27 מאי 2020

1. השאלה הנצבת במוקד הליך זה היא האם זכאית התובעת לתשלום קצבת ילדים באופן רטרואקטיבי החל משנת 2007 , בניכוי הסכומים ששולמו לה.

רקע עובדתי

1. בחודש אוגוסט 2007 ילדה התובעת את בתה השנייה . ביום 4.9.2007 נדרשה התובעת להשלים את פרטי חשבון הבנק שברשותה משעה שלא ניתן היה להעביר לידיה את קצבת הילדים , בשל פרט בנק שגויים.

ביום 23.10.2007 נדחתה תביעת התובעת לתשלום קצבת ילדים משלא עדכנה את פרטי חשבון הבנק.

1. בשנת 2017 כעשור לאחר דחיית התביעה הגישה התובעת תביעתה לבית הדין.
2. תביעת התובעת לתשלום קצבת ילדים אושרה באופן רטרואקטיבי לתקופה של 7 שנים.

טענות התובעת

1. הנתבע מתעלם מהעובדה כי טרם לידת בתה עברה התובעת ומשפחתה להתגורר ברחובות על כן , העבירו חשבונם לסניף בנק לאומי ברחובות. לחשבון זה העביר הנתבע ביום 23.9.2007 את מענק הלידה בגין לידת בתה. על כן , בזמן אמת היה בידי הנתבע את פרטי חשבון הבנק המעודכן של התובעת.
2. משעה שהנתבע העביר מענק לידה עבור לידת בתה השנייה של התובעת וכן קצבת ילדים עבור הבת הגדולה, התוצאה היא כי אי תשלום הקצבה עבור הבת השנייה יסודו במחדל בלעדי של הנתבע. לפיכך , על הנתבע לשלם לתובעת את יתרת קצבת הילדים לתקופה החל מיום 1.8.2007 ועד ליום 30.11.2009.
3. עוד טענה התובעת כי אין כל בסיס לטענת ההתיישנות אשר נטענה על ידי הנתבע, וזאת משעה שמענק הלידה שולם בזמן אמת לחשבון התובעת והיה ידוע לנתבע על כן, היה עליו לשלם גם את קצבת הילדים באופן אוטומטי ללא צורך בהגשת התביעה.

טענות הנתבע

1. סמוך ללידת ביתה של התובעת נשלחו אליה הודעות כי פרטי הבנק לתשלום הקצבה שגויים ובהתאם לכך, נדרשה היא לעדכן את פרטי הבנק. התובעת לא עשתה כן לפיכך בחודש אוקטובר 2007 ניתנה הודעה על דחיית התביעה לתשלום קצבת ילדים , אשר נשלחה לכתובתה הרשמית והרשומה של התובעת במשרד הפנים.
2. התובעת הגישה תביעתה בחלוף כעשר שנים מיום דחיית התביעה. לאורך השנים לא פנתה התובעת אל הנתבע לברר מדוע לא משתלמת לה קצבת ילדים עבור ביתה אלא רק בחודש 12/2016 כתשע שנים לאחר לידת ביתה. חרף השיהוי הניכר אושרה תביעתה רטרואקטיבית למשך 7 שנים, תקופה החופפת לתקופה המקסימלית לתשלום על פי חוק ההתיישנות – תשי"ח -1958.
3. כעולה מתעודת עובד הציבור שהגיש הנתבע, קצבאות ילדים משולמות באופן אוטומטי על ידי מערכת ממוחשבת ובמועד הרלוונטי לתביעה לא היה קשר בין המערכת המשלמת מענק לידה לבין המערכת המעבירה קצבאות ילדים.
4. משעה שלתובעת שולמה קצבת ילדים רטרואקטיבית עבור שבע שנים, הדיון בדבר מקור הטעות מצד הנתבע, מיותר הוא. לאור טענת ההתיישנות והעובדה כי לתובעת אושרה קצבת ילדים לתקופה המקסימלית (7 שנים רטרואקטיבית), יש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה

1. בנסיבות מקרה זה אין חולק כי ב"זמן אמת" ביום 23.10.2007 , נשלחה לכתובתה הרשומה של התובעת הודעה בדבר דחיית התביעה לתשלום קצבת ילדים. התובעת אשרה בחקירת כי זו כתובתה בתקופה הרלוונטית לתביעה (עמ' 4 לפרוטוקול ש' 19-18). בהמשך העידה כי לא ראתה את המסמכים שנשלחו בחודש אוקטובר 2007 ולא קבלה אותם. עוד הבהירה כי יכלה לבדוק האם הקצבה משולמת לבנק באופן סדיר אולם לא בדקה (עמ' 5 לפרוטוקול ש' 7). כן העידה כי רק בשנת 2016 הבינה כי לא קבלה קצבת ילדים. משנשאלה האם הייתה מניעה כלשהי כי תבדוק זאת טרם למועד בו פנתה אל הנתבע, השיבה: "לא הייתה מניעה אבל לא ראיתי סיבה לבדוק"(עמ' 5 לפרוטוקול ש' 22).
2. הנה כי כן, מעדות התובעת עולה באופן מפורש וברור כי נשלח אל כתובתה המעודכנת (בתקופת הגשת התביעה) ברישומי משרד הפנים, מכתב המבהיר כי בשל פרטים שגויים לא הועברה קצבת הילדים לחשבון הבנק של התובעת. חרף קבלת הודעה זו בחרה התובעת להתעלם מהודעת הנתבע ולא עדכנה פרטיה , ללא כל סיבה או הסבר ולו לכאורי. כמו כן לא הועלתה ולא נטענה כל טענה למניעות או נבצרות בגינה נמנעה מהתובעת האפשרות לעדכן פרטיה אצל הנתבע.
3. עיקר טענת התובעת היא כי משעה שקצבת הילדים עבור בתה הבכורה שולמה לחשבון הבנק היה על הנתבע להעביר את הקצבה בגין בתה השנייה , לאותו חשבון ומשלא עשה כן מדובר במחדל של הנתבע המוביל לקבלת התביעה. אקדים ואבהיר כי אין בידי לקבל טיעון זה של התובעת. הנתבע פרט באופן מפורש במסגרת תעודת עובד הציבור מיום 24.12.2018, מאת גב' שרה מזרחי , ממונה על גמלאות משפחה, אשר הבהירה כי בשל פרטי בנק שגויים לא נקלט התשלום עבור הבת השנייה ובשל כך נשלחו אל התובעת הודעות מהן עולה כי היה עליה להמציא פרטי בנק נכונים .

ובהמשך הצהירה כדלקמן:" מאחר והמערכת היא אוטומטית לחלוטין , אין דרך לדעת שהמבוטחת לא קבלה את הקצבה אם היא לא פונה אלינו בעצמה. ככל הנראה נעשה שינוי במספר חשבון הבנק (חשבון הבנק נשאר באותו בנק,אך ככל הנראה עבר ססניף ונעשה שינוי במספר החשבון- זו ההשערה, היות ולמוסד אין מידע על כך). הקצבה המשיכה להשתלם לבת הגדולה יותר באופן אוטומטי לאחר שהבנק העביר בעצמו התשלום לחשבון החדש (היות ונוסף תשלום חדש שטרם נקלט, הבנק לא עשה את ההעברה באופן אוטומטי, כפי שעשה לגבי התשלום לבת הגדולה). מחובתה של התובעת לעדכן את המוסד לביטוח לאומי לגבי כל שינוי שנעשה.

הערות:

מאחר ובקצבת ילדים המערכת אוטומטית לחלוטין , כגון קליטה של ילדים חדשים שנולדו ומכתבים שיוצאים אוטומטית במקרה של אי התאמה בפרטי חשבון בנק, תושבות , יציאה לחו"ל ועוד, אין לנו אפשרות לדעת ולטפל במקרה אם המבוטח לא פונה אלינו. במקרה הנ"ל המבוטחת פנתה אלינו רק בתאריך 26.12.16".

1. משעה שהתובעת לא הבהירה ולו ברמז קל , מדוע התעלמה מהודעות הנתבע אשר אין חולק כי נשלחו אליה, וכן לא הפריכה היא את החזקה על פיה דבר דואר שנשלח לכתובת נכונה מתקבל בדואר לאחר מספר ימים ספורים במען (עב"ל (ארצי) 41882-03-14 הרצל צרור – המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] מיום 18/5/15). המסקנה היא כי לא הוצגה כל ראייה לסתירת החזקה על כן, נקודת המוצא בהליך זה היא כי מכתבי הנתבע נמסרו לתובעת.
2. משבאתי לכלל מסקנה כי הודעות הנתבע בדבר עדכון פרטי הבנק נמסרו לתובעת, ובהעדר כל הסבר ולו לכאורי ממנו ניתן היה לדלות מידע באשר לסיבה בגינה לא הוגשה התביעה במועד , לא מצאתי מקום להורות על העברת תשלומי קצבת ילדים לתקופה העולה על שבע שנים מהמועד בו פנתה התובעת אל הנתבע. קבלת עמדת התובעת משמעותה עידוד מבוטחים להשתהות בהגשת תביעת לנתבע, ללא כל הסבר או נימוק המצדיק השתהות זו.
3. יצוין כי היה על התובעת לשתף פעולה עם הנתבע ולפעול בהתאם לדרישתו לעדכון פרטי הבנק . מקום בו מתקבל מידע כי פרטי הבנק שגויים מחויב הנתבע לפנות אל המבוטח לקבלת פרטי הבנק אליהם מבקש הוא כי תועבר הקצבה. בנסיבות מקרה זה, התנהלות התובעת אשר בחרה להתעלם מפניות הנתבע ורק לאחר עשור פנתה בדרישה לתשלום הקצבה אשר לא שולמה עקב התעלמותה מהפניות שנשלחו אליה , איננה בגדר מחדל של הנתבע. בפרט כאשר הפרטים הם בידיעת התובעת אשר בחרה "לטמון ראשה בחול", להתעלם מדרישות הנתבע ואף לא בדקה בחשבון הבנק האם משולמת לה קצבה עבור הבת השנייה.
4. זאת ועוד. עיינתי בפסק הדין אליו הפנה ב"כ התובעת (ב"ל 54954-12-15 אדוארד חיים ששון ואח' נ' המל"ל (ניתן ביום 3.7.2017) הדומה לעניינינו במסגרתו קבעה חברתי כב' השופטת עידית איצקוביץ , כי יש להורות על תשלום קצבת ילדים באופן רטרואקטיבי ממועד הלידה. עם זאת משעה שערעור על פסק הדין הוביל לביטול פסק הדין שניתן על ידי בית הדין האזורי (עב"ל 45315-09-17 המוסד לביטוח לאומי נ' אדוארד חיים ששון (ניתן ביום 14.12.2017), התוצאה היא כי לא ניתן להסתמך על פסיקת בית הדין האזורי אשר כאמור בוטלה.

סוף דבר

1. לאור כל המקובץ לעיל, דין התביעה להידחות.

משמדובר בתביעה מתחום משפט הביטחון הסוציאלי, לא ניתן צו להוצאות.

לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

ניתן היום, ד' סיוון תש"פ, (27 מאי 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.