תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 1.11.16 בגבעת שמואל. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 5,284 ₪ בגין ירידת ערך, השתתפות עצמית, כינון, הפסד הנחת העדר תביעות, שכ"ט עו"ד, הוצאות ובזבוז זמן.

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

התובע טוען כי התאונה ארעה בשל כאשר רכב הנתבעים סטה מנתיב פנימי בכיכר ופגע ברכב התובע, בו נהגה אשת התובע, בנתיב החיצוני של הכיכר. הנתבעים טוענים, מנגד, כי רכב התובע הוא שנכנס לככר מבלי לתת זכות קדימה ובכך פגע בצדו הימני של רכבם.

לבד מהנהגים העידה נוסעת ברכב התובע.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את התרשימים המתארים את גרסאותיהם, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות האירוע, לגרסתו, אני מעדיף את גרסתו של התובע, בין היתר נוכח אישורו של נהג רכב הנתבעים כי התכוון לצאת מהכיכר מהנתיב הפנימי ומכאן כי בעשותו כן ממילא חצה את נתיב נסיעת רכב התובע – כנטען על ידי נהגת רכב התובע והעדה מטעמה (שלמעשה לא ראתה, ולא יכלה לראות, את התאונה בהתרחשותה וזאת בשים לב למקום בו ישבה ברכב התובע בעת התאונה).

משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם הנתבעים ועליהם לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו.

נוכח אי-הוכחת ראש הנזק המתייחס להוצאות ובזבוז זמן, ונוכח המקובל בפסיקה שלא לשפות צדדים בהליך בבית המשפט לתביעות קטנות בגין הוצאותיהם המשפטיות, אני דוחה רכיבים אלו של התביעה.

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 4,431 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 50 ₪, את שכר העדה בסך 150 ₪, והוצאות הדיון בסך 300 ₪ נוספים (ובסה"כ – 4,931 ₪). כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לידי הנתבעת 2, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים.

ניתן היום, ו' אב תשע"ח, 18 יולי 2018, בהעדר הצדדים.