מונחת לפני תביעה שעניינה נזק לכלי רכב אשר היה מעורב בתאונת דרכים שארעה ביום 5.7.17 בסמוך לרחוב הירדן 19 בני ברק.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובע טוען בכתב התביעה, כי הוא החנה את רכבו צמוד למדרכה בצד ימין ברחוב חד סיטרי, וכי משאית הנתבע שעברה במקום שרטה את רכבו לכל אורכה, כולל שבירת המראה השמאלית. לטענתו, עובר אורח שהיה עד לתאונה רשם את מספר הרישוי של המשאית הפוגעת והשאיר אותה על השמשה של רכבו, כמו גם את פרטיו שלו. לכתב התביעה צורף דו"ח שמאי לפיו הנזק לרכב מסתכם בסך 3,938.22 ₪. כן צורפה חשבונית תיקון בסכום האמור וכן חשבונית מס על תשלום שכ"ט השמאי בסך 650 ₪.

הנתבע מצדו טען בכתב ההגנה, כי הוא מעולם לא פגע ברכב התובע, וכי ככל הנראה רכב אחר פגע בו, אלא שבטעות נרשם מספר הרישוי של רכבו.

בדיון שהתקיים לפני היום העידו התובע והנתבע, וכן העיד מטעם התובע עד הראיה לתאונה.

התובע העיד, כי הרכב שלו עמד במקום חניה מוסדר, בצד הכביש. כאשר שב אל הרכב, הבחין כי הרכב שרוט לכל אורכו, המראה מונחת על השמשה ולצדה פתק, שאותו השאיר עד הראיה, הוא העד מטעמו.

העד מטעם התובע העיד, כי הגיע למקום התאונה לתדלק את רכבו, וכי לפתע שמע "בום". או אז, ראה משאית שנסעה ברחוב הצר ו"גילחה" את כל הצד השמאלי של הרכב שחנה בצד הכביש. העד העיד, כי הבחין בנהג עוצר, יורד מהרכב ומסתכל על הרכב, כאשר לאחר מכן הניח את המראה על השמשה ונסע מהמקום. או אז, מיהר הוא לרשום את פרטי הרכב על פתק שאותו השאיר על שמשמת רכב התובע. העד ציין, כי אינו מזהה את הנתבע כמי שנהג במשאית. עוד העיד, כי בסמוך לאחר התאונה יצר עמו קשר התובע, וכי לאחרונה יצר עמו קשר פעם נוספת, על מנת שיבוא להעיד בתיק.

הנתבע מצדו העיד, כי לאחר שהתובע פנה אליו, הוא התקשר אל הנהג שנהג במשאית, אשר הכחיש את הדברים. הנתבע ציין, כי יש לו שלושה-ארבעה נהגים וכי הוא לא יודע מי מהם הוא הנהג הרלבנטי.

לאחר ששמעתי את עדויות התובע, הנתבע והעד מטעם התובע ושקלתי את טענותיהם של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל.

ויובהר. מטעם התובע העיד עד אובייקטיבי, אשר ראה את התאונה וטרח לרשום את פרטי המשאית הפוגעת. הנתבע, מנגד, לא יכול היה לשלול בעדותו, כי המשאית לא פגעה ברכב התובע, שכן הנהג הרלבנטי שנהג במשאית במועד התאונה לא הובא למתן עדות. יש להדגיש, כי הנתבע, כבעל המשאית, בוודאי מנהל מעקב ביחס לנסיעות במשאית ומשכך יש לשער שהוא יודע מי מנהגי המשאית המועסקים על ידו נסע במשאית במועד התאונה. העובדה שהנתבע לא הביא את הנהג מטעמו למתן עדות מדברת בעד עצמה.

לנוכח האמור, אני מקבלת את התביעה. אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 3,938 ₪ בגין עלות תיקון הרכב, סך של 650 ₪ בגין שכר השמאי וסך של 800 ₪ בגין הוצאות הדיון, כאשר בפסיקת הסכום האמור הבאתי בחשבון את השכר שנפסק לעד מטעם התובע. נוכח אי-הוכחת ראש הנזק המתייחס להוצאות ביטול זמן, אני דוחה רכיב זה. בסה"כ ישלם הנתבע לתובע סך של 5,388 ₪.

הסכום האמור ישולם תוך 30 יום מהיום, שאחרת יישא הפרשי הצמדה מהיום ועד לתשלום בפועל.

המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מפסק הדין אל הצדדים.

ניתן היום, ד' טבת תשע"ט, 12 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.