1. המבקש עתר לביטול סעיף מסוים בפסק בוררות שהכריע במחלוקת בינו לבין המשיב 1.

2. את עתירתו ביסס המבקש, בין היתר, על האמור במכתבו של הבורר מיום 6.11.17 המתייחס באופן מפורש לאותו סעיף בפסק הבוררות (סעיף ג.3) הנוגע לענייננו. באותו מכתב כתב הבורר כי הכרעתו בסעיף ג.3 בפסק הבוררות התבססה על שיקול שלא עלה בצורה מפורשת בדיון ולכן – "צודק מר צוברי [המבקש] בטענתו שלא יכול היה להתגונן מפני טענה זו כראוי".

3. במהלך הדיון שהתקיים בפניי הצעתי כי העניין יוחזר לבורר, לשם מתן פסק בוררות משלים, בכל הנוגע לסעיף 1 במכתב הבורר מיום 6.11.17 (הנוגע לקביעת הבורר בסעיף ג.3 בפסק הבוררות). לאחר שהמשיב שקל את הצעת בית המשפט, הוגשה תגובתו על פיה הוא הסכים למתווה שהוצע על ידי בית המשפט. לאור האמור, הבקשה לביטול סעיף ג.3 לפסק הבוררות מיום 2.10.17 שניתן על ידי כב' הרב אברהם בלידשטיין, מתקבלת והעניין מוחזר לבורר לשם מתן פסק בוררות משלים, בכל הנוגע לאמור בסעיף 1 למכתבו מיום 6.11.17.

4. הצדדים נותרו חלוקים ביחס לשאלת ההוצאות ושכר הטרחה. המבקש סבור שיש לחייב את המשיב בהוצאות, מאחר והבקשה שהוגשה התמקדה אך ורק בעתירה לביטול סעיף ג.3 לפסק הבוררות ואילו המשיב עמד בסירובו המוחלט לביטול חלק כלשהו בפסק הבוררות. בתגובתו לעניין ההוצאות (מיום 16.4.18) פירט המבקש את סכום האגרה ששילם ואת סכום שכר הטרחה בו נשא בגין הליך זה.

5. המשיב טען לעניין ההוצאות והדגיש כי פנייתו של המבקש בטרם עתר לבית המשפט הייתה רחבה בהרבה ותוצאתה הייתה הפיכת פסק הבוררות על פניו במספר נושאים וכי מובן כי המשיב לא יכול היה להסכים לשינויים הרבים שביקש המבקש לבצע בפסק הבוררות. משום כך, סבר המשיב כי לא רק שאין לחייבו בהוצאות אלא יש לחייב בהם דווקא את המבקש.

6. אף אם צודק המשיב כי המבקש פנה תחילה במכתב ובו דרישות רבות ונוספות ביחס לפסק הבוררות, הרי שהבקשה שהוגשה לבית המשפט הייתה ממוקדת ונגעה אך ורק לביטול סעיף ג.3 לפסק הבוררות. בקשה זו הייתה מבוססת ונמצא לה עוגן במכתבו של הבורר מיום 6.11.17. בנסיבות אלה, התנגדותו של המשיב לבקשה, גרמה למבקש להוצאות נוספות, לרבות בגין הדיון שהתקיים בבית המשפט.

7. לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, לרבות העובדה כי המשיב הסכים לקבלת בקשת המבקש לביטול חלקי של פסק הבוררות ובכך חסך זמן שיפוטי לא מבוטל, הגעתי למסקנה כי יש הצדקה לחיוב המשיב בהוצאות ובשכר טרחת עו"ד, אף כי על הצד הנמוך.

8. אשר על כן, המשיב ישלם למבקש את סכום האגרה בו חויב בסך 1,141 ₪ ובנוסף, הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪.

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, א' סיוון תשע"ח, 15 מאי 2018, בהעדר הצדדים.