בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א - 1961.

ביום 21.11.17 ניתן כנגד המבקש צו פסילה מנהלית מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 60 יום, וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)(2) לפקודת התעבורה.

הצו ניתן בהקשר לתיק תאונת דרכים שמספרו 476650/2017 ושעניינו חציית צומת כשברמזור דלק אור אדום ואחריות לתאונת דרכים שגרמה לחבלה של ממש.

לטענת המבקש, מפי בא כוחו, המעורב הוא זה אשר עבר את הצומת בניגוד לאור האדום שדלק ברמזור ולא הוא, בנוסף טוען כי מדובר בגרסתו שלו אל מול זו של המעורב, כך שלא ברור מדוע בשלב הזה שהינו מוקדם, החליט הקצין לפסול דווקא את רישיונו.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, התיק עדיין בשלבי חקירה אולם יש ראיות, גם אם ראשוניות לביסוס יסוד סביר להגשת כתב אישום נגד המבקש.

תיק החקירה הוגש לעיני.

דיון והכרעה

שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו- תחילה, קיום ראיות לכאורה בדבר אשמתו של המבקש תוך שקלול העובדה כי מדובר בתיק שעדיין נמצא בשלבי חקירה, ושנית, האם יש בהמשך נהיגתו, כדי לסכן את שלום הציבור.

ראיות לכאורה:

מעיון בתיק המשטרה עולה, כי ביום 27.10.17 בשעה 19:00 בעיר רמת גן ברחוב מבצע קדש 1בכביש העירוני, אירעה תאונת דרכים כאשר האופנוע עליו רכב המבקש פגע ברכב המעורב בדלת דופן שמאל אחורי שלו.

שני המעורבים טוענים לכך שהם נכנסו לצומת בחסות האור הירוק כאשר האחר הוא זה אשר נכנס לצומת בניגוד לאור הירוק.

בחינת העדויות מעלה, כי ברכב המעורה היו 3 נוסעים נוספים קטינים בני 13- 14, כאשר אחד מהם הינו בנו של המעורב והשניים האחרים הינם חבריו.

המעורב ובנו כבר באותו היום מוסרים גרסה דומה, כאשר לטענתם יצאו מכיוון קניון רמת גן, הגיעו לצומת, שם עצר הנהג את רכבו שכן, ברמזור דלק האור האדום ורק לאחר שזה התחלף לירוק, השיך המעורב וחצה את הצומת, או אז, הגיח המבקש כשהוא רכוב על האופנוע וכשהוא מרכיב נוסע נוסף מבין שני טורי המכוניות ונכנס לצומת בנגוד לאור הטדום כשהוא פוגע ברכב.

כאן יאמר, כי המעורב ואף הבן מציינים שכלי הרכב אשר היו בכיוון נסיעת המבקש, היו במצב של עצירה ומכאן אף חיזוק אותה העובדה שהמבקש נהג בחסות האור האדום.

המבקש, בחקירתו מס' ימים לאחר האירוע, כנראה לאור מצבו הרפואי, העיד כי הוא רכב לבד, לא היה איתו אדם נוסף, כשהוא עומד על כך במפגיע ובמפורש.

עוד מוסר שהוא חצה את הצומת באור ירוק, כאשר לגרסתו לא נעצר בצומת אלא המשיך בנסיעה רצופה.

כאן, לכאורה מדובר בגרסה מול גרסה כפי שטוען בא כוחו של המבקש, אולם, בתיק עדות נוספת של אזרח, אשר טוען שיצא מרכבו על מנת לעזור בתאונה, תיאר סיטואציה שבה נהג הקטנוע שכב על הכביש ולידו עמד בחור צעיראשר שוחח עמו.

מוסר שהוא עצמו ניהל דו שיח של מספר דקות עם זה ששכב על כביש ושאותו פינה אמבולנס, כאשר זה אמר לו שהוא לחוץ, שעבר באדום וכנראה עשה טעות.

מכאן, שיש עדות נוספת חיצונית.

בנוסף, המבקש, על פניו מנסה להעלים מהזירה עד פוטנציאלי, כאשר כל הממצאים מצביעים על כך שהיה אדם נוסף שרכב עמו.

עניין זה עולה בגרסת הנהג המעורב, אשר אמר זאת מיד לסייר שהגיע לזירת התאונה, כמו כן אמר זאת מאוחר יותר בעדותו במשטרה, ואף בעדות הבן של המעורב ועל פי אותו עד חיצוני – ממנו ניתן ללמוד שהיה אדם נוסף צעיר במקום אשר היה עם המבקש.

עוד עולה שהמבקש ואותו אחר ביקשו שלא להזמין משטרה ולהמשיך לדרכם, דבר אשר הנהג המעורב לא הסכים לעשות.

לכך יש להוסיף את גרסת המבקש, אשר הינה תמוהה ומעלה שאלות לגבי אמינותה למן ההתחלה ואת מיקום הפגיעה ברכב המעורב.

לפיכך, ובשלב זה של הדיון, די בדוחו"ת הפעולה, בחקירות המעורבים , העד הנוסף, ואף בדברי המבקש עצמו, כדי לקבוע כי בידי המשיבה ראיות לכאורה, שיש בהן כדי להביא להרשעתו של המבקש בדין ובוודאי כדי לבסס את אותו יסוד סביר להניח שיוגש כתב אישום כנגד המבקש.

ועדיין יש לתת את הדעת, כי עדיין החקירה לא הגיעה לסיומה, האירוע אירע לפניכחודש ומחצה, כך שבידי המשיבה אין עדיין את מלוא הראיות.

בבש"פ 2177/98 ארנביב נ. מ"י נקבע בהקשר זה, כי בשלב מקדמי זה, בו טרם גובשה החלטת התביעה אם להגיש כתב אישום, יש צורך בראיות לכאורה ברמה נמוכה יותר מהראיות הנדרשות לצורך הגשת כתב אישום.

מסוכנות:

מסוכנותו של המשיב בנהיגה, נלמדת מנסיבות ביצוע העבירה ומהתנהגותו בדרכים בדרך כלל עליה ניתן ללמוד מעברו התעבורתי.

לעניין נסיבות ביצוע העבירה, ברור כי שעיטה לתוך צומת, כשברמזור דולק האור האדום, כשעל הקטנוע רכוב אדם נוסף, יש בכך מסוכנות.

באשר ליתר הנסיבות הרלוונטיות, המבקש נוהג משנת 2017, הינו נהג חדש צעיר, בכן 17, אשר בעברו כבר הורשע (ב- 17.9.17), בעבירה זהה של נהיגה כשברמזור אור אדום, וחודש קודם, בנהיגה ברכב שהינו לקוי.

לאחר שהאזנתי לטעוני הצדדים, עיינתי בחומר החקירה שהוצג בפני, בחנתי את נסיבות המקרה, נתתי דעתי אף לוותק ולעבר של המבקש כנהג, ולנסיבותיו האישיות, מצאתי כי המשך נהיגתו של המבקש עלול לסכן את שלום הציבור ועל כן לא אבטל את הפסילה המנהלית ולא אקצר את משכה.

סיכומו של דבר – הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ח, 06 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.