לפניי בקשת התובע לגילוי הקלטה וקבלתה מהנתבעות לאחר סיום שלב שמיעת הראיות.

רקע ותמצית טענות הצדדים

1. עסקינן בתביעת נזקי גוף שהגיש התובע בשנת 2017 נגד הנתבעות בעקבות תאונת עבודה מיום 6.7.2014.

2. ההליך מצוי בשלב מתקדם ביותר של בירורו, לאחר שהתקיימו בו הוכחות, נשמעו עדי הצדדים והוא קבוע להגשת סיכומים בכתב.

3. כעת, במסגרת הבקשה דנן, מבקש התובע להורות לנתבעות להמציא לו העתק הקלטה מחקירה שביצעה הנתבעת 2 באמצעות חוקר ביטוח מטעמה ושהוקלטה באופן סמוי על ידו (להלן – ההקלטה). התובע מציין כי דו"ח החקירה וקיומה של ההקלטה, צוינו בנספח ד' לבקשה לביטול פסק דין שהגישו הנתבעות ביום 6.2.2018.

4. לטענת התובע, בדו"ח החקירה מיום 23.8.16 צוטטה עדותה של מנהלת הנתבעת 1, הגב' איילת כהן (להלן – הגב' כהן; העדה), שהודאתה גם צורפה לדו"ח, ואולם בחקירתה ביום 28.2.21 טענה הגב' כהן, כי הפסיקה לעבוד אצל הנתבעת 1 בשנת 2015, ולא נפגשה עם חוקר הביטוח ביום 11.8.16. לטענת התובע, קיימת חשיבות רבה לקבלת ההקלטה, לנוכח הסתירות הרבות בעדותה של גב' כהן וטענתה כי אינה זוכרת שנחקרה אצל החוקר מטעם הנתבעת 2.

5. הנתבעות מתנגדות לבקשה. לטענתן, דו"ח החקירה צורף לתיק בית המשפט במסגרת הבקשה לביטול פסק דין ביום 6.2.18, ומאותו יום ידע התובע על קיומה של ההקלטה, והיה באפשרותו לבקש לקבל אותה, דבר שלא עשה. לטענתן, ההקלטה אינה מצויה בידיהן, ואף לא נשמעה על ידן, והן אינן יודעות אם נשמרה אצל החוקר מטעמן. לטענתן, מדובר בהקלטה שספק אם יש בה רלוונטיות לתיק, וקבלת הבקשה להגשתה בשיהוי כה ניכר, יש בה כדי לפגוע בזכויותיהן הדיוניות של הנתבעות.

6. בתשובה לתגובה חזר התובע על טענותיו והוסיף, כי זכותו החוקית לקבלת ההקלטה קמה מרגע עדותה של המנהלת, וקיים חשש לזיוף מסמכים ושיבוש הליכי משפט לנוכח עדותה של המנהלת שלפיה אינה זוכרת שנחקרה על ידי החוקר.

7. ביום 4.4.21 הגיש התובע בקשה למתן ארכה להגשת סיכומים מטעמו (להלן - הבקשה לארכה) לאחר מתן החלטה בבקשה דנן. בבקשה לארכה התייחס התובע לקלטת שהמצאתה מבוקשת וטען, כי מדובר בראייה שיש בה כדי לסייע לבית המשפט לראות את התמונה בשלמותה בעת מתן פסק הדין. מנימוקי הבקשה עולה אפוא, כי אף שהתובע עתר בבקשה רק לקבלת הקלטת, למעשה בכוונתו לעתור להגישה לבית המשפט. הסוגיה המתעוררת בבקשה נוגעת אפוא בעיקרה לסוגיה של הגשת ראיה באיחור, בשים לב לשלב שבו מצוי ההליך, שאתייחס גם אליה במסגרת החלטה זו.

דיון והכרעה

8. הרציונל שבגילוי ועיון במסמכים הוא כידוע, להבטיח כי הליך משפטי יתברר 'בקלפים פתוחים' ובאופן התואם את ייעודו להגיע לחקר האמת (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ [פורסם בנבו] (15.10.2008)). על פי הפסיקה, הליכי גילוי מסמכים ועיון בהם, אמורים להסתיים בשלב קדם המשפט, ועל בקשות לגילוי ועיון להיות מוגשות בשלב זה, ולא ניתן להעלותן לאחר סיומו, אלא מטעמים מיוחדים ולשם מניעת עיוות דין (רע"א 4011/16 פלונית נ' בית חולים יוספטל [פורסם בנבו] (26.7.2016)); רע"א 9014/08 עצמון נ' חיפה כימיקלים בע"מ [פורסם בנבו] (27.1.2009)). שלב הגילוי והעיון במסמכים, כמו גם השלב להגשת ראיות מטעם הצדדים, חלף, משנשלמה שמיעת הראיות, והתיק קבוע להגשת סיכומים.

9. כלל יסוד לעניין הגשת ראיות הוא, כי על בעל דין להגיש ראיותיו ב"חבילה אחת" ולא "בתפזורת", כדי לשמור על הסדר הדיוני וההגינות הדיונית [ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו(3) 738, 742 (1992) (להלן - עניין רוזין); רע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(4) 577, 579 (2001) (להלן - עניין מיכאלוביץ'); תקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984]. לצד זאת נפסק, כי בית המשפט רשאי להיעתר לבקשת בעל דין לתקן פגם שנפל בתביעתו על דרך של הוספת ראיה נוספת. הנטל להצדיק סטייה מסדרי הדין מוטל על המבקש (עניין רוזין, עמ' 742; רע"א 2137/02 ממן נ' פז חברת נפט בע"מ [פורסם בנבו] פסקה 3 (30.7.2002) (להלן - עניין ממן)). לסטייה כאמור תהיה הצדקה, כאשר הראיה הנוספת דרושה לבירור האמת ויהיה בה כדי לסייע לבית המשפט לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין (עניין מיכאלוביץ', עמ' 579). זאת אף אם לא הוגשה הראיה במועד, בשל מחדלו של בעל הדין.

10. בפסיקה נקבעו מספר מבחנים אותם יש להביא בחשבון בבחינת השאלה אם להתיר הגשת ראיה מסוימת באיחור, אם לאו. למשל: אופייה של הראיה הנוספת (האם מדובר בראיה "טכנית" באופייה, כגון תעודה רשמית שנועדה להוכיח עניין פורמאלי); מהו השלב שאליו הגיע המשפט – כאשר ככל שמדובר בשלב מאוחר יותר, כך נטייתו של בית המשפט תהיה נגד פריצת הגבולות של סדרי הדין; מידת מחדלו של בעל הדין בעיכוב בהבאת הראיה, כלומר, האם ידע או היה עליו לדעת על קיומה של הראיה מוקדם יותר; וכן, כאמור לעיל, תרומתה של הראיה שהוספתה מתבקשת לגילוי האמת מת (עניין רוזין, עמ' 743-742; עניין ממן, פסקה 3; רע"א 2948/15 חוסין נ' רשות הפיתוח [פורסם בנבו] פסקה 14 (1.7.2015); רע"א 4729/16 מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון נ' מפלסי הצפון בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 4 (20.6.2016); רע"א 7304/16 חי ביטוחים (אופקים) סוכנות לביטוח 1995 בע"מ נ' סופר חורי מבנים בע"מ, [פורסם בנבו] (9.10.2016)]. המבחנים הללו מבטאים איזון ראוי בין החתירה לאמת ולעשיית צדק לבין שמירה על סדרי הדין וההוגנות הדיונית, וכן מניעת הגשת בקשות שאינן מבוססות דיין מתוך הנחה של מגישיהן שיוכלו לבססן אותן בדרך של "טלאי על טלאי". (רעא 5403/17 רבקה טכנולוגיות בע"מ נ' חברת כימיקלים לישראל בע"מ[פורסם בנבו] פסקה 24 (‏5.12.2017)).

11. לאחר עיון בטענות הצדדים, ותוך יישום ההלכות האמורות לענייננו, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. להלן טעמיי.

ראשית, אין לקבל טענת התובע כי זכותו לקבלת הראיה קמה רק לאחר שמיעת עדות העדה מטעם הנתבעים. התובע התוודע לקיומה של הקלטת כבר ביום 6.2.18 במסגרת בקשה שהגישו הנתבעות לביטול פסק-דין, וזכותו לקבלתה קמה כבר באותו מועד, ולא נטען על ידו כי הייתה מניעה מלבקש לקבלה, או שביקש ולא נענה. עיון במסמכים בשלב המקדמי שלפני שמיעת הראיות, נועד בין היתר, לאפשר לצדדים לעמוד על מכלול הראיות ולהיערך לחקירות העדים על פיהן. מדובר במחדל ברור של התובע שלא נערך באופן נאות לחקירת העדים, ונראה כי הבקשה נועדה לאפשר לו לקיים "מקצה שיפורים" אל מול עדות העדה.

שנית, לא מן הנמנע כי התרת הגשת ההקלטה עלולה להוביל לצורך בהשלמת ראיות מטעם הנתבעות או הגשת תצהירים נוספים, וכפועל יוצא, לסרבול והתארכות ההליך שנפתח לפני מספר שנים ועומד פני סיום. לא ניתן כל טעם המצדיק זאת בשלב בו מצוי ההליך, לאחר שנשמעו כל העדים, והוא קבוע להגשת סיכומים.

שלישית, לא שוכנעתי מנימוקי הבקשה, כי הקלטת שעניינה לכאורה בהפרכת טענת גב' כהן כי לא נפגשה עם חוקר הביטוח מטעם הנתבעת 2, נחוצה וחיונית לחקר האמת וכי אם לא תוגש, יגרם לתובע עיוות דין.

רביעית, כידוע, תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, המורה על ניהול הליכים משפטיים באופן יעיל והוגן, ובהתחשב באינטרס הציבורי וכלל המתדיינים גם תוך הקצאת זמן שיפוטי מידתי להליך, משנה לטעמי את נקודת האיזון ביחס לבקשה דנן, בנסיבות בהן הוגשה, ומטה גם היא את הכף לדחיית הבקשה.

12. לנוכח האמור, הבקשה נדחית.

13. ניתנת ארכה להגשת הסיכומים מטעם התובע בתוך 14 ימים מהיום.

14. התובע יישא בהוצאות הנתבעות בגין בקשה זו, בסך 1,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים מהיום, ויישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז אייר תשפ"א, 28 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.