1. בפניי בקשה שהוגשה על ידי הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: "המבקש") להתיר לו להמשיך בהליכי מימוש הנכס הידוע כגוש 6207 חלקה 315, המצוי ברחוב היצירה 24, ברמת גן (להן: "הנכס"), המשועבד לטובת המבקש במשכנתא ראשונה ללא הגבלת סכום וזאת במסגרת תיק הוצאה לפועל מספר 508848-10-17 המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בחדרה, עוד טרם הוגשה בקשת הפירוק והבקשה למינוי מפרק זמני.

2. במסגרת הבקשה הובהר כי המבקש הינו נושה בעל שיעבוד ספציפי על זכויות החברה בנכס, המהווה קומת משרדים בשטח של 230 מ"ר ו-6 מקומות חנייה בחניון המצוי בבניין, וכאשר הפרה החברה את התחייבויותיה כלפי המבקש הגיש המבקש עוד ביום 16/10/17 בקשה לביצוע המשכנתא הרובצת לטובתו על הנכס במסגרת לשכת ההוצאה לפועל בגין חוב בסך נטען של 4.1 מיליון ₪, אשר אינו כולל הוצאות משפט וכו'.

3. המבקש ציין כי בידיו שמאות מחודש מאי 2015 במסגרתה הוערך שווי שוק של הנכס, במכר מרצון, בסך של 4.62 מיליון ₪, לא כולל מע"מ ולמימוש מהיר בסך של 3.927 מיליון ₪ לא כולל מע"מ, ובדעת כונס הנכסים לפעול לקבלת שמאות עדכנית. עוד ציין המבקש בבקשתו כי לאחרונה נעשתה פניה לבא כוח המבקש מצד שלישי במסגרתה הוצעה תמורה בסך של 5 מיליון ₪ לא כולל מע"מ עבור רכישת הנכס.

4. המבקש טען בבקשתו כי מימושו של הנכס אינו סבוך, כי המבקש לא השתהה עם נקיטתו בהליכי המימוש והחל בהם עוד טרם הוגשה הבקשה לפירוק ולמינויו של מפרק זמני וכי יש לאפשר לו בהיותו הנושה המובטח להמשיך בהליכי המימוש בהם נקט, תוך שהמפרק שמונה ובית המשפט יוכלו לפקח על הליכי המימוש.

5. המפרק הזמני והכנ"ר הגישו תגובה משותפת במסגרתה נטען כי על בית משפט להורות כי מימוש הנכס ייעשה במסגרת הליך הפירוק ולא באמצעות הנושה המובטח במסגרת הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים. לחילופין צוין כי המפרק הזמני לא יתנגד למימוש משותף של הנכס על ידו ועל ידי כונס הנכסים שימונה על ידי המבקש על מנת שניתן יהיה להבטיח את מקסום שווי הנכס בהליכי המימוש.

6. בין הנימוקים שציינו המפרק הזמני והכנ"ר נמנו העובדה שהמדובר בנכס יחיד של החברה, עובר להליך הועלתה הצעה לרכוש את הנכס בתמורה לסך של 5.4 ₪ לא כולל מע"מ, נטען כי המבקש ניפח את יתרת החוב הנטענת מסך של 3.4 מיליון ₪ לסך של 4.1 מיליון ₪ לאחר שכלל בחוב גם פיקדונות בסך של 650,000 ₪ בעקבות תלונות לקוחות החברה לפיהן לא קבלו תמורה מהחברה בגין תשלומים בגובה הסך הנ"ל, קיומו של פער משמעותי בסך של 2 מיליון ₪ לכל הפחות בין השווי הפוטנציאלי של הנכס לבין גובה החוב הנטען על ידי הבנק.

7. המבקש הגיש תשובה לתגובת המפרק הזמני והכנ"ר, הפנה לפסיקה רלבנטית, וציין כי לאור עמדת הפסיקה, בהינתן שהמבקש נכון לדווח מעת לעת ובאופן שוטף לבית המשפט ולבעל התפקיד בדבר התקדמות הליכי המימוש, ובכלל זה להמציא חוות דעת שמאית עדכנית, העתק ההזמנה להציע הצעות, לזמן את בעל התפקיד להתמחרות וכן להמציא העתק הבקשה לאישור הסכם המכר לאישור בית המשפט, אין כל חשש לפגיעה כלשהי ולו לכאורית באינטרס הנושים הבלתי מובטחים, ו/או בכך שהנכס יימכר בתמורה שאינה הולמת.

8. הכלל הוא שנושה מובטח זכאי לממש שעבוד שיש לו על נכסי החייב, במסגרת הליכי הוצאה לפועל ושלא במסגרת הליך פשיטת הרגל או פירוק. בהקשר זה ראוי להפנות לדברי בית המשפט העליון בע"א 8044/13 ששון לוי נ' שיכון ובינוי נדל"ן השקעות בע"מ (13/02/14):

"כאשר שווי הנכס המשועבד עולה על גובה החוב לנושה המובטח, יש מקום להטיל פיקוח של בית המשפט של חדלות פירעון – באמצעות בעל התפקיד (המפרק או הנאמן) – על הליך המימוש שנוקט הנושה המובטח. הפיקוח הינו זהיר ומידתי, ומטרתו הינה למנוע פגיעה יתרה באינטרסים של החייב ושל הנושים הבלתי מובטחים או ניצול לרעה של כוח הנושה המובטח ונשייתו. ודוק, פיקוח אין פירושו זכות להתערבות אקטיבית מצד בעל התפקיד שהתמנה בהליכי חדלות הפירעון בהליכי המימוש שנוקט הנושה המובטח. מנגד, על מנת שהפיקוח יהיה אפקטיבי נדרש הנושה המובטח לשתף פעולה עם בעל התפקיד ולעדכן אותו מעת לעת בדבר התקדמות הליכי המימוש .... במקרים חריגים עשוי בית המשפט לסבור כי לא די בפיקוח של בעל התפקיד בהליך חדלות הפירעון וכי קיימת הצדקה למינוי בעל התפקיד בהליכי חדלות הפירעון לצד כונס הנכסים מטעם הנושה המובטח לצורך הליך המימוש. עם זאת, ראוי שאפשרות זו תישמר כאפשרות חריגה ולא כאפשרות שכיחה, ויש להיזהר מ"הפקעה" הדרגתית של כוחו של הנושה המובטח בשם האינטרס של הנושים הבלתי מובטחים. במרבית המקרים ניתן יהיה להסתפק בפיקוח זהיר ומידתי שמאזן בין האינטרסים של הנושים השונים."

9. לאחר ששבתי ושקלתי את טענות הצדדים מקובלת עליי עמדתו של המבקש לפיה הליך מימוש הנכס ימשיך להתנהל על ידו בהיותו הנושה המובטח, במסגרת תיק ההוצל"פ, אך זאת תחת פיקוח בית המשפט של הפירוק, כפי שגם מקובל על המבקש.

10. בנסיבות העניין לא עלה בידי המפרק הזמני והכנ"ר להצביע על נסיבות חריגות המצדיקות את הפקעת הליכי המימוש מידי המבקש שהינו נושה מובטח, או מינויו של המפרק הזמני לצד כונס הנכסים.

11. גם אם אקבל את טענת המפרק הזמני במלואה כי קיים הפרש של כ-2 מיליון ₪ בין גובה חוב החברה למבקש ושווי הנכס, על רקע טענות המפרק הזמני לניפוח יתרת חוב המבקש, סבורני כי פער זה אין בו כדי להצדיק את העברת הליך המימוש שהחל על ידי המבקש במסגרת הליכי הוצאה לפועל, עובר להגשת בקשת הפירוק והבקשה למינוי מפרק זמני לתיק הפירוק ויש לאפשר למבקש להשלים את הליכי מימוש הנכס בלשכת ההוצאה לפועל באמצעות כונס הנכסים שהמבקש מבקש למנות.

12. יתר על כן, גם העובדה שיש למפרק הזמני כאמור טענות בקשר לגובה החוב המובטח אינה מצדיקה את הפקעת הליכי המימוש מידי הנושה המובטח. טענות אלה טרם נתבררו, ובכל מקרה טענות אלה תתבררנה על ידי בעל התפקיד שיבחן את גובה החוב של המבקש טרם חלוקת תקבולי המימוש, מה גם שבכל מקרה הפער האמור אינו קוטבי, וטענות אלה אין להן כל נגיעה לשאלת אופן מימוש המקרקעין.

13. נוכח העובדה שהמכירה תתבצע גם תחת פיקוח בית המשפט של חדלות הפירעון, אין חשש שהמימוש על ידי הנושה המובטח ייעשה בתמורה בלתי הולמת, שתפגע באינטרסים של נושי החברה שבפירוק.

14. ככל שיהיו למפרק הזמני טרוניות בדבר מידת שיתוף הפעולה לה יזכה מאת המבקש, יהיה המפרק הזמני רשאי להגיש בקשה מתאימה למתן הוראות נגד המבקש, אך אין בכך כדי להצדיק לעת הזו את העברת הליך המימוש אל תיק הפירוק. מכל מקום, המבקש ידאג לקבל חוות דעת שמאית עדכנית, ידאג לצירופו של המפרק הזמני כצד בהליך ההוצל"פ שמנהל המבקש, וזה ימסור לו כל מסמך הנוגע להליכי המימוש, בד בבד עם הגשתו ללשכת ההוצאה לפועל, לרבות, העתק ההזמנה להציע הצעות. המבקש ידאג לזמן את המפרק הזמני להתמחרות.

15. המבקש ידאג לדווח מעת לעת ובאופן שוטף לבית המשפט ולמפרק הזמני בדבר התקדמות הליכי המימוש וכן ימציא את העתק הבקשה לאישור המכר לאישור בית המשפט.

16. משכך הנני מאשרת למבקש להמשיך בהליכי המימוש במסגרת הליכי ההוצאה המתנהלים והנני דוחה את בקשת המפרק הזמני והכנ"ר להעברת הליך המימוש של הנכס לבית המשפט של חדלות הפירעון.

17. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ח' טבת תשע"ח, 26 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.