בקשה להארכת המועד להגשת ערעור מנהלי על החלטת ועד הערר לענייני ארנונה שליד עיריית רמת השרון (להלן: "ועדת הערר") מיום 10.10.17 ב-30 ימים.

במסגרת ההחלטה נדחה במלואו ערר המבקשים על הודעת שומה מתוקנת בקשר לנכס ברחוב הזמיר 4, ברמת השרון.

טענות הצדדים:

1. לטענת המבקשים, במסגרת ערעורם הם מתעתדים לערער על סוגיה אחת בלבד – מדיניות החיוב שנוקטת העירייה ביחס לחיוב ארנונה פרוגרסיבי. לעמדתם, מדובר בטענה משפטית מהותית ומורכבת הדורשת בחינה משפטית מקיפה ומעמיקה, ולפיכך נדרש לבאי כוחם זמן לימוד נוסף על מנת שיוכלו לבחון ולנמק טענתם נאמנה.
2. כמו כן, טוענים המבקשים כי דחיית הבקשה להארכת המועד תוביל למצב דברים בו הם יאלצו לשאת בתשלומי ארנונה גבוהים, וזאת על אף שקיימות להם טענות משפטיות טובות נגד חוקיות החיוב.
3. המשיב מתנגד להארכת המועד, תוך שהוא טוען כי המבקשים לא תמכו בקשתם בתצהיר ואף לא פרטו טעמים מיוחדים להארכת המועד וכן לא את סיכויי הערעור.
4. זאת ועוד, לטענת המשיב, במסגרת ההליך שהתנהל בפני ועדת הערר ניתנה למבקשים הזדמנות לפרוש את מלוא טענותיהם, ולפיכך, בקשת המבקשים לבחון עתה את טענתם המשפטית אינה מהווה טעם מיוחד המצדיק פגיעה בעקרון ההסתמכות של המשיב.
5. כמו כן, טוען המשיב כי סיכויי הערעור הינם נמוכים, בין היתר בשל היעדר סמכותה של ועדת הערר בכל הנוגע לסוגיה לגביה מתעתדים המבקשים לערער.
6. בתשובתם לתגובת המשיב, טוענים המבקשים "בזהירות רבה" כי להערכת באי כוחם הטעם היחיד להתנגדותו של המשיב נעוץ בניסיונה של העירייה לסכל דיון משפטי מעמיק בסוגיה בעלת השלכה רוחבית על כלל חיובי הארנונה המושתים על דירות מגורים בתחומה של עיריית רמת השרון.
7. לעניין טענת המשיב בדבר ההזדמנות לפרישת הטענות בפני ועדת הערר, טוענים המבקשים כי מדובר הערעור מושא הבקשה הינו ערעור בזכות, ולפיכך לערכאת הערעור קיימת סמכות לבחון את החלטת ועדת הערר, לרבות השיקולים המשפטיים שהנחו אותה בהחלטתה.
8. לעניין טענת המשיבה בדבר היעדר סמכותה של ועדת הערר לדון בסוגיה, טוענים המבקשים כי טענה זו הועלתה זה מכבר על ידי המשיב בפני ועדת הערר אך נדחתה לגופו של עניין מבלי שהמשיב ערער על קביעה זו.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, החלטתי לקבל את הבקשה להארכת המועד כך שהערעור המנהלי יוגש על ידי המבקשים עד ליום 17.12.17.

1. על הפונה לבית משפט בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור, נדרש להוכיח "טעם מיוחד" שיצדיק את קבלת בקשתו, כאשר עם השנים הוכרו נסיבות מיוחדות המהוות "טעם מיוחד", אך אין מדובר ברשימה סגורה וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, בהתאם לאיזון הראוי בין השיקולים העומדים על הפרק [ראו בש"ם 7812/15 אורן נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב יפו (פורסם בנבו, 19.11.2015)].
2. הבקשה הינה למתן ארכה קצרה יחסית של 30 יום. בהתחשב בעובדה שהבקשה הוגשה בתוך פרק הזמן הקבוע בדין להגשת הערעור (גם אם ביום האחרון), אינני סבור כי מתן הארכה עלול לפגוע בעיקרון ההסתמכות של המשיב, כפי שנטען על ידו.
3. מנגד, אני סבור כי דווקא אי מתן הארכה יהווה פגיעה באפשרותם של המבקשים לממש את זכות הגישה לערכאות, ובפרט זכותם לערער על החלטת ועדת הערר. כך בעיקר, שעה שהנימוק לבקשה נעוץ בצרכם של באי כוח המבקשים ללמוד לעומק את המטריה המשפטית בטרם הגשת הערעור – דבר שיש בו כדי לייעל את ההליך המשפטי.
4. לאור האמור לעיל, ומבלי לנקוט עמדה בדבר סיכויו של ההליך לגופו של עניין, אני מקבל את הבקשה ומאריך את המועד להגשת ערעור מנהלי עד ליום 17.12.17.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, ט' כסלו תשע"ח, 27 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.