תביעת לשון הרע שהגיש התובע, חבר הנהלת האגודה השיתופית "אסם הגליל מכון תערובת של מושבי הגליל" נגד הנתבע, תושב היישוב נטועה, בגין שני פרסומים שפרסם הנתבע בדף הפייסבוק שלו, בתאריכים 18.9.17 ו- 22.10.17.

בעלי הדין הסמיכוני לפסוק בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984, עד לפיצוי מקסימלי של 35,000 ₪ נטו, כולל אפשרות של דחיית התביעה.

הפרסומים, במלואם, מופיעים בכתב התביעה ולא אחזור עליהם.

לטענת התובע מדובר בלשון הרע בוטה, בלשון משתלחת, המדיפה ריח של עוינות אישית, התלהמות וחוסר תום לב, תוך ייחוס מעשים פליליים לתובע, הצגת מסקנות כוזבות ומידע שקרי, והצגתו כעובדה מוגמרת. לטענתו, הפרסומים נגועים בחוסר תום לב קיצוני, ועל כן אין תחולה להגשות הקבועות בסעיפים 15-16 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965.

הנתבע מעלה טענות הגנה שעיקרן, הטענה כי מדובר בפרסום אמת הנסמך על מסקנות דו"ח רשם האגודות השיתופיות שפורסם זמן קצר קודם לפרסום הראשון (בתיק 2335-4593-17 נספח ד' לכתב ההגנה המתוקן), ודו"ח קודם משנת 2001, הטענה כי התובע הוא איש ציבור, והנתבע חושף שחיתויות, וכן טענות המושתתות על סעיפים 14 ו- 15 לחוק.

אין באמור כדי למצות את כל טענות הצדדים.

שבתי ועיינתי בכתבי הטענות, ובסיכומי הצדדים ולאחר ששקלתי את מכלול הטענות, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע בפיצוי התובע כדלקמן:

הנתבע ישלם לתובע סך של 20,000 ₪ בצירוף שכר טרחת עו"ד בסך 3,000 ש"ח והוצאות אגרה בסך 715 ₪.

לאור המתווה הדיוני, המזכירות תשיב לתובע, באמצעות באת כוחו, את האגרה ששולמה בניכוי הקבוע בפרט 34 לתוספת לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז – 2007.

ניתנה היום, א' אב תש"פ, 22 יולי 2020, בהעדר הצדדים.