1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצל"פ, מר עופר שורק, מיום 6.11.17, שניתנה בתיק איחוד מס' 13-99624-10-1, לפיה נדחתה בקשתה של המבקשת, החייבת בתיק האיחוד, לביטול ההגבלה בבנק ישראל אשר הוטלה עליה מכוח הכרזתה כחייבת מוגבלת באמצעים.

1. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נימוקיה ולאחר שבחנתי את החלטת כב' הרשם, מצאתי לדחות את הבקשה. החלטת הרשם הינה החלטה מנומקת, מגשימה את תכלית החוק ואין כל מקום להתערב בה. אנמק בתמצית;
2. סעיף 69ד לחוק ההוצל"פ, תשכ"ז -1967 מורה כי:

"(א) הכריז רשם ההוצאה לפועל על חייב מוגבל באמצעים, יתן צו תשלומים לפי בקשתו, עד לבדיקת יכולתו (להלן – צו ביניים), ורשאי הוא להטיל עליו בצו הביניים את ההגבלות המפורטות להלן, כולן או חלקן, כדי להבטיח את פרעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים:

(1) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ;

(2) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981;

(3) הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כמשמעותו בחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו-1986; לענין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה.

1. הוראת הסעיף מקנה למעשה לרשם ההוצל"פ סמכות להטיל על חייב המוכרז כמוגבל באמצעים הגבלות כאמור, ובין היתר הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו של מונח זה בחוק שיקים ללא כיסוי; על פי רוב, הטלת ההגבלות נעשית כדבר שבשגרה ומיד עם ההכרזה על החייב כמוגבל באמצעים.

לצד הסמכות להטיל את ההגבלות, רשם ההוצל"פ מוסמך להסירן, כולן או חלקן, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובעניין זה קובעת הוראת סעיף 69ח : "קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב מוגבל באמצעים, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להסיר את ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, או להוסיף הגבלות לפי סעיף 69ד".

1. חוק שיקים ללא כיסוי, המסדיר את ההגבלה בה עסקינן, קובע מספר הגבלות על חשבון בנק ועל לקוח. החוק עוסק בהגבלה עקב סירוב שיקים בחשבון (סעיפים 2 ו- 3(א) לחוק) ובהגבלה מיוחדת מכוח : הכרזה על הלקוח כפושט רגל לפי פקודת פשיטת רגל, הגבלה המוטלת על חייב המשתמט מתשלום חובות לפי סעיף 66א לחוק ההוצל"פ, הגבלה המוטלת על חייב המוכרז כמוגבל באמצעים לפי סעיך 69ד לחוק, הגבלה מכוח חוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות, התשנ"ה – 1995 והגבלה מכוח סעיף 6 לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (הוראת שעה) התשנ"ה – 1995.

1. בהתאם לסעיף 3ג (ב) לחוק שיקים ללא כיסוי, דינו של לקוח מוגבל מיוחד כדין לקוח מוגבל חמור (למעט לענין סעיפים 14 (ב) ו- 3(א)(2) לחוק)), כאשר לפי סעיף 4 לחוק, לקוח מוגבל חמור לא ימשוך שיק על שום חשבון.

תקופת ההגבלה של לקוח מוגבל מיוחד ושל חשבונותיו תהיה כפי שקבעה הרשות המוסמכת, ובעניינו רשם ההוצל"פ, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים (סעיף 3ג(ג) לחוק שיקים ללא כיסוי).

1. לאור תכלית חוק ההוצל"פ והרציונאל העומד מאחורי הכרזה על החייב כחייב מוגבל באמצעים ואיחוד תיקיו, הטלת ההגבלות באה כדי להבטיח מחד את פרעון החוב ומנגד מניעת יצירת חובות חדשים ובדברי ההסבר של הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 14)(צווי הבאה וחייבים מוגבלים באמצעים), התשנ"ד 1994, הובהר כי הטעם להגבלת החייב משימוש בשיקים ובכרטיסי אשראי הוא למנוע ממנו יצירת חובות נוספים באופן בלתי אחראי והגבלת התחייבויותיו בטרם שילם חובותיו.
2. המבקשת כאן הוכרזה כחייבת מוגבלת באמצעים בשנת 2010 ועפ"י הנטען בבקשתה, ההגבלה כלקוח מוגבל מיוחד שהוטלה מכוח ההכרזה עליה כמוגבלת באמצעים בוטלה בעבר ע"י רשם ההוצל"פ לבקשתה, כאשר בקשה שהגישה לאחרונה, לביטול ההגבלה לאחר חידושה, נדחתה ע"י כב' הרשם.
3. מיום 15.11.1994המבקשת לא צירפה לבקשתה כאן את ההחלטה שניתנה בשעתו, ככל שניתנה, לביטול הגבלתה בבנק ובכל מקרה, לאחר שחודשה ההגבלה ע"י הרשם, ככל הנראה לאחר שתוקף ההגבלה המקורי הסתיים, יש לבחון מחדש אם קיימת הצדקה לביטול ההגבלה ואם יש טעמים מיוחדים לכך, הכל בהינתן העובדה כי השיקול העיקרי העומד מאחורי ההגבלה הינו מניעת יצירת חובות חדשים.
4. ייאמר מיד כי טענת המבקשת שהיא עומדת בתשלומיה החודשיים בתיק האיחוד, הגם שאם נכון הדבר הרי שראוי הוא לציון לאור העובדה כי מדובר בתיק איחוד בן שבע שנים, אינה מהווה טעם מיוחד המצדיק את ביטול ההגבלה, שכן נקודת המוצא העומדת בבסיס כל תיק איחוד והמצדיקה למעשה את המשך קיומו, הינה עמידה של החייב בתשלומים החודשיים.

גם העובדה כי יש בהטלת ההגבלה כדי להטיל קשיים על המבקשת אינה יכולה להוות טעם מיוחד, שכן ברי כי בעולמנו המודרני אין זה קל להתנהל ללא שיקים וללא כרטיס חיוב (הגבלה הקיימת מכוח סעיף 69ד (3)), ועדיין זה "המחיר" שעל חייב שתיקיו אוחדו מכוח הכרזה עליו כמוגבל באמצעים לשלם, הכל תוך איזון בין התכליות המיוחדות העומדות בבסיס המנגנון של ההכרזה, לאמור סיוע לזוכה לגבות את חובו במהירות וביעילות, מצד אחד, ומצד שני, הגנה על חייבים, אשר בשל מצבם הכלכלי, אינם יכולים לעמוד בתשלום החוב הפסוק, מפני הפיכתם לחסרי כל.

ודוקו, מנגנון ההכרזה על חייב כמוגבל באמצעים, מאפשר לחייבים שאינם מסוגלים לפרוע את חובותיהם בתוך פרקי הזמן הקבועים בחוק, לפרוע חובותיהם תוך שמירה על זכויותיהם ומנגד מטיל עליהם מגבלות שונות על מנת לעודדם לפרוע את חובותיהם ולמנוע יצירת חובות חדשים.

1. אין משמעות הדבר כי לעולם לא תוסר ההגבלה של חייב מוגבל באמצעים כלקוח מוגבל מיוחד ובהחלט ייתכנו מקרים שיצדיקו הסרתה, אלא שהדבר ייעשה לרוב במקרים בהם ניתן ליצור זיקה "חיובית" בין משיכת שיקים מחשבון הבנק לבין פרעון החוב או בין ניהול "חופשי" של חשבון הבנק לבין שיקומו של החייב שיכול להביא בעקיפין לפרעון החוב או במקרים מובהקים בהם הגבלה זו יוצרת קושי חריג על החייב באופן המשליך על פרעון החוב.

בהקשר זה אני מפנה לדברי ההסבר להצעת החוק, הרלוונטיים לסעיף 69ח הנ"ל, שם נאמר:

"במקרים מסוימים ייתכן שדווקא הטלת ההגבלות תפגע ביכולת הפרעון של החייב, במקרים אחרים ייתכן שהיא תמנע את שיקומו הכלכלי, לאחר שנקלע למצוקה מפאת נסיבות שלא היו בשליטתו (כגון, פיטורים ממקום עבודה)" (ראה הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 14) (צווי הבאה וחייבים מוגבלים באמצעים) התשנ"ז–1994, ה"ח 2251, עמ' 298, 16/02/94).

1. אלא שבענייננו, לא רק שהמבקשת אינה מצביעה על זיקה כאמור, על תועלת כלשהי לזוכים עם ביטול ההגבלה או על קושי על פרעון החוב לאור ההגבלה שהוטלה, אלא שבהתאם להחלטה עליה מלינה המבקשת, כנגד המבקשת נפתח תיק הוצל"פ חדש בחודש יולי 2017, בגין שיק שזמן פרעונו 2.6.14 ובזמן שנגד המבקשת מתנהל תיק איחוד.
2. המבקשת אינה מתמודדת בבקשת רשות הערעור עם קביעה זו של הרשם ואינה מתייחסת כלל לאותו חוב שיצרה, למרות שמדובר בנתון חשוב למדי בנסיבות. איננו עוסקים עוד במקרה שבו נבחנים השיקולים הכלליים ובאיזון ביניהם (וגם אז כלל לא בטוח שקיים בענייננו טעם מיוחד המצדיק את הסרת ההגבלה) אם כי במקרה שבו המבקשת הוכיחה דה פקטו כי ביטול ההגבלה על חשבונה בבנק הביא ליצירת חוב חדש ולמעשה מדגימה בכך את "הסיכונים" בהסרה מחדש של ההגבלה.

בנסיבות אלה, אין מקום להורות על ביטול ההגבלה וצדק כב' הרשם בדחותו את הבקשה ובנימוקים שנתן לכך.

1. אני מורה אפוא על דחיית בקשת רשות הערעור.

בנסיבות ואך לפנים משורת הדין, איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

תיקון מס' 15

ס"ח תשנ"ד מס' 1479 מיום 15.8.1994 עמ' 290 (ה"ח 2251, ה"ח 2278)

הוספת סעיף 69ח

מיום 1.1.2009

תיקון מס' 29

ס"ח תשס"ט מס' 2188 מיום 16.11.2008 עמ' 42 (ה"ח 260)

ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ח, 11 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.