בפני | כבוד השופט גיא אבנון | |
המאשימה | מדינת ישראל | |
נגד | ||
הנאשם | סאלם זידאת (עציר) | |
גזר דין |
1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, התחזות כאחר במטרה להונות, לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין.
לפי עובדות כתב האישום בו הודה הנאשם, הוא שהה ביום 13.11.17 בעיר ראשון לציון ללא אישורים מתאימים, והזדהה בפני שוטר באמצעות הצגת תעודת זהות של אחר.
2. המאשימה הפנתה לעברו הפלילי הרלבנטי של הנאשם, ולמאסר מותנה בן חודשיים המרחף מעל ראשו. כן הפנתה המאשימה לעפ"ג (מחוזי באר שבע) 44688-08-17 אלמחאריק נ' מדינת ישראל (17/09/2017), לעבירות הנלוות בהן הודה הנאשם, ובנסיבות אלה עתרה לקבוע מתחם ענישה מחמיר מזה שנקבע ב ברע"פ 3677/13 אלהרוש ואח' נ' מדינת ישראל (09/12/2014) (להלן: עניין אלהרוש), כך שיעמוד על עונש מאסר בפועל בין 4 חודשים ועד 7 חודשים.
באשר לעונש בתוך המתחם עתרה המאשימה להשית על הנאשם עונש מאסר בחלקו העליון של המתחם, להפעיל את המאסר המותנה במצטבר, וכן להטיל עונשים נלווים בדמות מאסר מותנה וקנס.
3. ב"כ הנאשם טען שהאישום העיקרי עוסק בכניסתו הבלתי חוקית של הנאשם לישראל לצרכי פרנסה, לכך שהעבירות הנוספות נועדו לקדם ולאפשר את הכניסה והעבודה, ולשיטתו 2 העבירות הנוספות נבלעות זו בזו. לטענתו, בתי משפט קבעו במקרים דומים מתחמי ענישה בהתאם לעניין אלהרוש. טען כי מדובר בגבר נשוי, אב לשישה ילדים, מפרנס יחיד במשפחה. לדבריו, הנאשם סבר כי המאסר המותנה פקע, וכך טען אף בחקירתו במשטרה. עתר להסתפק בתקופת המאסר המותנה.
הנאשם סיפר שהגיע לכאן על מנת לפרנס את משפחתו, שבא רק כדי לעבוד "לא לגנוב ולא לעשות בלגן", ועתר להסתפק במאסר המותנה.
דיון
4. ברגיל, בית משפט זה גוזר את העונש בעבירות דומות מייד בתום הדיון. במקרה דנן, נוכח שינוי גישה של המאשימה (יפורט להלן), הן באשר למתחם הענישה והן באשר לעונש בתוך המתחם, מצאתי לשוב ולבחון את מתחמי הענישה הנוהגים, ומשכך גזר הדין ניתן ימים ספורים לאחר ישיבת הטיעונים לעונש.
5. את מתחם העונש ההולם יש לקבוע בהתחשב בערכים המוגנים בחוק, במידת הפגיעה בהם ולאור נסיבות הקשורות לביצוע העבירות. כניסה לישראל בניגוד לחוק פוגעת בזכותה של המדינה לבחון הבאים בשעריה ולהציב תנאים לכניסתם. התחזות כאחר במטרה להונות והפרעה לשוטר במילוי תפקידו פוגעות ביכולתה של מערכת אכיפת החוק, ובמקרה זה משטרת ישראל, לעמוד על זהות החשוד הניצב בפניה ולהפעיל כלפיו את הסנקציות הקבועות בחוק.
לנאשם מיוחס אישום אחד, והעבירות המנויות בו נעברו במסגרת אירוע יחיד, ומשכך, יש לקבוע מתחם ענישה אחד.
עוד יובהר, כי אין מחלוקת על כך שהנאשם נתפס במקום עבודתו במכון שטיפה בתחנת דלק (פרוטוקול מיום 28.11.17 עמוד 5 שורות 24-25), קרי, נכנס לישראל על מנת לעבוד.
מתחם העונש ההולם בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין ללא עבירות נלוות נקבע בעניין אלהרוש, בין מאסר מותנה ללא קנס לבין מאסר בפועל למשך 5 חודשים (כולל רכיב התנאי) וקנס בסך 2,000 ₪.
ראשית, נשאלת השאלה האם במקרה דנן, שעה שלעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק נלוות עבירות נוספות, יש מקום לחרוג לחומרה מן המתחם שנקבע בעניין אלהרוש, אם לאו. לאחר שאדרש למתחם, אעבור לבחון נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ואת העונש הראוי בתוך המתחם.
מתחם העונש ההולם
6. כאמור, בעניין אלהרוש נקבע מתחם הענישה לעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק למטרת עבודה, בהיעדר עבירות נלוות. ברע"פ 3242/13 ג'ראדאת נ' מדינת ישראל (09/12/2014) (להלן: עניין ג'ראדאת), אשר ניתן על ידי אותו מותב שדן בעניין אלהרוש, ובאותו המועד (הדיון התקיים במאוחד, אך בית המשפט מצא להכריע בבקשה זו בנפרד), דן בית המשפט העליון בעניינו של מבקש שהורשע בעבירות של שהיה בלתי חוקית והכשלת שוטר, בכך שהשיב לשוטר שראה אותו כי ייגש להביא תעודה מזהה, ונמלט ממנו. למחרת, הגיע לתחנת המשטרה והסגיר את עצמו. בית המשפט העליון עמד על נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, תוך שמדובר על מי שמעוניין להתאחד עם בני משפחתו השוהים בישראל, וקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין אי-השתת מאסר לבין השתת מאסר עד חודשיים, בפועל או על תנאי, וקנס בין 0 ₪ לבין סך של 2,500 ₪. סופו של דיון גזר בית המשפט העליון את דינו של המבקש לקנס בסך 500 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו, והורה על הארכת מאסר מותנה בן שישה חודשים למשך שנתיים נוספות.
מעניין ג'ראדאת למדנו, שעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, הנלווית לעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, עשויה, בנסיבות המתאימות, להימנות במסגרת אותו מתחם ענישה שנקבע לעבירת הכניסה, מבלי להביא להחמרה במתחם (תוך שבעניין ג'ראדאת נקבע מתחם מקל מאשר בעניין אלהרוש).
7. בת"פ 11204-04-15 (מחוזי ירושלים) מדינת ישראל נ' בואיה ואח' (03/12/2015) נדון עניינו של הנאשם 2 אשר הורשע בעבירות התפרצות למקום מגורים, גניבה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וכניסה לישראל שלא כדין. בית המשפט המחוזי, כבוד השופט א' דראל קבע בכל הנוגע לעבירות הכניסה לישראל והפרעה לשוטר מתחם הנע בין מאסר מותנה לבין מספר חודשי מאסר (סעיף 14). ערעור הנאשם לבית המשפט העליון נמחק בהסכמה.
בת"פ 17004-02-16 (שלום נתניה) מדינת ישראל נ' מהדאוי (28/03/2016) (להלן: עניין מהדאוי) גזר בית המשפט, כבוד השופטת הבכירה (כתוארה אז) ג' ציגלר את דינו של נאשם שהורשע בעבירות כניסה לישראל שלא כחוק והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. באותו מקרה ביקש שוטר לבדוק את הנאשם ושאל למקום מגוריו, והלה השיב כי הוא מטייבה. בית המשפט קבע, כי "העבירה הנלווית במקרה זה נועדה לאפשר את הכניסה, ומדובר באמירה שיש בה כדי לנסות ולהכשיל את מי שאמון על אכיפת החוק. המתחם העונשי שנקבע בגין עבירות אלה על ידי בית המשפט העליון, שמדובר בכניסה יחידה, נע בין מאסר על תנאי ועד תקופת מאסר קצרה מאחורי סורג ובריח, הכל בהתאם לנסיבות. לטעמי מתחם זה כולל גם את העבירה הנלווית של הפרעה לשוטר, שכאמור נועדה לאפשר אותה כניסה". בית המשפט גזר את דינו של הנאשם למאסר מותנה וקנס.
בת"פ (שלום ראשון לציון) 3568-08-14 משטרת ישראל נ' אלשיך (25/06/2015) הורשע הנאשם בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. המדובר בנאשם אשר הציג בפני שוטרים מסמך מזויף. הצדדים הגיעו להסדר טיעון, אשר אומץ על ידי בית המשפט, כבוד השופטת ש' דקל נוה, במסגרתו הושת על הנאשם מאסר בן יומיים, אשר קוזז מימי מעצרו, מאסר מותנה וקנס. המדובר באירוע דומה מאד לענייננו, תוך ששם הוצג מסמך מזויף, והצדדים הגיעו להסדר כמפורט לעיל.
בת"פ (שלום כפר סבא) 13516-08-14 מדינת ישראל נ' אלקרם (03/01/2017) הורשע הנאשם בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. דובר בנאשם שלחובתו 4 הרשעות בעבירות דומות, האחרונה משנת 2008. בית המשפט, כבוד השופטת מ' גרינברג, גזר על הנאשם מאסר בפועל בן 10 ימים בניכוי ימי מעצרו (15 ימים), מאסר מותנה וקנס. לא הוגש ערעור.
8. אפנה עתה לבחון פסקי דין מהעת האחרונה ממש, כולם נדונו בפניי, וזאת על מנת לעמוד על עמדת המאשימה בתיקים אלה, בהם מדובר על כניסה לישראל שלא כחוק בצירוף עבירות נלוות.
בת"פ (שלום ראשון לציון) 17271-11-17 מדינת ישראל נ' בלעאוי (14/11/2017) (להלן: עניין בלעאוי) הורשע הנאשם בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, התחזות לאחר במטרה להונות והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. נסיבות האירוע והוראות החיקוק זהות לעניננו. גם שם דובר על שוהה בלתי חוקי שהציג תעודה מזהה שאינה שייכת לו. קריאת כתב האישום מלמדת על ניסוח זהה, למעט שמות המעורבים, ונתוני המקום והזמן (שני המקרים בעיר ראשון לציון בהפרש של 6 ימים). גם התובע שהגיש את כתב האישום – אותו תובע.
קריאת פרוטוקול הדיון מלמדת כי ב"כ המאשימה – אותה התובעת שהופיעה בתיק דנן – הפנתה לעברו הפלילי של הנאשם שלחובתו הרשעה קודמת בעבירה זהה בגינה נדון למאסר בפועל, עתרה ל"מתחם הענישה שנקבע בפסיקה הוא ממאסר על תנאי ועד 5 חודשי מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי וקנס", וביקשה להשית מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס, מבלי לנקוב מיקום בתוך המתחם.
ויודגש: המדובר בתיק שנדון ביום 14 נובמבר 2014, קרי, שבועיים בדיוק לפני הדיון שהתקיים בפניי בתיק דנן (28/11/2014), ובכתב אישום זהה. רוצה ללמדך – בתוך שבועיים שינתה המאשימה עמדתה, ובמקום לעתור למתחם ענישה שנקבע בעניין אלהרוש, אליו עתרה בדיון הנ"ל, היא עותרת כיום למתחם ענישה מחמיר באופן משמעותי.
בת"פ (שלום ראשון לציון) 29409-11-17 מדינת ישראל נ' אלבטאט (15/11/2015) הורשע הנאשם בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. דובר על מי שהזדהה בפרטים כוזבים, תוך שמסר בעל-פה שם ומספר זהות של אחר. דובר על נאשם נעדר הרשעות קודמות. ב"כ המאשימה עתרה לאמץ את המתחם שנקבע בעניין אלהרוש, להסתפק בחלקו התחתון של המתחם, ולהשית על הנאשם ענישה צופה פני עתיד, גם ברכיב הכספי.
בת"פ (שלום ראשון לציון) 23760-05-15 מדינת ישראל נ' אלגואדה (16.11.17) הורשע הנאשם בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק והתחזות כאחר במטרה להונות. מדובר על מי שהציג מסמך הנחזה להיות צילום תעודת זהות השייכת לאחיו. ב"כ המאשימה עתר לאמץ את מתחם הענישה שנקבע בעניין אלהרוש.
בת"פ (שלום ראשון לציון) 12012-11-17 מדינת ישראל נ' סמארה (08/11/2017) הורשע הנאשם בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. דובר על מי שברח משוטרים ונעצר בתום מרדף רגלי. ב"כ המאשימה עתר לאמץ את מתחם הענישה שנקבע בעניין אלהרוש.
בת"פ (שלום ראשון לציון) 2111-10-17 מדינת ישראל נ' עדילי (02/11/2017) הורשע הנאשם בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, וצירף אישום נוסף של כניסה לישראל שלא כחוק. דובר על מי שהסתתר מפני השוטרים בתוך מרתף. ב"כ המאשימה עתר למתחם ענישה יחיד בגין צירוף התיקים, כמתחם הענישה שנקבע בעניין אלהרוש.
בת"פ (שלום ראשון לציון) 33369-10-17 מדינת ישראל נ' קני (22/10/2017) הורשע הנאשם בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. דובר על מי שטען כי שכח את תעודת הזהות שלו, כי הוא מתגורר בתל אביב, ובהמשך שינה וטען כי הוא מתגורר בפתח תקוה. ב"כ המאשימה עתר למתחם הענישה שנקבע בעניין אלהרוש.
בת"פ (שלום ראשון לציון) 26879-10-17 מדינת ישראל נ' עמירה (18/10/2017) הורשע הנאשם בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. דובר על מי שטען כי הוא תושב ישראל, וכי אין ברשותו תעודת זהות. ב"כ המאשימה עתר למתחם הענישה שנקבע בעניין אלהרוש.
בת"פ (שלום ראשון לציון) 23557-10-17 מדינת ישראל נ' בני פדל (17/10/2017) הורשע הנאשם בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. דובר על מי שאמר לשוטרים כי איננו זוכר את מספר הזהות שלו, ובהמשך נמלט מהם. ב"כ המאשימה עתר למתחם הענישה שנקבע בעניין אלהרוש.
בת"פ (שלום ראשון לציון) 63414-09-17 מדינת ישראל נ' עוד (02/10/2017) הורשע הנאשם בעבירות של כניסה לישראל שלא כחוק והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. דובר על מי שהזהה בפני שוטרים בפרטים כוזבים. ב"כ המאשימה עתר למתחם הענישה שנקבע בעניין אלהרוש.
9. עינינו הרואות: התביעה – אותה תביעה, האישומים, דומים מאד עד זהים לענייננו (עניין בלעאוי), המועדים – קרובים ביותר לענייננו. תמהתני, מה התרחש בימים האחרונים שהביא את המאשימה לשנות באורח כה קיצוני מעמדתה.
10. לאחר שבחנתי את נסיבות כתב האישום בו הורשע הנאשם, נתתי דעתי לטענות הצדדים לרבות הפסיקה אליה הופניתי, לאחר שבחנתי את מדיניות הענישה הנהוגה וכן את מדיניות המאשימה במקרים דומים, מצאתי לאמץ את המתחם שנקבע בעניין אלהרוש.
אבהיר: אכן, בעניין אלהרוש נקבע מתחם ענישה לעבירת כניסה לישראל שנועדה למטרת פרנסה, ללא עבירות נלוות. מאידך, בעניין ג'ראדאת נקבע כי בנסיבות המתאימות עבירה נלווית של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו תימנה במסגרת אותו מתחם ענישה, מבלי להביא להחמרה.
במקרה בו עסקינן, עבירות ההפרעה לשוטר וההתחזות נועדו לאפשר ביצוע העבירה המרכזית, עבירת המטרה – כניסה לישראל שלא כחוק, מתוך כוונה לעבוד ולהתפרנס. ויוזכר: אין חולק על כך שהנאשם נעצר במקום עבודתו, ואין טענה כי נכנס לארץ מתוך מטרה שונה. מכאן, כפי שנקבע בעניין מהדאוי, וכפי שטענה המאשימה ונקבע בעניין בלעאוי, אני קובע שמתחם הענישה כולל גם את העבירות הנלוות, שנועדו לאפשר כניסה לישראל למטרת עבודה.
קביעת העונש בתוך המתחם
11. בקביעת העונש המתאים לנאשם נתתי דעתי לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, לגילו ולעברו הפלילי. לחובת הנאשם 6 הרשעות קודמות בעבירות דומות, האחרונה בהן מחודש דצמבר 2015 בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, בגינה נדון למאסר בפועל למשך חודש ויום, מאסר מותנה בן חודשיים בר הפעלה בענייננו והתחייבות כספית (ת"פ 64978-11-15). לא היה בידי המאשימה להציג התחייבות כספית חתומה על ידי הנאשם, ולכן אין בידי להפעילה. לחובת הנאשם הרשעה משנת 2005 מבית המשפט הצבאי ביהודה בין עבירות החזקת נשק ועבירות נגד קיום הסדר הציבורי, בגינן נדון למאסר בפועל למשך 9 חודשים. נוכח פרק הזמן הממושך שחלף מהרשעה זו, וחרף חומרתה היתרה, לא מצאתי כי יש בה להביא להחמרת הענישה בתיק דנן.
באשר לרכיב הקנס נתתי דעתי הן לעניין אלהרוש והן לעפ"ג (מחוזי מרכז-לוד) 9910-10-16 נחלה ואח' נ' מדינת ישראל (25.12.16).
לקחתי בחשבון את הודאתו של הנאשם המצביעה על נטילת אחריות.
12. לאור האמור לעיל, החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
ב. אני מורה על הפעלת חודשיים מאסר מותנה (ת"פ 64978-11-15), גזר דין מיום 07/12/2015, זאת במצטבר, באופן שסך הכל ירצה הנאשם עונש מאסר בפועל של 3 חודשים ויום אחד החל מיום מעצרו.
ג. 30 ימי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים עבירה בה הורשע.
ד. קנס בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד יום 18/12/2017.
ה. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 1,000 ₪ להימנע בתוך שלוש שנים מביצוע עבירה בה הורשע. ההתחייבות תחתם עוד היום, שאם לא כן, ירצה מאסר למשך 3 ימים.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.
באחריות יחידת הליווי של שב"ס למסור עוד היום לידי הנאשם את שוברי הקנס וההתחייבות.
המזכירות תבטל את הדיונים הבאים הקבועים בתיק.
ניתנה היום, ט"ז כסלו תשע"ח, 04 דצמבר 2017, במעמד הצדדים.
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
מאשימה 1 | מדינת ישראל | עדי יעקובוביץ |
נאשם 1 | סאלם זידאת (עציר) |