1. לפני בקשת הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") להעברת התביעה מחמת חוסר סמכות מקומית. ויאמר מיד - לאחר שבחנתי את הבקשה, התשובות וכתבי הטענות - מצאתי כי הדין עם הנתבעת.

רקע

2. עסקינן בתביעה לתשלום חוב נטען בגין ביצוע עבודות בפרויקט "יוניק טי", מכוח חוזה מיום 01.03.17 אשר נחזה להיות חתום בין התובע ובין נציג הנתבעת (להלן: "הפרויקט" ו-"החוזה", בהתאמה). לשיטת התובע, הנתבעים מס' 2 ו-3 הועסקו על ידי הנתבעת כמנהל הפרויקט, ומפקח, בהתאמה, כמצוין גם בחוזה, ואשרו את החשבונות, או חלקם.

3. לטענת הנתבעת, החוזה, נחתם ללא הרשאה, וזויף על ידי נתבע מס' 3, אשר חתום עליו. לגרסתה, הנתבעים מס' 2 ו- 3 היו קבלני ביצוע עצמאיים בפרויקט, וכל התקשרות עם קבלני משנה וספקים דרשה את אישור הנתבעת ויזם הפרויקט; ורק לאחר בדיקת האחרונים, נחתם חוזה מסודר עם הנתבעת. פעולה זו לא נעשתה ביחס להתקשרות נטענת זו, עליה נודע לנתבעת רק לאחר שהנתבעים מס' 2 ו-3 נטשו את הפרויקט.

4. הנתבעים מס' 2 ו-3 טרם הגישו כתב הגנה.

דיון והכרעה

5. בהתאם לסעיף 15.9 לחוזה:

"מקום השיפוט הייחודי בכל מקרה של מחלוקת ו/או סכסוך בקשר להסכם זה ו/או לביצועו, למעט סכסוכים שנמסרו להכרעת אדריכל או מהנדס בפרויקט כאמור לעיל, יהיה בבית המשפט המוסמך בתל אביב- יפו או ראשון לציון".

6. המדובר בתניית שיפוט ייחודית, המורה, באורח מפורש, כי לבית המשפט בתל-אביב או בראשון לציון נתונה סמכות בלעדית לדון בכל מחלוקת הנובעת מהחוזה או מביצועו.

הלכה היא כי תניית שיפוט ייחודית, גוברת על שיקולי נוחות, ורק טעמים כבדי משקל יניאו את בית המשפט מלכבד אותה (ראו למשל: רע''א 188/02 מפעל הפיס נ' כהן פ"ד נז(4) 473 (2003); רע"א 940/13 הקסטודיה דה טרה סנטה נ' בן חמו (5.6.13); רע''א 2339/92 עמידר החברה הלאומית לשיכון עולים בע''מ נ' חי, פ''ד מו(3) 777; רע''א 440/86 טפחות בנק משכנתאות נ' לוי, פ''ד מ(4) 553; ה"פ (מרכז) 67107-09-16 יובל אלון חברה לבנין בע"מ נ' שדמות חולה אגודה קהילתית להתיישבות בע"מ (13.1.17); א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה 12 (2015) עמ' 68-69).

7. התובע לא מכחיש את קיומה של תניית שיפוט ייחודית. ברם, לשיטתו נוכח טענת הנתבעת לזיוף החוזה, ומשהנתבעים מס' 2 ו-3 אינם צד לחוזה, אין מקום לפעול על פיה. אין בידי לקבל את הטענה, על שני חלקיה.

ראשית, בכתב התביעה לא פורט מכוח מה נתונה סמכות מקומית לבית משפט זה, כמצוות תקנה 9(6) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן "התקנות"); ובכלל זה אף אין התייחסות לתניית השיפוט. די בכך כדי לדחות טענה זו.

שנית, בשלב זה הבחינה מתבצעת על פי האמור בכתב התביעה (ראו: רע"א 28/90 שירותי אשראי מסחרי (ישראל) בע"מ נ' מירון (21.2.90); רע"א (י-ם) 39263-11-10 אמנה תנועת ההתיישבות של גוש אמונים נ' דגני 5.1.11); י. זוסמן "סדר הדין האזרחי", מהדורה שביעית-1995, עמוד 162).

אמנם, בסעיף 14 לכתב התביעה טוען התובע כי יש לחייב את כל הנתבעים, גם מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט, אך עיקר תביעתו, גם ביחס לנתבעים מס' 2 ו-3, היא מכוח דיני החוזים, בהדגישו כי הוא לא יודע את מהות היחסים בין הנתבעת ובין הנתבעים מס' 2 ו- 3 (וראו גם: רע"א 940/13 הקסטודיה דה טרה סנטה נ' בן חמו (5.6.13)).

שלישית, הנתבעת אמנם טוענת כי החוזה חסר תוקף, בהיותו מזויף, אך אין בכך, בשלב זה, כדי לפסול את תניית השיפוט.

הלכה היא כי בית המשפט אינו בוחן את תוקפה של תניית השיפוט במסגרת בקשה להעברת מקום הדיון. שאלת תוקפו של החוזה, ובכלל זה תניית השיפוט הכלולה בו, תדון ותוכרע במסגרת בירור מכלול העובדות בתיק ושמיעתו לגופו, על ידי בית המשפט המוסמך.

הדברים אמורים במיוחד משטענת הזיוף מועלית רק על ידי צד אחד (הנתבעת), בעוד התובע, אשר לשיטתו חתם על החוזה, והיה מודע לתניית השיפוט הכלולה בה, תובע מכוחו. משכך, שומה עליו לכבדה (ראו: רע''א 23364-4-16 רזינקס בע''מ נ. סרחאן (24.5.16); ב"ש 73/58 שלזינגר נ' קרן החקלאות הפרטית בע"מ, פ''ד יב 1607 (1958); ת.א. (ת"א) 13001-02-12 "מאיר" חברה למכוניות ומשאיות בע"מ נ' ע. אלחי דאוד עפר ופיתוח בע"מ (25.12.13); והשוו: בש"א 57/98 אתר נ' בנק ירושלים בע"מ פ"ד נב(3)481 (1998)).

8. המסקנה אליה הגעתי עולה בקנה אחד עם הצורך ביצירת כללים ברורים וסדורים בדבר כללי הסמכות, על מנת לאפשר לבעלי הדין להתדיין במחלוקת לגופה ביעילות, ולא לסבכם בהתדיינות בשאלות דיוניות מקדמיות (וראו בהיקש, ביחס לסמכות עניינית: רע"א 7513/15 מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ נ' פלונית (21.3.16), על האסמכתאות המצוינות בו).

9. משכך, ובהתאם לתקנה 5 לתקנות - הסמכות המקומית מוקנית לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו או בראשון לציון.

10. למעלה מהדרוש, יצוין שניים:

האחד, בשים לב לכך שהחוזה נחתם לכאורה בפתח תקווה, למקום מושב הנתבעים מס' 1 ו- 3, ולשהיית הנתבע מס' 2 בשלב זה כנטען בבית סוהר – הרי שאף מירב הזיקות לא מצביעות על מחוז חיפה כפורום הנאות. משכך, הותרת התביעה במחוז זה, אך עלולה להאדיר את הוצאותיהם של כל הצדדים. מכל מקום, לא נטען לפני, כי קבלת הבקשה תמנע את בירור התביעה כדבעי או תגרום לפגיעה מהותית בזכויות התובע, וכפועל יוצא לא הובאה כל ראייה המצביעה על כך.

והשני, אכן, ההלכה היא כי אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום הסמכות המקומית של בית המשפט זה או אחר, אך כל עוד התקנות עומדות על תילן, מן הראוי להקפיד ולהיכנס בגדרן.

סוף דבר

11. אני מורה על העברת התביעה, מכוח סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ''ד- 1984 לנשיא בתי המשפט השלום במחוז תל אביב- יפו, אשר יקבע את המותב שידון בה.

בנסיבות, אין צו להוצאות.

מזכירות תמציא ההחלטה לצדדים גם בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, י"ד אדר תשע"ח, 01 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.