רקע

1. לפניי תביעה במסגרתה מבקשים התובעים לחייב את הנתבעת – מוביל אווירי, לשלם להם פיצויים בסך כולל של 12,542 ₪, בגין נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו להם כתוצאה מהרס מזוודתם, במהלך טיסה לחופשה, מישראל לקפריסין.

טענות התובעים

2. ביום 31.7.17 טסו התובעים – בני זוג ובנם שהיה אז תינוק בן 10 חודשים, לחבילת נופש בקפריסין התורכית, שנרכשה מחב' "דיזנהויז". כשהגיעו לשדה התעופה בקפריסין וניגשו לאסוף את המזוודות שלהם, נדהמו לראות כי אחת מהמזוודות מתוצרת חב' Jeep, הגיעה מעוכה לגמרי, כשעליה סימן של גלגל.

3. בתוך המזוודה אוחסנו בגדים של התובעת וכן פחית ובה תרכובת מזון מסוג סימילאק, עבור בנם שבאותה עת ניזון בעיקר מדייסה, למעט טעימות של אוכל רגיל. בגלל שהמזוודה נמעכה ורוסקה, פחית המזון התפוצצה בתוך המזוודה ורוב האוכל נפל והתפזר, חלקו בתוך המזוודה וחלקו מחוצה לה. כל הבגדים שהיו במזוודה היו מטונפים, אולם גרוע מכך, התובעים נותרו עם מעט אוכל לבנם, שבאותה עת היה זה מזונו העיקרי, כאמור לעיל.

4. התובעת נתקפה חרדה, כתוצאה מהחשש שתישאר בלי אוכל לבנה. התובעת ניסתה לאסוף את המזון שפוזר בתוך המזוודה כמיטב יכולתה, ניסתה לשטוף את הבגדים ידנית ולאסוף מהם שיירי אוכל בשמש במשך שעות, זאת במקום ליהנות מן החופשה. התובע נאלץ לבזבז יום שלם ולנסוע במוניות ברחבי העיירות הנידחות בקפריסין התורכית, במטרה לנסות ולמצוא תחליף אוכל דומה עבור בנם. בסופו של דבר, מצא התובע תרכובת מזון תחליפית, שניתנה לבנם בתוך חשש גדול, אך למיטב הידיעה לא נגרם נזק בריאותי לבן.

5. סכום התביעה הינו על סך כולל של 12,542 ₪, על פי הפירוט כדלקמן: עלות המזוודה שניזוקה בגודל 26 מתוצרת חב' Jeep – 150 יורו; תכולת מזוודה – 500 יורו; תחליפי תרכובת מזון – 20 יורו; עלות מוניות לחיפוש אוכל – 70 יורו; פיצוי בגין עוגמת נפש – 1,000 יורו; בזבוז יום חופשה של התובע – 500 יורו ובזבוז זמן ואנרגיות בניסיון להשיג את הנתבעת ללא הצלחה – 1,000 יורו.

טענות הנתבעת

6. הנתבעת הגישה כתב הגנה, במסגרתו ביקשה לדחות את התביעה בין היתר בנימוקים שמדובר בתביעה קנטרנית וטרדנית, לתובעים אשם תורם בשיעור של 100% וכו'. התייחסות לגופן של טענות הנתבעת תובא במסגרת פסק הדין, להלן;

הדיון בתביעה

7. התקיים לפני דיון בתביעה, במסגרתו העידו התובעים בעצמם וכן נציגת הנתבעת – גב' ריבי קאופמן גידו – מנהלת פניות לקוחות.

דיון והכרעה

8. כידוע, על התובעים מוטל הנטל להוכיח את תביעתם, בהתאם לעיקרון "המוציא מחברו עליו הראיה". נטל ההוכחה הוא נטל הבאת הראיות נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות" לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות שבפניו, את דיותן ואת משקלן (רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ פ"ד נז (4)981(2003).

9. לאחר עיון בכתבי הטענות ובמסמכים שהגישו הצדדים לתיק והתרשמותי הישירה מעדויות הצדדים בדיון לפניי, שוכנעתי כי יש לקבל את התביעה באופן חלקי בלבד, כפי שינומק להלן.

10. אני דוחה את טענת הנתבעת, שלא הוכחה כי יש לדחות את תביעתו של התובע מחוסר יריבות משפטית שכן המזוודה הינה של התובעת והבגדים שאוחסנו בה היו בגדיה.

ראשית, הנתבעת לא הביאה שום ראיה כי מדובר במזוודה השייכת לתובעת בלבד ואני מקבל את טענת התובעים – בני זוג נשואים, כי מדובר במזוודה השייכת לשניהם יחדיו.

11. אינני סבור כי מדובר בתביעה קנטרנית וטרדנית, גם אם סבור אני כי צודקת הנתבעת בטענתה כי סכום התביעה מוגזם ומופרז. אינני סבור כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב, או מתוך תאוות בצע של התובעים. התרשמותי היא כי התובעים הגישו תביעה המבוססת על תחושתם הסובייקטיבית לגבי הנזקים שנגרמו להם, לטענתם, כתוצאה מהרס מזוודתם ותכולתה.

12. אני דוחה את טענת הנתבעת לחוסר יריבות משפטית בינה ובין התובעים. גם אם נקבל כנכונה את טענת הנתבעת כי הגורם האחראי לפגיעה הנטענת במזוודה, הינו רשות שדות התעופה ולא הנתבעת, הרי שבהתאם לסעיף 10 לחוק התובלה האווירית התש"ם-1980, המוביל האווירי, קרי הנתבעת, הוא זה שאחראי בתשלום פיצוי בגין נזקים או אובדן כבודה.

13. במהלך הדיון העידו התובעים כי לא ידעו כי קיימת אפשרות לאחסן את המזון עבור התינוק בתוך כבודת היד המועלית למטוס. לא ברור מדוע לא פנו התובעים מבעוד מועד אל נציגי הנתבעת, או אל משרדי רשות שדות התעופה כדי לוודא את האפשרויות לאחסון ולהובלת תרכובת המזון עבור בנם התינוק.

14. אני מקבל את טענת הנתבעת, כי מן הראוי היה שהמזון עבור בנם התינוק של התובעים היה מאוחסן בתוך כבודת היד שהועלתה אתם למטוס ולא במזוודה. יחד עם זאת, גם במקרה בו החליטו התובעים לאחסן את המזון בתוך מזוודה, הרי שהיה מצופה מהם לאחסן את המזון באריזה נפרדת ובמזוודה נפרדת ולא ביחד עם חפצים אחרים ובוודאי לא עם בגדים.

סבורני כי היה על התובעים לצפות את האפשרות שהמזוודה תינזק חלילה, שכן, הנזק למזוודה היה יכול להיגרם כתוצאה מאופן העמסתה על גבי המסוע, דבר שקורה לעיתים ולאו דווקא כמו במקרה שלפנינו, לפיו המזוודה רוסקה כתוצאה מדריסתה על ידי גלגל של כלי רכב כלשהו שהיה במקום העמסת המזוודות או פריקתן.

15. גם לו סברו התובעים כי ניתן לאחסן את המזון לתינוק במזוודה ביחד עם בגדים ולא בכבודת היד הנלווית אליהם למטוס, לא היה בכך כדי לפטור אותם מהצורך לארוז את פחית המזון במס' אריזות, כך שגם במקרה בו המזוודה היתה ניזוקה, לא היה בכך כדי לפגוע ביתר תכולתה.

16. אני מקבל את עמדת הנתבעת, לפיה, לתובעים אשם תורם בשיעור של 100% לנזקים שנגרמו, לטענתם, לתכולת המזוודה, דהיינו אובדן המזון וכן השחתת הבגדים שאוחסנו במזוודה. בנסיבות אלו, פטורים אנו מלדון ברכיבי הנזק האחרים, העקיפים, שנגרמו לטענת התובעים כתוצאה מפיזור המזון במזוודה.

17. למעלה מן הצורך יוער כי התובעים לא עמדו בנטל המוטל עליהם להוכיח כי התובע נאלץ להשקיע זמן רב לצורך איתור ורכישה של תרכובת מזון חלופית עבור התינוק, מה גם שלא נסתרה טענת הנתבעת כי חבילת הנופש של התובעים כללה אירוח במלון במתכונת "הכל כלול", כך שעמדה לפניהם האפשרות לפנות למלון בו שהו בבקשה לקבלת תרכובת מזון חלופית לבנם.

18. אני דוחה את טענת הנתבעת, לפיה, היה על התובעים לערוך ביטוח כבודה. המדובר בעניין המסור לשיקול דעתם של התובעים והעובדה שלא עשו כן, אין בה כדי להיזקף לחובתם.

19. יחד עם זאת, סבורני כי התובעים רשאים לקבל מהנתבעת פיצוי עבור המזוודה שנהרסה. התובעים הציגו אסמכתא, לפיה, רכשו את המזוודה מושא התביעה מחנות בשם "תיק התיקים", בעלות של 798 ₪.

20. גם אם נקבל את טענת הנתבעת, לפיה היתה מוטלת על התובעים החובה לפנות אליה ולבקשה לתקן ו/או להחליף את המזוודה, אין בכך כדי לפטור את הנתבעת מחובתה לפצות את התובעים בגין עלות המזוודה.

בנסיבות אלו, אני קובע כי התובעים זכאים לקבל את מלוא מחירה של המזוודה, בסך של 798 ₪.

סוף דבר

21. לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ביותר ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים יחדיו, סך של 798 ₪ בלבד – החזר עלות המזוודה, כאשר סכום זה ישולם לתובעים בתוך 30 ימים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מיום הגשת התביעה – 16.11.17 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

לאור התוצאה אליה הגעתי, אינני עושה צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

בקשת רשות ערעור לבימ"ש מחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ז חשוון תשע"ט, 05 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.