1. לפניי בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות והתנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב שהועברו לבירור לבית משפט זה מלשכת ההוצאה לפועל. משכך, יש לראות את בקשת הביצוע כתביעה בסדר דין מקוצר וההליך נדון כבקשה למתן רשות להגן (תקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם- 1979).
2. כעולה מההתנגדות, עניינה של התביעה שהוגשה נגד המבקש הוא תשלום בגין שירותי מים וביוב שסופקו לנכס אשר לנתבע אין כל זיקה אליו מזה כ-30 שנה והוא לא החזיק בנכס ולא עשה שימוש בשירות שמספקת המשיבה מאז שהנכס הועבר לגרושתו במסגרת הסכם גירושין שקיבלת תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני האזורי בבאר-שבע ביום 23/6/1988. לטענת המבקש, המשיבה הוקמה בשנת 2007, כ-20 שנה לאחר שהנכס הועבר בפועל לגרושתו. עוד נטען במסגרת ההתנגדות כי המבקש מעולם לא קיבל דרישה מהמשיבה לתשלום בגין שירותי מים, מיום הקמתה ועד היום.

באשר לבקשה להארכת מועד, מציין המבקש כי כלל לא היה מודע לכך שמתנהלים נגדו הליכים משפטיים וכי נודע לו עליהם בעקבות מימוש כספי החוב מחשבון הבנק שלו. המסירה שבוצעה לידי בנו של המבקש מעולם לא נמסרה לו אחרת היה פועל להגשת ההתנגדות במועד.

1. לאחר שבחנתי את טענות המבקש בבקשה להארכת מועד ובהתנגדות ולאחר שהמבקש נחקר לפניי, הנני מוצאת לנכון להורות על הארכת מועד להגשת ההתנגדות, לקבל את ההתנגדות ולתת למבקש רשות להתגונן.
2. המועד להגשת התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב הינו מועד שנקבע בדין ולצורך הארכתו יש להעלות טעם מיוחד וזאת בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984.

ההלכה היא כי "טעמים מיוחדים כאמור ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לצד משכו של האיחור יש ליתן את הדעת למכלול שיקולים ובהם: האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו חלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן אורכה להגשתו..." (בש"א 5636/06 נפתלי נשר נ' שלומי גפן (פסק דין מיום 23.8.2006; פורסם במאגרים משפטיים).

1. המבקש לא חלק על כך שהאזהרה בטרם נקיטת הליכי הוצל"פ נמסרה לבנו אך הסביר כי זו לא הועברה אליו. אין בהסבר זה כדי לגרוע מכשרות ההמצאה. עם זאת, לא התרשמתי כי מדובר בזלזול או בהתעלמות מההליכים המתנהלים. כאמור, ההלכה היא כי כבר בשלב בחינת שאלת הארכת מועד על בית המשפט "לפזול" לכיוון ההליך העיקרי ולבחון את סיכויו. ככל שאלו גבוהים יותר ובשים לב לזכות הגישה לערכאות ולגישת בתי המשפט להעדיף דיון לגופו של עניין על פני חסימת דרכו של בעל דין בשל החסמים הפרוצדוראליים, יעדיף בית המשפט להיעתר לבקשה להארכת מועד ובמידת הצורך לפצות על הפגם בהתנהלות באמצעות פסיקת הוצאות.
2. טענות המבקש לעניין היעדר החזקה בפועל בנכס נשוא התביעה במשך עשרות שנים, חלוף הזמן ואי הבהירות באשר לצורת דווח לרשויות הרלוונטיות באותה תקופה ובפרט הטענה בדבר מסירת הודעה מתאימה לרשות המקומית בטרם הקמת המשיבה, מהוות, לכאורה, ומבלי לקבוע מסמרות בשאלת נכונותן, טענות הגנה הראויות להתברר ומצדיקות הארכת מועד להגשת ההתנגדות.
3. באשר להתנגדות עצמה, המבחנים הרלבנטיים לצורך מתן רשות להתגונן רוכזו בע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורסם במאגרים) , שם נקבע כי בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו גם ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נב(1) 390, 400 (1999)).
4. החובה המוטלת על הנתבע במסגרת בקשת הרשות להתגונן הינה לאשר את טענתו בתצהיר; משעשה כן, על השופט הדן בבקשה להניח כי טענתו הינה טענת אמת, כך שאם מגלה התצהיר הגנה אפשרית, ולו בדוחק, תינתן לנתבע רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחרים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נ (3) 41, 46 (2004)].
5. בענייננו, המדובר כאמור, בטענות הגנה ראויות שלא נסתרו בחקירה ובשלב זה די בהן על מנת לקבל את ההתנגדות ולהורות על מתן רשות להתגונן בתביעה שהוגשה נגד המבקש. זאת, מבלי שיש באמור בהחלטה זו כדי לחוות את דעתי לגבי הסיכויים לקבלת טענות המבקש במסגרת הבירור שיערך לגופו של עניין.
6. משכך, ובהתאם להוראות תקנה 214 ב' 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, תידון התובענה בסדר דין מהיר ולפיכך אני מורה כדלקמן:
7. התובענה נקבעת לישיבה מקדמית לפניי ליום 7/1/19 בשעה 10:30.

הצדדים יהיו פטורים מהתייצבות לישיבה המקדמית, ובלבד שיגישו לבית המשפט לא יאוחר מ – 7 ימים לפני הישיבה המקדמית התחייבות בכתב, כי נציגיהם הבקיאים בפרטי התובענה ומוסמכים להחליט בעניינה יהיו זמינים בטלפון בשעת הישיבה המקדמית.

הצדדים יהיו ערוכים לאפשרות שבעלי הדין ייחקרו על תצהיריהם במסגרת הישיבה המקדמית.

1. התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין, בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו את כל המסמכים שיש לצרף לכתב תביעה בסדר דין מהיר בהתאם לתקנה 14 2 ג ו- 214 ח לתקנות, שאם לא כן יהא בית המשפט רשאי למחוק את התביעה ללא הודעה נוספת.
2. הנתבעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין, בתוך 30 יום נוספים את כל המסמכים שיש לצרף לכתב הגנה בסדר דין מהיר בהתאם לתקנה 214 ג ו- 214 ח לתקנות.
3. המסמכים שעל בעלי הדין לצרף בהתאם לתקנות 214ג' ו – 214ח' לתקנות הם כדלקמן:

1. תצהיר בעל דין ערוך לפי טופס 17א' לאימות העובדות בכתבי הטענות.

2. חוות דעת של מומחים מקצועיים, אם ישנן.

3. אסמכתאות משפטיות, אם ישנן

4. רשימת מסמכים הנוגעים לתובענה, המצויים או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה, וכן העתק או תצלום של כל מסמך המצוי ברשותו; לא היה המסמך מצוי ברשותו, עליו לצרף תצהיר בו יציין בידי מי, למיטב ידיעתו, מצוי המסמך.

1. כתבי הטענות המאומתים בתצהירים, בהתאם לטופס 17א', מהווים תצהירי עדות ראשית של בעלי הדין.
2. התובע רשאי להגיש לבית המשפט ולהמציא לנתבעת כתב תשובה בתוך 15 יום ממועד המצאת כתב ההגנה.
3. בעלי הדין לא יטענו טענות שהינן בבחינת הרחבת חזיתות המריבה מעבר לאלה שהועלו בבקשת הביצוע וההתנגדות.
4. בעלי הדין יגישו תצהירי עדות ראשית של העדים בתוך 45 יום ממועד הגשת כתב הגנה לפי ס"ק ג' לעיל. המועד להגשת תצהירי העדים חל בו זמנית על כל בעלי הדין בתובענה. לתצהירי העדים יצורפו כל המסמכים עליהם מסמך העד בתצהירו. תצהירי העדות הראשית יהיו ערוכים בהתאם להוראות תקנה 214 ט לתקנות.

תצהיר עדות שלא הוגש במועד לא יוגש אלא ברשות בית המשפט; עד אשר לא הוגש תצהיר עדות ראשית שלו לא יוכל להעיד, אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שירשמו.

ניתנה היום, כ"ב סיוון תשע"ח, 05 יוני 2018, בהעדר הצדדים.