עובדת אצלה כמעצבת מטבחים ומבצעת הזמנות מטבחים, והיא אינה עוסקת בנושא הליכי הייצור המלאים במשיבה, אשר אינם באחריותה ואינם בידיעתה. לאור זאת, הודיעה המשיבה על הסכמתה, כי תצהיר עדותה של הגב' היימס מיום 25.8.2016 וכן פרוטוקול עדותה מיום 27.11.2016 במסגרת תא"מ 6830-05-14 כהנא יוגשו לתיק ללא צורך בהזמנת הגב' היימס לעדות, והמשיבה שומרת על זכותה לטעון טענות לגבי המצוין בפרוטוקול ו/או כל טענה אחרת בכל עניין ודבר.

לאחר דיון הוכחות והגשת סיכומי הצדדים ניתן פסק הדין.

דיון והכרעה

1. התנאים המרכזיים בבחינת בקשה לאישור תובענה ייצוגית קבועים בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות הקובע:

"בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה:

(1)התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;

(2)תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;

(3)קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת...;

(4)קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב"

1. אבחן להלן את עמידת הבקשה בתנאים יסודיים אלה. אקדים ואומר כי המסקנה אליה הגעתי היא כי בקשת האישור אינה עומדת בתנאים הקבועים בסעיף 8 (א) לחוק תובענות ייצוגיות, בעיקר במשקפי עילת התביעה והאפשרות שתוכרע בתובענה לטובת הקבוצה, ודינה להידחות, להלן יפורטו נימוקי.

השאלות המרכזיות הטעונות הכרעה

1. השאלות המרכזיות הטעונות הכרעה הן האם תקנות ביטול רכישה, המעגנות את זכות הצרכן לבטל את העסקה, ומגבילות את שיעור דמי הביטול שרשאי העוסק לגבות מהצרכן ל-5% ממחיר הטובין או 100 ₪, לפי הנמוך מבניהם, חלות על רכישת מטבחים; אם כן, האם זכות הביטול הקבועה בתקנות ביטול רכישה מוחרגת בנסיבות העניין שלפני על-פי תקנה 6(א)(2), בשים לב למועד תחילת הייצור של מטבחי המשיבה.
2. התשובה לשאלה הראשונה היא בינארית, בבחינת האם התקנות חלות כן או לא, והיא משתרעת על ענף המטבחים בכללותו. לשם הכרעה בה יש לפרש את הדיבור "ריהוט" בפריט 1 לתוספת לתקנות הביטול.

ככל שהתשובה לשאלה הראשונה היא בחיוב, היינו, כי ענף המטבחים נכלל בהגדרת "ריהוט", ותקנות הביטול חלות, נדרשת הכרעה בשאלה השנייה, הנוגעת לעניינו של העוסק המסוים ולעסקה ולסוג העסקאות מסוגה של העסקה העומדת לבחינה, ככל שמדובר בשיטת עבודה אצל העוסק.

1. יש לקבוע מהו מועד תחילת ייצור המטבחים לפי מתכונת העבודה של העוסק, ומתי החל ייצור המטבח של הצרכן וצרכנים מסוגו בנסיבות העניין. יתכנו שיטות עבודה שונות, ובכל מקרה יש להכריע לגופו על פי העובדות שהוכחו. התשובה לעניין זה מושפעת ממשתנים רבים.
2. אקדים ואומר כי המסקנה אליה הגעתי היא כי תקנות ביטול רכישה, המגבילות את שיעור דמי הביטול שרשאי העוסק לגבות מהצרכן חלות גם על מטבחים הנכללים אף אם לא במובהקות מלאה בהגדרת "ריהוט". בעניינה של המשיבה מצאתי כי מדובר בשלב עריכת "רשימת הפיצוץ", על-ידי מחלקת הפיענוח, ומשלוח הפקודות להזמנת החלקים והרכיבים הנדרשים לייצור המטבח על-ידי המערכת, ושיגור המשימות הנדרשות למערכי המשיבה, כך למשל למערך התכנון והיצור לשריון קיבולת ייצור במפעל, קיבולת הובלה וקיבולת הרכבה, ולמערכת הנהלת חשבונות.
3. אין מדובר החתימה על התוכניות הסופיות, אף לא במועד ביצוע מדידות ההתאמה האחרונות בבית הלקוח, כפי שטען המבקש, אך גם לא במועד חתימת ההזמנה, כטענת המשיבה.

הרקע הנורמטיבי

1. תקנות ביטול עסקה הותקנו מכוח סעיף 14ו' לחוק הגנת הצרכן.

סעיף 14ו(א) לחוק הגנת הצרכן קובע:

"החזר כספי או זיכוי בשל החזרת טובין

14ו. (א) בעסקה לרכישת טובין, סוגי טובין, שירותים או סוגי שירותים, שקבע השר, רשאי צרכן לבטל את הסכם הרכישה בתוך תקופה שקבע השר, ובלבד שאם העסקה היא לרכישת טובין והצרכן קיבל את הטובין שרכש –

(1) הוא יחזיר אותם לעוסק;

(2) הטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש.

(ב) השר יקבע הוראות לצורך ביצוע הוראות סעיף קטן (א), ובכלל זה לענין החזרת התמורה ששילם הצרכן בעבור הטובין או השירותים, לרבות אופן וסוג ההחזר הכספי, וכן נסיבות שבהן –

(1) הזכות לבטל את העסקה תחול, לא תחול או תוגבל;

(2) יהיה רשאי העוסק לנכות מסכום ההחזר הכספי דמי ביטול, בשיעור שיקבע.

(ג) תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת."

תקנה 2 לתקנות ביטול עסקה קובעת:

"ביטול עסקה

2. צרכן רשאי לבטל הסכם בהתאם לפסקאות (1) עד (7) ובלבד שביטול הסכם לרכישת טובין יהיה בתנאי שהצרכן יחזירם לעוסק והטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש בידי הצרכן הרוכש; החזרת הטובין באריזה המקורית תהווה ראיה מספקת לאי-עשיית שימוש בהם –

(1) לרכישת טובין או סוגי טובין כאמור בפרטים 1 עד 6 ו-23 לתוספת – בתוך 14 ימים מיום שקיבל את הטובין; לגבי פרטים 1 עד 3, 6 ו-23 לתוספת, פתיחת האריזה המקורית כשלעצמה לא תיחשב שימוש או פגימה בטובין, אלא אם כן יוכח אחרת; חיבור הטובין לחשמל, גז או מים ייחשב לעניין זה שימוש בטובין;...."

פרט 1 לתוספת לתקנות ביטול רכישה עוסק ב - "ריהוט";

פרט 5 לתוספת לתקנות ביטול רכישה עוסק ב - "טובין שהזמין הצרכן וטרם סופקו לו, אף אם בגלל שאזל מהמלאי ויש צורך לייצרו או להזמינו ובלבד שהייצור או ההזמנה אינם לפי מידות או דרישות מיוחדות של הצרכן";

תקנה 5 לתקנות ביטול רכישה קובעת את שיעור דמי הביטול שרשאי העוסק לגבות מהצרכן.

תקנה 6 לתקנות ביטול רכישה קובעת מגבלות על זכות הביטול, תקנה 6(א)(1) מחריגה את זכות הביטול במקרה בו ריהוט הורכב כבר בבית הצרכן, ותקנה 6(א)(2) מחריגה את זכות הביטול מטובין שיוצרו במיוחד עבור הצרכן על פי מידות או דרישות מיוחדות, כמפורט להלן:

תקנה 5 לתקנות ביטול רכישה קובעת:

"דמי ביטול

5. (א) ביטל הצרכן את הסכם הרכישה, כאמור בתקנה 2, רשאי העוסק לגבות מהצרכן דמי ביטול בשיעור של 5% ממחיר הטובין או מערך השירות או 100 שקלים חדשים לפי הנמוך מביניהם"....

תקנה 6(א) לתקנות הביטול קובעת:

"הגבלת זכות הביטול

6. (א) זכות הביטול כאמור בתקנות אלה לא תחול לגבי –

(1) ריהוט שהורכב בבית הצרכן;

(2) טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן על פי מידות או דרישות מיוחדות"...

66. סבורתני כי תקנות ביטול רכישה חלות גם על מטבחים הנכללים בהגדרת טובין שהם "ריהוט" לצורך תקנות הביטול, לגביהם יש זכות ביטול של העסקה לצרכן בתוך התקופה שקבע השר, והעוסק מוגבל ביחס לדמי הביטול שהוא רשאי לגבות בגין הביטול, אף אם לא במובהקות מלאה וחד ערכית, ובלשון המשיבה "לא מדובר בפריט ריהוט סטנדרטי".

נכונה הטענה שלפיה לרוב רהיטים הם עצמים ניידים המצויים ברגיל בבית, ומשמשים לישיבה, שכיבה, הנחת חפצים, ואחסונם כגון: שולחנות, מיטות, כסאות, אצטבאות, מדפים, שידות וארונות. כך למשל האקדמיה ללשון העברית הגדירה רהיט כ-"כלי בית לישיבה או לשכיבה או לאחסון וכד' (כגון כיסא, שולחן, ארון)". עם זאת, אין זו הפרשנות המילולית האפשרית היחידה.

1. המשיבה טוענת בהקשר זה כי מטבח הוא "קומפלקס שלם", אשר מתקין התקנות לא התכוון אליו, שכן הוא מחובר של קבע המהווה חלק בלתי נפרד מהדירה, בהתאם להגדרת "מקרקעין" בסעיף

1 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 המגדיר "מקרקעין" כ – "קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה".

דעתי שונה. להבנתי אין רלוונטיות לצורך העניין לחוק המקרקעין ולהגדרת מקרקעין שבו, ואין גם מקום להניח כי מטבח הוא מקרקעין כחלק ממחוברי המקרקעין לצורך פרשנות חוק הגנת הצרכן ותקנותיו בהקשר הנדון כאן, ומה גם שמדובר במחוברים הניתנים להפרדה, שאינם באים בגדר הגדרת מקרקעין.

בנוסף ובעיקר אציין כי לשון הדיבור "ריהוט" יכולה להכיל את שתי החלופות הפרשניות המוצעות על-ידי הצדדים, ששתיהן מצויות במתחם האפשרויות הלשוני. במצב דברים זה על הבחירה בין שתי אפשרויות אלה להיות מוכרעת על-פי תכלית החקיקה העומדת ביסוד חוק הגנת הצרכן, והתקנות שהותקנו מכוחו.

כדי להתחקות אחר תכליות אלה הנבחנות על- פי התכלית הסובייקטיבית היינו כוונת המחוקק והן על-פי התכלית האובייקטיבית של דבר החקיקה. לשם כך עלינו לפנות בין היתר אל ההיסטוריה החקיקתית המגלמת את המטרות שביסוד דבר החקיקה, דברי חקיקה דומים, לאתר את האינטרסים שהחקיקה נועדה לקדם ואת ערכי היסוד של השיטה. בעניין זה בואר בפסק דינו של המשנה לנשיאה (כתוארו אז) כב' השופט ג'ובראן בדנ"א 5783/14 צמח נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, פס' 52 (12.9.2017) (להלן: "עניין צמח נגד אלעל"):

"בהתקיים מספר משמעויות פרשניות ללשון החוק, עלינו לעבור לשלב הפרשנות התכליתית ולבחון איזו מהפרשנויות מגשימה את תכלית החקיקה בצורה המיטבית ... ראשונה נבחנת התכלית הסובייקטיבית – היא כוונת המחוקק. זו מגלמת את האינטרסים והמטרות שעמדו בבסיס הפשרה שמהווה את המדיניות אשר באה לידי ביטוי בחוק; תכלית זו נלמדת מלשון החקיקה, מהרקע ההיסטורי החברתי והמשפטי לחקיקת החוק ומההיסטוריה החקיקתית שקדמה לו ... בשלב זה עלינו להתחקות ככל שניתן אחר כוונת המחוקק: לעיתים מופיעה תכלית זו בדברי החוק עצמם או בתקנות רלוונטיות; לעיתים היא עולה מדברי הכנסת או מפרוטוקולי הוועדות בכנסת; לעיתים ניתן לדלותה מהצעות החוק שקדמו לנוסח החקיקה הסופי או אף מדברי חקיקה מאוחרים המתייחסים או קשורים להוראה שלפרשנותה הוא נדרש; ולעיתים ניתן לאתרה בדוחות שאימצה הכנסת שהיוו את התשתית לאותו דבר חקיקה .... שנייה נבחנת התכלית האובייקטיבית – היא משקפת הן מטרות קונקרטיות שאותו סוג חקיקה מבקש להגשים בחברות דמוקרטיות, והן מטרות מופשטות יותר כגון עקרונות היסוד של השיטה...

מטרות חוק הגנת הצרכן ותקנותיו

1. על מטרות חוק הגנת הצרכן ותקנותיו נאמר עוד בדנ"א 5712/01 ברזני נ' בזק, חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, נז(6) 385 פס'2-3 לפסק דינה של כב' השופטת שטרסברג כהן : (2003)

"לחוק שהוא חלק מן החקיקה הצרכנית, תכליות רבות שליבתן היא הגנה על הצרכן מפני העוסק, בעל המעמד הכלכלי העדיף, וצמצום פערי הכוחות וחוסר השוויון בעמדות המיקוח של הצדדים. מטרתו להשליט אורחות התנהגות ראויות על המגזר העסקי ולקבוע כללי משחק הוגנים ביחסים שבין הצרכן לעוסק... הוא נועד לחזק את האוטונומיה האישית של הצרכן ואת זכותו לכבוד על-ידי הבטחת יכולתו לבחור בחירה מושכלת במוצר ובשירות על-ידי כך שיקבל את כל המידע האמיתי הרלוונטי ולמנוע ניצול לרעה של מעמדו החלש יותר של הצרכן. הוא נועד להוציא מידיו של העוסק את אשר גבה שלא כדין מן הצרכן עבור מוצר או שירות, ובדרך זו להחזיר לצרכן את אשר נגבה ממנו שלא כדין ולהפוך גבייה כזו לא רק לבלתי ראויה אלא גם לבלתי משתלמת. ההגנה על הצרכן משמשת גם אמצעי לקידומה של תחרות הוגנת בין עוסקים, שהיא גורם חשוב בפעילות משקית וכלכלית תקינה... ככל שהדבר נוגע לחוזים צרכניים, יש הסוברים כי אלה הם ענף נפרד מדיני החוזים הכלליים. לכל אחד מענפים אלה נקודת מוצא שונה. זו של החקיקה החוזית הכללית מעלה על נס את האוטונומיה של הצדדים. הוראותיה דיספוזיטיביות, ההתערבות השלטונית על-ידי הוראות פליליות ומינהליות מצומצמת. לעומתה החקיקה הצרכנית היא קוגנטית, ולשם השגת תכליותיה היא כוללת סנקציות פליליות ומינהליות."

1. מטרות חוק הגנת הצרכן ותקנותיו הן לפיכך בעיקרן הגנה על הצרכן וצמצום פערי הכוחות בין הצרכן לעוסק וקביעת כללי משחק הוגנים ביחסים שביניהם, תוך קידום תחרות הוגנת בשוק הסחורות והשירותים.

מטרת זכות הצרכן לביטול עסקה

1. ביחס למתן זכות לצרכן לבטל עסקה מכוח תקנות הביטול, מבאר פרופ' ס. דויטש במאמרו "זכות הצרכן לחרטה מעסקה: הצדקות, היסטוריה חקיקתית וניתוח כלכלי" שערי משפט ט' 121 (2017) (להלן: "מאמר ס.דויטש"), כי מתן זכות לצרכן לבטל עסקה מכוח חוק ותקנות היא אמצעי חשוב להגנת הצרכן אך גם ציון דרך חשוב התפתחות דיני הגנת הצרכן בישראל, ואף מהפכה שעיקרה מעבר מהגנת הצרכן מפני עסקאות לא נורמטיבית להוראות שמטרתן קידום הסחר ההוגן (שם. בעמ' 124).

כמו כן מתייחס פרופ' ס. דויטש במאמרו להליך החקיקה והתקנת התקנות שארך כעשר שנים, עקב חששות והתנגדות גופי המסחר, עד שהותקנו תקנות ביטול עסקה, בסוף שנת 2010, והן מפורטות וכוללות לא מעט הגבלות על זכות הצרכן לבטל עסקה ולקבל את כספו בחזרה, וזאת על מנת ליצור איזון עם העוסקים. זכות ביטול עסקה של צרכנים הוגבלה לרשימה המופיעה בתוספת. אף שרשימה זו כוללת את מירב המוצרים הצרכניים וחלק משמעותי של שירותים, היא מלמדת שגם לאחר התקנת התקנות, עדיין אין לראות בזכות הביטול שבתקנות משום זכות ביטול כללית תוך מתן הגנה גם לאינטרסים של העוסקים. (שם. בעמ' 141).

על תכלית זכות הביטול אשר בתקנות הביטול עמד כב' השופט ג'ובראן בעניין צמח נ' אל על בסע' 84 לפסק דינו, בקבעו:

"על יסוד ניתוח התכלית הסובייקטיבית והאובייקטיבית של זכות הביטול ודמי הביטול הכרוכים בה, מצאתי כי התכליות של זכות הביטול הצרכנית שלצדה דמי ביטול קשיחים הן: הגנה על הצרכן מפני לחצים שמפעיל עליו העוסק על ידי יצירה של איזון שוויוני יותר של הכוח בין העוסק לצרכן בעסקאות צרכניות; שימור שוק צרכני יעיל בו עסקאות צרכניות רבות וביטחון לצרכנים; יצירת כלל צרכני פשוט ליישום בעל וודאות גבוהה; מניעת ניצול לרעה של זכות הביטול על ידי יצירת סנקציה על הצרכנים; ותכלית נלווית של החזר הוצאות מנהליות של העוסק"

1. מטרות זכות הצרכן לביטול עסקה כקבוע בתקנות הביטול היא לפיכך, הגנה על הצרכן ואיזון פערי הכוחות בין העוסק לצרכן בעסקאות צרכניות, תוך יצירת כללים וודאיים ושוק צרכני יעיל, תוך שמירה על זכויות העוסקים להחזר הוצאותיהם המנהליות והאינטרסים שלהם.

מטרות רשימת המוצרים שנכללו בתוספת לתקנות

1. ביחס למטרות שעמדו ביסוד קביעת הטובין והשירותים שנכללו בתוספת לתקנות ניתן ללמוד מעיון בדיוני ועדת הכלכלה (פרוטוקול מס' 268 מיום 22.6.2010). עו"ד חנה טירי מהלשכה המשפטית של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, הציגה את תקנה 2 לתקנות הביטול והתייחסה לפרטים הנכללים בתוספת לתקנות הביטול כך:

"סעיף 2 קובע את המועדים לביטול עסקאות. הוא עושה את זה תוך הפניה לסעיפים מסוימים בתוספת, כאשר בתוספת מנינו את הטובין והשירותים שאנו סבורים שיש מקום לאפשר לצרכן לבטל את העסקה לרכישתם. יש כאן דיפרנציאציה, כלומר לכל קבוצה קבענו מועדים אחרים....

כאשר חשבנו אילו טובין ואילו שירותים אנו רוצים להכליל בתקנות ולתת לצרכן זכות לבטל את העסקה לרכישתם, הקבוצה הראשונה שחשבנו עליה כוללת "ריהוט".

הקבוצה השנייה כוללת "ציוד לבית ולגן". החרגנו כלי אוכל לא ארוזים כי סברנו שיכולה להיות כאן בעיית כשרות, שמישהו עשה שימוש בכלים ואז צרכנים ייכנסו לחוסר וודאות אם הם יכולים להשתמש במזלגות ובסכינים הללו.

הקבוצה השלישית כוללת "מכשיר חשמלי ומכשיר אלקטרוני, לרבות ציוד קצה כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן – חוק התקשורת)".

בשלוש הקבוצות הללו דיברנו על דברים שאנשים קונים בדרך כלל לבית, לפעמים בקנייה חד-פעמית. אלה לא דברים שקונים יום-יום. למשל, פעמים רבות צרכן קונה דבר מה וכאשר הוא מגיע לביתו הוא מגלה שזה לא מתאים לביתו. זאת קנייה שלא עורכים יום-יום, אלא רק מידי תקופה או אפילו פעם בחיים. כמה פעמים קונים מקרר? כמה פעמים קונים ספה לבית? חשבנו שאלו סוג הטובין שיש מקום לאפשר לצרכן זכות לבטל את העסקה".

1. הרציונל העומד מאחורי קביעת סוגי הטובין בפרטים שבתוספת לתקנות הביטול ומטרתם, היינו התכלית הסובייקטיבית – כוונת מתקין התקנות, היא להגן על זכות הצרכן לבטל עסקה לרכישת טובין שהצרכן קונה לביתו בקניה משמעותית שהיא ברגיל חד פעמית, ומכל מקום לא יום יומית.
2. בשים לב לכל האמור לעיל; למטרות חוק הגנת הצרכן ותקנותיו, זכות הצרכן לביטול עסקה וקביעת סוגי הטובין בפרטים שבתוספת לתקנות הביטול, שעיקרן הגנה על הצרכן וצמצום פערי הכוחות בין הצרכן לעוסק, יצירת כללים וודאיים ושוק צרכני יעיל, תוך איזון ושמירה גם על האינטרסים של העוסקים בביטול עסקה לרכישת מוצרים שהצרכן קונה לביתו בקניה משמעותית שהיא בדרך כלל חד פעמית; אין הצדקה של ממש להחרגה גורפת של מטבחים מתחולת תקנות הביטול. ההגנה על זכויות הצרכן לצמצום פערי הכוחות בין הצדדים וכללים הוגנים נדרשת דווקא לא פחות ואולי אף יותר בקניית מטבח "של פעם בחיים", או כך בקירוב. את האיזון הנדרש בין זכויות הצרכן והעוסק ואת ההתאמה של זכות הביטול לנסיבותיה של כל עסקה יש לבצע במסגרת החלת החריגים לזכות הביטול.

מועד תחילת ייצור מטבחי זיו על-פי מתכונת העבודה של המשיבה

1. משמצאתי כי ענף המטבחים נכלל בהגדרת "ריהוט", ותקנות הביטול חלות, אפנה עתה לבירור השאלה הנוגעת לעניינה של המשיבה, לעסקה נשוא המחלוקת, ולסוג העסקאות מסוגה של העסקה שהיא מבצעת. עלי לקבוע מהו מועד תחילת ייצור המטבחים לפי מתכונת העבודה של המשיבה. התשובה לעניין זה מושפעת ממשתנים רבים.
2. אזכיר כי טענת המבקש בהקשר זה בבקשת האישור היא כי הייצור מתחיל רק לאחר מסירת מידות מדויקות ותוכניות סופיות של המטבח ללקוח. טענת המשיבה היא כי מיד עם חתימה על ההזמנה היא מתחילה בייצור המטבח, ומשכך בכל מקרה אין זכות ביטול ללקוח. לאחר שהתנהל לפני הליך מלא ומקיף, ולרבות הבאת ראיות ושמיעת עדויות, הגעתי למסקנה כי במשקפי ההליך הייצוגי אין סיכוי סביר שיקבע כטענת המבקש כי הייצור מתחיל רק לאחר מסירת מידות מדויקות ותוכניות סופיות של המטבח. כך גם ביחס לטענת המשיבה כי הייצור מתחיל עם מיד ובד בבד עם חתימת הלקוח על הזמנת המטבח. מצאתי כי בנסיבות עניינה של המשיבה מדובר בשלב עריכת "רשימת הפיצוץ", על-ידי מחלקת הפיענוח, ומשלוח הפקודות להזמנת החלקים והרכיבים הנדרשים לייצור המטבח על-ידי המערכת, ושיגור המשימות הנדרשות למערכי המשיבה: כך למשל למערך התכנון היצור לשריון קיבולת ייצור במפעל, קיבולת הובלה וקיבולת הרכבה, ולמערכת הנהלת חשבונות.
3. אין חולק, והמבקש מציין זאת בסיכומיו, כי למבקש ולב"כ לא ידוע כיצד מייצרת המשיבה את מטבחיה. הראיות המשמעותיות לצורך ההכרעה בעניין זה הן ראיות המשיבה. מפאת חשיבותן התרתי למשיבה להגיש תצהיר משלים ואסמכתאות הכוללים פירוט נוסף של תהליך ייצור מטבחיה, וכך נעשה.
4. מנכ"ל המשיבה, מר זיו העיד, ונחקר ארוכות על תצהיריו, ועל תהליך הייצור אצל המשיבה, וכן בעניין הליכים קודמים שהתנהלו כנגד המשיבה בתביעות קטנות. מצאתי כי מדובר בעד אמין, שהוא הגורם הבקיא ביותר למתן הסבר מיודע, ומקיף, על תהליכי ייצור מטבחי המשיבה, כמנכ"ל ובעלים של מטבחי זיו.

מר זיו גילה בקיאות בפרטי הפרטים של הייצור, ובנוסף הוא בעל ראייה כוללת על תהליכי הייצור, ולרבות הקשר עם ספקים של המשיבה מחו"ל ושיטות העבודה מולם. בניגוד לנטען על-ידי המבקש, איני סבורה כי הבאת "איש מחשבים שיעיד על הזמנות מטבחים" הייתה מועילה יותר לצורך ההכרעה במחלוקת, אם יש איש כזה, בהיות מר זיו הגורם הבקיא והמוסמך ביותר למתן מידע על מפעלו ועל תהליכי היצור בו. גם ב"פקודות הזמנות רכש לספקים השונים", שנטען על-ידי המבקש כי הם ראיות הכרחיות להגנת המשיבה, אין כדי להועיל להבנת התהליכים, שלביותם, ושיטות העבודה של המשיבה ביצור מטבחיה. לא הובא טעם המצדיק פקפוק במהימנותו.

1. זאת ועוד, מעדות מר זיו עלתה הבנתו העמוקה בתחום ייצור המטבחים בישראל, הזדהותו העמוקה עם הענף ועם המפעל ועובדיו בשדרות. התרגשותו של מר זיו מהמעמד וההשלכות האפשריות של הליך על ייצרני המטבחים בישראל ועל מפעל חייו ו"ציפור נפשו" בלטו לעין. עם זאת, ניכר כי מר זיו היה נחוש לתת מידע אמתי ומלא ולהסביר לב"כ הצדדים ולבית המשפט, שאינם בקיאים כמוהו במטריה, איך מייצרים מטבח במטבחי זיו. עתה אנו יודעים במידה מספקת לצורך ההכרעה במחלוקת. לא כדי לייצר מטבח.
2. לפירוט הנוסף של תהליכי הייצור צורף תצהיר נוסף של מר זיו וכן דוגמא של מפרט טכני, רשימת פרטי אב, דו"ח בדיקה ראשונית – סניפית, תכניות חשמל, מטבח, רשימת פיצוץ, דו"ח ביקורת ראשונית, דו"ח בקרה מפעלית, מפת דרכים המפרטת עבור הלקוח את שלבי הייצור ועוד. מסמכים שב"כ המבקש מכנה אותם "גנריים" אלה, ולמעשה ובחלקם מסמכים מהזמנת המטבח שלו, מעידים על שיטות ודפוסי העבודה במפעל, הם מחזקים וממחישים את עדות מר זיו ורלוונטיים לסוגיה שבמחלוקת הנוגעת לתהליכי הייצור של המטבחים.
3. מחקירתו הנגדית של מר זיו עלה כי בתצהירו פרט את תהליך הייצור ככלל, כמובן יכול להיות מקרה כזה או אחר שהוא פרטני. איני סבורה כי החקירה הממושכת המשתרעת על-פני 60 עמודי פרוטוקול שארכה למעלה משעה וחצי, הכשילה את מר זיו או קעקעה את מהימנותו, גם לא ביחס למסמכי ההזמנה של המבקש עצמו והרמיזה כאילו המסמכים "בושלו" לצורך ההליך, לא הייתה במקומה. מר זיו הסביר מהו מספר לקוח, מהו מספר הזמנה, שמלווה את הלקוח לאורך כל ההזמנה, מהו מספר נומרטור, מהם המועדים שצוינו במסמכים, ולרבות המועד בו הודפסו, וכן מאפיינים ספציפיים של המטבח שהוזמן על-ידי המבקש עצמו. מר זיו זיהה את מטבחו של המבקש לפרטיו ואף לפי מאפייניו. (פרוטוקול הדיון עמ' 82 - 92). להבנתי עדותו של מר זיו חשובה ומכרעת בהליך זה.
4. אתאר להלן באריכות יחסית את תהליך ייצור מטבחי המשיבה, מפאת חשיבות הבנת תהליך הייצור להכרעה במחלוקת:

תכנון ועיצוב המטבח מתחיל בפגישה או מספר פגישות של הלקוח עם מתכנן של המשיבה. בפגישות אלה מסביר הלקוח מהו המטבח שהוא מעוניין לרכוש, את דרישותיו הפרטניות והעיצוביות לפי טעמו האישי, ומספק נתונים נדרשים ביחס לחלל המטבח, גודלו, והמבנה שלו. נציג המשיבה מתכנן ומעצב את המטבח הרצוי על פי רצון הלקוח ובהתאם לאילוצים השונים בחלל המטבח של הלקוח. תכנון ועיצוב המטבח כולל, בין היתר, יצירת תכניות ושרטוטים וכן ביצוע מפרט טכני למטבח, בהתאם למידות ולדרישות המיוחדות של הלקוח. מטבחי המשיבה, כפי שהודגש על-ידי מר זיו, הם מטבחים בהתאמה אישית ללקוח. במסגרת תכנון ועיצוב המטבח נדרש הלקוח לבחור את מטבחו, מאפייניו, ומרכיביו מתוך אינספור קומבינציות שונות, לפי צרכיו וטעמו. בכך תולה המשיבה את יהבה גם בפרסומיה עליהם עמד המבקש בנספחי בקשת האישור.

1. כתוצאה משלב התכנון מתקבלים תכניות ושרטוטים המותאמים למטבחו של הלקוח, מפרט טכני למטבח, רשימת פרטי אב ומשתכללת הצעת מחיר בהתאם.
2. אם הלקוח מחליט להזמין מטבח, מתבצעת הזמנה והלקוח משלם עבור המטבח המוזמן לרבות תכנונו ועיצובו וחותם על תנאי אישור הזמנה; מסמך מחויבות הדדית; רשימת פרטי אב. עם חתימת ההזמנה מקבל הלקוח הדמיה של המטבח. נטען על-ידי המשיבה כי טופס ההזמנה נשוא ההליך היה בשימושה רק כשנה עובר להגשת בקשת האישור, החל מחודש ספטמבר 2016 לערך.

עם ביצוע ההזמנה מתחיל ניתוב המשימות הרבות והשלבים השונים בהליך ייצור המטבח בין המחלקות השונות אצל המשיבה, לשם כך נעזרת המשיבה במערכת מפוקחת מחשב המכונה Enterprise Resource Planning (להלן: "מערכת ERP, וגם: המערכת"). המערכת אחראית לניתוב הליכי התכנון, בין היתר בעזרת תוכנות השרטוט ותוכנות הנגרות בהן מסתייעת המשיבה, ואף לניתוב הליכי ביצוע ופיקוח הדרושים לייצור מטבח התואם את המטבח המוזמן על-ידי הלקוח, והיא עובדת בשיטת "הקדם כל שניתן ככל האפשר". זאת על מנת שהמשיבה תוכל להיות מוכנה בזמן לספק את המטבח ללקוחותיה, וכן לייעול תהליכי הייצור שלה.

בתוך כ- 48 שעות מביצוע ההזמנה מועברים השרטוטים ותוכנית המטבח למחלקת הבקרה הסניפית של המשיבה, שם נערכת בדיקת היתכנות ראשונית של המטבח שהוזמן. מטרת הבדיקה היא לבחון את ההיתכנות של התכנית בהיבטים שונים הנוגעים להנדסת אנוש. כך למשל, בוחנת המשיבה את היחס בין דלתות ארונות המטבח ובין קירות המטבח, ובין הדלתות לבין עצמן, כדי לוודא שניתן יהיה לפתוח את הדלתות ואת המקרר ללא הפרעה למתקנים אחרים שמותקנים במטבח. גם כיוון בדיקת הדלתות נבדק ומיקומן של הידיות, כדי לוודא שניתן לספק ללקוח שימוש מיטבי במטבח ומתקניו. בודקים בנוסף למשל אם הוזמן דלפק ישיבה, שיש מספיק מקום לכיסאות והוא נוח לשימוש; בודקים אם צריך הנמכות גבס לצורך התאמת המטבח למבנה.

בסוף בדיקת ההיתכנות מנפיקה הבקרה הסניפית דו"ח בדיקה, שמפרט את ההתאמות שצריך להטמיע בתכנית המטבח, למשל שינוי פתיחת דלתות, שינוי מיקומי ידיות, הרחקה בין ארונות, התאמת יחידות המטבח לתכניות ועוד. (דו"ח ביקורת ראשונית סניפית לדוגמא צורף כנספח 4 לתצהיר הפירוט הנוסף של הייצור). בהמשך לכך, המעצבת מעדכנת את התכנית לפי הדו"ח, ובמידת הצורך נערכת פגישה בין המעצבת למבקרת הסניפית.

לאחר השלמת בדיקת ההיתכנות והתאמת תכניות המטבח להערות מחלקת הבקרה, מכינה המעצבת תכניות חשמל, גז, אינסטלציה, הריסה ובינוי. תכניות אלה מיועדות לקבלנים השונים והן מסמנות להם איפה למקם את נקודות החשמל, הגז, חיבורי האינסטלציה. (דו"ח ביקורת ראשונית סניפית לדוגמא צורף כנספח 5 לתצהיר הפירוט הנוסף של הייצור). לאחר ביצוע הבקרות הנדרשות מותאמים מוצרי האינסטלציה והחשמל.

אם נדרשת הריסה, או שנדרש בינוי, או שינוי בבנייה בחלל המטבח, התכניות של המטבח והמידות הקיימות מועברות למחלקת הבקרה הראשית לצורך הכנת תכניות הריסה ובינוי/שינוי בנייה. תכניות אלה מועברות גם לקבלן המבצע.

1. מספר ימים לאחר החתימה על ההזמנה וביצוע התשלום על-ידי הלקוח, לאחר ביצוע בדיקת ההיתכנות הראשונית וההתאמות הנדרשות בתכנית, מוסרת המשיבה ללקוח את העתק התכניות ובכלל זה: תכניות המטבח, החשמל, האינסטלציה, הגז, ההריסה והבינוי, אם נדרשות הריסה או בניה. תכניות אלה הן מטבע הדברים מותאמות אישית ללקוח ולמטבחו ואין בהן כל שימוש אלא למטבחו. (דו"ח ביקורת ראשונית סניפית לדוגמא צורף כנספח 6 לתצהיר הפירוט הנוסף של הייצור).
2. לאחר ביצוע ההזמנה שולחת המערכת משימה למערך הלוגיסטיקה, לקביעת מועד לביצוע מדידה בבית הלקוח. המדידה בבית הלקוח נעשית כאשר ה"שטח" מאפשר זאת, כלומר כאשר חלל המטבח קיים ועומד בתצורתו הסופית, לרבות ריצוף וטיח, חלל לחלונות וכד'. המדידות נעשות לדיוק המידות שכבר ניתנו על ידי הלקוח, ושעל פיהם בוצעו התכנון וכבר הוזמנו חומרי הגלם והרכיבים – אלה הן מדידות "FINE TUNING".
3. הודגש על ידי מר זיו, כי ביצוע הזמת החומרים והמרכיבים אינו תלוי במועד ביצוע המדידות בבית הלקוח, למעט דלתות ביצור חיצוני, אותן מזמינים בשלמותן לאחר המדידה הזו. (10% מהדלתות במטבחי המשיבה בלבד הם מיצור חיצוני. עדות מר זיו עמ' 69 לפרוטוקול ש' 31). הזמנת חומרי ומרכיבי המטבח נעשית לפני ביצוע מדידות ה- FINE TUNING, המדידות הסופיות בבית הלקוח, אפשרית שכן בהזמנת חומרי המטבח ומרכיביו נלקחו בחשבון מרווח בטחון שמאפשר את התאמת החומרים למדידות הסופיות.
4. במקביל לתהליכי ייצור אלה, ואף אם לא בוצעו המדידות בשטח, עוברות התכניות ו"רשימת פרטי האב" של כלל המטבח למחלקת הפיענוח של המשיבה. במחלקה זו מפרקים את המטבח שהוזמן לכל מרכיביו, עד לפרטי פרטים, ובכלל זה: פלטות לסוגיהן, מסילות, מתקנים כגון יחידות נשלפות לסוגיהן, סלסלות, צירים, קנטים, ברגים, ועורכים רשימה המכונה "רשימת פיצוץ". כאילו שמפוצצים את רשימת פרטי האב ואת המפרט הטכני לעשרות הפריטים המרכיבים את חלקי המטבח, המכונה "רשימת פרטי הבנים". (דוגמת רשימת פיצוץ צורפה כנספח 7 לתצהיר הפירוט הנוסף של הייצור).
5. בהתאם לרשימה המפורטת של רכיבי המטבח המתקבלת ממחלק הפענוח לאחר ביצוע ההזמנה, שולחת המערכת פקודות הזמנת החלקים והרכיבים הנדרשים ויוצאות הזמנות רכש לחומרים ורכיבים המותאמים ספציפית למטבח שהוזמן המיובאים מחו"ל, והמערכת מוסיפה למערך ההזמנות עיתוד של מלאי חלקים ורכיבים.
6. ארון מורכב בעיקרו מגוף הארון, פרזול (מסילות למגרות, צירי דלתות וכד'), ודלתות. וחלקים רבים נוספים. ביחס לגוף הארון על הלקוח לבחור צבע פנים הארון, צבע קנטים, צבע ציפוי צד. לגבי הדלתות, על הלקוח לבחור סוג דלת, דגם דלת, צבע דלת. יש כאלף גוונים של דלתות פורמייקה, מט, מבריק, פורניר, עץ בעשרות סוגיים וגוונים רבים, זכוכית, ועוד. כך גם ביחס לסוג הפרזול, צבעו, איכותו, מתקנים ועוד. יש גם מנגנונים רבים לדלתות כגון טאצ' מכני/חשמלי, או ידית ואיזו ידית. לכל מטבח מאפיינים ספציפיים ומשתנים רבים מאוד המייחדים אותו.
7. אם הדלתות שהוזמנו מיוצרות בייצור עצמי, מוזמנים חומרי הגלם לייצורם סמוך לכך, לפי הבחירה. למשל, צבע בתנור, עץ וכד'. שלל הדגמים והצבעים לבחירה גדול. אם הדלתות שהלקוח הזמין מיוצרות בייצור חיצוני, הדלתות מוזמנות בשלמותן מיד אחרי המדידה. רכיבים שאינם ייעודיים כמו מסילות וצירים מזמינים כדי לחדש את המלאי ולהיערך במועד.
8. מר זיו העיד כי המשיבה לא עובדת ככלל עם קבלנים ולא מיצרת מטבחים סטנדרטיים אלא מטבחים מיוחדים לאוכלוסייה הפרטית, "ולכן כל מטבח נצבע בצבע חומר הגלם שלו וממנו מייצרים את המטבח". (עמ' 102 לפרוטוקול, ש' 18-21) מאפיינים ייחודיים לכל מטבח ולכל לקוח כאמור הם למשל צבע, מידה, הרכב חומרים, מתקנים, ולא נתן לעשות בהם שימוש במטבח אחר.
9. עיון ברשימת הפיצוץ שצורפה לדוגמא 94 פריטים ובכללם: קאנטים PVC בצבע אפור-לבן בעובי 1.3 מ"מ לגופים ודלתות; מסילות דופן 45 מסוג ארכיטק ומסוגים נוספים; דפנות למגירות בגדלים שונים לשמאל ולימין; דפני הגבהה מזכוכית ומתאמי זכוכית בצבע לבן מסוג שפורט; אחורי מגירות גבוהות ונמוכות בצבע לבן במידות שפורטו; פרופילים למגרות פנימיות לבנים ומתאמים למוט חוצץ לגלריה למגרות בלבן; כל כלי נירוסטה ומגש; מתקן לפח אשפה; פרזולים שפורטו; תושבות ומחברים ופסי אלומיניום עם חריץ וללא חריץ בגדלים שפורטו; לוחות מזונית לבנים בגדלים שצוינו ופרופילים, פינות וזוויות בגדלים שונים ועוד ועוד.
10. מר זיו הצהיר כאמור כי בהתאם לרשימה המפורטת של רכיבי המטבח המתקבלת ממחלקת הפענוח, שולחת המערכת פקודות להזמנת החלקים והרכיבים הנדרשים. ובשלב זה נכנסת לתמונה גם מחלקת הרכש ומחלקת הקורספודנציה של המשיבה, האמונות על ביצוע ההזמנות בפועל, על בדיקת אישור ההזמנות על –ידי הספקים ואישורן, העברה למחלקת הנהלת החשבונות, תיאום מועדים לקבלת ההזמנות ועל תכתובות שונות עם הספקים.
11. הגעת החומרים המוזמנים מחו"ל אורכת בין 60 ל-90 ימים, לעתים אם יש ירידה בהזמנות אצל הספקים הזרים מקוצר הזמן ל-30 ימים. גם אצל הספקים בחו"ל אין מלאי זמין והרכיבים לא מגיעים ממלאי הקיים אצלם אלא מיוצרים על-ידם במיוחד לפי ההזמנות. התנעת תהליכי הייצור על-ידי הזמנת הרכיבים מוקדם ככל האפשר מאפשרת למשיבה לספק את המטבחים ללקוחותיה במועדים עליהם התחייבה.
12. במקביל למשימות אלה שולחת המערכת הממוחשבת משימות למערך התכנון היצור לשריון קיבולת ייצור במפעל, וכן קיבולת הובלה וקיבולת הרכבה. כך גם נשלחת משימה למערכת הנהלת חשבונות.
13. לאחר ביצוע הבקרה הסניפית והמדידות בשטח מועברות תכניות המטבח למחלקת הבקרה הראשית לביקורת על, ומבוצעות בדיקות הנדסיות שונות, לרבות הנדסת בקרת איכות, והנדסת אנוש, לשם התאמת המטבח למידות בשטח, ככל שהן שונות מהמידות שהלקוח מסר בזמן ביצוע ההזמנה. בסיומן מנפיקה מחלקת הבקרה הראשית דו"ח המפרט הערות ודגשים והתאמות, לפי הצורך. (דוגמת דו"ח ביקורת צורפה כנספח 8 לתצהיר הפירוט הנוסף של הייצור). לשם המחשה אציין כי בדו"ח שצורף צוין: "1. בקיר הכיור הוספתי כיתוב הארכת דפנות כיור ודופן משמאל ביחידה...2. הגדלתי יחידה... לרוחב 105..לבדוק מול הלקוחות האם אפשר להעביר כיריים משמאל לכיור, ע"מ לייצר משטח עבודה יותר נוחה (כך במקור ה.ע)...."
14. בהמשך לכך נערכות ביקורות נוספות אחרונות שהן ביקורת מפעלית של המטבח ומרכיביו, ונבדק כי המטבח על כל מרכיביו מוכנים לחיתוך במפעל. דו"ח זה מכונה דוח ביקורת איכות וממנו נגזרות תכניות החיתוך לתחנות השונות במפעל. (דוגמת דוח בקרה מפעלית צורפה כנספח 9 לתצהיר הפירוט הנוסף של הייצור). לאחר השלמת כלל הביקורות מוכנות כל התכניות בתצורתן הסופית.
15. לפי המדידות בבית הלקוח וכל אחד מדוחות הבקרה מבוצעות התאמות אחרונות בתכניות המטבח, אם צריך, ונערכת פגישה עם הלקוח לעדכן אותו בהתאמות שנעשו, להציג לו את התכניות הסופיות בטרם חיתוך הרכיבים, לקבלת מידע למוצרים הנלווים שיהיו במטבחו, למשל סוג ועובי השיש, מוצרי חשמל וכד.
16. הלקוח מתבקש לחתום על התכניות הסופיות כדי לוודא שהוא יודע מהן ההתאמות שנעשו, אם נעשו, לפני החיתוך. אבל למעשה אלה אותן תכניות שנערכו עם הלקוח ונמסרו לו, ועברו עיבודים ובקרות כדי לוודא התאמה מושלמת למידות השטח ותפעול ושימוש מיטביים במטבח. התאמות אלה יכולות להנביע שינויים במחיר שהם פועל יוצא מהשינויים שנדרשו להתאמת המטבח באופן מושלם ולאחר ביצוע כל הביקורות כאמור לעיל.
17. לבסוף, עם סיום כל הפעולות והתהליכים המורכבים המפורטים לעיל, שתוזמרו ובוצעו במקביל, מתבצע שלב חיתוך חומרי הגלם, ריכוז כל המרכיבים שהוזמנו, והובלת כלל הפרטים שהוזמנו, והמטבח מותקן בבית הלקוח. הודגש כי שלב חיתוך והרכבת מטבח במפעל הוא קצר. הדבר מתאפשר בעקבות ביצועי המערך הלוגיסטי, תכנוני, תפעולי המורכב והמסונכרן שפורט לעיל. ביום אחד נחתכים ומורכבים במפעל המשיבה כ- 8 עד 10 מטבחים, ולמעשה חיתוך הנדרש למטבח אחד אורך כשעה בלבד.
18. תרומתה הייחודית של המשיבה להוצאתו מהכוח לפועל של רעיון עיצובי ותכנית והפיכתם למטבח פונקציונלי לפי בחירת הלקוח, טעמו, צרכיו, ואילוציו, היא בפירוק הרעיון והתכנית העיצובית לגורמיהם הפיזיים, המכניים, והתפעוליים, הנדרשים לשם הרכבת מטבח שלם המתפקד לייעודו בבית הלקוח. בכלל זה נדרש פירוק המטבח המתוכנן לכלל המרכיבים מהם הוא מיוצר והזמנתם, בניית התהליכים הנחוצים להרכבתו, הנעתם, ארגונם למערך הפועל באופן מסונכרן, כשהם מותאמים ומפוקחים לייעול התהליכים, ולעמידה בלוחות הזמנים להם התחייבה המשיבה כלפי הלקוח, עד להשלמת התהליך בהרכבת המטבח בבית הלקוח.
19. מצאתי כי בנסיבות עניינה של המשיבה מדובר בשלב עריכת "רשימת הפיצוץ", על-ידי מחלקת הפיענוח, ומשלוח הפקודות להזמנת החלקים והרכיבים הנדרשים לייצור המטבח על-ידי המערכת, ושיגור המשימות הנדרשות למערכי המשיבה: מערך התכנון היצור לשריון קיבולת ייצור במפעל, קיבולת הובלה וקיבולת הרכבה, ולמערכת הנהלת חשבונות.
20. מטבח איננו הברזלים, הקרשים, והצבעים שהוא עשוי מהם. זאת אומר בהשאלה מאסכולת הגשטלט, המיושמת בין היתר תחומי הספרות, הבלשנות, חקר התפיסה והפסיכולוגיה, ועקרה באמרה הנודעת שלפיה השלם גדול מסך חלקיו. לענייננו מדובר באינטגרציה שהמשיבה עורכת לחלקים ולתהליכים הנדרשים להוצאתם לפועל של הרעיון והתכנון והנעתם.
21. בהתייחס לתשובת הרשות להגנת הצרכן כפי שהוגשה בתיק, אף להבנתי הזמנת חומר גלם ייחודי היא סממן אפשרי לתחילת תהליך הייצור, אך אין זה הסממן האפשרי היחיד או הבלעדי. איני סבורה כי מתשובת הרשות להגנת הצרכן עולה כי זו כוונתה, בניגוד לנטען על-ידי המבקש. בהתייחס למה שהרשות כינתה אותו "סברת המשיבה בדבר היות הזמנת חלקים לטובת הזמנתו של הצרכן כמועד הקובע לתחילת הייצור", הבהירה הרשות, כי נראה שמדובר בעניין הנדרש להכרעה ובחינה פרטנית אודות טיב החלקים שהוזמנו, ובפרט, האם מדובר בחלקים ייחודיים לצרכן הספציפי או חלקים גנריים אשר יכולים להיחשב למלאי ויכול שישמשו את היצרן בעתיד. הרשות לא הביעה עמדה כי מבחן הזמנת החלקים הייחודיים הוא המבחן הקובע היחיד לבחינת תחילת תהליך היצור, כטענת המבקש. להיפך, לפי עמדת הרשות, על כל מקרה להיבדק לגופו, ולפי נסיבותיו הייחודיות.
22. מכל מקום, איני סבורה כי אפשר לקשור את תחילת תהליך הייצור בנסיבות העניין אך ורק להזמנת רכיב ייחודי, שמא נמצא לוקים בהבנה פשטנית של תהליך ייצורם המורכב של מטבחי המשיבה בהזמנה אישית. ובהשאלה מהגשטלט, אם יסייע, ואם לא יסייע לא יזיק, שלא נשגה בהבנת חלקי התבנית שמחמיצה את ראיית התבנית בכללותה ואת יחסי הגומלין בין חלקיה.
23. מעדות מר זיו עולה כי ביצוע הזמנת החומרים והמרכיבים המוזמנים עבור מטבח הלקוח אינו תלוי במועד ביצוע המדידות בבית הלקוח, למעט דלתות ביצור חיצוני, אותן מזמינים בשלמותן לאחר המדידה הזו. עם זאת רק 10% מהדלתות במטבחי המשיבה הם מיצור חיצוני (עדות מר זיו עמ' 69 לפרוטוקול ש' 31). ממילא זהו אך פריט אחד משלל חומרי הגלם הנדרשים למטבח. מר זיו העיד כי הזמנת חומרי ומרכיבי המטבח נעשית לפני ביצוע מדידות ה- FINE TUNING, המדידות הסופיות בבית הלקוח, למעשה לפי הנתונים שנמסרו כבר על-ידי הלקוח למשיבה. הדבר מתאפשר, שכן בהזמנת חומרי המטבח ומרכיביו נלקחו בחשבון מרווח בטחון שמאפשר את התאמת החומרים למדידות הסופיות. מעדות מר זיו עולה כי לצורך תחילת ייצור מטבחי המשיבה לא נדרשות המדידות בבית הצרכן, שהמשיבה מבצעת אותן בשלב מתקדם יותר של יצור המטבח, ולמעשה קרוב יותר לשלב הרכבתו בבית הלקוח.
24. במצב דברים זה, אין ממש בטענת המבקש כי הצרכן מתחייב לרכוש מהמשיבה מטבח מבלי לדעת מהו עיצובו ומחירו. הפרטים ידועים ומוסכמים, ואם נדרשת התאמה פרטנית שלאחר שלב ביצוע המדידות הסופיות בבית הלקוח, הרי שמדובר בהתאמות הנחוצות להוצאתה לפועל של ההסכמה שהושגה בין הצדדים ביחס למטבח שהוזמן למידות השטח ותפעול ושימוש מיטביים במטבח, כפי שבואר. מדובר כאמור ב – "FINE TUNING" בלבד, כהגדרת מר זיו, שאינו יכול להיחשב מועד תחילת הייצור.
25. ניתן ללמוד על סוג ההתאמות שעשויות להידרש לאחר ביצוע הבקרה הסניפית והמדידות בשטח ולאחר בדיקות נוספות המבוצעות על-ידי המשיבה להתאמה מושלמת של המטבח למידות בשטח, ככל שהן שונות מהמידות שהלקוח מסר בזמן ביצוע ההזמנה, מדוגמת דו"ח ביקורת שצורפה כנספח 8 לתצהיר הפירוט הנוסף של הייצור. בדו"ח שצורף צוין: "1. בקיר הכיור הוספתי כיתוב הארכת דפנות כיור ודופן משמאל ביחידה...2. הגדלתי יחידה... לרוחב 105..לבדוק מול הלקוחות האם אפשר להעביר כיריים משמאל לכיור, ע"מ לייצר משטח עבודה יותר נוחה (כך במקור ה.ע)....". בין אם הכיריים יוצבו משמאל לכיור או מימינו לא נתן לומר שהלקוח אינו מודע לעיצוב המטבח או למחירו, כנטען על-ידי המבקש.
26. זאת ועוד, מר זיו העיד כי המשיבה לא עובדת ככלל עם קבלנים ולא עושה מטבחים סטנדרטיים אלא מטבחים מיוחדים לאוכלוסייה הפרטית, "ולכן כל מטבח נצבע בצבע חומר הגלם שלו וממנו מייצרים את המטבח". (עמ' 102 לפרוטוקול, ש' 18-21) מאפיינים ייחודיים לכל מטבח ולכל לקוח כאמור הם למשל כאמור צבע, מידות, הרכב חומרים, מתקנים, ולא נתן לעשות בהם שימוש במטבח אחר. אעיר כי מטבח סטנדרטי לצורך העניין הוא מטבח המורכב מיחידות סטנדרטיות לפי העיצוב שבחר הלקוח מהיחידות הניתנות להזמנה, זאת בשונה ממטבחי המשיבה המותאמים לפרטי פרטיהם לשלל בחירות הלקוח וצרכיו היוצרות מה שמר זיו ראה בו מספר קומבינציות אינסופי, וגם אם אינו אינסופי הוא עצום.
27. מר זיו העיד בנוסף כי גם אצל הספקים בחו"ל אין מלאי זמין של הרכיבים, אשר לא מגיעים ממלאי הקיים אצלם, אלא מיוצרים על-ידם במיוחד לפי ההזמנות. עוד העיד מר זיו כי התנעת תהליכי הייצור על-ידי הזמנת הרכיבים מוקדם ככל האפשר מאפשרת למשיבה לספק את המטבחים ללקוחותיה במועדים עליהם התחייבה. התהליך אורך ברגיל בין 60 ל-90 ימים. יש להניח כי מצב ההובלה הימית לאחר מגפת הקורונה העולמית לא שיפר את המצב. תהליך יצור יעיל של מטבח הלקוח ועמידה בלוחות הזמנים עליהם התחייבה המשיבה כלפיו מחייב היערכות זמן רב מראש ולרבות הזמנת חומרי גלם כאמור. כך מיוצר מטבח אצל המשיבה, ולא עולה מתהליך ייצורו כוונה, כעולה מטיעון המבקש, ללכוד את הלקוח במערכת חוזית מחייבת ללא כל הצדקה.
28. לשיטת המבקש המשיבה לא המציאה כל ראיה להוכחת טענתה להזמנה חלקים (גנריים או ייחודיים) למטבח כלשהו ממי מספקיה ויש לדחותה. אין דעתי כדעתו. מצאתי כי עדות מר זיו הייתה מהימנה ומפורטת וכי נתן להסתמך עליה להסקת מסקנות ביחס לתהליכי ייצור המטבחים על-ידי המשיבה. המסקנה העולה מעדות מר זיו היא כי בטענת המבקש שהמשיבה יכולה לעשות שימוש ברכיבים העיקריים שהזמינה למטבח אחר אין ממש והיא נדחית.
29. לא מצאתי ממש בטענת המבקש כי התוכניות הסופיות הן הקובעות את תחילת הייצור במטבחי המשיבה, זאת בהתאם לכל האמור לעיל. כפי שצוין התכניות הסופיות נעשות כדי לוודא שהמטבח על כל פרטי פרטיו מתאים במלוא מאת האחוזים למטבחו של הלקוח, ואינן תנאי להתחלת היצור. אין לראות בתכניות הסופיות בנסיבות העניין תחילת תהליך הייצור אלא שלב נוסף ביצור שכבר נמצא בעיצומו. לו הייתה המשיבה פועלת להזמנת חומרי הגלם מספקיה השונים ולהתנעת תהליך הייצור רק לאחר ה- FINE TUNING, המדידות הסופיות בבית הלקוח, היה תהליך היצור של המטבח בלתי יעיל, ואספקתו במועד הנדרש ללקוח הייתה מסופקת מאוד.
30. עם זאת, לא מצאתי ממש גם בטענת המשיבה כי מועד תחילת היצור הוא בעת ביצוע ההזמנה, וברור שאם הלקוח מתחרט למשל מיד לאחר שחתם על ההזמנה בדרכו לדלת היציאה מהסניף, או במועד אחר שבטרם עריכת "רשימת הפיצוץ" ומשלוח הפקודות והמשימות הנדרשות על-ידי המערכת, לא ניתן לקבוע כי היצור החל, וכי אין לצרכן זכות לביטול ההזמנה בכפוף לדמי הביטול בשיעור הקבוע בתקנות הביטול.

מצב דברים כזה מקבע את העדיפות שיש לעוסק על פני הצרכן ואת פער הכוחות שביניהם, ללא הצדקה, תוך פגיעה מוגזמת בצרכן, ושלא על מנת לייצר שוק יעיל של עסקאות הוגנות, ואין לקבלו.

1. מתשובת הרשות להגנת הצרכן עולה כי הנחיית הממונה על הגנת הצרכן ביחס לביטול עסקה לרכישת טובין שיוצרו במיוחד עבור הצרכן על פי מידות או דרישות מיוחדות שפורסמה ביום 11.6.2018 מסדירה את כללי האכיפה של הרשות כנגד עוסקים שאינם מקנים לצרכנים זכות ביטול, ולא בשאלה הנוגעת לזכותו של הצרכן לבטל את העסקה מקום בו טרם הוחל בפועל בייצור הטובין שהזמין, שכן זכות הביטול תקפה כל עוד לא הוחל בייצור כאמור. לא עסקתי בהחלטתי במדיניות האכיפה, אלא בסוגיה המונחת להכרעתי במסגרת ההליך הייצוגי, שעניינה זכות הצרכן לביטול העסקה בהתאם לחוק הגנת הצרכן ותקנות הביטול.
2. אציין בנוסף כי בהתייחס למה שהרשות כינתה אותו "סברת המשיבה בדבר היות הזמנת חלקים לטובת הזמנתו של הצרכן כמועד הקובע לתחילת הייצור", הבהירה הרשות, כי נראה שמדובר בעניין הנדרש להכרעה ובחינה פרטנית אודות טיב החלקים שהוזמנו, ובפרט, האם מדובר בחלקים ייחודיים לצרכן הספציפי או חלקים גנריים אשר יכולים להיחשב למלאי ויכול שישמשו את היצרן בעתיד. הרשות לא הביעה עמדה כי מבחן הזמנת החלקים הייחודיים הוא המבחן הקובע לבחינת תחילת תהליך היצור, לצורך העניין, כטענת המבקש. לפי עמדת הרשות, על כל מקרה להיבדק לגופו, ולפי נסיבותיו הייחודיות. לסיכום עמדתה, ובמענה לשאלה ציינה הרשות להגנת הצרכן כי לשאלה מתי מתחיל תהליך היצור לא ניתן לתת תשובה קונקרטית ללא בחינה ספציפית של עובדות המקרה.
3. אבהיר עוד כי לא עסקתי לצורך ההכרעה בבקשת האישור שלפני בשאלה האם וכיצד נתן לחייב את הלקוח על שירותי תכנון ועיצוב, בין אם באותה עסקה ובין אם בעסקה נפרדת, אם בכלל. בעניין זה תלויות ועומדות בקשות אישור אחרות, כפי שנטען על-ידי ב"כ המבקש.

טענות נוספות של המבקש

1. המבקש מכיר בכך כי אין ידיעה לגבי הליכי הייצור אצל המשיבה, אך הוא נסמך כראיה על מסמכי ההתקשרות של המשיבה עם לקוחותיה, ועל שינויים שנערכו בהם, ובהם טופס הזמנה וטופס מחויבות הדדית, עליהם למד מהליכים אחרים שהתנהלו כנגד המשיבה והצהרותיה של המשיבה במסמכים אלה. באותה נשימה טוען המבקש כי אין להסתמך על נוסח חדש של טופס המחויבות של המשיבה שהוגש על-ידה, שכן הוא סותר את המציאות בפועל בנוגע למועד תחילת היצור. מעבר לסתירה הפנימית הטמונה בטיעון כזה, סבורתני כי לצורך ההכרעה בשאלה הרלוונטית להליך שלפני בעניין תחילת תהליך היצור על-ידי המשיבה, יש להידרש למבחן מהותי ולהסתמך על עדויות שבית המשפט רואה לנכון לקבל כמיודעות ואמינות בנוגע לתהליך יצור מטבחי המשיבה, כפי שפורט לעיל, ולא על הצהרות ונוסחים של הסכמים.
2. כחלק מראיותיו צרף המבקש את עדותה בהליך קודם בעניין כהנא של עובדת המשיבה, גב' חנה היימס, המועסקת כמעצבת אצל המשיבה (מוצג ז' במוצגי המבקש). גב' היימס לא העידה בהליך דנן, אך עדותה הוגשה לאחר שהמשיבה לא עמדה על הזמנתה לעדות. נטען על-ידי המבקש כי גב' היימס העידה בעדותה בעניין כהנא, שרק לאחר חתימת הלקוח על המדידה הסופית, המטבח עובר לתהליך ייצור, ומכאן שעדות מר זיו לעניין זה אינה מדויקת, או שיש בכך הודאה להליך שלפני.

המשיבה טענה מאידך גיסא כי התצהיר הקצר והעדות שנתנו על-ידי גב' חנה היימס בעניין כהנא נדרשו לעניין ביצוע ההזמנה שנדון שם, ולא להליך ייצור המטבח עצמו.

1. ראיתי לקבל את טענת המשיבה כי עדות המעצבת שנתנה בהליך אחר לצורך אותו עניין, אשר ידיעתה חולשת על תחום עיסוקה, ואין לה ראייה של התמונה כולה, אינה ראיה בעלת משקל ומשמעות בהליך שלפני, הגם שהצדדים הסכימו על הגשתה ללא צורך בהתייצבות העדה. זאת בשונה מעדות מנכ"ל המשיבה, מר זיו, שהעיד בהליך דנן והוא העד הרלוונטי ביותר, הבכיר והבקיא ביותר בתהליכי הייצור של המשיבה לפרטיהם. ברור גם שלפסקי הדין בהליכים שהתנהלו בבתי המשפט לתביעות קטנות אין מעמד מחייב לצורך ההליך שלפני.
2. נטען על-ידי המבקש כי יש ללמוד על מדיניותה האסורה של המשיבה לכבילת לקוחותיה בניגוד לדין משיטת התגמול הנטענת של עובדיה. הכוונה היא למתן "בונוס" שמעניקה המשיבה לתגמול עובדיה בגין כל הזמנה שהם מצליחים להשיג כך: 3% למעצבת; 1% למנהל הסניף. מכאן לומד המבקש כי התגמול לעובדים הוא בגין הצלחתם לכבול לקוחות בעסקאות האנטי-צרכניות שלה. להבנתי אין בהכרח פסול בתגמול עובדים על הצלחות שיווקיות שלהם, אם כך הם הדברים, אף בהינתן זכות ביטול בתנאי תקנות הביטול, ואין להסיק מכך על קיומה של שיטת עבודה פסולה המקפחת את הצרכנים. אף בטענה זו לא מצאתי ממש.

ספק בדבר קיומה של עילה אישית למבקש

1. מהתיאור המופיע בבקשת האישור לעניינו של המבקש עצמו עולה ספק ניכר לגבי קיומה של עילת תביעה אישית למבקש. אפרט: לטענת המבקש, הזמין את המטבח ביום 27.10.2016, וביקש לבטל את ההזמנה בחודש פברואר 2017, לאחר המדידה ולפני החתימה על התוכנית הסופית למטבח בהתאם למידות המדויקות שנמדדו. לשיטת המבקש, כפי שעולה ממכתב שרעייתו שלחה למשיבה ביום 9.2.2017 "המטבח לא יצא לעבודה, הכל רק על הנייר וטרם נחתם לביצוע...!"

מבלי לקבוע מסמרות בטענות אחרות שיכול ויש לצדדים זה כנגד זה, שמן הראוי להתפנות ולהסדיר אותן ברוח טובה ומפויסת בעת הזו, ולצורך העניין שבפני, אציין כי ביטול העסקה נעשה לפי גרסת המבקש עצמו, לאחר תחילת תהליך הייצור, ושלא בהתאם לתנאי תקנות הביטול המגבילות את דמי הביטול שהמשיבה רשאית לגבות כקבוע בהן. במצב דברים זה חלה מערכת היחסים החוזית בין הצדדים, ואיני מביעה עמדה לעניין זה.

לעניין הדרישה לקיומה של עילת תביעה אישית נפסק ברע"א 3456/13 חברת חשמל לישראל בע"מ נ' שליידר, פס' מז' (29.8.2017):

"מושכלות יסוד הן, כי קיומה של עילת תביעה אישית מהוה תנאי ראשון לאישורה של תובענה ייצוגית (דנ"א 5712/01 ברזני נ' בזק, חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נז(6) 385, 434 (2003), להלן דנ"א ברזני), שכן "תביעה ייצוגית היא מנוף הטעון בסיס ארכימדי", ובהיעדר עילה אישית תהא זו "תלויה ... על בלימה" (ע"א 3955/04 רייזל נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה ו(2) (2005)). אשר לנטל ההוכחה הנדרש ממי שמבקש להיכנס תחת כנפיה של התובענה הייצוגית נפסק, כי על התובע לשכנע את בית המשפט שעומדת לו עילת תביעה אישית "במידת הסבירות הראויה" (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה בע"מ, פ"ד נא(2) 312, 329 (1997)) – דהיינו, נטל כבד מן הנדרש בתביעה רגילה (ראו אלון קלמנט "קווים מנחים לפרשנות חוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו-2006" הפרקליט מט 103, 136–137 (תשס"ז), להלן קלמנט, ובכלל זה הצעתו להקלת הנטל נוכח המצב הנורמטיבי השורר בעקבות חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות, אשר פוטר תובעים מסוימים מן הדרישה וכן מאפשר לבית המשפט להחליף את התובע המייצג במקרה שזה נעדר עילה אישית)." (שם. פסקה מז'), לחשיבות המיוחסת לקיומה של עילת תביעה אישית ראו בנוסף: עע"ם 4190/21 אסכאפי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה פרדס חנה (7.7.2022), בשים לב להיבטים מעוררי הקושי הנוספים שעלו שם .

התוצאה

1. לאור כל האמור לעיל תביעת המבקש נמחקת והבקשה לאישור התובענה כייצוגית נדחית.

המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך 20,000 ₪, שישולמו תוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, י"א אב תשפ"ב, 08 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.