1. לפניי תביעה לפיצוי מכוח חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה") בגין נזקים שנגרמו לתובע בשל עיכוב בטיסות מתל-אביב לוורנה ומוורנה לתל-אביב.
2. לטענת התובע, הוא רכש דרך אתר "בליק" חבילת נופש בבולגריה, לו לרעייתו, הכוללת טיסות שכר הלוך וחזור. לטענת התובע, הטיסה לוורנה בתאריך 20/10/16 שהייתה אמורה להמריא בשעה 14:25 המריאה רק בשעה 21:20. לטענתו, הוא ורעייתו לא קיבלו כלל מזון ושתיה במהלך ההמתנה הארוכה ואף לא נמסר להם כל מידע ביחס לסיבת האיחור או משכו הצפוי.

באשר לטיסה מוורנה לתל-אביב, טוען התובע כי ביום האחרון של הנופש נציג הנתבעת 1 יצר עמו קשר והודיע לו על עיכוב צפוי בטיסה ארצה. משכך, טוען התובע כי נאלץ לרכוש לילה נוסף במלון בוורנה. לטענתו, הטיסה כאמור, שהייתה אמורה להמריא בשעה 1:20 המריאה בשעה 3:50.

1. לטענת הנתבעת 1, הטיסות נשוא התביעה הופעלה על ידי הנתבעת 2 ומשכך דין התביעה נגד הנתבעת 1 להידחות. הנתבעת 1 אינה חולקת על משך העיכובים בטיסות אך טוענת כי לפי המידע שנמסר לה על ידי הנתבעת 2, העיכוב בטיסה לוורנה נבע בשל תקלה טכנית בלתי צפויה והצורך לאתר מטוס חלופי. עוד טוענת הנתבעת 1 כי לפי המידע שנמסר לה, הנתבעת 2 טיפלה בנוסעים במהלך ההמתנה למטוס החלופי וסיפקה להם הטבות להן הם זכאים. באשר לטיסה מוורנה, טוענת הנתבעת 1 כי התובע אינו זכאי לעלויות לינה מאחר וכלל לא הייתה הצדקה לרכישת לילה נוסף במלון.
2. לטענת הנתבעת 2, טיסת התובע עוכבה בדרכה לוורנה בפחות מ-8 שעות ומשכך אינו זכאי לפיצוי מכוח חוק שירותי תעופה.

עוד טוענת הנתבעת 2 כי במטוס שאמור היה להוביל את התובע ורעייתו לוורנה נתגלתה תקלה טכנית בלתי צפויה ומשכך, פעלה הנתבעת 2 למציאת מטוס חלופי בזמן קצר ביותר אשר המריא בשעה 21:20. לטענת הנתבעת 2, משמדובר בתקלה טכנית בלתי צפויה היא פטורה מתשלום כל פיצוי לתובע.

בנוסף, טוענת הנתבעת 2 כי היא סיפקה לנוסעים שירותים בהתאם לקבוע בחוק.

לעניין הטיסה מוורנה לתל-אביב, טוענת הנתבעת 2 כי המידע נמסר לתובע מבעוד מועד וכי המדובר בעיכוב לא משמעותי שאינו מזכה אותו בפיצוי.

1. לאחר שעיינתי בכל אשר הובא לפניי ושמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה. בהתאם להוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוטי בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, פסק הדין ינומק באופן תמציתי ויתייחס לעיקר טענות הצדדים.
2. ראשית, יש להתייחס לטענת הנתבעת 1 לפיה דין התביעה נגדה להידחות בשל היעדר יריבות וזאת מאחר והיא אינה המוביל האווירי ואינה מפעילה טיסות נשוא התביעה מאחר והטיסות הופעלו על ידי הנתבעת 2.
3. חוק שירותי תעופה מטיל חובות לספק שירותים והטבות בגין טיסות שבוטלו או המריאו באיחור על שני גורמים: מפעיל טיסה או המארגן. עיון בפרטי כרטיסי הטיסה שצורפו לכתב התביעה מעלה כי הנתבעת 1 אכן אינה בגדר "מפעיל טיסה" כמשמעות המונח בחוק שירותי תעופה. עם זאת, נוכח הודאת הנתבעת 1 במסגרת כתב הגנה שהוגש מטעמה, ממנו עולה כי "הנתבעת רכשה את המקומות בטיסה נשוא התביעה דנן בעבור התובע מחברת בולגריה אייר" (סעיף 8 לכתב הגנה) המצטרפת לעדות התובע (עמ' 2) לפיה נמסר לו מאתר בליק כי הנתבעת 1 "קונים טיסות מבולגריה", הרי שהנתבעת הינה בגדר "מארגן" הטיסות כמשמעות המונח בסעיף 1 לחוק שירותי תעופה ומשכך היא אחראית כלפי רוכשי הכרטיסים מכוח החוק כאמור בצוותא חדא עם הנתבעת 2 שהינה "המפעיל".
4. כעת, לתביעה לגופה.

בהיעדר מחלוקת בין הצדדים כי הטיסה לוורנה המריאה באיחור של כ-7 שעות והטיסה מוורנה, באיחור של כשעתיים וחצי, היינו המדובר בטיסות ש"המריאו באיחור", הרי שהמסגרת הנורמטיבית הרלוונטית לענייננו הינה סעיף 7 לחוק שירותי תעופה הקובע כדלקמן:

1. נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שהמריאה באיחור שעתיים לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה, זכאי לקבל ממפעיל או מהמארגן מזון משקאות ושירותי תקשורת.
2. בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) , נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שהמאיה באיחור של חמש שעות ופחות משמונה שעות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה זכאי להשבת תמורה או לכרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתו; נוסע שהוצע לו כרטיס טיסה חלופי לטיסה שאמורה להמריא ביום שלמחרת ובחר לקבלו, זכאי לקבל גם שירותי לינה ושירותי הסעה; ואולם המריאה הטיסה באיחור כאמור בשל שביתה או השבתה מוגנת, יהיה הנוסע זכאי להשבת תמורה וכן למזון ומשקאות ולשירותי תקשורת בלבד
3. משכך, ובהתאם לסעיף 7, מוטלת על הנתבעות החובה לספק בגין כל כרטיס טיסה שהונפק מתל-אביב לוורנה לטיסה שאיחרה בין חמש לשמונה שעות מזון ומשקאות, שירותי תקשורת והשבת תמורה או כרטיס חלופי, לפי בחירת הנוסע.
4. בדיון לפניי, העיד התובע כי בשדה תעופה נאמר לו ולרעייתו כי "המטוס מתעכב ולא אמרו בכמה. ניסינו להשיג את הנציגים של ישראייר עלינו למעלה והיו שתי בנות שלא ידעו להגיד מה קרה ולמה המטוס מתעכב ובסופו של דבר מצאנו את עצמנו 7 שעות המתנה עד שהגיע נציג ישראייר ואמר שלא נדאג נגיע לבולגריה וכבר במטוס מחכה לכם פיצוי..." (עמ' 1).

עוד העיד התובע כי "...לא דאגו לנו לארוחה ולא נתנו לנו את האפשרות לדחות את הטיסה..." (עמ' 1 ש' 21).

באשר לטיסה מוורנה לתל-אביב, העיד התובע כי בחר לרכוש לילה נוסף במלון "כי לא ידעתי כמה זמן יקח לנו להמתין ולא אתן לאשתי לשבת בלובי השעה הייתה כמעט 04:00 לפנות בוקר". עוד העיד כי הטיסה מוורנה המריאה באיחור של "שעתיים וקצת".

1. נציג הנתבעת 1 העיד כי שתי הטיסות, הן בהלוך והן בחזור, הופעלו על ידי הנתבעת 2 וכי מי שטיפל בנוסעים בשדה התעופה הם הנציגים של הנתבעת 2.
2. גב' שחר, שייצגה בדיון את הנתבעת 2 לא חלקה אף היא על משך האיחורים בטיסות הן בהלוך והן בחזור.

באשר לטיסה לוורנה ציינה גב' שחר כי "התובע בחר לקבל כרטיס טיסה חלופי ומזון ומשקאות" (עמ' 3).

גב' שחר הפנתה לאסמכתאות המעידות על כך כי הנתבעת 1 שילמה לספקית במועד הרלוונטי בגין מזון ומשקאות שחולקו לנוסעים הממתינים להמראה (עמ' 3). עוד הבהירה כי נציגי הנתבעת 2 מודיעים באמצעות מערכת הכריזה לנוסעים ומבקשים מהם להגיע ל"בית האוכל ... וברגע שהם מקבלים את כרטיס הטיסה עם שובר לאוכל". עוד ציינה גב' שחר כי מזון ומשקאות חולקו לנוסעים ו"עובדה שאין אף תביעה נוספת בטיסה הזו למעט התביעה הזו" (עמ' 4).

1. עדות הגב' שחר לעניין חלוקת מזון ומשקאות אשר גובתה באסמכתאות, נתמכה אף בעדות התובע עצמו אשר אישר כי חלק מהנוסעים אכן קיבלו את המזון והמשקאות: "היה מרגיש (צ"ל מרגיז – ההערה שלי – א' ר') לשמוע שחלק מהנוסעים קיבלו ששמענו את זה אחרי שעלינו למטוס ואנחנו לא קיבלנו" (עמ' 4). עדות זו תומכת, כאמור, בגרסת הנתבעת 2 לפיה מזון ומשקאות אכן סופקו ומסיבה כלשהי התובע ורעייתו לא התייצבו על מנת לקבלם.
2. משכך, הנני קובעת כי בהתאם לסעיף 7 לחוק שירותי תעופה, סופקו מזון ומשקאות לנוסעים שהמתינו לטיסה נשוא התביעה מתל-אביב לוורנה ולפיכך הנתבעות עמדו בחובה זו המוטלת עליהן מכוח החוק.
3. בניגוד למילוי חובה זו, כשלו הנתבעות בחובה נוספת המוטלת עליהן על פי חוק שירותי תעופה וזו חובת יידוע וגילוי המעוגנת בסעיף 14 המטיל עליהן ליידע את התובע באשר לזכויות והטבות המגיעות לו בגין הכרטיס שנרכש. המונח "הטבות" מוגדר בסעיף 1 לחוק שירותי תעופה ומתייחס להשבת תמורה, כרטיס טיסה חלופי, פיצוי כספי ושירותי סיוע.

טענת התובע לפיה לא נמסר לו כל מידע באשר לזכותו לביטול הטיסה והשבת התמורה בגין הכרטיסים שנרכשו מקובלת עליי. עדות התובע הייתה אמינה ועקבית ואין בעדות הגב' שחר לפיה התובע "בחר" באופציה של כרטיסי טיסה חלופיים כדי לסתור עדותו זו. טענה זו של הנתבעת 2 נטענה בעלמא ללא כל פירוט מתי ובאיזה אופן נמסר מידע זה, ככל שנמסר, לקהל הנוסעים ומשכך, נראה כי הבחירה בין השבת התמורה לבין כרטיס טיסה חלופי לא נעשתה על ידי התובע אלא הנתבעות הן שבחרו בשבילו באופציה של כרטיס חלופי לטיסה שיצאה באיחור של כ-7 שעות.

אי מסירת מידע רלוונטי בעניין זה מהווה הפרה של סעיף 14 לחוק שירותי תעופה המזכה את התובע בפיצוי מכוח סעיף 11.

1. בהתחשב בשיקולים המפורטים בסעיף11(א)(1)(ג), הנני קובעת כי הפיצוי בגין הפרה זו יעמוד על סך כולל של 2,000 ₪. הפיצוי מתייחס לשני כרטיסי טיסה שנרכשו על ידי התובע, הן עבור עצמו והן עבור רעייתו שלא צורפה כתובעת בתיק זה וממצה את העילה מכח חוק שירותי תעופה בגין שני הכרטיסים כאמור.
2. טענת הנתבעת 2 לעניין הפטור בשל תקלה טכנית בלתי צפויה אינה רלוונטית לסעיף 7 לחוק שירותי תעופה ומשכך דינה להידחות.
3. באשר לטיסה בחזור מוורנה לתל-אביב, אין בידי לקבל את טענת התובע לפיה הוא זכאי להחזר הוצאות לינה בגין לילה נוסף במלון בוורנה וזאת נוכח הוראות סעיף 7 לחוק שירותי תעופה.
4. לא הועלתה על ידי התובע כל טענה נוספת ביחס לטיסה זו.
5. העולה מן המקובץ הוא כי הנני מחייבת את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 2,000 ₪ כפיצוי מכוח חוק שירותי תעופה.

בנוסף, ישלמו הנתבעות את הוצאות התובע בגין ניהול הליך זה לרבות אגרת בימ"ש בסך 400 ₪.

בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי בבאר שבע בתוך 15 יום.

ניתן היום, ט"ו תמוז תשע"ח, 28 יוני 2018, בהעדר הצדדים.